חברת הרכב שייצרה תחרות לפורד והכלבה שמיקמה את ברה"מ בקידמת המרוץ לחלל

3 בנובמבר 1971 - AT&T משחררת את מערכת ההפעלה יוניקס

ב-3 בנובמבר 1971 השיקה חברת AT&T לראשונה את מערכת ההפעלה יוניקס (Unix), אחד הצעדים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של עולם המחשוב. המערכת נולדה במעבדות בל של AT&T, שעמדו באותה תקופה במוקד החדשנות הטכנולוגית בארה"ב. מאחורי הפיתוח עמדו המהנדסים קן תומפסון ודניס ריצ'י, שהצליחו ליצור מערכת מהפכנית שהתבססה על עקרונות של פשטות, ניידות ועצמאות.

יוניקס תוכננה מלכתחילה כך שתוכל לפעול על מגוון רחב של מערכות חומרה, ולראשונה נבנתה סביב רעיון מודולרי - כל כלי עושה פעולה אחת היטב, וניתן לשלב בין כלים כדי לבצע פעולות מורכבות. היא כללה מערכת קבצים היררכית, יכולת עבודה במספר תהליכים במקביל ותמיכה במספר משתמשים בו זמנית - רעיונות שנראו באותה עת כמעט עתידניים.

המערכת נכתבה בשפת C, שפה חדשה שפותחה באותה תקופה במיוחד עבורה. זו הייתה אחת הפעמים הראשונות שמערכת הפעלה לא נכתבה בשפת מכונה אלא בשפה עילית, מה שאיפשר לה להתאים למחשבים שונים וליצור מהפכה בתפיסת הפיתוח. כתוצאה מכך יוניקס הפכה לבסיס טכנולוגי מרכזי שעליו נשענו מערכות הפעלה רבות בהמשך, ביניהן BSD, לינוקס, macOS ועוד.

ההשפעה הכלכלית של האירוע הזה הייתה עצומה. המערכת, שנועדה בתחילה למחקר פנימי, הפכה בתוך עשור לאבן יסוד בתעשיית השרתים ובמרכזי הנתונים של מוסדות ממשלתיים, אוניברסיטאות ותאגידים. היא יצרה בסיס לתעשייה חדשה של תוכנה ושירותים ארגוניים, ואפשרה לחברות טכנולוגיה לצמוח סביב רעיון של קוד פתוח וסטנדרטים משותפים.

• שברולט קולורדו ZR2 - הפיקאפ של שברולט בגרסה מופרעת
• קורבט וקאדילק בהנחות של עשרות אלפי שקלים; והנחות נוספות של היבואנים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם השנים, יוניקס הפכה גם למודל עסקי. רישיונות שימוש הוענקו לחברות רבות, ביניהן סאן מיקרוסיסטמס ו‑HP, שפתחו גרסאות מסחריות משלהן. במקביל, מוסדות מחקר פיתחו גרסאות פתוחות שהפכו לבסיס לרעיונות שהובילו ללינוקס בשנות התשעים.

לא מדובר רק בהישג הנדסי, אלא באירוע ששינה את פני הכלכלה הטכנולוגית: יוניקס הניחה למעשה את התשתית לעידן המחשוב המודרני, לרבות מחשוב ענן, שרתים, תקשורת נתונים ואבטחת מידע.

3 בנובמבר 1957 - ברית המועצות משגרת את ספוטניק 2 שעליו לראשונה יצור חי

ב-3 בנובמבר 1957 שיגרה ברית המועצות את ספוטניק 2, הלוויין השני בהיסטוריה והראשון שנשא עמו יצור חי לחלל: הכלבה לייקה. בכך הפכה לייקה לראשונה מבני האדם ובעלי החיים ששהו במסלול הקפה סביב כדור הארץ.

• היום שבו נטבע המונח שמגדיר את לב תעשיית ההייטק ומה קרה היום לפני 18 שנה
• שתי ההשקות של אפל ששינו את העולם ומה קרה היום לפני 74 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האנליסט שטילטל את וול סטריט עם ההמלצה - "למכור הכל"

השיגור התרחש כחודש בלבד לאחר שיגור ספוטניק 1, וציין שלב נוסף במרוץ החלל מול ארה"ב. עבור ברית המועצות זה היה הישג הנדסי ופוליטי חסר תקדים. בתוך פחות מארבעה שבועות הצליחו המדענים והמהנדסים הסובייטים לבנות חללית חדשה לגמרי, במשקל של כחצי טון, שתוכל לשאת מטען חי, מערכות תמיכה בחיים, חיישנים, מערכות תקשורת, אנטנות ומצלמות.

