אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש
דוחות

איי.סי.אל: יציבות בהכנסות, ירידה קלה ברווח המתואם

המכירות ברבעון השלישי עלו לכ-1.85 מיליארד דולר, הרווח הנקי נותר כמעט ללא שינוי, והחברה מחדדת את האסטרטגיה שלה לשנים הקרובות
תמיר חכמוף | (2)

איי.סי.אל איי.סי.אל 0.12%  פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2025 והציגה עלייה קלה בהכנסות לצד יציבות ברווחיות. המכירות הסתכמו בכ-1.85 מיליארד דולר, עלייה של כ-6% לעומת התקופה המקבילה, והרווח הנקי לבעלי המניות עמד על 115 מיליון דולר לעומת 113 מיליון דולר אשתקד. הרווח הנקי המתואם ירד ל-124 מיליון דולר לעומת 136 מיליון דולר ברבעון המקביל, ואילו ה-EBITDA המתואם עלה ב-4% ל-398 מיליון דולר.

בחלוקה למגזרים, מגזר האשלג הציג שיפור ניכר, הודות לעלייה של 19% במחיר לטון שהוביל לשיפור של 40% ב-EBITDA ל-169 מיליון דולר לעומת 120 מיליון דולר ברבעון המקביל.

במגזר פתרונות הצמיחה נרשמה עלייה בהכנסות אך ירידה ברווחיות, עם EBITDA של 50 מיליון דולר לעומת 64 מיליון דולר אשתקד. בעוד שמגזר הפוספט רשם יציבות יחסית עם EBITDA של 134 מיליון דולר לעומת 140 מיליון דולר במקביל ומכירות של 605 מיליון דולר לעומת 577 מיליון דולר ברבעון המקביל.

בתחום המוצרים התעשייתיים ההכנסות הסתכמו ב-295 מיליון דולר, לעומת 309 מיליון דולר ברבעון המקבל, עם EBITDA של 67 מיליון דולר לעומת 65 מיליון.

ברבעון זה הודיעה החברה כי תפסיק את השקעותיה בפרויקטים בתחום החומרים הקתודיים (LFP) בארה"ב ובספרד, על רקע ביטול המענקים הפדרליים, עלויות גבוהות וירידה בתחזיות המחירים. עם זאת, ICL מדגישה כי תמשיך לספק חומרי גלם לשוק הסוללות ותמקד את השקעותיה במנועי צמיחה אחרים, בעיקר בדשנים מיוחדים ופתרונות מזון מבוססי פוספט. ממשל טראמפ עוצר את המימון ופרויקט של ICL בארה"ב עלול להתבטל

בנוסף, החברה דיווחה על חתימת מסמך עקרונות עם מדינת ישראל להסדרת הזיכיון בים המלח, מהלך שלדברי ההנהלה יספק ודאות רגולטורית ופיננסית לשנים הבאות. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה. למרות התשלום, המשקיעים הפילו את המניה, במה שהעלה את השאלה האם הירידות מוצדקות או תגובת יתר? האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

התזרים מפעילות שוטפת הסתכם ב-308 מיליון דולר לעומת 408 מיליון דולר אשתקד, והחברה הכריזה על דיבידנד של 4.8 סנט למניה, בהיקף כולל של 62 מיליון דולר, לעומת 5.27 סנט ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה אשררה את תחזית ה-: "ברבעון השלישי, ICL הציגה צמיחה לעומת אשתקד במכירות וב-EBITDA, על אף ביצועים מעורבים בחלק מהאיזורים ובשווקי קצה מסוימים. מגזרי המוצרים המיוחדים הובילו רבעון נוסף את המכירות, כאשר המכירות של חטיבות המוצרים התעשייתיים, פתרונות הפוספט ופתרונות הצמיחה צמחו, הן ברבעון השלישי והן בתשעת החודשים הראשונים של השנה. במגזר האשלג נרשמה עליה במכירות בתקופות אלו הודות לעליית המחירים בעסקאות מבוססות חוזים וכן בעסקאות ספוט".

