כמה באמת צריך להרוויח בגילכם?

השאלה "כמה אני צריך להרוויח?" מלווה אותנו לאורך כל הקריירה המקצועית. אבל כשמסתכלים על הממוצע הסטטיסטי הכללי, מקבלים תמונה מעוותת. אם אתם בעלי תואר אקדמי, עובדים בקריירה מקצועית ומשקיעים בעצמכם - אתם לא "ממוצע". אתם שייכים לקבוצה אחרת לגמרי, ולכן גם ההשוואה צריכה להיות אחרת.

כמה אתם אמורים להרוויח בגילכם?

השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה בישראל עומד על כ-14,500 שקל (כ-11,500-12,000 שקל נטו). אבל נתון זה כולל את כולם: את עובדי הניקיון, המלצרים, קופאים ועובדי הייצור לצד המהנדסים, עורכי הדין והמנהלים.

הכתבה הזו לא עוסקת בממוצע הכללי. היא מיועדת למי שמשתייכים לשלושת העשירונים העליונים בשוק העבודה שלרוב השלימו תואר ראשון לפחות והתקדמו במקום העבודה בהדרגה או קפצו למשרה מתגמלת יותר בחברה אחרת. בפועל, מסתבר שרוב העלייה בכר מגיעה בתזוזות למקומות עבודה אחרים.  

הנתונים הבאים מבוססים על סקרי שכר של חברות כוח אדם מובילות, נתוני משרד האוצר ומחקרים של מכון טאוב למדיניות כלכלית, תוך התמקדות בשלושה העשירונים העליונים של העובדים במשק:

• שכר המנכ"לים מזנק, ושכר העובדים נשאר מאחור
• השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גילאי 23-25 - בוגרים טריים שמתחילים נכון. למי שסיים תואר רלוונטי ונכנס למשרה ראשונה בחברה טובה, השכר הממוצע נע בין 7,500 ל-10,000 שקל נטו. בהייטק אפשר לצפות לשכר שנע בין 9,000-12,000 כבר בתפקיד ראשון. בתחומים כמו כלכלה, משפטים (לפני ההתמחות) או הנדסה הטווח עומד על בין 8,000-10,000. זהו שכר התחלתי לאחר השקעה של 3-4 שנות לימודים, לעומת השכר הממוצע הכללי בגיל הזה שהוא כ-7,000 שקל.

השוני מתחיל להיות ניכר כבר כאן. מי שלא למד תואר אקדמי או שעבד בתפקידי שירות במהלך שנות הלימודים, עומד על משכורת נמוכה ב-2,000-3,000 שקל. אבל מי שהשקיע נכון - התשואה כבר מתחילה להיראות.

גילאי 26-29 - הקפיצה של המתקדמים זוהי תקופת הצמיחה המהירה ביותר למי שעושים את זה נכון. השכר הממוצע עולה ל-10,500-13,500 שקל נטו. בהייטק המספרים מטפסים ל-13,000-16,000, ובתפקידי ניהול זוטרים או מומחים בתחומים מבוקשים - אפילו יותר.

• איך מתמודדים עם בוס רעיל בלי לאבד את מקום העבודה
• פלנטיר פותחת מסלול עוקף אוניברסיטה: גיוס ישיר לבוגרי תיכון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 5 תארים ללמוד ו-5 תארים להתרחק מהם

מה קורה בשנים האלה? ראשית, אתם כבר לא "ירוקים". יש לכם 2-4 שנות ניסיון, אתם מבינים את התעשייה, רכשתם מוניטין מסוים. שנית, זה הזמן שבו רבים עושים את "הקפיצה הראשונה", לראשונה מחליפים מקום עבודה, ובמעבר מרוויחים כבר בין 15% ל-25% יותר מאשר היו מקבלים בהעלאה שנתית.

