
איי.סי.אל: עליה של כ-4.6% בהכנסות - הרווח הנקי נשחק
הכנסות הרבעון השני טיפסו ל-1.83 מיליארד דולר, אך הרווח הנקי ירד ל-93 מיליון בהשוואה ל-115 מיליון דולר אשתקד; החברה מצפה שמגזר האשלג יתאושש הודות לחוזים חדשים בהודו ובסין; הדירקטוריון מכריז על דיבידנד של 4.26 סנט למניה
הכנסות חברת המינרלים הסתכמו בכ-1.83 מיליארד דולר, עלייה של כ-80 מיליון דולר לעומת הרבעון השני הקודם. עם זאת, הרווח התפעולי ירד ל-181 מיליון דולר, לעומת 211 מיליון דולר בשנה שעברה, והרווח התפעולי המתואם ירד ל-201 מיליון דולר לעומת 225 מיליון. גם בשורת הרווח הנקי נרשמה ירידה ל-93 מיליון דולר, לעומת 115 מיליון ברבעון המקביל. ה-EBITDA המתואם הסתכם ב-351 מיליון דולר, מציג ירידה של 26 מיליון דולר כהשיעור שלו מההכנסות יורד מ-22% ל-19%. הרווח המדולל למניה ירד ל-0.07 דולר, בהשוואה ל-0.09 דולר אשתקד.
נתונים פיננסיים עיקריים - רבעון שני 2025
פילוח תוצאות המגזרים
בפילוח מגזרי, מגזר המוצרים התעשייתיים מציג מכירות של 319 מיליון דולר עלייה קלה לעומת 315 מיליון אשתקד ו-EBITDA
של 69 מיליון דולר, ירידה של כ-6.7% מ-74 מיליון דולר בתקופה המקבילה. איי סי אל מצביעה על ירידה במכירות פתרונות מבוססי ברום בשל חולשה מתמשכת בשווקי הקצה, לצד עלייה במכירות מוצרים מבוססי זרחן בעיקר בארצות הברית, בעקבות הטלת מכסים על יבוא מסין. המגזר הזה רושם
גם עלייה במכירות תמיסות צלולות הודות לגידול בכמויות, בעיקר בארה"ב, ויציבות בביקוש למינרלים מיוחדים.
מגזר האשלג רשם ירידה במכירות של כ-10% ל-383 מיליון דולר, לעומת 422 מיליון דולר אשתקד, לצד ירידה קלה ב-EBITDA שעמד על 115 מיליון דולר. היקף המכירות הסתכם ב-971 אלף טון, ירידה של 182 אלף טון לעומת השנה שעברה כאשר הירידה נבעה בעיקר מירידה במכירות לסין, אם כי נרשם גידול במכירות לאירופה.
- איי.סי.אל חתמה על חוזים לאספקת כ-1.6 מיליון טון אשלג במחירים החדשים
- "אני עדיין רואה אפסייד באיי.סי.אל - המומנטום מאוד חיובי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחיר האשלג עמד על 333 דולר לטון במונחי CIF, עלייה של 11% לעומת הרבעון המקביל. במהלך יוני חתמה החברה על חוזים חדשים עם הודו (400 אלף טון ב-349 דולר לטון) ועם סין (750 אלף טון ב-346 דולר), מהלך שצפוי לשפר את הביצועים ברבעון הבא. החברה השלימה השבתה שנתית לצרכי תחזוקה בישראל, ונרשמה ירידה בהיקף הייצור במפעלי ים המלח על רקע קשיים תפעוליים והסלמה ביטחונית ביוני. מנגד, פעילות המפעלים בספרד התייצבה ואף השתפרה לעומת הרבעון הראשון.
מגזר פתרונות הפוספט מציג צמיחה של 11% בהכנסות ל-637 מיליון דולר לעומת 572 מיליון אשתקד אך ירידה ב-EBITDA שעמד על 134 מיליון דולר לעומת 146 ברבעון המקביל. בפילוח פנימי, פעילות הפוספטים המיוחדים תרמה 336 מיליון דולר עם EBITDA של 51 מיליון דולר, ואילו הפוספטים הקומודיטיים תרמו 301 מיליון דולר עם EBITDA של 83 מיליון. החברה מציינת גידול בכמויות מכירה של חומצה זרחתית לבנה, פוספטים לתעשייה ופוספטים למזון, למרות ירידות מחירים, תוך עלייה משמעותית במכירות חומרי גלם לסוללות בסין. בנוסף, התחזקו מחירי הפוספטים בשוק הגלובלי הודות למזג אוויר נוח ולהמשך ההגבלות הסיניות על יצוא.
מגזר פתרונות הצמיחה רושם גם הוא גידול בהכנסות, שעמדו על 540 מיליון דולר לעומת 494 מיליון ברבעון המקביל, עם EBITDA של 56 מיליון דולר - שיפור של 11 מיליון דולר לעומת התקופה המקבילה. בברזיל נרשם גידול במחירי המכירה שקיזז ירידה בכמויות, אולם תנודות בשערי החליפין פגעו ברווחיות. באירופה חל שיפור בתמהיל המוצרים בזכות גידול במכירות של מוצרים מיוחדים לחקלאות, שהובילו לעלייה ברווח הגולמי. בצפון אמריקה נרשמה עלייה בהיקף המכירות, בשילוב עם מחירים נוחים והשפעה חיובית של רכישת Custom Ag Formulators ביולי 2024, למרות אתגרים מתמשכים בתחום המכסים. באסיה נרשמה יציבות בהכנסות לצד שיפור ברווחיות בזכות תמהיל מוצרים חקלאיים. מגזר המדשאות והגינון רשם עלייה בכמויות, ובאירופה נרשם גידול במחירי גינון נוי ומיקרו-נוטריינטים.
