
האלכימאים החדשים: טראמפ רוצה מחשב קוונטי - לא משנה המחיר
טראמפ רוצה נתח מהקוונטיות ואיון-קיו, ריגטי, די-ווייב וקוונטום קומפיוטינג מזנקות דו-ספרתית; החברות שורפות מאות מליונים, המוצר עוד רחוק - אבל אם טראמפ רוצה זה כנראה יקרה
טראמפ רוצה קוונטים. הוא רוצה שארה"ב תוביל את מה שכבר כנראה הולכת להיות המהפכה הבאה במחשוב, הוא לא רוצה לעמוד מהצד אלא שהבית הלבן יהיה שותף ישיר בטכנולוגיה שתשנה את העולם. אבל השאלה הגדולה היא אם זה בכלל אפשרי?
המדענים עדיין חלוקים, הטכנולוגיה של המחשוב הקוונטי די בחיתולים ויש לא מעט כיוונים שעדיין חוקרים אותם איך לקחת את זה ליישום בפועל. מאחורי כל ההצהרות על השקעות, שיתופי פעולה ו"אחזקה אסטרטגית" המציאות הרבה פחות נוצצת, אף אחת מחברות הקוונטום עדיין לא קרובה לרווחיות,
והמוצר עצמו - מחשב קוונטי אמיתי, יציב ומתפקד עם יישומים בשטח רחוק כנראה עוד שנים טובות משימוש המסחרי. אבל כזאת היא וול סטריט היא נעה על הייפ - וטראמפ יודע לספק את הסחורה.
התוצאות של החברות מספרות את הסיפור כאן. איון-קיו (IONQ) הפסידה בשנה שעברה כ-170 מיליון דולר על הכנסות של 50 מיליון בלבד. ריגטי (RGTI) שרפה יותר מ-200 מיליון דולר כעל 11 מיליון, ודי-ווייב קוונטום (QBTS) איבדה 167 מיליון דולר על מחזור של 22 מיליון. כל החברות האלה נסחרות בשווי שמגלם ציפיות דמיוניות, זה חברות חלום אבל החלום הוא באמת גדול. היישומים של זה יכולים באמת לשנות תעשיות - תסייבר ועד רפואה וגם לפתור בעיות מתמטיות שהאנושות מתמודדת איתן מאות שנים.
המעורבות של טראמפ משנה את התמונה. מצד אחד, כניסת הממשל האמריקאי כמשקיע פעיל יכולה לתת כאן יציבות ומימון שיאפשרו את מירוץ שריפת הכספים הזה מצד שני, עצם ההתערבות הזאת יכולה להחריף הבועתיות - עוד דלק לתחום שכבר רשם עליות של מאות ואפילו אלפי אחוזים בשנה אחת. לנו זה מזכיר את האלכימאים. הם ישבו במרתפים של הטירות ושקדו במשך במשך כ-2,000 שנה, החל מהמאה הרביעית לפני הספירה ועד המאה ה-17 לספירה על נסיונות להפוך מתכות זולות ואפילו פחם לזהב. אז ליצור זהב הם אולי לא הצליחו אבל הם תרמו הרבה מאוד לכימיה של ימינו. האם זה מזכיר את הקוונטום? לא בטוח, יש כאן באמת טכנולוגיה וההתקדמות כבר תורמת לפיצוחים מדעיים בתחומי ה-AI.
להרחבה על קוונטום: - מהפכת הקוונטים - מה זה ואיך זה ישפיע עליכם , מחשב-על קוונטי יכנס לפעילות תעשייתית בתוך 3 שנים - מה זה אומר לנו?
- כיול ב-140 שניות: קוואנטום משינס עם פריצת דרך קוונטית
- קוונטום משינס גייסה 170 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, מניות חברות המחשוב הקוונטי קופצות אחרי דיווח בוול סטריט ג’ורנל לפיו ממשל טראמפ מנהל מגעים עם כמה מהשחקניות הבולטות בתחום, כדי להזרים להן מימון ממשלתי בתמורה לאחזקה ישירה במניות. המדיניות הזאת לא זרה למשקיעים את מדיניות ההתערבות החדשה של הבית הלבן - שבה וושינגטון לא רק מחלקת מענקים, אלא גם נכנסת כמשקיעה לכל דבר ראינו כבר באינטל, אז טראמפ הודיע שישקיע כ-5.7 מיליארד דולר תמורת כ-10% מהמניות, כחלק מהמאמץ האמריקאי להרחיב את ייצור השבבים בארה"ב והזניק את חברת המעבדים המקרטעת של ליפ בו טאן.
