צעירים עובדים בפאלנטיר קרדיט: מתוך אתר החברהפלנטיר פותחת מסלול עוקף אוניברסיטה: גיוס ישיר לבוגרי תיכון
פלנטיר פותחת מסלול עוקף אוניברסיטה: הזדמנות לצעירים מוכשרים, בוגרי תיכון, להיכנס לעבודה מלאה בגיוס ישיר אם אם הם לפני גיל 20 וללא כל תואר אקדמי
חברת פלנטיר (Palantir Technologies), שפועלת בתחום ניתוח הנתונים ומשרתת גופים ביטחוניים ומסחריים בארצות הברית, השיקה תכנית יוצאת דופן שמדלגת על שלב האקדמיה ומציעה מסלול קריירה ישיר לבוגרי תיכון. מדובר בתוכנית בשם Meritocracy Fellowship, שנועדה לגייס מועמדים צעירים לתכנית מיוחדת של החברה, כולל כאלו שלא התקבלו לאוניברסיטאות המובילות, אבל מצטיינים מבחינת יכולות אישיות ותחום עניין טכנולוגי.
יותר מ-500 מועמדים ניגשו למחזור הראשון, שמתוכם נבחרו 22 בלבד. התוכנית נמשכת ארבעה חודשים, וכוללת בין היתר סדנה מרוכזת בת ארבעה שבועות על תרבות המערב, היסטוריה אמריקאית ודמויות מפתח - לרבות לינקולן וצ'רצ'יל. בהמשך, המשתתפים שובצו בצוותים פעילים בתוך פלנטיר, שם לקחו חלק בפרויקטים ממשיים, כולל מול לקוחות מסחריים וגורמים ממשלתיים כאשר מצופה מהמשתתפים להשתתף בצוותי העבודה השונים ולקחת חלק בפתרון בעיות במוצרים ובשירותים שהחברה מספקת.

"האקדמיה אינה תנאי להצלחה" - כך לפי המנכ"ל
המהלך נובע מתפיסה שמוביל מנכ"ל פלנטיר, אלכס קארפ, שלפיה מוסדות ההשכלה הגבוהה אינם בהכרח המסגרת היעילה ביותר להכשרת עובדים טובים. קארפ, שלמד בעצמו פילוסופיה ומשפטים, טוען כי חלק מהבוגרים שמגיעים לארגונים "עסוקים בסיסמאות" ואינם מביאים ערך אמיתי. הוא מעדיף לייצר מסלול שבו הצעירים נחשפים לעשייה ממשית מהיום הראשון - ובוחן את התאמתם לא דרך ציונים, אלא לפי התמודדות בשטח.
- "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
- ה-AI משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים על פרויקט היום צריך אחד-שניים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פלנטיר נוסדה בשנת 2003 ומרכזה בדנוור, קולורדו. החברה החלה את דרכה עם מיקוד בשירותי מודיעין וביטחון לארצות הברית, לרבות שיתופי פעולה עם סוכנויות כמו ה-FBI, ה-CIA ומשרד ההגנה. אחד ממוקדי הכוח של פלנטיר הוא היכולת לעבד כמויות עצומות של נתונים מורכבים ולהנגיש אותם לצורכי קבלת החלטות - בתחומים מגוונים, כולל ביטחון, בריאות, תחבורה ורגולציה פיננסית.
החברה הונפקה בבורסת ניו יורק בשנת 2020, ונכון לשנים האחרונות ממשיכה להרחיב את תחום פעילותה גם לשוק המסחרי. לצד הפרויקטים עם הממשל האמריקאי, היא עובדת כיום עם גופים גדולים בתחומי ביטוח, תעשייה, לוגיסטיקה ואנרגיה. קו המוצרים שלה כולל פלטפורמות כמו Gotham ו-Foundry, שמספקות תשתית לארגונים שמבקשים לייעל תהליכים ולהפיק תובנות עסקיות מבוססות דאטה. בינואר 2024 דווח כי החברה החלה בשיתוף פעולה עם צה"ל בתחום הבינה המלאכותית, באמצעות פלטפורמה שפלנטיר יצרה שמסוגלת לנתח מטרות של אויב ולהציע תכניות קרב. שיתוף הפעולה נרקם בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל" לאחר פגישה של המייסדים פיטר ת'יל ואלכס קארפ בתל-אביב.
