עיריית פתח תקווה
צילום: Ynhockey

עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר

בעלי הנכסים קיבלו שטחים במרכז העיר לפני כ-70 שנה. הקרקעות לא נרשמו רשמית על שמם בשל חילופי הסכמים בין בין העירייה לרמ"י וקק"ל, אך בעלי הנכסים ביקשו להסדיר זאת. אחרי החלטת המחוזי ערערה העירייה לעליון - שפסק שתשלם על רכישת הקרקעות
עוזי גרסטמן | (1)

בית המשפט העליון קבע באחרונה כי עיריית פתח תקווה תידרש לשאת בתשלום עבור רכישת זכויות קרקע בבעלות בעלי נכסים בעיר. פסק הדין ניתן בעקבות ערעורם של כמה בעלי נכסים, שנאבקו מול העירייה על זכויותיהם בקרקע בפתח תקווה במשך שנים רבות. ההחלטה הסופית, שניתנה על ידי הרכב השופטים יצחק עמית, נעם סולברג וגילה כנפי-שטייניץ, מסיימת מאבק משפטי ממושך, ומשליכה על אופן הטיפול בזכויות בקרקעות שעדיין לא נרשמו על שם בעליהם.

המקרה מתחיל בשנות ה-70 של המאה שעברה, כשבעלי הנכסים קיבלו שטחים במרכז פתח תקווה. הקרקעות לא נרשמו רשמית על שמם בשל חילופי הסכמים בין עיריית פתח תקווה למינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) - כיום רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - והקרן הקיימת לישראל (קק"ל). לאורך השנים, העירייה לא פעלה להסדרת הרישום, והבעלים נותרו עם זכויות לא מוסדרות. לאחר עשרות שנים של שימוש בקרקעות, בעלי הנכסים פנו לעירייה בבקשה להסדיר את הרישום, אך נתקלו בסירוב.

בעלי הנכסים רצו להסדיר את הרישום או לקבל זכויות חכירה מהוונות צילום: Ynhockey

ב-2019 פנו בעלי הנכסים לבית המשפט המחוזי בתביעה נגד העירייה, בדרישה להסדיר את הרישום על שמם, או לחלופין לקבל זכויות חכירה מהוונות מהמדינה ומהקק"ל. הם טענו כי הגיע הזמן שהעירייה תפעל להסדרת זכויותיהם לאחר עשרות שנים שבהן השתמשו בקרקע ללא הסדרה של הזכויות בה מול הרשויות.

העליון קבע שהעירייה לא יכולה להתחמק מאחריותה

בית המשפט המחוזי בלוד, בראשות השופט יעקב שפסר, פסק לטובת בעלי הנכסים. הוא קבע כי על עיריית פתח תקווה לרכוש את הזכויות הדרושות מרמ"י וקק"ל עבור בעלי הנכסים, ולשאת בתשלום המלא הנדרש להסדרת הבעלות. העירייה ערערה על פסק הדין וטענה כי אין היא מחויבת לקחת על עצמה תשלום שכזה.

בפסק דין ארוך ומפורט, שניתן בספטמבר 2024, בית המשפט העליון דחה את ערעורה של עיריית פתח תקווה, וקבע כי היא תידרש לשלם את הסכום הנדרש לרמ"י ולקק"ל עבור הסדרת זכויות הבעלות בקרקע. השופטים קבעו כי במשך עשרות שנים העירייה לא פעלה להסדרת הזכויות, ולכן היא לא יכולה להתחמק מאחריותה.

"העירייה תישא בתשלום שיידרש לצורך הסדרת הרישום," נכתב בפסק הדין. השופטים הבהירו כי הכוונה היא לכל תשלום שיידרש, לרבות תשלומי מסים ככל שיידרשו להעברת הזכויות. השופטים עמית, סולברג וכנפי-שטייניץ הדגישו כי מדובר בזכויות ישנות שלא הוסדרו במשך שבעה עשורים, ולכן העירייה היא זו שצריכה לשאת בעלויות - ולא הבעלים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

המשמעות של פסק הדין ברורה: עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש את הקרקעות מרמ"י וקק"ל, ולהעביר את הזכויות על שמם של בעלי הנכסים. הדבר יכול להוביל להוצאה כספית משמעותית עבור העירייה, שתצטרך לשאת כאמור בעלויות הרכישה, וכן בתשלומי מסים אחרים שיידרשו לצורך העברת הזכויות.