לייקה נבחרה לאחר אימונים ממושכים במרכז החלל במוסקבה, משום שהתגלתה ככלבה רגועה שעמדה היטב בלחצים. היא שוגרה לחלל מתוך מטרה לבדוק כיצד ישפיעו הנסיבות הקשות - חוסר כבידה, רעש, טמפרטורות קיצוניות, על אורגניזם חי. אף שהמשימה הסתיימה במותה לאחר כמה שעות בלבד, הנתונים ששידרה העניקו למדענים מידע ראשון על תגובות פיזיולוגיות של יצור חי בתנאי חלל.

מעבר להיבט המדעי, היה לשיגור ממד כלכלי עמוק. הוא סימן את תחילתו של מירוץ השקעות חסר תקדים בתולדות האנושות: תעשיית החלל. ממשלות, מוסדות מחקר ותעשיות ביטחוניות החלו להזרים משאבים עצומים  והשקעות בסכומים שהוערכו במאות מיליוני דולרים של אותה תקופה, כדי לפתח טכנולוגיות שיאפשרו לשגר לוויינים, לשפר מערכות הנעה ולפתח מערכות שליטה ותקשורת.

בארה"ב, השיגור של ספוטניק 2 היה הזרז הישיר להקמת סוכנות החלל נאס"א ב-1958. ההוצאה הפדרלית על מחקר ופיתוח טכנולוגי גדלה ביותר מפי שלושה בתוך שנים ספורות. במקביל, צצו חברות ותחומי ידע חדשים, החל מתעשיות אווירונאוטיקה ועד אלקטרוניקה מתקדמת.

מדובר באירוע שיצר דינמיקה כלכלית שהובילה לעשרות שנות השקעות, חדשנות ופריצות דרך וסימן את תחילתה של כלכלה חדשה, כלכלת החלל.

3 בנובמבר 1911 - שברולט יוצאת לדרך ומשיקה תחרות אמיתית לפורד

ב-3 בנובמבר 1911 הוקמה בדטרויט, מישיגן, חברת שברולט (Chevrolet Motor Car Company). מאחורי המיזם עמדו שתיים מהדמויות המרכזיות בתולדות תעשיית הרכב: נהג המרוצים והמהנדס השווייצרי-אמריקאי לואי שברולט, והיזם וויליאם דוראנט, שכבר הקים קודם לכן את ג'נרל מוטורס אך הודח מניהולה.

דוראנט, שהיה איש עסקים שאפתן ובעל חזון, ביקש להקים חברה שתשלב בין איכות ביצועית למחיר נגיש, מתוך מטרה ישירה להתחרות בפורד ששלטה אז בשוק עם דגם ה‑Model T. לואי שברולט, שהיה מהנדס ומעצב מוערך, הביא עמו ידע טכני, תשוקה למכוניות מהירות והבנה עמוקה בעיצוב מנועים.

השניים ייסדו את החברה במוסך קטן בדטרויט, וגייסו הון ראשוני ממספר משקיעים מקומיים. כבר בשנה הראשונה החלו לפתח את הדגם הראשון, Chevrolet Classic Six, מכונית יוקרה יחסית, בעלת מנוע בנפח 4.9 ליטר, ששילבה נוחות וחדשנות מכנית. המכונית נמכרה בכ-2,500 דולר, פי כמה ממחירה של פורד Model T, אך סיפקה תחושת יוקרה וסטטוס שהיו חסרים במכוניות ההמוניות של התקופה.

למרות ההצלחה ההנדסית, הקונפליקטים בין שברולט לדוראנט על כיוון החברה לא איחרו לבוא. שברולט נטה להישאר נאמן לעקרונות של איכות וביצועים גבוהים, בעוד דוראנט דחף לייצור המוני ורווחיות. המחלוקת הסתיימה בפרישתו של שברולט מהחברה, אך דוראנט ניצל את הצלחת המותג כדי לרכוש מחדש את השליטה בג'נרל מוטורס בשנת 1916, והכניס את שברולט כחטיבה מרכזית בתוכה בשנת 1918.

מכאן הפכה שברולט לעמוד תווך באימפריה של GM. היא התמקדה ברכבים נגישים לציבור הרחב, תוך שמירה על חדשנות. הסיסמה “A car for every purse and purpose” (“מכונית לכל כיס ולכל מטרה”) תיארה היטב את תפיסת העולם החדשה של GM, ששילבה ייצור המוני עם בידול שיווקי.

בעשורים שלאחר מכן צמחה שברולט למותג הרכב המוביל בצפון אמריקה, כשהיא מציגה דגמים אייקוניים כמו Bel Air, Camaro ו‑Corvette. באמצע שנות ה‑2000 מכרה החברה מעל 4 מיליון רכבים בשנה ברחבי העולם. כיום, כחלק מקבוצת GM, שברולט רושמת הכנסות שנתיות של כ‑90 מיליארד דולר וממשיכה לעבור טרנספורמציה לעידן הרכב החשמלי.