מזומן
צילום: פיקסביי

איך אנחנו מנהלים את הכסף בישראל? הלמ"ס עם סקר הרגלים פיננסים

נתוני הסקר החברתי 2024 של הלמ"ס מצביעים על פערים בגישה ובשליטה הפיננסית, לפי גיל, מגזר, רמת דתיות והשכלה

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה למ"ס

הסקר החברתי לשנת 2024 מראה כי רק 26% מבני 20 ומעלה בישראל אחראים בעצמם על קבלת החלטות כלכליות יומיומיות במשק הבית. 55% מדווחים על קבלת החלטות בשיתוף עם אחר, ו‑18% מפקידים את האחריות בידי מישהו אחר לחלוטין. הנתונים מגלים פערים ברורים: רק 21% מהצעירים (גילאי 20 עד 44) מקבלים החלטות בעצמם, לעומת 35% מבני 65 ומעלה. במגזר הערבי, שיעור העצמאות הפיננסית נמוך במיוחד: רק 20% אחראים בעצמם, ובקרב נשים ערביות, 16% בלבד.

למרות הפערים, כ־73% מהציבור טוענים שהם עוקבים ומנהלים את ההכנסות וההוצאות במשק הבית בעצמם. גברים עושים זאת יותר מנשים (76% מול 71%), ויהודים יותר מערבים (75% מול 65%). גם כאן, ככל שהגיל עולה, עולה גם המעורבות: רק 69% מבני 20-44 מנהלים את התזרים, לעומת 79% מבני 45-64. 52% מהאזרחים משתמשים באפליקציות למעקב אחר הוצאות. גם כאן, צעירים מובילים עם 55%, מול 38% בלבד בקרב בני 65 ומעלה. חרדים מדווחים על שימוש נמוך במיוחד (30%), לעומת 61% בקרב חילונים. כאשר מדובר בהוראות קבע, 69% מהציבור מדווחים על שימוש בהן להוצאות שוטפות, כאשר יהודים עושים זאת הרבה יותר מערבים (73% מול 52%).


             אחריות על קבלת החלטות כספיות במשק הבית בקרב בני 20 ומעלה, לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, 2024

בקרב האוכלוסייה היהודית, רמת הדתיות משפיעה על מידת האחריות הפיננסית: רק 20% מהחרדים ו‑22% מהדתיים מקבלים החלטות כלכליות בעצמם, לעומת 30% מהחילונים. כאשר בוחנים את ניהול התקציב, 70% מהחרדים עוקבים אחר ההוצאות בעצמם, לעומת 79% מהחילונים. גם בשימוש באפליקציות ניכר הפער, החילונים מדווחים על שיעורי שימוש כפולים ביחס לחרדים.

לגבי השימוש בהוראות קבע, 69% מהאזרחים בישראל משתמשים בהוראות קבע להוצאות קבועות, עם פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות: גברים ונשים כמעט זהים בשיעורי השימוש (70% ו‑68%), אך יהודים משתמשים בהן יותר מערבים (73% לעומת 52%). גם בהקשר זה עולה השימוש עם הגיל, 63% בקרב בני 20-44 לעומת 76% בגילי 45-64. בקרב יהודים דתיים וחילונים, שיעורי השימוש נעים בין 68% ל‑75%, כשגם החרדים מדווחים על שימוש גבוה יחסית (72%).

הסקר החברתי נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי שנה מאז 2002. הנתונים משקפים מגמות עומק בתרבות הצריכה, ההשכלה הכלכלית והבשלות הפיננסית של משקי בית בישראל. ככל שהציבור ייחשף ליותר כלים דיגיטליים ומידע פיננסי, עשוי לגדול גם שיעור האזרחים שמקבלים אחריות בפועל על הניהול הכלכלי היומיומי.

