סיוט אווירי שהחל בחצות ה-19 במאי 2022 והסתיים רק 52 שעות אחר כך, הגיע לסיומו השבוע בבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע. השופט הכריע בתביעה של 91 נוסעים שטיסתם מטבליסי שבגיאורגיה לישראל הפכה למבחן סבלנות קיצוני - המטוס המריא ונחת פעמיים באותו לילה, שרף טונות של דלק באוויר, והנוסעים נותרו תקועים בשדה תעופה זר עד שארקיע חיכרה להם מטוס חלופי.

הסיפור התחיל ברגיעות יחסית. 91 נוסעים רכשו כרטיסים לטיסה מספר IZ418 של ארקיע שתוכננה להמריא ב-19.5.22 בשעה 23:00 מנמל התעופה בטבליסי לישראל. בחצות המריא המטוס, מדגם אמבראר, בדרכו לישראל. אבל כעבור זמן קצר התחיל הסיוט.

כפי שמתאר השופט בפסק הדין: "לאחר זמן קצר נדלקו בלוח הבקרה של המטוס שתי נורות אזהרה (bleed 1 - fail ו-bleed 2 - overpass) המעידות על תקלות במערכת הדיחוס בכל אחד משני מנועי המטוס."

מערכת הדיחוס היא לב ליבה של בטיחות הנוסעים בטיסה. כפי שמסביר השופט: "מערכת הדיחוס - היא זו השולטת בלחץ האוויר השורר בתא הנוסעים ומאפשרת לנוסעים לנשום בטיסה המתבצעת בגובה רב - זו נשלטת על ידי ברזים (המכונים bleed) אשר, בהפשטה, פותחים/סוגרים את האוויר המגיע מהמנוע אל תא הנוסעים."

• יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
• סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התוצאה? המטוס נאלץ לחזור לטבליסי, אך לא לפני ש"חג במעגלים לשם שריפת דלק והפחתת משקלו לפני הנחיתה" - כלומר, הזרמת דלק לאוויר כדי להקל על המטוס לפני נחיתה. זאת הייתה רק ההתחלה.

סיוט בהמראה

בשעה 4:02 בבוקר יום 20.5.22, לאחר פעולות בדיקה ותיקון על הקרקע, ביניהן "ניטרול של מערכת הדיחוס במנוע שמאל", המריא המטוס בפעם השנייה. צוות המטוס וארקיע האמינו שהבעיה נפתרה. אבל באוויר, ההפתעה חזרה.

"או אז נדלקה בלוח הבקרה של המטוס נורית אזהרה (bleed 2 - overpass)," מתאר השופט. שוב, הטייס לא הצליח לתקן את התקלה באוויר, ו"בסביבות השעה 6:00 בבוקר יום 20.5.22, שב המטוס בפעם השנייה אל נמל התעופה בטבליסי, גם הפעם לאחר שחג במעגלים לשם שריפת דלק והפחתת משקל המטוס לפני נחיתה."

• יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
• ניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

שתי המראות, שתי נחיתות, שריפת דלק פעמיים, והנוסעים - שחלקם ככל הנראה כבר סבלו מחרדת טיסה - נותרו תקועים בשדה תעופה זר.

בשלב זה, "פרקו הנתבעות את מזוודות הנוסעים מהמטוס והסיעו את הנוסעים אל בית מלון מקומי, כמו גם הזמינו מכונאים מישראל עם חלקי חילוף לשם תיקון התקלות - אלה הגיעו לטבליסי בשעות הצהרים של יום 20.5.22."

הנוסעים הוחזרו לשדה התעופה בערב, אך "בשל התמשכות זמן התיקון הם הוסעו בחזרה אל בית המלון". רק בשעות הבוקר המוקדמות של 21.5.22, כ-52 שעות לאחר מועד הטיסה המקורי, הנוסעים סוף סוף המריאו - לא במטוס של ארקיע, אלא "במטוס של חברת טראוולסרביס שחכרו הנתבעות עבורם". המטוס המקורי של ארקיע תוקן והוטס לישראל ריק מנוסעים ביום 22.5.22.

התביעה: 1.2 מיליון שקל

הנוסעים לא השלימו עם המצב. בימים 29.6.22 ו-27.2.23 הגישו 91 נוסעים שתי תביעות קבוצתיות לבית המשפט לתביעות קטנות, בהן עתרו לסך כולל של 1,223,009 ש"ח. התביעה כללה שלושה רכיבים עיקריים:

פיצוי סטטוטורי: התובעים דרשו 1,320 ש"ח כפול 2 טיסות לכל נוסע, בהתאם לסעיף 6(א)(3) לחוק שירותי תעופה - סך של 2,640 ש"ח לנוסע, או כ-240 אלף ש"ח בסך הכל.

