2 בנובמבר 2023 - מייסד בורסת הקריפטו FTX מורשע בהונאה

ב-2 בנובמבר 2023 הורשע סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX וחברת ההשקעות Alameda Research, בשבעה סעיפי אישום חמורים, כולל הונאת משקיעים, גניבת כספי לקוחות, הלבנת הון וקנוניה לביצוע הונאה בניירות ערך ובסחורות. ההרשעה סימנה את קו הסיום לפרשת הונאה בהיקף של יותר מ-10 מיליארד דולר, שהובילה לקריסת אחת מהחברות הבולטות ביותר בזירת המטבעות הדיגיטליים.

בנקמן-פריד, בן להורים מרצים למשפטים באוניברסיטת סטנפורד, נחשב עד 2021 ל”ילד הפלא” של עולם הקריפטו. הוא הקים את Alameda Research ב-2017, ואת FTX הוקמה שנתיים לאחר מכן. תוך זמן קצר הפלטפורמה הפכה לאחת משלוש הבורסות הגדולות בעולם למסחר במטבעות דיגיטליים, עם מחזור מסחר יומי של מיליארדי דולרים ושווי חברה מוערך של כ-32 מיליארד דולר בתחילת 2022. הוא עצמו הוערך באותה עת ביותר מ-20 מיליארד דולר.

אבל מאחורי התדמית הבטוחה הסתתרה מערכת בעייתית: החקירה גילתה כי FTX הפקידה כספים של לקוחות לחשבון Alameda, והכספים שימשו להימורים, השקעות כושלות ורכישות נדל"ן, חלקן אישי. לאורך זמן נוצר גירעון הולך וגדל. כאשר הלקוחות ניסו למשוך את כספם, לא נותרו מספיק נכסים. בתוך שלושה ימים בלבד בנובמבר 2022, נרשמו משיכות בהיקף של 6 מיליארד דולר. בנקמן-פריד ניסה למצוא רוכשים, אך החברה התמוטטה ופשטה רגל.

במהלך המשפט העידו מקורבים לשעבר כי בנקמן-פריד הורה אישית על העברות כספים אסורות. הפער בין ההון המוצהר לבין הנכסים בפועל עמד על כ-8-10 מיליארד דולר. חלק מהכספים הופנו למימון תרומות פוליטיות בארה"ב ולשיווק אגרסיבי שיצר אשליית ביטחון. ב-2023, אחרי משפט מתוקשר שנמשך כחודש, הוחלט פה אחד על הרשעתו. במרץ 2024 ניתן גזר הדין - 25 שנות מאסר.

השלכות הפרשה ניכרות גם היום: הרגולטורים בארה"ב ובאירופה החלו להדק את הפיקוח על חברות קריפטו, דרישות הדיווח והרגולציה עלו, והאמון הציבורי בתחום ספג מהלומה קשה. עם זאת, נראה שהתיאבון למטבעות דיגיטליים לא דעך ומשקיעים מוסדיים רבים ממשיכים לפעול בתחום.

• חוזר לחיים? קריסת FTX מעלה חששות, אבל הביטקוין ממשיך להתאושש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

2 בנובמבר 2015 - האיחוד האירופי מפרסם הנחיות לסימון מוצרים מההתנחלויות

ב-2 בנובמבר 2015 פורסמה הודעה מטעם הנציבות האירופית על הנחיות חדשות לסימון מוצרים שמקורם ביישובים מעבר לקו הירוק, ביהודה ושומרון, רמת הגולן ומזרח ירושלים. לפי ההנחיות, מוצרים אלה לא יורשו להימכר תחת הכיתוב "תוצרת ישראל" בלבד, אלא יידרשו לציון מפורש של מקורם מחוץ לגבולות 1967. ההנחיה, שנכנסה לתוקף באופן רשמי מאוחר יותר באותו חודש, נועדה לבדל בין מוצרים שמקורם בשטחי ישראל המוכרים לבין מוצרים שמקורם באזורים הנתונים למחלוקת מדינית.

באותה עת עמד היקף היצוא הכולל של ישראל לאיחוד האירופי על כ-19 מיליארד אירו בשנה, כאשר מוצרים שמקורם בהתנחלויות מוערכים בכ-300 עד 500 מיליון דולר בלבד, כלומר בין 2%-3% מהיצוא לאיחוד האירופי. עם זאת, מדובר היה בצעד סמלי מהותי, שנתפס בישראל כמהלך פוליטי ולא רק רגולטורי, והוביל למתיחות דיפלומטית מול בריסל.

במהלך השנים שלאחר מכן חלה החמרה נוספת: ב-2019 פסק בית הדין האירופי לצדק כי חלה חובה לציין לא רק את האזור אלא גם את העובדה שמדובר בהתנחלות ישראלית, כדי לא להטעות צרכנים. חלק מהמדינות החברות באיחוד אימצו את ההנחיות בצורה נרחבת יותר, כולל ביקורת קפדנית יותר על תעודות מקור. תעשיינים ישראלים רבים נאלצו להיערך מחדש, חלקם העבירו קווי ייצור אל תחומי הקו הירוק, אחרים ניסו למתג מוצרים תחת חברות בנות זרות.

עם זאת, ישראל אינה היחידה שנמצאת תחת רגולציה כזו מצד האיחוד: גם טריטוריות אחרות, כמו הסהרה המערבית שנמצאת בשליטת מרוקו, מחויבות לסימון ברור ומובחן של מקור הסחורה. בית הדין של האיחוד קבע בפסיקותיו כי אין לראות בסחורה מהסהרה חלק ממרוקו, ויש להחיל עליה כללים נפרדים, בדומה למודל שהוחל על ישראל. גם טריטוריות חוץ של מדינות חברות באיחוד, כמו גרינלנד וניו-קלדוניה, כפופות לכללים רגולטוריים נפרדים.

• האירוע שהקפיץ את השווקים במהלך מגפת הקורונה מה קרה היום לפני 68 שנה
• הסוחר שמותו הצית גל מחאה בעולם הערבי וסדרת הטלוויזיה שהפכה לתופעה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האחראי על הונאת הפונזי הגדולה אי פעם מתוודה: הכול היה שקר

לכן, הגישה האירופית לעניין סימון מוצרים באה לשרת בעיקר עקרונות של שקיפות צרכנית ואי הכרה דה-פקטו בריבונות בשטחים שבמחלוקת. עם זאת, בפועל מדובר באתגר לא פשוט לחברות שפועלות באזורים אלה: החשש מסנקציות, סירוב לקלוט סחורה או פגיעה תדמיתית הופכים את ההנחיות האלה לבעלות השלכה כלכלית רחבה הרבה מעבר לנתח השוק הקטן שהן נוגעות בו ישירות.