שאלון הסקר כולל גרעין קבוע של שאלות החוזרות בכל שנה, וחלק מתחלף העוסק בכל שנה בנושאים חדשים בהרחבה. ב-2024 התמקד הסקר באוריינות והכלה פיננסית, וכלל גם מספר שאלות לגבי הגדרה עצמית של מוצא. במסגרת הסקר החברתי 2024 רואיינו 6,907 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-6.3 מיליון איש בגילים אלו. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למה לא להשתמש בהוראות קבע כמה שיותר למשל כדי לשלם את ועד הבית בכל חודש. שגר ושכח (ל"ת)
    אנונימי 23/07/2025 22:23
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 24/07/2025 10:37
    הגב לתגובה זו
    בהוראות קבע שוכחים את ההתחייבות. המחייב יכול ולמעשה משנה ומעלה את מחיר ההתחייבות ואתם לא עוקבים בגלל ה שכח.נוחות עולה כסף והרבה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו

בנק ONE ZERO מציג: מסחר בניירות ערך ללא עמלות, לכל החיים ולכל הגילאים

הבנק מציע חשבון השקעות עם 10 פעולות חודשיות ללא עמלות וקובע מודל קבוע של 0% במטבע חוץ בחשבון ובכרטיס - החידוש: אתם לא צריכים להעביר משכורת, הכוכבית: זה רק בשנה הראשונה 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וואן זירו

בנק ONE ZERO מרחיב את פעילותו בשוק ההון ומצהיר כי מסלול המסחר החדש שלו יהיה פתוח לכל לקוח, ללא דמי טיפול או מנוי וללא מגבלת זמן. לפי פרטי המסלול, מצטרפים חדשים יקבלו 10 פעולות קנייה או מכירה בחודש ללא עמלה, לצד אפס עלויות בעסקאות מטבע חוץ בחשבון ובכרטיס. בשנה הראשונה להצטרפות אין צורך בהעברת משכורת, ובתקופה זו נהנים הלקוחות מכלל תנאי חבילת One+ ללא מגבלה.

החבילה כוללת 10 פעולות בחודש ללא עמלות קנייה או מכירה, פטור מדמי משמרת, אפס עמלות המרת מטבע, אפס עמלות העברת מט"ח ואפס עמלות המרה ברכישות בכרטיס. מהשנה השנייה ואילך, המשך ההטבות יותנה בהעברת משכורת חודשית, או בהעברות חודשיות של לפחות 10,000 שקל. הבנק מדגיש כי תנאי העמלות אינם מוגבלים בזמן ואינם צפויים להשתנות לאחר תקופה קצובה.

מנכ"ל הבנק, אייל גפני מתייחס להצעות שמציגים חלק מהבנקים המסורתיים ומציין כי ההטבות שהוצעו עד כה בישראל כוונו בעיקר לצעירים ונקבעו לפרקי זמן קצרים, תוך המשך גביית עמלות עקיפות - במיוחד בתחום המטבע הזר. לדבריו, "משמח לראות שהבנקים המסורתיים מגיבים לתחרות הגוברת עם הטבות במסחר אך הן הוגבלו לצעירים בלבד, לרוב לתקופה של כמה חודשים, תוך המשך גביית עמלות עקיפות גבוהות כמו עמלות המרת מט״ח, עמלות ברוקר ועוד. בנק וואן זירו מציע הטבה שאין דומה לה הן במערכת הבנקאית והן בקרב בתי השקעות, ללא אפליית גיל או מגבלת בזמן״.

"לקוחות, שיתחילו להשקיע דרך אותם בנקים, עלולים למצוא את עצמם עוד מספר חודשים או עם הגעתם לגיל 30, עם תיק מניות, שההמשך ההחזקה בו תהיה כרוכה בדמי משמרת רבעוניים גבוהים וכל מכירה/קניה תהיה כרוכה בעמלות גבוהות וביחס לניירות ערך זרים, גם בעמלות המרת מט״ח גבוהות".

בבתי ההשקעות לעומת זאת, לצד תנאים משמעותית טובים יותר למשקיעים, המסחר עדיין כרוך בעמלות קניה/מכירה שגובהן המינימאלי עומד על 5-7 דולרים לפעולה (בני״ע זרים), כך שעבור משקיעים המבצעים אפילו 4-5 פעולות מסחר בחודש מדובר בחיסכון של כ-25 דולרים לפחות גם לעומת בית השקעות.