מזומן
צילום: פיקסביי

איך אנחנו מנהלים את הכסף בישראל? הלמ"ס עם סקר הרגלים פיננסים

נתוני הסקר החברתי 2024 של הלמ"ס מצביעים על פערים בגישה ובשליטה הפיננסית, לפי גיל, מגזר, רמת דתיות והשכלה

רן קידר |
נושאים בכתבה למ"ס

הסקר החברתי לשנת 2024 מראה כי רק 26% מבני 20 ומעלה בישראל אחראים בעצמם על קבלת החלטות כלכליות יומיומיות במשק הבית. 55% מדווחים על קבלת החלטות בשיתוף עם אחר, ו‑18% מפקידים את האחריות בידי מישהו אחר לחלוטין. הנתונים מגלים פערים ברורים: רק 21% מהצעירים (גילאי 20 עד 44) מקבלים החלטות בעצמם, לעומת 35% מבני 65 ומעלה. במגזר הערבי, שיעור העצמאות הפיננסית נמוך במיוחד: רק 20% אחראים בעצמם, ובקרב נשים ערביות, 16% בלבד.

למרות הפערים, כ־73% מהציבור טוענים שהם עוקבים ומנהלים את ההכנסות וההוצאות במשק הבית בעצמם. גברים עושים זאת יותר מנשים (76% מול 71%), ויהודים יותר מערבים (75% מול 65%). גם כאן, ככל שהגיל עולה, עולה גם המעורבות: רק 69% מבני 20-44 מנהלים את התזרים, לעומת 79% מבני 45-64. 52% מהאזרחים משתמשים באפליקציות למעקב אחר הוצאות. גם כאן, צעירים מובילים עם 55%, מול 38% בלבד בקרב בני 65 ומעלה. חרדים מדווחים על שימוש נמוך במיוחד (30%), לעומת 61% בקרב חילונים. כאשר מדובר בהוראות קבע, 69% מהציבור מדווחים על שימוש בהן להוצאות שוטפות, כאשר יהודים עושים זאת הרבה יותר מערבים (73% מול 52%).


             אחריות על קבלת החלטות כספיות במשק הבית בקרב בני 20 ומעלה, לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, 2024

בקרב האוכלוסייה היהודית, רמת הדתיות משפיעה על מידת האחריות הפיננסית: רק 20% מהחרדים ו‑22% מהדתיים מקבלים החלטות כלכליות בעצמם, לעומת 30% מהחילונים. כאשר בוחנים את ניהול התקציב, 70% מהחרדים עוקבים אחר ההוצאות בעצמם, לעומת 79% מהחילונים. גם בשימוש באפליקציות ניכר הפער, החילונים מדווחים על שיעורי שימוש כפולים ביחס לחרדים.

לגבי השימוש בהוראות קבע, 69% מהאזרחים בישראל משתמשים בהוראות קבע להוצאות קבועות, עם פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות: גברים ונשים כמעט זהים בשיעורי השימוש (70% ו‑68%), אך יהודים משתמשים בהן יותר מערבים (73% לעומת 52%). גם בהקשר זה עולה השימוש עם הגיל, 63% בקרב בני 20-44 לעומת 76% בגילי 45-64. בקרב יהודים דתיים וחילונים, שיעורי השימוש נעים בין 68% ל‑75%, כשגם החרדים מדווחים על שימוש גבוה יחסית (72%).

הסקר החברתי נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי שנה מאז 2002. הנתונים משקפים מגמות עומק בתרבות הצריכה, ההשכלה הכלכלית והבשלות הפיננסית של משקי בית בישראל. ככל שהציבור ייחשף ליותר כלים דיגיטליים ומידע פיננסי, עשוי לגדול גם שיעור האזרחים שמקבלים אחריות בפועל על הניהול הכלכלי היומיומי.

שאלון הסקר כולל גרעין קבוע של שאלות החוזרות בכל שנה, וחלק מתחלף העוסק בכל שנה בנושאים חדשים בהרחבה. ב-2024 התמקד הסקר באוריינות והכלה פיננסית, וכלל גם מספר שאלות לגבי הגדרה עצמית של מוצא. במסגרת הסקר החברתי 2024 רואיינו 6,907 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-6.3 מיליון איש בגילים אלו. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה