הסכם סופי בים המלח: התמורה הכוללת ל-ICL עשויה לחצות את ה-3 מיליארד דולר

איי.סי.אל איי.סי.אל 0.89%   מודיעה כי חתימה עם המדינה על הסכם סופי ומחייב להסדרת שווי הנכסים. ההסכם, המהווה המשך ישיר למסמך העקרונות שנחתם בנובמבר 2025, קובע כי החברה תקבל מהמדינה סכום של 2.54 מיליארד דולר בגין שווי הנכסים שיעברו לידיה בתום הזיכיון. בנוסף לסכום זה, החברה צפויה לקבל מאות מיליוני דולרים נוספים כשיפוי עבור השקעותיה בפרויקט קציר המלח כשהתמורה הכוללת עשויה להגיע לכ-3 מיליארד דולר.

ההסכם הנוכחי מגיע כהמשך למסמך העקרונות (MOU) שעליו חתמו החברה והמדינה בתחילת נובמבר 2025, והוא מהווה מסמך מחייב ומפורט המסדיר את העברת הנכסים לידי המדינה בתום הזיכיון ואת התמורה שתשולם לחברה, בהתאם לקבוע בחוק. ב-ICL מציינים כי עקרונות ההסכם הסופי דומים לאלה שפורסמו במסגרת מסמך העקרונות, אך כעת מדובר בהסדרה מלאה של התהליך.

אלעד אהרונסון, נשיא ומנכ״ל ICL, אמר עם חתימת ההסכם: “יישומו של ההסכם צפוי להסיר אי-ודאות וסיכונים משמעותיים בהיערכות לתום תקופת הזיכיון, ולהעניק לחברה וודאות בנוגע לשווי נכסי הזיכיון, וכן לעיתוי התשלום בגינם, ובכך לאפשר לחברה תכנון והיערכות בשנים הקרובות. ICL גאה להוביל את התעשייה הישראלית בנגב באחריות וביציבות לאורך שנים, ובאופן טבעי היא המתאימה ביותר להמשיך לעשות זאת גם בעתיד. לצד זאת, ההסכם שנחתם מאפשר לחברה לבחון גם חלופות עסקיות נוספות, התואמות את אסטרטגיית החברה, ויבטיחו את המשך צמיחתה בכל תרחיש, על מנת להשיא ערך למחזיקי העניין השונים”.

ב-ICL מציינים כי ההסכם מאפשר לחברה לבחון את ההתמודדות על הזיכיון העתידי, לצד בחינת אלטרנטיבות עסקיות אחרות, בהתאם לאסטרטגיית הצמיחה שלה. החברה עוקבת אחר גיבוש תנאי הזיכיון העתידי על ידי המדינה, ותבחן אותם לאחר שיפורסמו במסגרת ההליך המכרזי. ככל שתנאי המכרז יהיו כלכליים ויבטיחו סביבה רגולטורית יציבה, בכוונת החברה להשתתף בו. להערכת ICL, היא עדיין המועמדת המתאימה ביותר להפעלת הזיכיון החדש, בין היתר נוכח הידע המקצועי והניסיון התפעולי שצברה לאורך עשורים בפעילות בים המלח.

• איי.סי.אל תספק אשלג לסין ב-260 מיליון דולר; חושפת איך ים המלח ישפיע על ה-EBITDA מ-2030
• 90 מיליון דולר בשלב הראשון: איי.סי.אל נכנסת עמוק יותר לרכיבי מזון עם ברטק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ב-ICL גם מתייחסים להתפתחויות אזוריות וביטחוניות בגבול המזרחי של ישראל, ובהן התרחבות הפעילות התעשייתית בצד הירדני והגדלת תפוקות המפעלים שם, לצד אתגרים ביטחוניים גוברים במרחב. ב-ICL מציינים כי מגמות אלו, יחד עם הגדלת השאיבות מים המלח על ידי המפעלים הירדניים, מדגישות את הצורך בראייה אסטרטגית כוללת ובשמירה על חוסנה של התעשייה הישראלית, הנתפסת כאינטרס לאומי.