עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
בית המשפט העליון קבע באחרונה כי עיריית פתח תקווה תידרש לשאת בתשלום עבור רכישת זכויות קרקע בבעלות בעלי נכסים בעיר. פסק הדין ניתן בעקבות ערעורם של כמה בעלי נכסים, שנאבקו מול העירייה על זכויותיהם בקרקע בפתח תקווה במשך שנים רבות. ההחלטה הסופית, שניתנה על ידי הרכב השופטים יצחק עמית, נעם סולברג וגילה כנפי-שטייניץ, מסיימת מאבק משפטי ממושך, ומשליכה על אופן הטיפול בזכויות בקרקעות שעדיין לא נרשמו על שם בעליהם.
המקרה מתחיל בשנות ה-70 של המאה שעברה, כשבעלי הנכסים קיבלו שטחים במרכז פתח תקווה. הקרקעות לא נרשמו רשמית על שמם בשל חילופי הסכמים בין עיריית פתח תקווה למינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) - כיום רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - והקרן הקיימת לישראל (קק"ל). לאורך השנים, העירייה לא פעלה להסדרת הרישום, והבעלים נותרו עם זכויות לא מוסדרות. לאחר עשרות שנים של שימוש בקרקעות, בעלי הנכסים פנו לעירייה בבקשה להסדיר את הרישום, אך נתקלו בסירוב.
בעלי הנכסים רצו להסדיר את הרישום או לקבל זכויות חכירה מהוונות צילום: Ynhockey
ב-2019 פנו בעלי הנכסים לבית המשפט המחוזי בתביעה נגד העירייה, בדרישה להסדיר את הרישום על שמם, או לחלופין לקבל זכויות חכירה מהוונות מהמדינה ומהקק"ל. הם טענו כי הגיע הזמן שהעירייה תפעל להסדרת זכויותיהם לאחר עשרות שנים שבהן השתמשו בקרקע ללא הסדרה של הזכויות בה מול הרשויות.
העליון קבע שהעירייה לא יכולה להתחמק מאחריותה
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט המחוזי בלוד, בראשות השופט יעקב שפסר, פסק לטובת בעלי הנכסים. הוא קבע כי על עיריית פתח תקווה לרכוש את הזכויות הדרושות מרמ"י וקק"ל עבור בעלי הנכסים, ולשאת בתשלום המלא הנדרש להסדרת הבעלות. העירייה ערערה על פסק הדין וטענה כי אין היא מחויבת לקחת על עצמה תשלום שכזה.
בפסק דין ארוך ומפורט, שניתן בספטמבר 2024, בית המשפט העליון דחה את ערעורה של עיריית פתח תקווה, וקבע כי היא תידרש לשלם את הסכום הנדרש לרמ"י ולקק"ל עבור הסדרת זכויות הבעלות בקרקע. השופטים קבעו כי במשך עשרות שנים העירייה לא פעלה להסדרת הזכויות, ולכן היא לא יכולה להתחמק מאחריותה.
"העירייה תישא בתשלום שיידרש לצורך הסדרת הרישום," נכתב בפסק הדין. השופטים הבהירו כי הכוונה היא לכל תשלום שיידרש, לרבות תשלומי מסים ככל שיידרשו להעברת הזכויות. השופטים עמית, סולברג וכנפי-שטייניץ הדגישו כי מדובר בזכויות ישנות שלא הוסדרו במשך שבעה עשורים, ולכן העירייה היא זו שצריכה לשאת בעלויות - ולא הבעלים.
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
המשמעות של פסק הדין ברורה: עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש את הקרקעות מרמ"י וקק"ל, ולהעביר את הזכויות על שמם של בעלי הנכסים. הדבר יכול להוביל להוצאה כספית משמעותית עבור העירייה, שתצטרך לשאת כאמור בעלויות הרכישה, וכן בתשלומי מסים אחרים שיידרשו לצורך העברת הזכויות.
בית המשפט הבין את ההשלכות הכלכליות על קופת העירייה, והמליץ כי רמ"י וקק"ל ישקלו להעניק הנחות בהערכת שווי הזכויות, בהתחשב בכך שהמערערים ובני משפחותיהם מחזיקים בקרקע מזה 70 שנה, ובכך שהעירייה תישא בעלויות. השופטים ציינו: "בהתחשב בהיסטוריה של המקרקעין... ובהינתן שקופתה של העירייה יוצאת ניזוקה, הרי שיש לתת לכך משקל בבוא רמ"י וקק"ל להעריך את שווי הזכויות".
הוצאה לא קטנה שעלולה להשפיע על התקציב העירוני
כאמור, הערעור שהוגש על ידי העירייה נדחה, בעוד שהערעור של בעלי הנכסים התקבל בחלקו. בעלי הנכסים זכו בזכויותיהם לבעלות על הקרקעות, והעירייה תישא בכל העלויות הכרוכות בכך. על אף הסבירות שהנחות יינתנו לעירייה, הרי שעדיין מדובר בהוצאה כספית לא קטנה שעלולה להשפיע על התקציב העירוני.