בית המשפט הבין את ההשלכות הכלכליות על קופת העירייה, והמליץ כי רמ"י וקק"ל ישקלו להעניק הנחות בהערכת שווי הזכויות, בהתחשב בכך שהמערערים ובני משפחותיהם מחזיקים בקרקע מזה 70 שנה, ובכך שהעירייה תישא בעלויות. השופטים ציינו: "בהתחשב בהיסטוריה של המקרקעין... ובהינתן שקופתה של העירייה יוצאת ניזוקה, הרי שיש לתת לכך משקל בבוא רמ"י וקק"ל להעריך את שווי הזכויות".

הוצאה לא קטנה שעלולה להשפיע על התקציב העירוני

כאמור, הערעור שהוגש על ידי העירייה נדחה, בעוד שהערעור של בעלי הנכסים התקבל בחלקו. בעלי הנכסים זכו בזכויותיהם לבעלות על הקרקעות, והעירייה תישא בכל העלויות הכרוכות בכך. על אף הסבירות שהנחות יינתנו לעירייה, הרי שעדיין מדובר בהוצאה כספית לא קטנה שעלולה להשפיע על התקציב העירוני.

פסק הדין מהווה תקדים חשוב ביחס לאופן שבו הרשויות המקומיות צריכות להתמודד עם זכויות קרקע שלא הוסדרו במשך שנים. העיריות לא יוכלו להמשיך להימנע מהסדרת הזכויות, בייחוד כשמדובר בבעלי נכסים שהחזיקו בקרקעות לאורך עשרות שנים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טוב מאוד 03/11/2025 08:08
    הגב לתגובה זו
    אין חידוש כבישים אין פנסי תאורה חדשים רק סימון כחול לבן זה מה שהם יודעים לעשות. בעוד שאת אם המושבות הם מטפחים ללא הפסקה מחליפים פנסים . מכשירי ספורט וסוללים כביש מחדש בשכונה חדשה. עיריה לא מתפקדת אז עדיף שלא ישאר להם כסף לפנק מפונקים
גלעד אורן מצלאוי
צילום: דרור סיתהכל

מצלאוי קיבלה רוב לפינוי-בינוי בבת ים: הכנסות צפויות של כ-147 מיליון שקל

החברה התקשרה בהסכם התחדשות עירונית עם בעלי הזכויות בבניין ברחוב הפטמן 6 בבת ים, לאחר שהשיגה רוב של 67% כנדרש בחוק; הפרויקט צפוי להיות עם רווחיות גולמית של כ-20%, אך קיפאון במכירות ועלויות מימון עולות מעמידים במבחן את מודל ההתחדשות העירונית

רן קידר |
נושאים בכתבה מצלאוי

מצלאוי חברה לבנין מצלאוי 0%   הודיעה כי התקשרה בהסכם התחדשות עירונית עם בעלי הזכויות בבניין ברחוב הפטמן 6 בבת ים, לאחר שהשיגה רוב של 67% כנדרש בחוק. מדובר בפרויקט פינוי-בינוי שבמסגרתו יפונו 32 יחידות דיור קיימות, ובמקומן צפויות להיבנות כ-90 דירות חדשות במגדל בן 18 קומות, בהיקף כולל של כ-12.6 אלף מ"ר מגורים וכ-5,000 מ"ר חניות תת-קרקעיות.

חלקה של מצלאוי בפרויקט עומד על 58 יחידות דיור. החברה מעריכה כי היקף ההכנסות מהפרויקט יסתכם בכ-147 מיליון שקל, מול עלויות צפויות של כ-117 מיליון שקל. קידום הפרויקט יתבצע בהתאם לתוכנית הכוללנית של עיריית בת ים, במסלול חלופת שקד או פינוי-בינוי, בכפוף להחלטת מוסדות התכנון.

כיום, המחיר החציוני של דירות ברח' הפטמן עומד על כ-2 מיליון שקל לדירת 3 חדרים, 2.8 מיליון שקל לדירות 4 חדרים ו-3.42 מיליון שקל לדירות 5 חדרים. 

הכנסות ורווח גולמי

תחזית ההכנסות של מצלאוי מתבססות על דוח כלכלי פנימי שגיבשה מצלאוי, הכולל אומדנים עדכניים למחירי מכירה ממוצעים של כ־28 אלף שקל למ"ר, וכן חישובי עלויות מימון, תפעול ובנייה. מה שמעמיד את הפרויקט על שיעור רווחיות גולמית של כ-20.4%, מספר טוב באמצע למקובל בענף לאחרונה. 