עבודה אמיתית, בגיל צעיר מאוד
המשכורת המוצעת בתוכנית נעה סביב 5,400 דולר לחודש, שכר שאינו רחוק מהשכר ההתחלתי של בוגרי אוניברסיטה בחברות טכנולוגיה. מעבר לכך, המשתתפים נטלו חלק בפרויקטים עם חשיפה גבוהה כבר בשבוע הראשון, ולעיתים אף נשלחו לשטח לצורך עבודת ייעוץ מול לקוחות.
- 5 התכונות שצריכות להיות ליזם
- "אני מייעץ לכל איש HR לשים לכם בסיסטם ללמוד כלי AI חדש פעם בחודש" קריירה בעידן ה-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כמה באמת צריך להרוויח בגילכם?
אומנם לחלק מאותם צעירים ברי מזל שהתקבלו לתכנית, לא היה כל ניסיון קודם, אבל פלנטיר סיפקה ליווי מקצועי צמוד, כולל הדרכות שאינן קשורות לכישורים הטכנולוגיים בכלל כמו הדרכות על הצגה עצמית, חשיבה ביקורתית, השתתפות בסיורים היסטוריים ועוד. בולטת במיוחד השאלה שנשאלה במהלך הסדנאות: האם תרבות המערב ראויה להגנה, ומה משמעותה כיום? שאלה שבאופן אירוני שואלים בקולג'ים האמריקניים בשנים האחרונות כחלק מתרבות ה-woke הפופולרית בארה"ב כיום.
מה הלאה?
במהלך נובמבר צפויה החברה להכריע מי מהמשתתפים יקבל הצעת עבודה קבועה, הצעה שתינתן למשתתפי התכנית שהצטיינו בה. חלק מהצעירים מביעים עניין להישאר בחברה גם אם המשמעות היא ויתור על לימודים בשלב זה. עם זאת, יש כאלה שמתלבטים אם להגיש מועמדות מחודשת לקולג'.
בכל מקרה, מדובר בפיילוט שמעורר עניין רב, גם מצד מעסיקים אחרים וגם בקרב מוסדות אקדמיים. השאלה אם ניתן לפתח קריירה מצליחה ללא תואר אקדמי היא אינה חדשה, אבל פלנטיר מציבה אותה באור מעשי ומאתגר במיוחד.
ייתכן שמהלך כזה מסמן מגמה רחבה יותר: של שוק עבודה שמתעדף ניסיון, מיומנות ויכולת למידה עצמאית על פני תעודות והסמכות פורמליות. מנגד, קשה לקבוע בשלב זה אם זהו מודל שניתן להרחבה בקנה מידה גדול או שמדובר בפתרון שמתאים רק לקבוצה מצומצמת של צעירים יוצאי דופן.
- 3.ערן בן שושן 04/11/2025 08:16הגב לתגובה זואיך כל המנכלים האלה שלמדו והגיעו להשכלה רוצים בעצם עבדים שאין להם שום ידע חוץ ממה שהם לימדו אותם. לעבור 34 שנים באוניברסיטה זה לא רק בשביל מקצוע אלא בשביל לפתוח את הראש להבין רעיונות חדשים ולהכיר אנשים שלא הכרת עד היום. אין שום סיבה לוותר על זה בשום גיל
- 2.אייזיק 02/11/2025 18:06הגב לתגובה זומחיר המניה בבועה נוראה למרות שזו חברה מצויינת אבל השווי אלוהים ישמרנו
- 1.אנונימי 02/11/2025 18:01הגב לתגובה זוציונים טובים בדכ זה כסף למורה פרטי. תנו הזדמנות גם לאלה שלא כל כך מיוחסים
ה-AI יחליף אותי? קרדיט: Chat gpt"האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה?
שוק העבודה נכנס לעידן של שינויים דרמטיים במציאות בה הבינה המלאכותית הופכת לכלי יומיומי ומיליוני עובדים בעולם, בין היתר במשרות ניהוליות, אנליטיות ייעוציות, מוצאים עצמם בשאלה מטרידה - האם ה-AI יחליף אותי? זו לא טלטלה זמנית אלא מהפכה טכנולוגית שכבר החלה בארה"ב ומשפיעה במהירות על כל העולם וישראל בתוכו. החדשות הרעות הן שיהיו פיטורים אבל מצד שני יכול להיות שה-AI ייצר יותר משרות בהמשך, ככה ששיעור האבטלה לא יגדל. בינתיים הכול השערות והערכות, כשאף אחד לא יודע איך יראה שוק העבודה בהמשך. מה שכן יודעים זה שהשלב הראשון כבר החל כשתאגידים ענקיים מכריזים על פיטורים משמעותיים.
