לאחר חודשים ארוכים של עבודה בין-משרדית, משרד האוצר, רשות המסים ורשות החדשנות השיקו רפורמת מס רחבת היקף שנועדה לשנות את כללי המשחק בענף ההייטק הישראלי. הרפורמה, שגובשה בשיתוף גורמי התעשייה, כוללת הפחתות מס משמעותיות לקרנות השקעה ולחברות רב-לאומיות, לצד צעדים שנועדו להחזיר הייטקיסטים ישראלים מחו"ל ולפשט את הבירוקרטיה סביב מיסוי השקעות.

בעיקרה, הרפורמה נועדה לספק ודאות מיסויית, להפחית את שיעורי המס על רווחי השקעה ולצמצם חסמים רגולטוריים שהכבידו על פעילות ענף ההייטק בעשור האחרון. "מהיום ישראל לא רק אטרקטיבית בשיעורי המס ובכוח האדם - היא גם תהיה פשוטה וברורה מבחינת המיסוי", אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ בהשקת המהלך.

מיסוי אחיד וקל יותר לקרנות ההון סיכון

אחד השינויים המרכזיים ברפורמה נוגע לקרנות ההון סיכון ולמנהליהן, ה-GPs. עד כה, מנהלים ישראלים נדרשו לשלם מס של עד 50% על דמי ההצלחה שלהם - אותם 20% מהרווחים שמגיעים להם לאחר שהשקעות הקרן הוחזרו למשקיעים. מעתה, המס יעמוד על 27% בלבד, בתוספת מס יסף של עד 3%, כך ששיעור המס הכולל לא יעלה על 30%.

בנוסף, האוצר מבטל את החיוב במע"מ על דמי ההצלחה. צעד שנועד להקל על הקרנות הישראליות להתחרות בקרנות בינלאומיות הפועלות בארץ. גם סוגיית "דמי הרצינות" מקבלת מענה: מנהלים שישקיעו עד 10% מההון הכולל של הקרן ייחשבו כמשקיעים הוניים, והמס שיוטל על רווחיהם יעמוד על 10% בלבד, במקום מס שולי מלא כפי שהיה נהוג בעבר. שותפים זרים ייהנו מהקלות דומות: המס על דמי ההצלחה שלהם ירד מ-15% ל-10%, והם ימשיכו ליהנות מפטור מלא ממע"מ וממס על רווחי הון.

• כמה גייס ההיי-טק הישראלי ברבעון השלישי?
• מלחמת הכישרונות בבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחת הבעיות השכיחות בשנים האחרונות הייתה הסיווג הבעייתי של השקעות פרטיות ישירות בחברות סטארט-אפ. משקיעים פסיביים - ישראלים וזרים - נאלצו לעיתים לשלם מס שולי כאילו מדובר בהכנסה מעסק פעיל. לפי התקנות החדשות, כל השקעה פאסיבית בחברת טכנולוגיה ישראלית תסווג מעתה כרווח הון בלבד. המהלך הזה, לטענת האוצר, נועד ליישר קו עם הנהוג במדינות מערביות ולמנוע עיוותי מס שגרמו לחלק מההשקעות לצאת מישראל.

גם חברות צמיחה ישראליות שנסחרות או נרכשות בחו"ל ייהנו מהקלות. במסגרת תיקון שנכנס לתוקף השנה, יחסי המיזוג בין חברות הוגמשו - היחס ירד מ-1:9 ל-1:19 - ובעלי מניות יכולים לממש את מניותיהם באופן מיידי, ללא תקופת החזקה של שנתיים כפי שנדרש בעבר.

ודאות לחברות רב-לאומיות - סוף ל"שומות שנשלפות מהמותן"

היבט נוסף של הרפורמה נוגע לחברות רב-לאומיות שמפעילות בישראל מרכזי מו"פ. עד היום, שומות המס על פעילות מרכזים אלה היו נתונות לפרשנות רחבה מצד פקידי השומה, דבר שגרם לחוסר ודאות ולרתיעה מצד משקיעים זרים.

• 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
• ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...

כעת תוקם חטיבה מקצועית ייעודית ברשות המסים שתעניק לחברות אישור מוקדם לשיטת התמחור (Cost Plus), בשיעור של עד 14%. אם הרשות לא תגיב תוך 180 יום, ההצעה של החברה תתקבל אוטומטית.

כמו כן, במקרה של רכישת חברה ישראלית על ידי תאגיד זר, אם הקניין הרוחני יוצא מהארץ בתוך שנה, שוויו לצורכי מס יוגבל ל-85% משווי העסקה. החברה הרוכשת תקבל שמונה שנות ודאות שבהן לא תועלה טענה ליצירת IP חדש בישראל - צעד שמטרתו לשמור על יציבות ולמנוע סכסוכי מס ממושכים.

עידוד חזרת ההייטקיסטים הישראלים מחו"ל

הרפורמה כוללת גם סעיף שמיועד לעובדים ישראלים השוהים בחו"ל במסגרת רילוקיישן - סוגיה שהייתה עד כה אחד החסמים המרכזיים לחזרה ארצה. לפי המדיניות החדשה, עובד שחוזר לישראל יוכל לפצל את המס על רווח ממימוש אופציות, כך שההכנסה תיוחס רק לחלק מהתקופה שבה עבד בישראל

לדוגמה, אם מחצית מתקופת ההבשלה של האופציות התרחשה בחו"ל - מחצית מהרווח תהיה פטורה ממס בישראל. לחלופין, העובד יוכל לבחור להמיר את האופציות למסלול לפי סעיף 102 לפקודה, ולשלם מס רווח הון מופחת של 25% בלבד.

בנוסף, האוצר מקדם חקיקה שתבהיר סופית את הגדרת התושבות לצורכי מס, על בסיס ספירת ימים מדויקת - מהלך שנועד למנוע פרשנויות סותרות ולהקל על ישראלים שחוזרים ממשרות בחו"ל.

לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, ההייטק הישראלי הצליח לשמור על יציבות גם בשנתיים של מלחמה - עם גיוסים של למעלה מ-10 מיליארד דולר עד אמצע 2025 ותחזית לאקזיטים בהיקף של כ-70 מיליארד דולר בשנה. "אנחנו במקום שלישי בעולם במספרים מוחלטים של גיוסים", אמר בין. "האתגר עכשיו הוא להבטיח שהתנאים כאן יהיו ברורים, שקופים וידידותיים למשקיע. הרפורמה הזו היא בדיוק הצעד בכיוון הזה".

ההקשר הרחב: ירידה בהשקעות המקומיות והמאבק על ההון הגלובלי

הרקע למהלך הוא משבר מתמשך בהשקעות ההון סיכון בישראל. לפי נתוני רשות החדשנות ו-IVC, ההיקף הכולל של ההשקעות בקרנות ישראליות צנח בכ-80% מהשיא של 2021. במשרד האוצר מבינים כי ללא תמריצים משמעותיים למשקיעים מקומיים - ההון הזר ימשיך לשלוט בענף, והחברות הישראליות יאבדו את יכולת הצמיחה העצמאית שלהן. במשרד האוצר מציירים רפורמה מקיפה - אבל המבחן כמו תמיד יהיה ביישום. השאלה המרכזית היא האם החוקים החדשים יצליחו להפוך את ישראל לא רק ליעד מיסוי אטרקטיבי, אלא גם לסביבה שבה משקיע יודע בדיוק מה מצפה לו, וחברת הייטק בינלאומית מרגישה בטוחה להשאיר את הקניין הרוחני שלה כאן.

בינתיים, ישראל רוצה את ההון - ואת המוחות - בחזרה הביתה.