למי שנשאר במקום העבודה הראשון, העלייה תהיה איטית יותר - אולי 2,000-3,000 שקל לאורך כל התקופה. למי שעבר פעם-פעמיים באופן אסטרטגי, הצמיחה יכולה להגיע ל-4,000-5,000 שקל. זו גם תקופה שבה כדאי לשקול תואר שני אם הוא רלוונטי, כי התשואה עליו מתחילה להיראות בגיל 30-35.

גילאי 30-34 השנים שמגדירות את המסלול. בנקודה הזו הפער בין מי שהצליח למי שלא כל כך הצליח הופך דרמטי. השכר הממוצע של המשכילים המצליחים עומד על בין 13,000-17,000 שקל נטו. אבל הטווח רחב מאוד:  יש כאלה שתקועים על 11,000-12,000, ויש כאלה שכבר מרוויחים 20,000-25,000.

מה קובע את ההבדל? בראש ובראשונה התמחות נכונה. מי שהתמחה בתחום מבוקש במיוחד (אבטחת סייבר, נתונים, ניהול מוצר בהייטק, ייעוץ אסטרטגי) כבר נמצא בשכר גבוה משמעותית מעמיתיו שנשארו בתפקידים כלליים יותר.

שנית, מי שצבר כישורי ניהול. מי שהתחיל לנהל צוותים ,גם אם קטנים, כבר קיבל קפיצת שכר של 20%-30%. ניהול הוא המנוף הגדול ביותר להעלאת שכר בגילאים האלה.

אלו שנים בהם עובדים מצליחים מתחילים להיות יותר מעורבים אסטרטגית. מי שמבצע משימות טקטיות בלבד נשאר במשכורות נמוכות יותר בעוד מי שמעורב בהחלטות, בפרויקטים משמעותיים או נמצא קרוב לשולחן קבלת ההחלטות, מקבל תגמול הולם.

בגילאים אלו יש כבר מי שלומד לתואר שני או MBA או שאבן הדרך הזו כבר מאחוריו. תואר שני הוא עדיין מקפצה טובה, במיוחד אם הוא ממוסד מוביל, והוא מוסיף בין 15% ל-20% לשכר בגיל הזה. זה לא הכרחי לכולם, אבר למי שרוצה לעבור לניהול בכיר או לייעוץ, תואר שני הוא כמעט חובה.

בגילאי 35-44  מגיע שיא ההכנסה למצליחים. זוהי תקופת הקטיף, בה מתחילים ממש ליהנות מפירות העבודה הקשה ובה השכר הממוצע למשכילים המצליחים נע בין 16,000-22,000 שקל נטו. ויש לא מעט שמרוויחים הרבה יותר, ונמצאים בטווח של 25,000-35,000 ואפילו 40,000 בתפקידי ניהול בכירים, מנכ"לים של חברות בינוניות, או מומחים בכירים בתחומים ייחודיים.

הפערים במקטע הזה הם הגדולים ביותר. יש מנהלי משאבי אנוש שמרוויחים 14,000 שקל, ויש מנהלים בכירים בהייטק שמרוויחים 50,000. שניהם בעלי תואר, שניהם בתפקידי ניהול - אבל הענף, גודל החברה, ורמת האחריות קובעים הכול.

מה מייחד את התקופה הזו? זו תקופה המאופיינת באחריות מקסימלית, כאשר רבים כבר מנהלים מחלקות שלמות, אחראים על תקציבים של מיליונים, מקבלים החלטות אסטרטגיות. הארגון משלם על השיקול הדעת, הניסיון והיכולת להחליט נכון. תוסיפו לזה גם קשרים אישיים שנצברו במשך 20 שנות עבודה, שמרכיבים לכם רשת קשרים מקצועית רחבה. הרבה פעמים משרות טובות לא בהכרח מתפרסמות אלא הן מגיעות דרך המלצות והצעות מחברים וקולגות, ואלו מעברים והזדמנויות שיכולות להעלות את השכר.