חברות גלובליות מדווחות על פיטורים המוניים, בעיקר במגזרים משרדיים, בעקבות השקעות כבדות בטכנולוגיות אוטומציה. בתעשיית ההייטק הישראלית, הנחשבת למנוע הצמיחה של המשק, נרשמת ירידה משמעותית בגיוסים למשרות זוטרות שדרכן צעירים מתחילים את דרכם בתעשייה. השינוי אינו בעל משמעויות כלכליות בלבד, אלא הוא גם מאתגר הנחות יסוד על קריירה, הכשרה ומעמד חברתי. בכתבה זו נבחן את המגמות ואת ההשלכות המקומיות שלהן, ונציע דרכים להתמודדות עם עולם העבודה החדש המתהווה לנגד עינינו.
ה-AI מאיים בעיקר על משרות צווארון לבן. אם במאה הקודמת צווארון לבן נאמר כתיאור לעבודה משרדית נקייה, ללא עבודת כפיים ועם סולם קידום מסודר, היום זה התחום שיושפע הכי הרבה מהמהפכה. מדובר במשרות בתחומים כמו פיננסים, משאבי אנוש, שיווק, ניהול פרויקטים, ייעוץ אסטרטגי ומערכות מידע שבעבר הציעו ביטחון ותחושת יציבות והיוו כרטיס כניסה למעמד הבינוני-גבוה.
בעידן ה-AI המודל הזה מתפרק. הטכנולוגיה אינה מחליפה רק משימות שגרתיות כמו הזנת נתונים או כתיבת דוחות, אלא היא כבר פולשת לתחומים מורכבים כגון ניתוח נתונים פיננסיים, יצירת תכניות שיווק או ניהול סיכונים. ההערכות מצביעות על כך שבין 40% ל-80% מהמשימות במשרות אלה עלולות להיעלם. העובדים שיישארו יצטרכו להוכיח שיש להם ערך ייחודי: אמפתיה, חשיבה יצירתית או יכולת הובלה, דברים שאוטומציה מתקשה לספק. השינוי הזה יוצר חוסר ודאות עמוק כאשר עובדים שנהנו מביטחון יחסי בקריירה שלהם, מתמודדים כעת עם דרישות גבוהות, כולל למידה מתמדת ויכולת הסתגלות מהירה לשינויים. בישראל, שבה 40% מהאוכלוסייה העובדת צעירה יחסית, האתגר חריף במיוחד, במצב בו בוגרי תואר ציפו למשרה מובטחת ולבסוף נתקלים בשוק צפוף שבו יש פחות גיוסים מאשר בעבר.
- מנכ"ל אנבידיה: "סין תנצח את ארה"ב במירוץ ה-AI"
- הצעת חוק בארה"ב לחייב חברות לדווח על פיטורים בעקבות ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יזם מצליח עם עובדיו קרדיט: גרוק5 התכונות שצריכות להיות ליזם
ליזמים שמצליחים ומרקיעים לשמיים יש תכונות אופי מאוד ספציפיות שמביאות אותם לטופ, ואף אחת מהן אינה נרכשת באוניברסיטה; האם אתם יכולים להיות יזמים מצליחים?
מה מבדיל בין יזם שמנסה ונכשל ליזם שגם מצליח? רעיונות יש לכולם, טכנולוגיות נגישות יותר מתמיד, משקיעים פתוחים להזדמנויות חדשות ובכל זאת, רק אחוז קטן מהמיזמים מצליחים לשרוד לאורך זמן ולהפוך לעסק אמיתי ורווחי. ההבדל בין יזם שמרים רעיון טוב לזה שבונה חברה מצליחה טמון הרבה פחות בטכנולוגיה, ויותר באדם עצמו, בתכונות שמכתיבות את דרך החשיבה שלו ואת האופן שבו הוא פועל ומגיב למציאות העסקית.
יזמות היא לא מקצוע שאפשר ללמוד מתוך ספר או בקורס באוניברסיטה, אלא היא דרך חיים. אפשר לשפר ולשכלל את היכולות היזמיות, אבל נראה שזה נובע משילוב של תכונות אופי שמוביל לשילוב מנצח. התכונות אולי ההכרחיות ביותר, שהן הבסיס והן מעבר לכל תכונה אחרת הן הרעב להצלחה, החריצות וההתמדה. כל יזם מצליח שדברנו איתו, סיפק לנו את השלשה הזו. הרעב להצלחה מדרבן אותם לקום בבוקר, החריצות הכרחית להגיע ליעדים והתמדה קריטית כי כל יציאה מהמיקוד, מקשה על חזרה למסלול.
