משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ

בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות

חברת ההנדסה תמכור כ-35% משלושת פרויקטי הזכיינות שבבעלותה - כביש 6 צפון, הנתיב המהיר לתל אביב וכביש 16 לירושלים - לשני מוסדיים; התמורה תשמש להרחבת הפעילות במכרזי תשתיות חדשים

נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה שפיר הנדסה 3.67%   נערכת למהלך אסטרטגי ראשון מסוגו מאז הקמתה, כשהיא מוכרת כשליש מהחזקותיה בשלושה מפרויקטי הזכיינות המרכזיים שלה לשני גופים מוסדיים ישראליים. על פי מזכר ההבנות שנחתם, שווי הנכסים הכולל בעסקה מוערך בכ-900 מיליון שקל, והיקף התמורה הצפוי לחברה עומד על כ-320 עד 330 מיליון שקל. מדובר למעשה באקזיט ראשון של שפיר בתחום הנכסים המניבים, מהלך שמסמן שינוי בגישתה המסורתית להחזקה מלאה בפרויקטים תשתיתיים ארוכי טווח.

המהלך יבוצע באמצעות הקמת שותפות מוגבלת חדשה בשליטת שפיר, שתאגד את החזקות החברה בשלוש חברות הזכיינות: כביש 6 חוצה צפון, הנתיב המהיר לתל אביב וכביש 16 - הכניסה לירושלים. המוסדיים ירכשו בין 33.5% ל-38.5% מהיחידות בשותפות, לפי שווי של 9 עד 10 מיליון שקל לכל אחוז מההחזקה. השליטה והניהול בפרויקטים יישארו בידי שפיר, והמוסדיים לא יוכלו להחליף את השותף הכללי, למעט במקרים חריגים.

לפי דיווחי החברה, שווי נכסי מגזר הזכיינות של שפיר עמד בסוף 2024 על כ-590 מיליון שקל לאחר קיזוז התחייבויות. המשמעות היא שהחברה מוכרת את הנתח בשווי גבוה משמעותית מהערך הרשום בספרים, שכן לא מדובר רק בשלושת הכבישים הכלולים בעסקה, אלא ביחס לכל מגזר הזכיינות של שפיר, הכולל גם נכסים נוספים כמו מתקן ההתפלה באשדוד, חניוני הלאום והדסה בירושלים, מבני ציבור (כנסת ישראל, בצלאל, גבעת שמואל), ומרכזי תחבורה וביטחון כדוגמת מתקני צה"ל. בעסקה הנוכחית משתקף שווי של 950-900 מיליון שקל לשלושת הכבישים בלבד, כמעט פי שניים מההון העצמי של כלל המגזר כולו. 

אחת הסיבות לפרמיה הגבוהה נעוצה באופי התזרימי של הנכסים: בכביש 16, לדוגמא, המדינה משלמת לזכיין תשלום רבעוני קבוע שאינו תלוי בתנועה בכביש, כך שההכנסה מובטחת ומזכירה מבנה של אג"ח מיועד עם קופון קבוע רק שמדובר בהבטחת תשלום של המדינה. כך שפיר למעשה יוצרת מזומן ללא הנפקת חוב, תוך שמירה על החשיפה להשבחה עתידית בפרויקטים והיכולת לבצע השקעות חדשות. גם הנתיב המהיר לתל אביב נהנה ממודל הכנסות יציב, ואילו כביש 6 מתבסס על דמי שימוש של נהגים, שבשל הביקוש צפוי לעבור הרחבה. לכן, על פי הערכות, תשואת ההשקעה בפרויקטים האלה קרובה לתשואת אג"ח ממשלתית, עם פרמיית סיכון קלה בלבד.

מעבר לכך, העסקה מעניקה לשפיר גמישות פיננסית בתקופה שבה שוק התשתיות המקומי נכנס לשלב התרחבות משמעותי. החברה צפויה להפנות את ההון שתקבל להשתתפות במכרזים חדשים, שעד כה היו בהקפאה מסוימת. ברקע, החברה פועלת בצורה יזמית בתחום הנדל"ן וההתחדשות העירונית, לצד השקעות חדשות במחצבות ובמפעלי הבטון.

הכנסות, נכסים ותכנון קדימה

שפיר הנדסה, שבשליטת האחים חן, גיל, ישראל והראל שפירא, נסחרת כיום בשווי של כ-10.4 מיליארד שקל. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו הכנסותיה ב-2.76 מיליארד שקל והרווח הנקי עמד על 67 מיליון שקל. פעילות החברה מתחלקת בין שלושה מגזרים עיקריים: תשתיות (567 מיליון שקל ברבעון השני), תעשייה (602 מיליון שקל) ונדל"ן (80 מיליון שקל).

במגזר הזכייניות מחזיקה שפיר גם בפרויקטים נוספים: הקו הסגול של הרכבת הקלה בתל אביב, הקווים האדום והירוק בירושלים, מתקן ההתפלה באשדוד, חניוני הלאום והדסה בירושלים, ומבנים ציבוריים כמו הכנסת החדשה ומעונות הסטודנטים בבצלאל ובגבעת שמואל. רשת הביטחון שהמדינה מעניקה לפרויקטים כמו כביש 16 והנתיב המהיר מספקת לחברה תזרימי הכנסה יציבים, כאשר כביש 6 צפון ממומן מדמי שימוש ישירים של הנהגים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

את ההון שיתקבל מהעסקה מתכננת שפיר להפנות לפרויקטים חדשים, בהם הארכת כביש 6 צפון, הקמת נתיב מהיר בכביש 5, מתקן מיון פסולת בנאות חובב, שיקום מתקן ההתפלה באשקלון ופרויקט המטרו. בנוסף, החברה בוחנת הרחבת פעילותה בתחום הנדל"ן, לאחר שמגעים לרכישת פעילות המגורים של חברת דונה בהיקף של כשני מיליארד שקל לא הבשילו לעסקה.

המהלך האחרון מסמן שלב חדש בהתפתחות של שפיר - חברה שמחזיקה כיום בשלושה מתוך שבעת כבישי הזכיינות בישראל, ושכעת בוחרת לראשונה לשתף גופים מוסדיים בנכסים המרכזיים שלה, תוך שמירה על שליטה וניהול מלאים בפרויקטים.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה: "עסקה משמעותית זו היא הוכחה לאמון של שפיר בשותפות עם הגופים המוסדיים, ולאמון של המוסדיים ביכולות של שפיר. מדיניות החברה היא למכור נכסים בשלים, לטובת השקעות ויזמויות עתידיות, בפרויקטים ובתעשייה, נוכח התנופה שצפויה עם תום המלחמה"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שטויות 03/11/2025 10:57
    הגב לתגובה זו
    שפיר בצרות לא מהיום הראיה מחיר המנייה
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.