OpenAI הפכה לתופעה שמערערת את כל מה שאנחנו חושבים על סטארט-אפים. היא הגיעה למצב שבו כישלון שלה עלול לזעזע את הכלכלה האמריקנית, למרות שהיא עדיין לא רווחית. החברה צמחה באיטיות ואז זינקה בפתאומיות לגודל שקשה להכיל. למרות שהעתיד שלה עדיין לא ברור, והתקווה המרכזית נותרה שפיתוח בינה מלאכותית יוכל לסייע בריפוי מחלות ולשנות את עולם העבודה והחיים עצמם, היא ממשיכה לעורר עניין וציפייה חסרי תקדים.

החברה של סם אלטמן נמצאת במצב מוזר: הערכת שווי של חצי טריליון דולר מול הכנסות של 13 מיליארד דולר בלבד. ההכנסות השנתיות שלה מהוות רק 2% מהמכירות של אמזון, אבל שווי השוק שלה גבוה פי עשרות מחברות רווחיות וותיקות. המספרים פשוט לא מסתדרים, אבל איכשהו כולם ממשיכים לשחק במשחק. בוול-סטריט חוששים כי דרך עסקאות טכנולוגיות מורכבות שמטרתן לחזק את יציבותה של OpenAI, הסטארט-אפ הפך גדול מכדי ליפול. במילים אחרות, אם ההייפ והתקווה סביב החזון של אלטמן לעתיד הבינה המלאכותית לא יתממשו, זה עלול ליצור סיכון מערכתי לחלק מהכלכלה האמריקנית שכנראה מונע מאיתנו ליפול למיתון.

זהו מצב חריג במיוחד עבור חברת הזנק. בתקופת בועת הדוט-קום כמעט איש לא שאל מה יקרה לכלכלה אם חברה כמו Pets.com תקרוס משום שלא הייתה לה השפעה מערכתית. כשנפלה בשנת 2000, הנזק הוגבל למשקיעים שלה בלבד, והכלכלה האמריקנית המשיכה הלאה. לעומת זאת, במשבר של 2008–2009 ראינו כיצד קריסת מוסדות פיננסיים וחברות תעשייה ענקיות אילצה את הממשל להשקיע מאות מיליארדי דולרים כדי למנוע התמוטטות כוללת. הסיבה ש-OpenAI הגיעה למעמד דומה היא שהבית הלבן רואה בה מרכיב מרכזי במאבק הטכנולוגי מול סין. היא כבר איננה עוד סטארט-אפ שמפתח מוצר חדש, אלא חלק מתפיסת הביטחון הלאומי של ארצות הברית וכשמדובר בביטחון לאומי, הכללים הכלכליים הרגילים מפסיקים לחול.

הנפקה לפי שווי של טריליון דולר

הימים האחרונים המחישו עד כמה גדולה הפכה OpenAI מאז נוסדה ב-2015 כעמותה ללא מטרת רווח. הסנטור ברני סנדרס, שבדרך כלל מבקר את חברות הטכנולוגיה, הצהיר שיש לפרק את OpenAI ואת ChatGPT. זו אמירה יוצאת דופן בהתחשב בכך שהכנסות החברה מהוות חלק זעיר מהתמ"ג האמריקני. סנדרס אמר: "אנחנו צריכים להבין שבינה מלאכותית היא כמו מטאור שמגיע לכדור הארץ. אנחנו חייבים להתכונן להשפעתו."

• openAI נלחמת על הבכורה ומכריזה על "קוד אדום" לשיפור ChatGPT
• האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאחר תקופה ארוכה של שינוי מבני, הודיעה OpenAI על מעבר למבנה תאגידי רגיל, שיאפשר לה לגייס הון ממשקיעים פרטיים ואולי בעתיד גם להפוך לחברה ציבורית. יש מי שכבר מדברים על הנפקה היסטורית שעלולה להגיע לשווי של טריליון דולר. יו"ר החברה, ברט טיילור, כתב כי OpenAI "נבנתה לטובת כולם". הצהרה שמשקפת את הרטוריקה האופטימית של אלטמן, שמדבר על בינה כללית שתסייע לרפא מחלות ולפתור בעיות עולמיות. "הבעיות שלנו גדולות מכדי לפתור בלי כלים חכמים יותר", כתב בעבר. בינתיים, המוצר הבולט ביותר של החברה הוא צ’אטבוט מתקדם.

