טראמפ וביבי בכנסת (X)טראמפ וביבי בכנסת (X)

מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?

טראמפ בתוכנית "60 דקות" על ההסכם מול חמאס, על נורמליזציה ועל בנימין נתניהו

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

אמש בתוכנית 60 דקות, דיבר דונלד טראמפ על הסיכוי להסכם נורמליזציה עם סעודיה. הוא התייחס לביקור הקרוב של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בבית הלבן, ונשאל אם סעודיה תצטרף להסכמי אברהם למרות התנאי שהיה להקמת מדינה פלסטינית. "אני חושב שהוא הולך להצטרף. יהיה לנו פתרון - אני לא יודע אם זה יהיה שתי מדינות. זה תלוי בי, בישראל ובאחרים", השיב טראמפ, והציג את התנאי כגמיש יותר -  "הוא אמר שלא יצטרפו בלי פתרון שתי מדינות? לא. יהיה לנו פתרון". הוא גם קשר זאת לאיראן: "הדבר העיקרי הוא שאי אפשר היה להשיג שום עסקה אם הייתה איראן גרעינית. בעצם הייתה איראן כזו, והכתי אותה חזק - אף נשיא לא עשה את זה".

על בנימין נתניהו

"הוא בסדר גמור. הוא ראש ממשלה בזמן מלחמה. עבדתי איתו טוב מאוד. כן, הייתי צריך לדחוף אותו קצת לכאן או לשם. אני חושב שעשיתי עבודה מצוינת בדחיפה הזו."

"הוא בחור שמעולם לא דחפו אותו קודם. זה סוג האדם שהיית צריך בישראל באותו זמן. זה היה מאוד חשוב."

"אני לא חושב שמתייחסים אליו יפה. הוא עומד למשפט על כמה דברים, ואני לא חושב שמתייחסים אליו יפה. נתערב כדי לעזור לו קצת, כי אני חושב שזה מאוד לא הוגן."

"לא אהבתי דברים מסוימים שהוא עשה, ואתם ראיתם מה עשיתי לגבי זה."

על הסכם עזה והחטופים:

"זה לא שברירי. זה הסכם מוצק מאוד."

"הוצאתי את כל החטופים מעזה. תמיד אמרתי שה-10 או 20 האחרונים יהיו קשים. אבל היינו קשוחים גם כן, והם שחררו את כולם."

על חמאס:

"אם ארצה שהם יתפרקו מנשק, אגרום להם לעשות את זה מהר מאוד. הם ייעלמו, הם יודעים את זה. אפשר לחסל את חמאס מיד אם הם לא יתנהגו כראוי."

על איראן והתקיפה:

"עם המפציצים היפים האלה B-2 - הזמנו 20 חדשים, הכי טובים והכי גדולים - אבל עם המפציצים היפים B-2 האלה, כשהם נכנסו והרסו את אתר הנשק הגרעיני הפוטנציאלי, היו שניים כאלה, למעשה. וכל טיל אחד פגע בכל פתח אוויר. כל אחד מהם פגע במטרה שלו."

"לאיראן אין יכולת גרעינית עכשיו."

"איראן רוצה לעשות עסקה. הם לא אומרים את זה, והם כנראה לא צריכים להגיד - אף עסקן טוב לא היה אומר. אבל איראן מאוד רוצה לעשות עסקה."

"המפתח לשלום במזרח התיכון היה להכריע את הפוטנציאל הגרעיני שלהם."



קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.