נפט; קרדיט: Unsplash
נפט; קרדיט: Unsplash

לאור מהלכי אופק+ מורגן סטנלי מעלה תחזית למחיר הנפט

בעקבות עצירת העלאות התפוקה של אופ"ק+, הבנק מצביע על איתות של יציבות מצד הקרטל, אך מציין פער גובר בין מכסות לתפוקה בפועל

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט מורגן סטנלי

מורגן סטנלי מעלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. מדובר בעדכון שמגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, עצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.

בנק ההשקעות מדגיש כי ההחלטה של אופ"ק+ אמנם לא משנה מהותית את ההערכות לגבי קצב הייצור הכולל, אך היא מהווה מסר לשוק על מחויבות ליציבות מחירים ונכונות לניהול אקטיבי של רמות ההיצע.

המסר המרכזי: פחות תנודתיות במחיר

לדברי צוות האנליסטים של מורגן סטנלי, ההתערבות של אופ"ק+ "מפחיתה תנודתיות", גם אם לא מביאה לשינוי משמעותי בכמות התפוקה בטווח המיידי. לדבריהם, קיים "פער משמעותי" בין המכסות הרשמיות שהוכרזו לבין היקף הייצור בפועל, מה שמצביע על בעיות בביצוע או אף ייתכן שעל מגבלות מצד מדינות החברות עצמן.

כך למשל, בין מרץ לאוקטובר השנה, תפוקת הנפט של חברות אופ"ק+ עלתה רק בכ-500 אלף חביות ליום, לעומת תוספת מכסה כוללת של 2.6 מיליון חביות ליום שהוכרזה לתקופה זו. המשמעות בפועל: שוק הנפט קיבל הרבה פחות מהתוספת שעליה סוכם.

מחירים יורדים למרות ריסון היצע

המחירים עצמם עדיין לא משקפים זינוק. ברנט עלה ביום שני לסביבת 65 דולר לחבית, אך מדובר עדיין בירידה של כ-13% מתחילת השנה, על רקע חששות מהיצע עודף בשוק. במורגן סטנלי מעריכים כי עודפי ההיצע אמנם ילחצו את המחיר בטווח הקצר, אך המאזן יחזור לאיזון במחצית השנייה של 2027, אז צפויים המחירים לשוב ולהתקרב לרמה של 65 דולר.

מי מרוויח מהשינוי?

העלייה החדה במחיר הנפט ביום שני עשויה להשפיע על סקטורים רבים בשוקי ההון, ובראשם חברות האנרגיה הגדולות וקרנות הסל המתמחות בנפט וגז. העלאת התחזיות מצד בנק מוביל בוול סטריט תורמת לאמון המשקיעים ומחזקת את הסנטימנט בענף שידע תנודתיות חריגה בשנה האחרונה.

במקביל, עליית מחירי הנפט עשויה להכביד על חברות בתחומי התעופה, התובלה והכימיקלים, שרכיב האנרגיה משמעותי בעלות התפעול שלהן.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

מה יקרה עם הביקושים?

המשתנה המשמעותי שצפוי להכריע את מגמת המחירים ב-2026 ו-2027 הוא קצב ההתאוששות הכלכלית הגלובלית. הביקוש לנפט תלוי במידה רבה בצמיחה בתעשייה, בנדל"ן ובצריכה, ולכן ההערכות לגידול מחודש בביקושים הן קריטיות לראייה החיובית של הבנק.

במידה והצמיחה העולמית תתמתן מעבר לצפוי, ייתכן שהשוק ימשיך לסבול מלחצי עודף, למרות המהלכים של אופ"ק


שאלות ותשובות

מה המשמעות של העלאת התחזית של מורגן סטנלי?

המהלך מצביע על כך שהבנק מעריך כי שוק הנפט צפוי להיכנס לאיזון טוב יותר ממה שהוערך קודם לכן. הוא מתבסס על כך שאופ"ק+ מאותתת על ריסון בהיצע, ומאמין שהמהלך יסייע לייצב את המחיר.

למה יש פער בין המכסות לבין התפוקה בפועל של אופ"ק+?

הפער נובע בין היתר ממגבלות טכניות של מדינות מסוימות לעמוד ביעדי הייצור, כמו גם מהחלטות פנימיות לא לנצל את מלוא המכסה. ייתכן גם שמדובר בטקטיקה שמרנית כדי למנוע נפילה במחיר.

כיצד משפיעה עצירת העלאת התפוקה על המשקיעים?

זה מהווה איתות להרגעה מצד אופ"ק+, ומקטין את הסיכון לתנודתיות קיצונית במחירי הנפט. עבור משקיעים בתחום האנרגיה מדובר באינדיקציה חיובית, שיכולה לתמוך במניות וקרנות בתחום.

האם המחיר יחזור לרמה של 100 דולר?

לפי התחזית העדכנית של מורגן סטנלי, לא בטווח הנראה לעין. להערכתם, בטווח הבינוני והארוך המחיר יתייצב סביב 60-65 דולר, תלוי בהתפתחויות הביקוש והיצע.

מה הסיכון המרכזי לתחזית הזו?

האטה עולמית חדה, בעיקר בסין, ארה"ב או אירופה, עשויה לגרום לקריסת ביקושים ולפגיעה במחיר. בנוסף, אם מדינות אופ"ק+ לא יעמדו במחויבות לריסון ההיצע, התחזית עלולה להתברר כאופטימית מדי.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטליוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטל

מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז

האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז

רן קידר |
נושאים בכתבה שותפויות הגז

עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.

מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד. 

הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד  השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.

דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה. 

 זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר. 

יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטליוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטל

מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז

האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז

רן קידר |
נושאים בכתבה שותפויות הגז

עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.

מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד. 

הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד  השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.

דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה. 

 זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר.