איי.סי.אל: יציבות בהכנסות, ירידה קלה ברווח המתואם
איי.סי.אל איי.סי.אל 1.15% פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2025 והציגה עלייה קלה בהכנסות לצד יציבות ברווחיות. המכירות הסתכמו בכ-1.85 מיליארד דולר, עלייה של כ-6% לעומת התקופה המקבילה, והרווח הנקי לבעלי המניות עמד על 115 מיליון דולר לעומת 113 מיליון דולר אשתקד. הרווח הנקי המתואם ירד ל-124 מיליון דולר לעומת 136 מיליון דולר ברבעון המקביל, ואילו ה-EBITDA המתואם עלה ב-4% ל-398 מיליון דולר.
בחלוקה למגזרים, מגזר האשלג הציג שיפור ניכר, הודות לעלייה של 19% במחיר לטון שהוביל לשיפור של 40% ב-EBITDA ל-169 מיליון דולר לעומת 120 מיליון דולר ברבעון המקביל.
במגזר פתרונות הצמיחה נרשמה עלייה בהכנסות אך ירידה ברווחיות, עם
EBITDA של 50 מיליון דולר לעומת 64 מיליון דולר אשתקד. בעוד שמגזר הפוספט רשם יציבות יחסית עם EBITDA של 134 מיליון דולר לעומת 140 מיליון דולר במקביל ומכירות של 605 מיליון דולר לעומת 577 מיליון דולר ברבעון המקביל.
בתחום
המוצרים התעשייתיים ההכנסות הסתכמו ב-295 מיליון דולר, לעומת 309 מיליון דולר ברבעון המקבל, עם EBITDA של 67 מיליון דולר לעומת 65 מיליון.
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- איי.סי.אל: עליה של כ-4.6% בהכנסות - הרווח הנקי נשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון זה הודיעה החברה כי תפסיק את השקעותיה בפרויקטים בתחום החומרים הקתודיים (LFP) בארה"ב ובספרד, על רקע ביטול המענקים הפדרליים, עלויות גבוהות וירידה בתחזיות המחירים. עם זאת, ICL מדגישה כי תמשיך לספק חומרי גלם לשוק הסוללות ותמקד את השקעותיה במנועי צמיחה אחרים, בעיקר בדשנים מיוחדים ופתרונות מזון מבוססי פוספט. ממשל טראמפ עוצר את המימון ופרויקט של ICL בארה"ב עלול להתבטל
בנוסף, החברה דיווחה על חתימת מסמך עקרונות עם מדינת ישראל להסדרת הזיכיון בים המלח, מהלך שלדברי ההנהלה יספק ודאות רגולטורית ופיננסית לשנים הבאות. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה. למרות התשלום, המשקיעים הפילו את המניה, במה שהעלה את השאלה האם הירידות מוצדקות או תגובת יתר? האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
התזרים מפעילות שוטפת הסתכם ב-308 מיליון דולר לעומת 408 מיליון דולר אשתקד, והחברה הכריזה על דיבידנד של 4.8 סנט למניה, בהיקף כולל של 62 מיליון דולר, לעומת 5.27 סנט ברבעון המקביל.
- מבנה נדל"ן: עלייה של 4% ברווח הנקי ו-4% ב-NOI מנכסים זהים
- פי.סי.בי: זינוק של 67% ברווח הנקי ל-4.2 מיליון דולר וצבר שיא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
החברה אשררה את תחזית ה-: "ברבעון השלישי, ICL הציגה צמיחה לעומת אשתקד במכירות וב-EBITDA, על אף ביצועים מעורבים בחלק מהאיזורים ובשווקי קצה מסוימים. מגזרי המוצרים המיוחדים הובילו רבעון נוסף את המכירות, כאשר המכירות של חטיבות המוצרים התעשייתיים, פתרונות הפוספט ופתרונות הצמיחה צמחו, הן ברבעון השלישי והן בתשעת החודשים הראשונים של השנה. במגזר האשלג נרשמה עליה במכירות בתקופות אלו הודות לעליית המחירים בעסקאות מבוססות חוזים וכן בעסקאות ספוט".
"אנו מרוצים מהתוצאות שהשגנו ברבעון השלישי ומתחילת השנה, ומביטים קדימה אל עבר העתיד. במהלך החודשים האחרונים השלמנו בחינה מקיפה ומעמיקה של כל פעילותנו העסקית. בעקבות בחינה זו, הגדרנו שני מנועי צמיחה מרכזיים; דשנים מיוחדים, שהם חלק ממגזר פתרונות הצמיחה, ופתרונות מזון מיוחדים שהינם חלק מפעילות פתרונות הפוספט. שני מנועי צמיחה אלה צפויים לייצר צמיחה רווחית וברת קיימא בשנים הבאות, באמצעות שילוב של רכישות אסטרטגיות ויוזמות אורגניות ממוקדות. זוהי תקופה מרתקת עבור ICL ואציג סקירה של האסטרטגיה בשיחת הוועידה עם המשקיעים שתתקיים בהמשך היום.