- היום בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
הוצאות המימון נטו הסתכמו ב-13 מיליון דולר, ירידה משמעותית לעומת 46 מיליון ברבעון המקביל וזה הודות לשינויים בשערי חליפין נטו אחרי הגידור. לעומת זאת, שיעור המס האפקטיבי עלה ל-36% לעומת 27% ברבעון המקביל, בעיקר בשל התחזקות השקל מול הדולר. תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת הסתכמו ב-269 מיליון דולר, ירידה לעומת 316 מיליון אשתקד, כאשר עיקר ההשפעה נובעת מהתאמות בשווי שערים וירידה בהכנסות. פעילות השקעה הניבה תזרים שלילי של 212 מיליון דולר, בעיקר בשל רכישת נכסים קבועים והשקעות ברכוש בלתי מוחשי. מנגד, תזרים חיובי של 198 מיליון דולר נרשם מפעילות מימון, לאחר גיוס הלוואות ארוכות טווח בהיקף של 683 מיליון דולר.
נכון לסוף הרבעון, יתרת המזומנים ושווי המזומנים עומדת על 582 מיליון דולר, לעומת 287 מיליון בסוף הרבעון המקביל. ההון העצמי של החברה הסתכם ב-6.27 מיליארד דולר, מתוכם 6.01 מיוחס לבעלי המניות. סך הנכסים הסתכם ב-12.375 מיליארד דולר, וההתחייבויות הכוללות הגיעו ל-6.1 מיליארד דולר. ההתחייבויות הפיננסיות נטו של החברה עלו ל-2.214 מיליארד דולר, לעומת 1.851 מיליארד בסוף 2024. הנזילות, הכוללת מזומנים, פיקדונות ומסגרות אשראי לא מנוצלות, עמדה על כ-1.466 מיליארד דולר.
הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד בסך 4.26 סנט למניה, בהיקף כולל של כ-55 מיליון דולר, שישולם ב-17 בספטמבר. תאריך הקובע לזכאות הוא 3 בספטמבר. לשם השוואה, ברבעון המקביל אשתקד חולק דיבידנד של 4.88 סנט למניה (כ-63 מיליון דולר).
לצד פרסום התוצאות, החברה מאשררת את תחזית ה-EBITDA לשנת 2025 עבור מגזרי המוצרים המיוחדים, שעומדת על טווח של 0.95–1.15 מיליארד דולר. במקביל, החברה מעדכנת כי היקף מכירות האשלג לשנה כולה צפוי לעמוד על טווח של 4.3–4.5 מיליון טון – תחזית נמוכה מהותית מזו שנמסרה בתחילת השנה, עקב השפעות המצב הגאופוליטי בישראל.
דבר החברה
אלעד אהרונסון, נשיא ומנכ"ל איי.סי.אל מסר: "איי.סי.אל הציגה עלייה במכירות ברבעון השני בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ובהשוואה לרבעון הקודם, על רקע מגמות חיוביות במרבית השווקים. פעם נוספת, הובילו את התוצאות
מגזרי המוצרים המיוחדים - חטיבות המוצרים התעשייתיים, פתרונות הפוספט ופתרונות הצמיחה - אשר הציגו עלייה במכירות בהשוואה לתקופות המקבילות אשתקד, הן בהשוואה לרבעון המקביל והן לעומת המחצית הראשונה של השנה. במגזר האשלג נרשמה ירידה במכירות לעומת תקופה מקבילה אשתקד,
שנבעה בעיקר מכמויות מכירה נמוכות יותר והשלמת התחייבויות האספקה להודו ולסין במחירי החוזים של שנת 2024. אנו צופים שיפור במכירות המגזר ברבעון הבא, הודות למחירים גבוהים יותר שנקבעו בחוזים החדשים לשנת 2025 בהודו ובסין ובעסקאות הספוט. ככלל, המגמות ברבעון השני היוו
המשך ישיר של הרבעון הראשון ותאמו לציפיות. אנו מצפים כי במחצית השנייה של השנה נהנה באופן הדרגתי משיפור במחירים, תוך המשך מיקוד מאמצי הצמיחה שלנו בעסקי המוצרים המיוחדים באזורים נבחרים."
- 8.וק חרט כחל חרא מדינה חרא (ל"ת)ציפי 06/08/2025 11:56הגב לתגובה זו
- 7.להתרחק מהאדם עופר עידן. רק הפסדים (ל"ת)יריב 06/08/2025 11:56הגב לתגובה זו
- 6.סבל נייר סבל דיבדנד . לא שווה הסתכלות (ל"ת)טומר 06/08/2025 11:55הגב לתגובה זו
- 5.יוסי 06/08/2025 11:55הגב לתגובה זודוגמאות. צים. חברה לישראלכיל
- 4.כולם בורחים מישראל הבדוד והחרם התחילו נהיה בקרוב יותר גרוע מסוריה ואירן (ל"ת)ימים של מכירות 06/08/2025 11:05הגב לתגובה זו
- בכיין שמאלני (ל"ת)אנונימי 06/08/2025 11:48הגב לתגובה זו
- 3.האם הזרים מוכרים את כיל טבע טאואר בזק (ל"ת)אנונימי 06/08/2025 11:04הגב לתגובה זו
- 2.זה הזמן לנצל את המחיר הנמוך של המנייה לקראת המחיר שהאנליסטים צופים (ל"ת)אנונימי 06/08/2025 10:29הגב לתגובה זו
- 1.בקיצור דוח לא משהו (ל"ת)אנונימי 06/08/2025 10:25הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

היום בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?
על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?
וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה.
מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי. למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.
העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח.
בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.