פיצוי לדוגמה: התובעים דרשו 10,590 ש"ח לכל נוסע בגין הפרת חובות ארקיע על פי החוק - סך של כמעט מיליון ש"ח.

נזקים ממוניים: הפסדי ימי עבודה, ארוחות, חנייה, טואלטיקה, ביגוד ועוד.

טענת התובעים הייתה ברורה: "הם זכאים לקבל את הפיצויים הסטטוטוריים להם עתרו בתביעתם ביחס לכל אחת משתי הטיסות עליהן עלו - שתיהן בוטלו על ידי הנתבעות בשל תקלות שאינן מקימות לנתבעות פטור מתשלום פיצוי."

הגנת ארקיע: תקלה נדירה שמעולם לא ראינו

ארקיע טענה לפטור מלא מפיצוי. הן טענו ש"ביטול הטיסות נבע מצירוף נסיבות מיוחד ונדיר שלא היה בשליטתן (הן התקלות אשר התרחשו במקביל בשני המנועים) כאשר הנתבעות נקטו בכל האמצעים שבידיהם לתקן את התקלות."

עורך הדין של ארקיע הזמין לעדות את עדו פלד, הטייס בעל כ-30 שנות ניסיון שהטיס את המטוס. פלד העיד כי "התקלות אשר אירעו בענייננו באופן סימולטני בשתי מערכות הדיחוס של שני מנועי המטוס היו חריגות ביותר וכי הוא מעולם לא נתקל במקרה בו הופיעו תקלות שכאלה בשני המנועים יחדיו."

פלד הסביר את חומרת המצב: "לו המטוס היה ממשיך בטיסה לגובה רב, לא הייתה פועלת בו מערכת דיחוס לתא הנוסעים - דבר אשר חיוני לנשימת אוויר בגובה רב."

גם אסף סנדוסי, מנהל צי האמבראר בארקיע וטכנאי מטוסים ותיק, העיד ש"תקלה במערכת הדיחוס של המטוס בשני מנועיו במקביל היא תקלה נדירה ביותר בה לא נתקל מעולם."

סנדוסי הבהיר נקודה מכרעת: "על פי ספר היצרן של המטוס - המהווה ה'תנ"ך', כלשונו, המנחה ומחייב לתחזוקת המטוס - לא נדרש להחליף את ברזי מערכת הדיחוס, בתלוי ב'גיל' הברזים או במרחק אותו עבר המטוס, כמו גם לא ניתן לאתר קיומה של תקלה בתוך הברזים באמצעות בדיקה יזומה שלהם."

הסוגייה המשפטית: האם תקלה טכנית יכולה להיות "נסיבה מיוחדת"?

כאן מגיעים לליבת הסוגייה המשפטית. חוק שירותי תעופה קובע זכות לפיצוי סטטוטורי במקרה של ביטול טיסה, אבל סעיף 6(ה)(1) לחוק מעניק פטור מפיצוי אם "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו - לא היה יכול למנוע את ביטולה."

השופט סוקר את הפסיקה ומציין: "בפסיקת בתי המשפט אשר דנה בפרשנות החוק בערכאות הדיוניות, פורשו תנאי הפטור מפיצוי בצמצום, תוך הדגשת תכליתו הצרכנית של החוק."

הגישה הרווחת בפסיקה הייתה חד-משמעית: "תקלה טכנית במטוס, ככלל, לא יכולה להוות 'נסיבה מיוחדת' וכי כל תקלה טכנית, חמורה ככל שתהיה, הנה בשליטת מפעיל הטיסה וניתנת לפתרון, למשל באמצעות קניית מטוסים חדשים יותר או העמדת מטוס חלופי."

אבל השופט בחר בדרך שונה. הוא קובע: "לדעתי, גישה שכזו מחמירה יתר על המידה עם מפעילי הטיסות משבכל הנוגע לקיומן של תקלות טכניות במטוס היא מציבה בפניהן משטר אחריות מוחלט ובלתי אפשרי בו הן אינן מסוגלות לעמוד."

השופט מציע גישה מאוזנת יותר: "אני סבור כי גם במקרה של תקלה טכנית במטוס יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו ולקבוע האם מדובר בתקלה בלתי צפויה ובלתי נשלטת והאם ניתן היה למנוע אותה מראש או לתקן אותה עם התרחשותה בנסיבות אותו מקרה."

ההכרעה: ארקיע ניצחה - אבל חלקית

לאחר ניתוח מעמיק של הראיות, השופט מגיע למסקנה חד-משמעית: "הנתבעות הרימו את הנטל המוטל עליהן להוכיח כי בנסיבות ענייננו מתקיים הפטור מפיצוי."