"אנו מרוצים מהתוצאות שהשגנו ברבעון השלישי ומתחילת השנה, ומביטים קדימה אל עבר העתיד. במהלך החודשים האחרונים השלמנו בחינה מקיפה ומעמיקה של כל פעילותנו העסקית. בעקבות בחינה זו, הגדרנו שני מנועי צמיחה מרכזיים; דשנים מיוחדים, שהם חלק ממגזר פתרונות הצמיחה, ופתרונות מזון מיוחדים שהינם חלק מפעילות פתרונות הפוספט. שני מנועי צמיחה אלה צפויים לייצר צמיחה רווחית וברת קיימא בשנים הבאות, באמצעות שילוב של רכישות אסטרטגיות ויוזמות אורגניות ממוקדות. זוהי תקופה מרתקת עבור ICL ואציג סקירה של האסטרטגיה בשיחת הוועידה עם המשקיעים שתתקיים בהמשך היום.

במסגרת האסטרטגיה נמשיך למקסם את עסקי האשלג, הפוספט והמוצרים התעשייתיים. בנוסף, נבצע טיוב של הפורטפוליו העסקי תוך הקצאת משאבים למימוש הזדמנויות התואמות באופן מיטבי את מסגרת האסטרטגיה שלנו, ובחינת פעילויות שאינן סינרגטיות או בעלות פוטנציאל רווחיות נמוך. לבסוף, נשמור ונעמיק את המיקוד בהתייעלות וחיסכון בעלויות לרוחב כל פעילויות החברה.

"כחלק ממאמצינו לטיוב הפורטפוליו העסקי, אנו משנים את גישתנו לפעילות חומרי ליתיום־ברזל־פוספט (LFP). על אף שנמשיך לספק חומרי גלם ללקוחות בתחומי הסוללות, לא נמשיך בהרחבת פעילותינו מטה בשרשרת הערך לחומרים קתודיים פעילים. בהתאם לכך, נעצור את הפרויקטים שתוכננו בעבר בסנט לואיס ובספרד. החלטה זו התקבלה לאחר בחינה מעמיקה של השינויים בדינמיקת השוק ומשקפת את השפעת השינויים האחרונים במדיניות הממשל האמריקאי וסיום התמיכה מצד משרד האנרגיה לרבות ביטול המענק. בנוסף, עלויות השקעה ותפעול גבוהות, בשילוב תחזית למחירים נמוכים, הובילו אותנו למסקנה כי הפרויקט אינו כלכלי בעת הזו. בכוונתנו למקד את מאמצינו בהזדמנויות אחרות המציעות התאמה אסטרטגית טובה יותר ל- ICL ומספקות פוטנציאל גבוה יותר להשאת ערך עבור החברה.

"בנוסף, חתמנו ​​לאחרונה על מסמך עקרונות עם מדינת ישראל בנוגע לזיכיון ים המלח. אנו מאמינים כי ICL הינה המועמדת המתאימה ביותר לזיכיון הבא, וצעד משמעותי זה עתיד לספק ל-ICL בהירות רגולטורית וודאות עסקית לטווח ארוך, שניהם חיוניים להמשך פעילותנו ולצמיחתנו. עוד אנו מאמינים כי מסמך העקרונות יכול להעניק ודאות פיננסית ותפעולית גדולה יותר, ולהערכתנו מייצר תנאים הוגנים ואטרקטיביים לגבי הזיכיון העתידי באופן המאפשר לנו לשמור על מיקוד במשימתנו העיקרית - הנעת צמיחה רווחית בפעילויות המוצרים המיוחדים וחיזוק ההובלה שלנו בכל תחומי הפעילות".


שווי השוק של החברה עומד על כ-23.64 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ-3.5% מתחילת השנה. מכפיל הרווח המייצג של החברה עומד על כ-16

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 13/11/2025 12:49
    הגב לתגובה זו
    ללא הזיכיון והתנאים החדשים הופכים את ההשקעה ללא כדאית למול מתחרים יעילים יותר
  • 1.
    dw 12/11/2025 17:17
    הגב לתגובה זו
    שכן המדינה מבקשת להעלות את המיסים והתמלוגים כפי שכבר העלתה בסקטור הגז.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.