סם אלטמן openai
סם אלטמן openai

המפלצת של אלטמן: איך OpenAI הפכה לאיום על הכלכלה האמריקנית

חברת הבינה המלאכותית של סם אלטמן, שנולדה כעמותה ללא מטרת רווח, הפכה תוך פחות מעשור לשחקן שממשל ארה"ב רואה בו נכס אסטרטגי. אך מאחורי הערכות השווי האדירות עולה השאלה: מה יקרה אם היא תיכשל?

אדיר בן עמי | (3)
נושאים בכתבה סם אלטמן OpenAI

OpenAI הפכה לתופעה שמערערת את כל מה שאנחנו חושבים על סטארט-אפים. היא הגיעה למצב שבו כישלון שלה עלול לזעזע את הכלכלה האמריקנית, למרות שהיא עדיין לא רווחית. החברה צמחה באיטיות ואז זינקה בפתאומיות לגודל שקשה להכיל. למרות שהעתיד שלה עדיין לא ברור, והתקווה המרכזית נותרה שפיתוח בינה מלאכותית יוכל לסייע בריפוי מחלות ולשנות את עולם העבודה והחיים עצמם, היא ממשיכה לעורר עניין וציפייה חסרי תקדים.


החברה של סם אלטמן נמצאת במצב מוזר: הערכת שווי של חצי טריליון דולר מול הכנסות של 13 מיליארד דולר בלבד. ההכנסות השנתיות שלה מהוות רק 2% מהמכירות של אמזון, אבל שווי השוק שלה גבוה פי עשרות מחברות רווחיות וותיקות. המספרים פשוט לא מסתדרים, אבל איכשהו כולם ממשיכים לשחק במשחק. בוול-סטריט חוששים כי דרך עסקאות טכנולוגיות מורכבות שמטרתן לחזק את יציבותה של OpenAI, הסטארט-אפ הפך גדול מכדי ליפול. במילים אחרות, אם ההייפ והתקווה סביב החזון של אלטמן לעתיד הבינה המלאכותית לא יתממשו, זה עלול ליצור סיכון מערכתי לחלק מהכלכלה האמריקנית שכנראה מונע מאיתנו ליפול למיתון.


זהו מצב חריג במיוחד עבור חברת הזנק. בתקופת בועת הדוט-קום כמעט איש לא שאל מה יקרה לכלכלה אם חברה כמו Pets.com תקרוס משום שלא הייתה לה השפעה מערכתית. כשנפלה בשנת 2000, הנזק הוגבל למשקיעים שלה בלבד, והכלכלה האמריקנית המשיכה הלאה. לעומת זאת, במשבר של 2008–2009 ראינו כיצד קריסת מוסדות פיננסיים וחברות תעשייה ענקיות אילצה את הממשל להשקיע מאות מיליארדי דולרים כדי למנוע התמוטטות כוללת. הסיבה ש-OpenAI הגיעה למעמד דומה היא שהבית הלבן רואה בה מרכיב מרכזי במאבק הטכנולוגי מול סין. היא כבר איננה עוד סטארט-אפ שמפתח מוצר חדש, אלא חלק מתפיסת הביטחון הלאומי של ארצות הברית וכשמדובר בביטחון לאומי, הכללים הכלכליים הרגילים מפסיקים לחול.


הנפקה לפי שווי של טריליון דולר

הימים האחרונים המחישו עד כמה גדולה הפכה OpenAI מאז נוסדה ב-2015 כעמותה ללא מטרת רווח. הסנטור ברני סנדרס, שבדרך כלל מבקר את חברות הטכנולוגיה, הצהיר שיש לפרק את OpenAI ואת ChatGPT. זו אמירה יוצאת דופן בהתחשב בכך שהכנסות החברה מהוות חלק זעיר מהתמ"ג האמריקני. סנדרס אמר: "אנחנו צריכים להבין שבינה מלאכותית היא כמו מטאור שמגיע לכדור הארץ. אנחנו חייבים להתכונן להשפעתו."


לאחר תקופה ארוכה של שינוי מבני, הודיעה OpenAI על מעבר למבנה תאגידי רגיל, שיאפשר לה לגייס הון ממשקיעים פרטיים ואולי בעתיד גם להפוך לחברה ציבורית. יש מי שכבר מדברים על הנפקה היסטורית שעלולה להגיע לשווי של טריליון דולר. יו"ר החברה, ברט טיילור, כתב כי OpenAI "נבנתה לטובת כולם". הצהרה שמשקפת את הרטוריקה האופטימית של אלטמן, שמדבר על בינה כללית שתסייע לרפא מחלות ולפתור בעיות עולמיות. "הבעיות שלנו גדולות מכדי לפתור בלי כלים חכמים יותר", כתב בעבר. בינתיים, המוצר הבולט ביותר של החברה הוא צ’אטבוט מתקדם.


מיקרוסופט, שמחזיקה ב-27% ממניות החברה, נהנתה מעליית שוויה בעקבות ההודעות האחרונות ועברה את רף ה-4 טריליון דולר. זמן קצר לאחר מכן, אנבידיה, שהודיעה על השקעה של מאה מיליארד דולר ב-OpenAI, חצתה שווי שוק של חמישה טריליון דולר. הנתונים הללו מבטאים פחות את ערך הטכנולוגיה, ויותר את החשש של משקיעים להישאר מאחור במהפכה הנתפסת כבלתי נמנעת.


דומינו

 הקשרים ההדוקים בין ענקיות הטכנולוגיה הללו מדגישים את תלות שוק ההון בהן. ממשבר 2008 למדנו שלא רק שחברות יכולות להיות גדולות מכדי ליפול, הן גם מחוברות מדי זו לזו. הקשרים ההדוקים והמבנים הפיננסיים המסועפים יוצרים מערכת שיכולה להתמוטט אם אחד השחקנים המרכזיים ייפול.

קיראו עוד ב"גלובל"


אף אחד לא טוען ש-OpenAI עוסקת בהונאות פיננסיות, אך היא אכן קשורה בעסקאות מורכבות עם חברות הליבה של מהפכת המחשוב - יצרניות שבבים ותשתיות כמו אנבידיה ואורקל. בתמורה לשיתופי הפעולה, OpenAI מתחייבת לרכישות ענק כחלק מאסטרטגיית הצמיחה שלה. תומכים רואים בכך מהלך עסקי חכם, שבו שני הצדדים נהנים, כל עוד הכול ממשיך לפעול כשורה. אנבידיה משקיעה מיליארדים ומוכרת לה את החומרה המתקדמת ביותר באותו זמן. עבור רבים, OpenAI היא הזדמנות חד-פעמית לעידן הבא של הטכנולוגיה. שילוב של אפל, גוגל וטסלה בחברה אחת. היא נתפסת כמי שיכולה לעצב מחדש תחומים שלמים, מהחיפוש באינטרנט ועד ייצור רובוטים. זהו הדלק שמניע את זרם ההשקעות העצום


מוסטפא סולימן, מנכ"ל תחום הבינה המלאכותית במיקרוסופט, אמר כי התעשייה עדיין לא מבינה את היקף ההזדמנות. לדבריו, ההשקעות הנוכחיות כבר הובילו לשיפורים ניכרים, וההשקעה הנוספת תוביל להתקדמות שתשפיע על כל מגזר.


לאחרים, לעומת זאת, OpenAI מזכירה את מאניית הצבעונים בהולנד במאה ה־17 - תקופה שבה מחירי פקעות הטוליפים זינקו לגבהים חסרי היגיון, עד שהשוק קרס באחת וגרם להרס כלכלי רחב. בעיניהם, OpenAI היא גרסה מודרנית של אותו סיפור: מבשרת אפשרית של השפל הגדול של שנות ה־30, או של בועת הדוט-קום שהתפוצצה בראשית שנות ה־2000 והביאה לקריסת מאות חברות טכנולוגיה שהוערכו במיליארדים על סמך הבטחות עתידיות. אחרים רואים בה איום מסוג אחר. רוצחת עבודות או מעבדה ניסיונית שעלולה ליצור גרסה מודרנית של פרנקנשטיין. לדבריהם, כשבועת התקוות תתנפץ, התוצאה תהיה פגיעה עמוקה במערכת כולה, בדיוק כפי שקרה כשמשקיעים בעבר גילו שחברות האינטרנט לא יכלו לעמוד בציפיות שנבנו סביבן.


הבעיה הכי גדולה היא שאנחנו הגענו לנקודה שבה החברה הזאת לא יכולה ליפול. יותר מדי אנשים, יותר מדי חברות, ויותר מדי אינטרסים לאומיים קשורים אליה. אם היא תיכשל, הממשל יצטרך להציל אותה והציבור ישלם את החשבון. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 03/11/2025 19:50
    הגב לתגובה זו
    ד ה י ר ו ת
  • 2.
    USA הפכה להיות מדינה של שרלטנים (ל"ת)
    אנונימי 03/11/2025 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 03/11/2025 06:33
    הגב לתגובה זו
    ככה זה בבועות
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.