פסק הדין מהווה תקדים חשוב ביחס לאופן שבו הרשויות המקומיות צריכות להתמודד עם זכויות קרקע שלא הוסדרו במשך שנים. העיריות לא יוכלו להמשיך להימנע מהסדרת הזכויות, בייחוד כשמדובר בבעלי נכסים שהחזיקו בקרקעות לאורך עשרות שנים.
- 1.טוב מאוד 03/11/2025 08:08הגב לתגובה זואין חידוש כבישים אין פנסי תאורה חדשים רק סימון כחול לבן זה מה שהם יודעים לעשות. בעוד שאת אם המושבות הם מטפחים ללא הפסקה מחליפים פנסים . מכשירי ספורט וסוללים כביש מחדש בשכונה חדשה. עיריה לא מתפקדת אז עדיף שלא ישאר להם כסף לפנק מפונקים

דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
על פערי המחירים בין הקומות כשאין מעלית ועל החסרונות (וגם היתרונות) של קומה רביעית ללא מעלית וגם - מה הפוטנציאל הגדול בדירות כאלו?
עסקת מכירה ברמלה מהימים האחרונים נראית מעניינת: דירת 3 חדרים בגודל 68 מ"ר בתמורה ל-1.13 מיליון שקל. נראה מחיר מציאה, אבל האם יש דבר כזה מציאה? נמשיך עם הפרטים: הדירה ממוקמת בקומה הרביעית והאחרונה בבניין ישן ללא מעלית ברחוב טיטלבאום המתווכת שמכרה את הדירה מצוטטת כי זו "מציאה". לדבריה, אין דירות דומות במחיר נמוך כל כך באזור, והיא מהווה הזדמנות נדירה למשקיעים או רוכשים ראשונים. אולם, ניתוח שלנו מראה כי המחיר אינו בהכרח הנחה משמעותית, אלא תמחור ריאלי בגלל שמדובר בקומה רביעית. כל קומה ללא מעלית מורידה את המחיר ב-5%-8%. ההבדל בין קומה שלישית לרביעית הוא כנראה הכי קריטי. אם הדירה היתה בקומה שלישית היא היתה כ-1.25, קומה שנייה-ראשונה זה כבר ב-1.3-1.35 מיליון שקל.
השימוש היומיומי במדרגות בקומה רביעית כרוך בעלייה וירידה של כ-80-90 מדרגות, תלוי בגובה הסטנדרטי של הבניין. עבור אדם ממוצע, זה מצטבר לכ-10-15 דקות הליכה נוספת ליום, אך ההשפעה גדלה עם קניות כבדות, עגלות תינוקות או תנועה מוגבלת. דיירים בקומות גבוהות בבניינים ישנים ללא מעלית משלמים מחיר מתמשך על קנייה במחיר נמוך. מעבר לכך, יש כבר גילאים שזה פשוט לא אפשרי.
מנגד, ויש לזה חשיבות גדולה: טיפוס מדרגות תורם לבריאות קרדיו-ווסקולרית, ומפחית סיכוי למחלות לב, ובכלל - טוב לבריאות.
מחירי הדירות - הבדלים בין קומות
ההפרש במחיר בין דירה בניין עם מעלית לבניין ללא כזו מגיע ל-10-20%. בתוך הבניין, כל קומה נוספת מעל הקרקע מורידה את המחיר כאמור ב-5-8%, כאשר בקומה רביעית ההשפעה מצטברת ל-15-20% פחות מדירה דומה בקומה ראשונה או שנייה. שמאי מקרקעין מחשבים זאת כ"פחת תפקודי". להרחבה, על גורמים שמשפיעים על מחירי הדירות: כמה שווה הדירה שלכם? הנה 10 גורמים בעלי השפעה דרמטית.
- בית שמש - 2,600 דירות חדשות; צמיחה דמוגרפית מהירה, שוק נדל"ן בר השגה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעסקת רמלה הספציפית, המחיר של 1.13 מיליון ש"ח נראה מפתה על פניו, אך לאחר הפחתה הנדרשת בגלל שמדובר בקומה רביעית הוא משקף תמחור סטנדרטי ולא הנחה משמעותית. נתוני עסקאות מהחודשים האחרונים מראים כי זה בהחלט סביבת מחיר ראויה ולא נמוכה מדי.
מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״
אאורה אאורה 1.38% העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.
מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.
אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.
במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.
- המציאות המורכבת של ההתחדשות העירונית
- המסר הכפול שבמבצע "דירה בביטחון" של אאורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי הצבר?
אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.