במסגרת האסטרטגיה נמשיך למקסם את עסקי האשלג, הפוספט והמוצרים התעשייתיים. בנוסף, נבצע טיוב של הפורטפוליו העסקי תוך הקצאת משאבים למימוש הזדמנויות התואמות באופן מיטבי את מסגרת האסטרטגיה שלנו, ובחינת פעילויות שאינן סינרגטיות או בעלות פוטנציאל רווחיות נמוך. לבסוף, נשמור ונעמיק את המיקוד בהתייעלות וחיסכון בעלויות לרוחב כל פעילויות החברה.
"כחלק ממאמצינו לטיוב הפורטפוליו העסקי, אנו משנים את גישתנו לפעילות חומרי ליתיום־ברזל־פוספט (LFP). על אף שנמשיך לספק חומרי גלם ללקוחות בתחומי הסוללות, לא נמשיך בהרחבת פעילותינו מטה בשרשרת הערך לחומרים קתודיים פעילים. בהתאם לכך, נעצור את הפרויקטים שתוכננו בעבר בסנט לואיס ובספרד. החלטה זו התקבלה לאחר בחינה מעמיקה של השינויים בדינמיקת השוק ומשקפת את השפעת השינויים האחרונים במדיניות הממשל האמריקאי וסיום התמיכה מצד משרד האנרגיה לרבות ביטול המענק. בנוסף, עלויות השקעה ותפעול גבוהות, בשילוב תחזית למחירים נמוכים, הובילו אותנו למסקנה כי הפרויקט אינו כלכלי בעת הזו. בכוונתנו למקד את מאמצינו בהזדמנויות אחרות המציעות התאמה אסטרטגית טובה יותר ל- ICL ומספקות פוטנציאל גבוה יותר להשאת ערך עבור החברה.
"בנוסף, חתמנו לאחרונה על מסמך עקרונות עם מדינת ישראל בנוגע לזיכיון ים המלח. אנו מאמינים כי ICL הינה המועמדת המתאימה ביותר לזיכיון הבא, וצעד משמעותי זה עתיד לספק ל-ICL בהירות רגולטורית וודאות עסקית לטווח ארוך, שניהם חיוניים להמשך פעילותנו ולצמיחתנו. עוד אנו מאמינים כי מסמך העקרונות יכול להעניק ודאות פיננסית ותפעולית גדולה יותר, ולהערכתנו מייצר תנאים הוגנים ואטרקטיביים לגבי הזיכיון העתידי באופן המאפשר לנו לשמור על מיקוד במשימתנו העיקרית - הנעת צמיחה רווחית בפעילויות המוצרים המיוחדים וחיזוק ההובלה שלנו בכל תחומי הפעילות".
שווי השוק של החברה עומד על כ-23.64 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ-3.5% מתחילת השנה. מכפיל הרווח המייצג של החברה עומד על כ-16
הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאנלייט עולה 4.5%, אנרג׳יקס יורדת 6.5% - ת״א 90 מטפס 1%
המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.5%, ת״א 90 מטפס 1%.
בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים עולה 0.5%, ת״א ביטוח מזנק 1.1%.
בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.6%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%.
במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.54% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל
2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי - השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
בזמן שהרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית של השקעות, שיווק ותוכן, הן גם הפכו לקרקע פורייה להונאות פיננסיות שמרוששות אנשים תמימים. ההונאות האלה פוגעות באמון של הציבור בשוק ההון. בדיון שנערך כעת בוועדת המשנה למדע ולטכנולוגיה, התייחס יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, לתופעה הזאת והזהיר מפני היקף התופעה והמורכבות שבטיפול בה.
לדבריו, בשנה האחרונה מטפלת הרשות בהונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים שזאת תופעה שלא נראתה בעבר. זינגר הסביר שעיקר הקושי נובע מכך שרבות מההונאות מופעלות מחו"ל באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ובפרט בעזרת כלים של בינה מלאכותית שמאפשרים יצירת סרטונים ופרסומים מזויפים בשפה המקומית. הוא הדגיש כי הרשתות החברתיות הן גם חלק מהבעיה וגם חלק מהפתרון, וכי יש צורך במענה טכנולוגי מובנה ולא רק באכיפה.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זינגר הפנה אצבע מאשימה לפייסבוק, וציין כי הרשות ניסתה לגבש מול חברת מטא - חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ מנגנון של אימות וזיהוי למפרסמים של פרסומים ממומנים שפונים למשקיעים בישראל, כך שניתן יהיה לוודא שהגורם שמפרסם הוא אכן מי שהוא מציג עצמו להיות. אלא שלדבריו, מטא אינה משתפת פעולה ומקשה על קידום ההסדר. נזכיר כי הפרסום הממומן הוא ערוץ הכנסות מרכזי עבור החברה, וכנראה אין לה הרבה מוטיבציה להחמיר בפיקוח על המודעות מהסוג הזה. זינגר סיכם כי יש למצוא פתרון מערכתי, בשיתוף הכנסת והרשתות החברתיות, שיבלום את התופעה ההולכת ומתרחבת ויגן על הציבור מפני פגיעה באמון בשוק ההון - יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