בגילאים האלו נצבר גם ותק משמעותי שבניגוד לתפיסה הרווחת, ותק כן משפיע. לא בגלל ששכר וותק מוסיף 200 שקל בשנה, אלא כי אחרי 15-20 שנה באותו תחום, אתם באמת מומחים וארגונים משלמים על מומחיות.

גילאי 45-54 הוא טווח גילאים בו בעיקר שומרים על הרמה. השכר הממוצע נשאר יציב או עולה מעט: בין 17,000-23,000 שקל נטו למצליחים. חלק גדול מההכנסה כאן מגיע כבר מבונוסים, אופציות (בהייטק), או הכנסות נוספות מייעוץ וניהול דירקטוריונים.

זו תקופה מעניינת מאחר ובה מי שהצליח להגיע לפסגה ממשיך להרוויח מצוין בעוד מי שלא הצליח כבר מבין שהוא קרוב לתקרה שלו. חלק מהעובדים בגיל הזה כבר חווים "שיגרה" - הם מבצעים, אבל לא מתרגשים יותר, והארגון מרגיש את זה. אחרים עובדים להיפך מנצלים את הניסיון האדיר שצברו כדי להפוך למועילים ביותר.

גילאי 55 ומעלה - לקראת הפרישה (או לא) הממוצע נשאר גבוה: 16,000-22,000 שקל נטו למי שממשיך במשרה מלאה. רבים בוחרים לצמצם אחוז משרה, וזה מוריד את הממוצע. אבל מי שנשאר פעיל, במיוחד בתפקידי יועץ בכיר או דירקטור - ממשיך להרוויח סכומים גבוהים.

התקופה הזו היא גם הזדמנות לעבודה עצמאית רווחית. רבים עוזבים את השכירות ועוברים לייעוץ פרטי, שם השעתי שלהם יכול להיות 500-1,500 שקל. עם 10-15 שעות שבועיות, אפשר להרוויח כמו במשרה מלאה, אבל עם גמישות מלאה.

למה יש פערים אפילו בקרב המשכילים?

גם בתוך קבוצת המשכילים המצליחים ישנם הפערים משמעותיים. הנה הגורמים המרכזיים:

הענף הוא הכל: הייטק משלם פי 1.5-2 מענפים אחרים. מהנדס תוכנה בגוגל או בסטארט-אפ מוצלח ירוויח 25,000 שקל בגיל 32. מהנדס אזרחי באותו גיל, גם אם הוא מעולה ירוויח 14,000 שקל בלבד. שניהם מהנדסים, שניהם עם תארים מאותן אוניברסיטאות אבל עם הכנסה שונה לחלוטין.

גודל הארגון: חברות גדולות משלמות בממוצע 15%-25% יותר מחברות קטנות, בגלל סולמות שכר מובנים, תקציבים גדולים יותר, ויכולת לשמר עובדים איכותיים. עובד בבנק הפועלים או בטבע ירוויח יותר מעובד בחברה משפחתית, גם אם התפקיד דומה.

המגדר עדיין משפיע: גם בקרב המשכילים, נשים מרוויחות בממוצע 15%-20% פחות מגברים שנמצאים באותם התפקידים. הפער קטן יותר בגילאים הצעירים ובמקצועות כמו רפואה ומשפטים, אבל עדיין קיים. הסיבות לכך הן כי יש פחות נשים בתפקידי ניהול בכיר, הפסקות בקריירה בשל לידות ולבסוף, נשים הן פחות אגרסיביות במשא ומתן על שכר.

כישורי משא ומתן: מחקרים מראים שמי שמתמקח על השכר בכל שלב בהתקדמות שלו, מרוויח לאורך הקריירה עשרות אחוזים יותר ממי שמקבל את מה שמציעים לו. לאורך 30 שנה ההבדל יכול להגיע למיליון שקל ויותר.

תואר שני רלוונטי: MBA או תואר שני טכנולוגי מוסיפים בממוצע 20%-30% להכנסה, במיוחד בגילאי 35-50. אבל לא כל תואר שני שווה אותו דבר כאשר תואר מהטכניון או מהאוניברסיטה העברית יוסיף יותר מתואר ממכללה פרטית לא מוכרת.