מיקרוסופט, שמחזיקה ב-27% ממניות החברה, נהנתה מעליית שוויה בעקבות ההודעות האחרונות ועברה את רף ה-4 טריליון דולר. זמן קצר לאחר מכן, אנבידיה, שהודיעה על השקעה של מאה מיליארד דולר ב-OpenAI, חצתה שווי שוק של חמישה טריליון דולר. הנתונים הללו מבטאים פחות את ערך הטכנולוגיה, ויותר את החשש של משקיעים להישאר מאחור במהפכה הנתפסת כבלתי נמנעת.

דומינו

 הקשרים ההדוקים בין ענקיות הטכנולוגיה הללו מדגישים את תלות שוק ההון בהן. ממשבר 2008 למדנו שלא רק שחברות יכולות להיות גדולות מכדי ליפול, הן גם מחוברות מדי זו לזו. הקשרים ההדוקים והמבנים הפיננסיים המסועפים יוצרים מערכת שיכולה להתמוטט אם אחד השחקנים המרכזיים ייפול.

• טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
• ביל אקמן בונה ברקשייר האת’וויי משלו: הווארד יוז רוכשת חברת ביטוח
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

אף אחד לא טוען ש-OpenAI עוסקת בהונאות פיננסיות, אך היא אכן קשורה בעסקאות מורכבות עם חברות הליבה של מהפכת המחשוב - יצרניות שבבים ותשתיות כמו אנבידיה ואורקל. בתמורה לשיתופי הפעולה, OpenAI מתחייבת לרכישות ענק כחלק מאסטרטגיית הצמיחה שלה. תומכים רואים בכך מהלך עסקי חכם, שבו שני הצדדים נהנים, כל עוד הכול ממשיך לפעול כשורה. אנבידיה משקיעה מיליארדים ומוכרת לה את החומרה המתקדמת ביותר באותו זמן. עבור רבים, OpenAI היא הזדמנות חד-פעמית לעידן הבא של הטכנולוגיה. שילוב של אפל, גוגל וטסלה בחברה אחת. היא נתפסת כמי שיכולה לעצב מחדש תחומים שלמים, מהחיפוש באינטרנט ועד ייצור רובוטים. זהו הדלק שמניע את זרם ההשקעות העצום

מוסטפא סולימן, מנכ"ל תחום הבינה המלאכותית במיקרוסופט, אמר כי התעשייה עדיין לא מבינה את היקף ההזדמנות. לדבריו, ההשקעות הנוכחיות כבר הובילו לשיפורים ניכרים, וההשקעה הנוספת תוביל להתקדמות שתשפיע על כל מגזר.

לאחרים, לעומת זאת, OpenAI מזכירה את מאניית הצבעונים בהולנד במאה ה־17 - תקופה שבה מחירי פקעות הטוליפים זינקו לגבהים חסרי היגיון, עד שהשוק קרס באחת וגרם להרס כלכלי רחב. בעיניהם, OpenAI היא גרסה מודרנית של אותו סיפור: מבשרת אפשרית של השפל הגדול של שנות ה־30, או של בועת הדוט-קום שהתפוצצה בראשית שנות ה־2000 והביאה לקריסת מאות חברות טכנולוגיה שהוערכו במיליארדים על סמך הבטחות עתידיות. אחרים רואים בה איום מסוג אחר. רוצחת עבודות או מעבדה ניסיונית שעלולה ליצור גרסה מודרנית של פרנקנשטיין. לדבריהם, כשבועת התקוות תתנפץ, התוצאה תהיה פגיעה עמוקה במערכת כולה, בדיוק כפי שקרה כשמשקיעים בעבר גילו שחברות האינטרנט לא יכלו לעמוד בציפיות שנבנו סביבן.

הבעיה הכי גדולה היא שאנחנו הגענו לנקודה שבה החברה הזאת לא יכולה ליפול. יותר מדי אנשים, יותר מדי חברות, ויותר מדי אינטרסים לאומיים קשורים אליה. אם היא תיכשל, הממשל יצטרך להציל אותה והציבור ישלם את החשבון.