השופט מבסס את החלטתו על מספר ממצאים:

ראשית, התקלה הייתה נדירה ובלתי צפויה באמת: "מערכת ברזי הדיחוס (המכונה bleed כאמור) אינה דורשת בדיקה על פי הוראות יצרן המטוס והיא אף אינה ניתנת לבדיקה, קל וחומר ויזואלית לפני הטיסה."

שנית, ארקיע עשתה מאמצים משמעותיים: "פורטו מגוון הפעולות בהן הוא, צוות המטוס (כולל הטכנאי המוטס) והנתבעות על מנת לנסות למנוע את ביטול הטיסה, החל בשלב הבדיקות והפעולות בהן הוא וצוות המטוס נקטו בעת התגלות התקלות."

שלישית, ההשקעה הכלכלית הייתה משמעותית: "ביטול שתי הטיסות של הנתבעות (תוך שריפת מיכלי דלק באוויר, פעמיים), הטסת צוות טכנאים מיוחד מישראל, עיכוב הגעת המטוס לטיסות הבאות אליהן שובץ וגם שיכון נוסעי המטוס במלון בזמן ההמתנה לתיקון המטוס הנן פעולות הכרוכות בהשקעת משאבים רבים מצב הנתבעות."

התוצאה: התביעה לפיצוי סטטוטורי של 240 אלף ש"ח - נדחתה.

אבל: פיצוי לדוגמה בגין הפרת החוק

למרות הניצחון בסוגייה המרכזית, ארקיע לא יצאה נקייה לגמרי. השופט קבע שהחברה הפרה את חובותיה לפי החוק במספר מישורים:

אי מתן שירותי סיוע מלאים: "בענייננו, הנתבעות לא סיפקו לנוסעי המטוס מזון ומשקאות (להוציא בקבוק מים) בשעות משעת הטיסה המקורית (23:00 ביום 19.2.22) ועד להגעתם למלון, שם אכלו ארוחת בוקר (20.2.22 ב-7:00)."

אי הצעת אפשרות בחירה: "הנתבעות לא נתנו בידי התובעים את אפשרות הבחירה שבין קבלת החזר כספי לכרטיס הטיסה שלהם או שימוש בטיסה חלופית מטעם הנתבעות."

אי חיפוש טיסה חלופית: "הנתבעות לא תמכו את טענותיהן לגבי היעדר אפשרות למצוא טיסה חלופית, ולו לחלק מנוסעי המטוס, בחברות אחרות - בראיות של ממש."

השופט מסיק: "הנתבעות לא הרימו את הנטל להראות שפעלו די על מנת להעמיד את נוסעי המטוס על זכויותיהם בדין, לא העניקו להם זכות בחירה בין האפשרויות שעמדו להם ולא פעלו באופן נמרץ ומספק למציאת חלופה להמתנת הנוסעים לתיקון המטוס."

סעיף 11 לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק "פיצוי לדוגמה" - פיצוי שלא מצריך הוכחת נזק, אלא נועד להרתיע חברות תעופה מהפרת החוק. השופט סוקר פסיקה קודמת ומציין כי פיצויים לדוגמה בתחום זה נעים בין 2,000 ש"ח ל-7,000 ש"ח.

ההכרעה הסופית: 2,500 ש"ח לנוסע

השופט מביא בחשבון מספר שיקולים:

מצד אחד: "נקבע במספר פסקי-דין קודמים כי הנתבעות מפרות את חובתם לספק, בין היתר, שירותי סיוע מכח החוק" - כלומר, מדובר בהפרה חוזרת.

מצד שני: הנתבעות פטורות מהפיצוי הסטטוטורי, ומדובר בטיסה סדירה של 122 נוסעים שקשה למצוא עבורם חלופה מיידית.

התוצאה: "אני מעמיד את שיעור הפיצוי שישלמו הנתבעות לכל תובע על סך של 2,500 ש"ח" - סך כולל של כ-227,500 ש"ח ל-91 התובעים.

התביעה לנזקים ממוניים: נדחתה

התובעים ביקשו גם פיצוי בגין הפסדי ימי עבודה, ארוחות, חנייה, טואלטיקה וביגוד. אבל השופט דוחה טענה זו על הסף, בהסתמך על הפסיקה החד-משמעית: "בהתאם להלכות שנקבעו בבתי המשפט המחוזיים... עקרון ייחוד העילה הקבוע בהוראות אמנת מונטריאול... מוסיף לחול גם לאחר כניסתו לתוקף של החוק."

המשמעות: "לא ניתן לתת לנוסעים זכויות נוספות או בעילות תביעה נוספות על אלה הקבועות בהוראות אמנת מונטריאול והחוק."

השופט מבהיר: "תביעת התובעים לקבלת פיצוי מכח עילות שאינן מוקנות להם בחוק, נדחות בזאת."