סם אלטמן openaiסם אלטמן openai

המפלצת של אלטמן: איך OpenAI הפכה לאיום על הכלכלה האמריקנית

חברת הבינה המלאכותית של סם אלטמן, שנולדה כעמותה ללא מטרת רווח, הפכה תוך פחות מעשור לשחקן שממשל ארה"ב רואה בו נכס אסטרטגי. אך מאחורי הערכות השווי האדירות עולה השאלה: מה יקרה אם היא תיכשל?

אדיר בן עמי | (3)
נושאים בכתבה סם אלטמן OpenAI

OpenAI הפכה לתופעה שמערערת את כל מה שאנחנו חושבים על סטארט-אפים. היא הגיעה למצב שבו כישלון שלה עלול לזעזע את הכלכלה האמריקנית, למרות שהיא עדיין לא רווחית. החברה צמחה באיטיות ואז זינקה בפתאומיות לגודל שקשה להכיל. למרות שהעתיד שלה עדיין לא ברור, והתקווה המרכזית נותרה שפיתוח בינה מלאכותית יוכל לסייע בריפוי מחלות ולשנות את עולם העבודה והחיים עצמם, היא ממשיכה לעורר עניין וציפייה חסרי תקדים.


החברה של סם אלטמן נמצאת במצב מוזר: הערכת שווי של חצי טריליון דולר מול הכנסות של 13 מיליארד דולר בלבד. ההכנסות השנתיות שלה מהוות רק 2% מהמכירות של אמזון, אבל שווי השוק שלה גבוה פי עשרות מחברות רווחיות וותיקות. המספרים פשוט לא מסתדרים, אבל איכשהו כולם ממשיכים לשחק במשחק. בוול-סטריט חוששים כי דרך עסקאות טכנולוגיות מורכבות שמטרתן לחזק את יציבותה של OpenAI, הסטארט-אפ הפך גדול מכדי ליפול. במילים אחרות, אם ההייפ והתקווה סביב החזון של אלטמן לעתיד הבינה המלאכותית לא יתממשו, זה עלול ליצור סיכון מערכתי לחלק מהכלכלה האמריקנית שכנראה מונע מאיתנו ליפול למיתון.


זהו מצב חריג במיוחד עבור חברת הזנק. בתקופת בועת הדוט-קום כמעט איש לא שאל מה יקרה לכלכלה אם חברה כמו Pets.com תקרוס משום שלא הייתה לה השפעה מערכתית. כשנפלה בשנת 2000, הנזק הוגבל למשקיעים שלה בלבד, והכלכלה האמריקנית המשיכה הלאה. לעומת זאת, במשבר של 2008–2009 ראינו כיצד קריסת מוסדות פיננסיים וחברות תעשייה ענקיות אילצה את הממשל להשקיע מאות מיליארדי דולרים כדי למנוע התמוטטות כוללת. הסיבה ש-OpenAI הגיעה למעמד דומה היא שהבית הלבן רואה בה מרכיב מרכזי במאבק הטכנולוגי מול סין. היא כבר איננה עוד סטארט-אפ שמפתח מוצר חדש, אלא חלק מתפיסת הביטחון הלאומי של ארצות הברית וכשמדובר בביטחון לאומי, הכללים הכלכליים הרגילים מפסיקים לחול.


הנפקה לפי שווי של טריליון דולר

הימים האחרונים המחישו עד כמה גדולה הפכה OpenAI מאז נוסדה ב-2015 כעמותה ללא מטרת רווח. הסנטור ברני סנדרס, שבדרך כלל מבקר את חברות הטכנולוגיה, הצהיר שיש לפרק את OpenAI ואת ChatGPT. זו אמירה יוצאת דופן בהתחשב בכך שהכנסות החברה מהוות חלק זעיר מהתמ"ג האמריקני. סנדרס אמר: "אנחנו צריכים להבין שבינה מלאכותית היא כמו מטאור שמגיע לכדור הארץ. אנחנו חייבים להתכונן להשפעתו."


לאחר תקופה ארוכה של שינוי מבני, הודיעה OpenAI על מעבר למבנה תאגידי רגיל, שיאפשר לה לגייס הון ממשקיעים פרטיים ואולי בעתיד גם להפוך לחברה ציבורית. יש מי שכבר מדברים על הנפקה היסטורית שעלולה להגיע לשווי של טריליון דולר. יו"ר החברה, ברט טיילור, כתב כי OpenAI "נבנתה לטובת כולם". הצהרה שמשקפת את הרטוריקה האופטימית של אלטמן, שמדבר על בינה כללית שתסייע לרפא מחלות ולפתור בעיות עולמיות. "הבעיות שלנו גדולות מכדי לפתור בלי כלים חכמים יותר", כתב בעבר. בינתיים, המוצר הבולט ביותר של החברה הוא צ’אטבוט מתקדם.