השאלה האמיתית היא מה קורה לרווח הגולמי הזה במרוצת השנים. מעבר לעלויות המימון, התפעול והבנייה, פרויקטים כאלה מסתמכים על גלגול העליות לצרכן, או במלים פשוטות על עליית מחירים. ככל והמחירים נשארים במקום או יורדים, המרווחים עבור החברות בתחום עשויים להישחק. לאור הקיפאון בשוק הדירות, שהשתקף בדוחות הרבעון השלישי של רוב רובן של החברות, החברות כידוע יצאו במבצעים, שמבלי להתייחס כרגע לאותיות הקטנות, חלקן אף מציעות ביטול עסקה. כלומר,למרות הציפייה להתאוששות וחזרת הרוכשים, השוק עדיין מדשדש בפועל. שוק ההתחדשות העירונית שנחשב לבוננזה עשוי להיות מסוכן ממה שנראה במבט ראשון, כאשר ביטולי פרויקטים חושפים את המחיר האמיתי של היתכנות נמוכה בהתחדשות עירונית, המרווחים נשחקים, והוצאות המימון מטפסות


השער הדרומי צפת, קרדיט: פרחי צפריר אדריכליםהשער הדרומי צפת, קרדיט: פרחי צפריר אדריכלים

רובע חדש בצפת: 915 דונם, 4,000 יחידות דיור וכניסה חדשה לעיר

התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית צפון כוללת מגורים ל-20 אלף תושבים, שטחי תעסוקה ומסחר, מוסדות חינוך ופארקים; "רק באמצעות יצירת מסה משמעותית של יחידות דיור חדשות ניתן לייצר תנאים אמיתיים לפיתוח תחבורה וחיזוק הכלכלה המקומית"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צפת

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון אישרה למתן תוקף את תוכנית משרד הבינוי והשיכון להקמת רובע עירוני חדש בצפת, תחת השם "השער הדרומי". התוכנית מקודמת על ידי משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם עיריית צפת, ומשתרעת על שטח של כ-915 דונם, מדרום לשכונת רזים ומצפון לכביש 89.

הרובע החדש כולל כ-4,000 יחידות דיור במבני מגורים בני 4 עד 14 קומות, שצפויות לתת מענה לאוכלוסייה של כ-20 אלף תושבים. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-800 יוקצו לדירות קטנות וכ-300 לדירות דיורית. לצד המגורים כוללת התוכנית גם כ-260 כיתות גן ובתי ספר, כ-16,500 מ"ר של שטחי מסחר וכ-33 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומשרדים.

התוכנית נערכה בהתאם לעקרונות תוכנית המתאר הכוללנית החדשה של צפת, שקודמה בשנים האחרונות על ידי הוועדה המחוזית והוגשה לאחרונה למוסדות התכנון. אחד המרכיבים המרכזיים בה הוא יצירת כניסה חדשה נוספת לעיר מכיוון כביש 89, תוך ניצול הפרשי הטופוגרפיה, והובלת הנכנסים לעיר אל רחוב ראשי שישלב מגורים, מסחר, תעסוקה ומשרדים. ברובע החדש מתוכננים גם מרכז תחבורה שייתן מענה לתחבורה ציבורית, מדרחוב מסחרי, פארק רובעי ופארקים שכונתיים, בית מלון ומוקדי מסחר מקומיים המשולבים בבינוי המרקמי לאורך הרחובות.



השער הדרומי צפת, קרדיט: פרחי צפריר אדריכלים


מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, מסר: "אישור תוכנית ‘שער הדרומי’ בצפת הוא צעד משמעותי נוסף לחיזוק הצפון, והמשך ישיר לפעולות המשרד להגדלת היצע הדיור בכל רחבי הארץ ובמיוחד בצפון והורדת מחירי הדיור. ניסיון העבר והנתונים מראים שרק באמצעות יצירת מסה משמעותית של יחידות דיור חדשות ניתן לייצר תנאים אמיתיים לפיתוח תחבורה, חיזוק הכלכלה המקומית ומתן פתרון עומק להגירה חיובית של משפחות וצעירים לאזור. זהו האופק לצמיחה אמיתית בצפון. הרובע החדש משלב מגורים איכותיים, תעסוקה, מסחר ותשתיות מתקדמות, שייצרו מנוע צמיחה עירוני וייתנו מענה אמיתי לצרכי התושבים הוותיקים בעיר ולמשפחות החדשות שיגיעו אליה. משרד הבינוי והשיכון ימשיך לפעול יחד עם הרשויות לקידום תכנון וביצוע מהירים, לטובת פיתוחה של צפת וחיזוק האזור כולו".