אם אתם מתחת לטווחים האלה - מה עושים?

ראשית, חשוב להבין: אתם לא כישלון אם אתם מתחת לממוצע של שלושת העשירונים העליונים. זה אומר שאתם בעשירונים 4-7, שזה עדיין מעל הממוצע הכללי שמייצג רוב העובדים המשכילים. אבל אם אתם רוצים להתקדם, הנה מה שעובד:

התמחות אגרסיבית: הפסיקו להיות "גנרליסטים". התמחו בתחום ספציפי מאוד שיש עליו ביקוש. "מנהל שיווק" זה כללי מדי - "מומחה שיווק ביצועי בפייסבוק/גוגל" זה משהו שמשלמים עליו הרבה יותר.

עברו להייטק או לענפים צומחים: אם אתם בענף מסורתי עם שכר נמוך, שקלו מעבר. רבים עושים את זה בהצלחה - מהנדסים מהתעשייה עוברים להייטק, מורים עוברים ל-Tech-Ed, כלכלנים עוברים לפינטק. tnbo צריך להשקיע זמן אנרגיה וכסף בהכשרה, אבל בסוף זה משתלם.

למדו לנהל: כישורי ניהול הם המנוף הגדול ביותר אז תפסו כל הזדמנות לנהל בין אם פרויקט קטן, אפילו סטודנט אחד, קחו קורס בניהול, צברו ניסיון ובקשו לקבל תפקיד ניהולי.

שנו מקום עבודה באופן אסטרטגי: אם אתם באותה חברה יותר מ-4 שנים ולא קיבלתם קידום משמעותי, הגיע הזמן לשינוי. עובדים שמחליפים מקום עבודה מרוויחים בממוצע 15-20% יותר מאשר היו מרוויחים בהעלאה פנימית.

למדו לבקש יותר: רוב האנשים לא מתמקחים. הם שומעים "13,000" ואומרים "תודה". למדו לומר "אני מצפה ל-15,000 בהתבסס על הניסיון שלי וסקר השוק". הגרוע שיכול לקרות זה שיגידו לא ולרוב לא יבטלו לכם את ההצעה בגלל זה.

השקיעו במראה ובנוכחות: זה לא נחמד להודות בכך, אבל זה נכון. אנשים שנראים מקצועיים, מדברים בביטחון, ויודעים "לשווק" את עצמם מקבלים משכורות גבוהות יותר. קחו קורס בתקשורת, שדרגו את המלתחה ולמדו להציג את עצמכם נכון.

אתם לא ממוצע אז אל תתנהגו ככה

אם השקעתם בלימודים, בניתם קריירה, ואתם מסורים לעבודה אז אתם שייכים לקבוצה שונה מהממוצע הסטטיסטי. המספרים שהוצגו כאן מייצגים את מה שמשתכרים המשכילים המצליחים שהם ה-30% העליונים של שוק העבודה. זו לא אליטה סגורה גם אם יש פה ושם נפוטיזם, אבל לרוב זו תוצאה של בחירות נכונות, מסירות והשקעה מתמדת.

אם אתם מתחת לטווחים האלה, זה לא אומר שנכשלתם. זה אומר שיש פוטנציאל צמיחה. אם אתם בטווחים האלה, תבדקו אם אתם יכולים לקפוץ לעשירון העליון (10% המשתכרים ביותר), שם המשכורות גבוהות עוד יותר.

והכי חשוב: זכרו שהמספרים בתלוש לא אומרים הכל. סיפוק תעסוקתי, איזון בריא בין עבודה לחיים, תחושת משמעות, ואפשרויות צמיחה עתידיות - לפעמים שווים יותר מ-2,000 שקל נוספים. אבל כדאי לדעת את שווי השוק שלכם, כי ידע זה כוח, במיוחד כשמגיע הזמן לדבר על קידום או להתראיין למשרה חדשה.