יזמות דורשת שילוב של יצירתיות, עקשנות, ניהול סיכונים, רגישות לשוק ואמונה עצמית שלא מתערערת גם כשהכול נראה אבוד. בישראל, שבה החדשנות היא כמעט ערך לאומי ומאות מיזמים נולדים מדי שנה, רק מעטים מצליחים לבנות חברות בעלות ערך אמיתי לאורך זמן. אז מה באמת מבדיל בין מי שמוותר באמצע לבין מי שממשיך עד הסוף? אלו חמש תכונות האופי שיזם חייב כדי להפוך רעיון פשוט לסיפור הצלחה עסקי.
1 # ראייה מערכתית
יזם אמיתי חייב להסתכל על החברה שלו כמו על מערכת חיה ונושמת, שבה כל החלטה משפיעה על שורה שלמה של גורמים אחרים. הוא לא מתמקד רק במוצר, אלא בשרשרת השלמה: מהשלב שבו הרעיון נולד, דרך המימון, הפיתוח, תמחור, שיווק ושירות לקוחות, ועד לדרך שבה החברה נתפסת בציבור. בעולם דינמי ששינויים מתרחשים בו במהירות, יזם שלא רואה את התמונה הכוללת עלול למצוא את עצמו מגיב באיחור, או גרוע מכך מקבל החלטות שמזיקות לחברה בטווח הארוך. ראייה מערכתית מאפשרת לו לחשוב כמה צעדים קדימה, להבין את ההשלכות של כל פעולה וליצור תיאום נכון בין כל חלקי העסק. לכאורה מדובר בתכונה אינטואיטיבית, אך בפועל היא נרכשת מתוך ניסיון, סקרנות ולמידה מתמדת. יזם שמפתח ראייה מערכתית, יצליח להתמודד עם מצבי אי־ודאות בצורה שקולה יותר, לזהות הזדמנויות בזמן ולהגיב לשינויים בלי לאבד את שיווי המשקל. זהו יתרון אסטרטגי המאפשר קבלת החלטות חכמה ומדויקת ובמקרים רבים הוא זה שמפריד בין הצלחה לבין טעות יקרה.- 81,000 דירות תקועות - והספירה נמשכת: מי המתחרה החדש של הקבלנים?
- תמ"א עם 51%? שיקום ההרס לא צריך לבוא על גב המוחלשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # מחויבות לטווח הרחוק
בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד סקר את התכונות החשובות ליזמים והדגיש את נושא המחויבות. בעוד הציבור הרחב רואה יזמים כאנשים המצליחים לגייס השקעה ראשונית או רק הצליחו להקים עסק כאנשים ש"עשו את זה", מי שבאמת מצליח הוא מי שמצליח לקיים את החברה שהקים לאורך זמן. יזמות איננה ריצה למרחק קצר, אלא מרתון. רוב החברות הגדולות שהתחילו כסטארט־אפ צנוע נבנו לאורך שנים של עבודה עיקשת, כישלונות חוזרים והשקעה מתמשכת. מחויבות אמיתית מתבטאת לא רק בנכונות לעבוד שעות ארוכות, אלא בעיקר בהתמדה וביכולת לעמוד מול אכזבות חוזרות. יזם שמוותר כשהדרך מסתבכת, או שמחליף כיוון בכל פעם שהשוק משנה רוח, מתקשה להגיע ליציבות. לעומת זאת, מי שמחויב לחזון שלו גם כשהמשקיעים לוחצים, כשהלקוחות מהססים וכשהכסף נגמר הוא זה שמצליח לשרוד. בישראל, שבה התרבות העסקית נעה בקצב מהיר ונטיית היזמים היא "לרוץ על הדבר הבא", מחויבות לטווח ארוך הפכה לתכונה נדירה אך קריטית. יזם שמצליח לשמור על אותה נחישות במשך שנים מפתח חברה שיכולה להתמודד עם זעזועים, לא רק לצמוח בתקופות נוחות. המחויבות היא זו שמאפשרת למיזם לעבור מהתלהבות רגעית לחברה בוגרת ובעלת שורשים אמיתיים.