לפי הפרסום, החברות איון-קיו (IONQ), ריגטי קומפיוטינג (RGTI) ודי-ווייב קוונטום (QBTS) מנהלות מגעים לקבלת מענקים במקביל לכך שהממשלה תהפוך לשותפה רשמית. גם קוונטום קומפיוטינג (QUBT) ואטום קומפיוטינג (Atom Computing) בוחנות הסדרים דומים.
מניות הקוונטום מזנקות
הדיווח מצית ראלי בסקטור. איון-קיו (IONQ) מזנקת במסחר המוקדם בכ-13%, ריגטי קומפיוטינג (RGTI) עולה כ-11%, ודי-ווייב קוונטום (QBTS) קופצת בכ-14%. גם קוונטום קומפיוטינג (QUBT) רושמת עלייה דומה.
- מארוול מטפסת 3.2%, פלנטיר 1.5%; הנאסד"ק יורד 0.2%
- 448 מיליון דולר לפלנטיר: הצי האמריקאי מטמיע מערכת AI לניהול תחזוקת צוללות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
בינתיים, מהממשל מגיעים מסרים סותרים ומצננים - במשרד המסחר האמריקאי מסרו לרויטרס כי “המשרד אינו מנהל מגעים עם אף אחת מהחברות” וגם החברות עוד לא הגיבו. גם בבית הלבן שמרו על שתיקה. מאחורי הקלעים, לפי הדיווח מי שמוביל את המהלך הוא סגן שר המסחר פול דבר לשעבר מנהל בכיר בענף הקוונטום.
רוצים כסף? תנו אחוזים בהון
המהלך האחרון הוא חלק ממדיניות חדשה שהממשל האמריקאי מקדם בחודשים האחרונים. מעבר ממודל של מענקים למודל של אחזקה ממשלתית ישירה בחברות מפתח. בסוף אוגוסט טראמפ הכריז כי ארה"ב תיקח 10% ממניות אינטל (INTC) במסגרת תוכנית שתמיר מענקי פיתוח למניות. בנוסף, הפנטגון הפך לבעל המניות הגדול ביותר ב-MP Materials (MP), חברת כרייה אמריקאית שמייצרת מתכות נדירות לתעשיית הביטחון. במקביל, הממשלה קיבלה “מניית זהב” בעסקת רכישת U.S. Steel בידי Nippon Steel היפנית אחזקה שמקנה לה זכות וטו על החלטות אסטרטגיות.
מאחורי כל הצעדים האלה עומדת תפיסה רחבה בהרבה מהתערבות נקודתית בשוק זה אסטרטגיה של החזרת השליטה האמריקאית בחדשנות. וושינגטון מנסה להתמודד עם מציאות שבה סין משקיעה סכומי עתק בבינה מלאכותית, במעבדים ובמחשוב קוונטי, ומאתגרת את ההובלה הטכנולוגית של ארצות הברית.טראמפ רוצה לצמצם פערים לא רק באמצעות מענקים ותמריצים, אלא דרך בעלות ממשית בחברות שמובילות את הפיתוחים עצמם.
בפברואר האחרון חשפה מיקרוסופט (MSFT) שבב קוונטי חדש והצהירה כי “המחשוב הקוונטי נמצא במרחק של שנים, לא עשורים”, ביטוי שמסמן את קרבת הפריצה המסחרית בתחום. אחרי שהשוק חשב שאנחנו רחוקים יותר משלב כזה. גם גוגל (GOOG) ו-IBM (IBM) פרסמו לאחרונה הצהרות דומות, שלפיהן השינוי הבסיסי באופן שבו מחשבים יעבדו בעתיד הוא כבר לא תיאוריה רחוקה, אלא יעד בר-השגה.

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
וול סטריט שור (גרוק)מארוול מטפסת 3.2%, פלנטיר 1.5%; הנאסד"ק יורד 0.2%
המדדים נסחרים בטריטוריה שלילית כשהדריכות לקראת החלטת הריבית מתורגמת לירידות של עד 0.2% בהובלת הנאסד"ק; פלנטיר עולה עם חוזה מחיל הים האמריקאי; העליות הקלות באנבידיה נמחקות בשל החשש כי שבבי H200 של החברה ידרשו קודם לעבור בדיקה בדיקה ביטחונית בארה"ב לפני שיוכלו להישלח לסין
השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.
בינתיים, הפתיחה אדומה אך מתונה הדאו יציב על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, ה-S&P יורד קלות כ-0.1% והנאסד"ק יורד בכ-0.2%. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.
ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.
דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.
- דוחות אורקל: 3 אסטרטגיות אופציות שוריות (מתונה עד אגרסיבית) לניצול התנודתיות הגבוהה
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; ג׳יי פי מורגן נפלה ב-5%, קוגנייט זינקה ב-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.