מיקרוסופט, שמחזיקה ב-27% ממניות החברה, נהנתה מעליית שוויה בעקבות ההודעות האחרונות ועברה את רף ה-4 טריליון דולר. זמן קצר לאחר מכן, אנבידיה, שהודיעה על השקעה של מאה מיליארד דולר ב-OpenAI, חצתה שווי שוק של חמישה טריליון דולר. הנתונים הללו מבטאים פחות את ערך הטכנולוגיה, ויותר את החשש של משקיעים להישאר מאחור במהפכה הנתפסת כבלתי נמנעת.


דומינו

 הקשרים ההדוקים בין ענקיות הטכנולוגיה הללו מדגישים את תלות שוק ההון בהן. ממשבר 2008 למדנו שלא רק שחברות יכולות להיות גדולות מכדי ליפול, הן גם מחוברות מדי זו לזו. הקשרים ההדוקים והמבנים הפיננסיים המסועפים יוצרים מערכת שיכולה להתמוטט אם אחד השחקנים המרכזיים ייפול.

קיראו עוד ב"גלובל"


אף אחד לא טוען ש-OpenAI עוסקת בהונאות פיננסיות, אך היא אכן קשורה בעסקאות מורכבות עם חברות הליבה של מהפכת המחשוב - יצרניות שבבים ותשתיות כמו אנבידיה ואורקל. בתמורה לשיתופי הפעולה, OpenAI מתחייבת לרכישות ענק כחלק מאסטרטגיית הצמיחה שלה. תומכים רואים בכך מהלך עסקי חכם, שבו שני הצדדים נהנים, כל עוד הכול ממשיך לפעול כשורה. אנבידיה משקיעה מיליארדים ומוכרת לה את החומרה המתקדמת ביותר באותו זמן. עבור רבים, OpenAI היא הזדמנות חד-פעמית לעידן הבא של הטכנולוגיה. שילוב של אפל, גוגל וטסלה בחברה אחת. היא נתפסת כמי שיכולה לעצב מחדש תחומים שלמים, מהחיפוש באינטרנט ועד ייצור רובוטים. זהו הדלק שמניע את זרם ההשקעות העצום


מוסטפא סולימן, מנכ"ל תחום הבינה המלאכותית במיקרוסופט, אמר כי התעשייה עדיין לא מבינה את היקף ההזדמנות. לדבריו, ההשקעות הנוכחיות כבר הובילו לשיפורים ניכרים, וההשקעה הנוספת תוביל להתקדמות שתשפיע על כל מגזר.


לאחרים, לעומת זאת, OpenAI מזכירה את מאניית הצבעונים בהולנד במאה ה־17 - תקופה שבה מחירי פקעות הטוליפים זינקו לגבהים חסרי היגיון, עד שהשוק קרס באחת וגרם להרס כלכלי רחב. בעיניהם, OpenAI היא גרסה מודרנית של אותו סיפור: מבשרת אפשרית של השפל הגדול של שנות ה־30, או של בועת הדוט-קום שהתפוצצה בראשית שנות ה־2000 והביאה לקריסת מאות חברות טכנולוגיה שהוערכו במיליארדים על סמך הבטחות עתידיות. אחרים רואים בה איום מסוג אחר. רוצחת עבודות או מעבדה ניסיונית שעלולה ליצור גרסה מודרנית של פרנקנשטיין. לדבריהם, כשבועת התקוות תתנפץ, התוצאה תהיה פגיעה עמוקה במערכת כולה, בדיוק כפי שקרה כשמשקיעים בעבר גילו שחברות האינטרנט לא יכלו לעמוד בציפיות שנבנו סביבן.


הבעיה הכי גדולה היא שאנחנו הגענו לנקודה שבה החברה הזאת לא יכולה ליפול. יותר מדי אנשים, יותר מדי חברות, ויותר מדי אינטרסים לאומיים קשורים אליה. אם היא תיכשל, הממשל יצטרך להציל אותה והציבור ישלם את החשבון. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 03/11/2025 19:50
    הגב לתגובה זו
    ד ה י ר ו ת
  • 2.
    USA הפכה להיות מדינה של שרלטנים (ל"ת)
    אנונימי 03/11/2025 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 03/11/2025 06:33
    הגב לתגובה זו
    ככה זה בבועות
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים

ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

כששומעים על מניה שעלתה כמעט 2,000% בשנה, קל להניח שמדובר בחברה שהמציאה טכנולוגיה פורצת דרך או שהפכה לרווחית במיוחד. אבל המציאות של מניות המחשוב הקוונטי שונה לחלוטין: הן המריאו לשיאים חדשים, אף שאין להן כמעט הכנסות ממשיות.


ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72%  ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91%  הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.


הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה

תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.


התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.


נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.