עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
בית המשפט העליון קבע באחרונה כי עיריית פתח תקווה תידרש לשאת בתשלום עבור רכישת זכויות קרקע בבעלות בעלי נכסים בעיר. פסק הדין ניתן בעקבות ערעורם של כמה בעלי נכסים, שנאבקו מול העירייה על זכויותיהם בקרקע בפתח תקווה במשך שנים רבות. ההחלטה הסופית, שניתנה על ידי הרכב השופטים יצחק עמית, נעם סולברג וגילה כנפי-שטייניץ, מסיימת מאבק משפטי ממושך, ומשליכה על אופן הטיפול בזכויות בקרקעות שעדיין לא נרשמו על שם בעליהם.
המקרה מתחיל בשנות ה-70 של המאה שעברה, כשבעלי הנכסים קיבלו שטחים במרכז פתח תקווה. הקרקעות לא נרשמו רשמית על שמם בשל חילופי הסכמים בין עיריית פתח תקווה למינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) - כיום רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - והקרן הקיימת לישראל (קק"ל). לאורך השנים, העירייה לא פעלה להסדרת הרישום, והבעלים נותרו עם זכויות לא מוסדרות. לאחר עשרות שנים של שימוש בקרקעות, בעלי הנכסים פנו לעירייה בבקשה להסדיר את הרישום, אך נתקלו בסירוב.
בעלי הנכסים רצו להסדיר את הרישום או לקבל זכויות חכירה מהוונות צילום: Ynhockey
ב-2019 פנו בעלי הנכסים לבית המשפט המחוזי בתביעה נגד העירייה, בדרישה להסדיר את הרישום על שמם, או לחלופין לקבל זכויות חכירה מהוונות מהמדינה ומהקק"ל. הם טענו כי הגיע הזמן שהעירייה תפעל להסדרת זכויותיהם לאחר עשרות שנים שבהן השתמשו בקרקע ללא הסדרה של הזכויות בה מול הרשויות.
העליון קבע שהעירייה לא יכולה להתחמק מאחריותה
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט המחוזי בלוד, בראשות השופט יעקב שפסר, פסק לטובת בעלי הנכסים. הוא קבע כי על עיריית פתח תקווה לרכוש את הזכויות הדרושות מרמ"י וקק"ל עבור בעלי הנכסים, ולשאת בתשלום המלא הנדרש להסדרת הבעלות. העירייה ערערה על פסק הדין וטענה כי אין היא מחויבת לקחת על עצמה תשלום שכזה.
בפסק דין ארוך ומפורט, שניתן בספטמבר 2024, בית המשפט העליון דחה את ערעורה של עיריית פתח תקווה, וקבע כי היא תידרש לשלם את הסכום הנדרש לרמ"י ולקק"ל עבור הסדרת זכויות הבעלות בקרקע. השופטים קבעו כי במשך עשרות שנים העירייה לא פעלה להסדרת הזכויות, ולכן היא לא יכולה להתחמק מאחריותה.
"העירייה תישא בתשלום שיידרש לצורך הסדרת הרישום," נכתב בפסק הדין. השופטים הבהירו כי הכוונה היא לכל תשלום שיידרש, לרבות תשלומי מסים ככל שיידרשו להעברת הזכויות. השופטים עמית, סולברג וכנפי-שטייניץ הדגישו כי מדובר בזכויות ישנות שלא הוסדרו במשך שבעה עשורים, ולכן העירייה היא זו שצריכה לשאת בעלויות - ולא הבעלים.
- אושרה תוכנית להקמת שכונת מגורים חדשה בצפון כפר יונה; מה המחירים בעיר?
- מחירי הדירות יורדים: עמרם מוכרת יותר, אבל הרווחיות ירדה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
המשמעות של פסק הדין ברורה: עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש את הקרקעות מרמ"י וקק"ל, ולהעביר את הזכויות על שמם של בעלי הנכסים. הדבר יכול להוביל להוצאה כספית משמעותית עבור העירייה, שתצטרך לשאת כאמור בעלויות הרכישה, וכן בתשלומי מסים אחרים שיידרשו לצורך העברת הזכויות.
בית המשפט הבין את ההשלכות הכלכליות על קופת העירייה, והמליץ כי רמ"י וקק"ל ישקלו להעניק הנחות בהערכת שווי הזכויות, בהתחשב בכך שהמערערים ובני משפחותיהם מחזיקים בקרקע מזה 70 שנה, ובכך שהעירייה תישא בעלויות. השופטים ציינו: "בהתחשב בהיסטוריה של המקרקעין... ובהינתן שקופתה של העירייה יוצאת ניזוקה, הרי שיש לתת לכך משקל בבוא רמ"י וקק"ל להעריך את שווי הזכויות".
הוצאה לא קטנה שעלולה להשפיע על התקציב העירוני
כאמור, הערעור שהוגש על ידי העירייה נדחה, בעוד שהערעור של בעלי הנכסים התקבל בחלקו. בעלי הנכסים זכו בזכויותיהם לבעלות על הקרקעות, והעירייה תישא בכל העלויות הכרוכות בכך. על אף הסבירות שהנחות יינתנו לעירייה, הרי שעדיין מדובר בהוצאה כספית לא קטנה שעלולה להשפיע על התקציב העירוני.
פסק הדין מהווה תקדים חשוב ביחס לאופן שבו הרשויות המקומיות צריכות להתמודד עם זכויות קרקע שלא הוסדרו במשך שנים. העיריות לא יוכלו להמשיך להימנע מהסדרת הזכויות, בייחוד כשמדובר בבעלי נכסים שהחזיקו בקרקעות לאורך עשרות שנים.
- 1.טוב מאוד 03/11/2025 08:08הגב לתגובה זואין חידוש כבישים אין פנסי תאורה חדשים רק סימון כחול לבן זה מה שהם יודעים לעשות. בעוד שאת אם המושבות הם מטפחים ללא הפסקה מחליפים פנסים . מכשירי ספורט וסוללים כביש מחדש בשכונה חדשה. עיריה לא מתפקדת אז עדיף שלא ישאר להם כסף לפנק מפונקים
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהשמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות
השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.
מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.
גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב
20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום
אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- בית שמש - 2,600 דירות חדשות; צמיחה דמוגרפית מהירה, שוק נדל"ן בר השגה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?
