
האלכימאים החדשים: טראמפ רוצה מחשב קוונטי - לא משנה המחיר
טראמפ רוצה נתח מהקוונטיות ואיון-קיו, ריגטי, די-ווייב וקוונטום קומפיוטינג מזנקות דו-ספרתית; החברות שורפות מאות מליונים, המוצר עוד רחוק - אבל אם טראמפ רוצה זה כנראה יקרה
טראמפ רוצה קוונטים. הוא רוצה שארה"ב תוביל את מה שכבר כנראה הולכת להיות המהפכה הבאה במחשוב, הוא לא רוצה לעמוד מהצד אלא שהבית הלבן יהיה שותף ישיר בטכנולוגיה שתשנה את העולם. אבל השאלה הגדולה היא אם זה בכלל אפשרי?
המדענים עדיין חלוקים, הטכנולוגיה של המחשוב הקוונטי די בחיתולים ויש לא מעט כיוונים שעדיין חוקרים אותם איך לקחת את זה ליישום בפועל. מאחורי כל ההצהרות על השקעות, שיתופי פעולה ו"אחזקה אסטרטגית" המציאות הרבה פחות נוצצת, אף אחת מחברות הקוונטום עדיין לא קרובה לרווחיות,
והמוצר עצמו - מחשב קוונטי אמיתי, יציב ומתפקד עם יישומים בשטח רחוק כנראה עוד שנים טובות משימוש המסחרי. אבל כזאת היא וול סטריט היא נעה על הייפ - וטראמפ יודע לספק את הסחורה.
התוצאות של החברות מספרות את הסיפור כאן. איון-קיו (IONQ) הפסידה בשנה שעברה כ-170 מיליון דולר על הכנסות של 50 מיליון בלבד. ריגטי (RGTI) שרפה יותר מ-200 מיליון דולר כעל 11 מיליון, ודי-ווייב קוונטום (QBTS) איבדה 167 מיליון דולר על מחזור של 22 מיליון. כל החברות האלה נסחרות בשווי שמגלם ציפיות דמיוניות, זה חברות חלום אבל החלום הוא באמת גדול. היישומים של זה יכולים באמת לשנות תעשיות - תסייבר ועד רפואה וגם לפתור בעיות מתמטיות שהאנושות מתמודדת איתן מאות שנים.
המעורבות של טראמפ משנה את התמונה. מצד אחד, כניסת הממשל האמריקאי כמשקיע פעיל יכולה לתת כאן יציבות ומימון שיאפשרו את מירוץ שריפת הכספים הזה מצד שני, עצם ההתערבות הזאת יכולה להחריף הבועתיות - עוד דלק לתחום שכבר רשם עליות של מאות ואפילו אלפי אחוזים בשנה אחת. לנו זה מזכיר את האלכימאים. הם ישבו במרתפים של הטירות ושקדו במשך במשך כ-2,000 שנה, החל מהמאה הרביעית לפני הספירה ועד המאה ה-17 לספירה על נסיונות להפוך מתכות זולות ואפילו פחם לזהב. אז ליצור זהב הם אולי לא הצליחו אבל הם תרמו הרבה מאוד לכימיה של ימינו. האם זה מזכיר את הקוונטום? לא בטוח, יש כאן באמת טכנולוגיה וההתקדמות כבר תורמת לפיצוחים מדעיים בתחומי ה-AI.
להרחבה על קוונטום: - מהפכת הקוונטים - מה זה ואיך זה ישפיע עליכם , מחשב-על קוונטי יכנס לפעילות תעשייתית בתוך 3 שנים - מה זה אומר לנו?
- כיול ב-140 שניות: קוואנטום משינס עם פריצת דרך קוונטית
- קוונטום משינס גייסה 170 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, מניות חברות המחשוב הקוונטי קופצות אחרי דיווח בוול סטריט ג’ורנל לפיו ממשל טראמפ מנהל מגעים עם כמה מהשחקניות הבולטות בתחום, כדי להזרים להן מימון ממשלתי בתמורה לאחזקה ישירה במניות. המדיניות הזאת לא זרה למשקיעים את מדיניות ההתערבות החדשה של הבית הלבן - שבה וושינגטון לא רק מחלקת מענקים, אלא גם נכנסת כמשקיעה לכל דבר ראינו כבר באינטל, אז טראמפ הודיע שישקיע כ-5.7 מיליארד דולר תמורת כ-10% מהמניות, כחלק מהמאמץ האמריקאי להרחיב את ייצור השבבים בארה"ב והזניק את חברת המעבדים המקרטעת של ליפ בו טאן.
לפי הפרסום, החברות איון-קיו (IONQ), ריגטי קומפיוטינג (RGTI) ודי-ווייב קוונטום (QBTS) מנהלות מגעים לקבלת מענקים במקביל לכך שהממשלה תהפוך לשותפה רשמית. גם קוונטום קומפיוטינג (QUBT) ואטום קומפיוטינג (Atom Computing) בוחנות הסדרים דומים.
מניות הקוונטום מזנקות
הדיווח מצית ראלי בסקטור. איון-קיו (IONQ) מזנקת במסחר המוקדם בכ-13%, ריגטי קומפיוטינג (RGTI) עולה כ-11%, ודי-ווייב קוונטום (QBTS) קופצת בכ-14%. גם קוונטום קומפיוטינג (QUBT) רושמת עלייה דומה.
- הסיכוי שהפד יוריד ריבית בדצמבר ירד מתחת ל-50%
- יותר טובה מבאפט - מ-3 מיליון דולר לשווי של 300 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
בינתיים, מהממשל מגיעים מסרים סותרים ומצננים - במשרד המסחר האמריקאי מסרו לרויטרס כי “המשרד אינו מנהל מגעים עם אף אחת מהחברות” וגם החברות עוד לא הגיבו. גם בבית הלבן שמרו על שתיקה. מאחורי הקלעים, לפי הדיווח מי שמוביל את המהלך הוא סגן שר המסחר פול דבר לשעבר מנהל בכיר בענף הקוונטום.
רוצים כסף? תנו אחוזים בהון
המהלך האחרון הוא חלק ממדיניות חדשה שהממשל האמריקאי מקדם בחודשים האחרונים. מעבר ממודל של מענקים למודל של אחזקה ממשלתית ישירה בחברות מפתח. בסוף אוגוסט טראמפ הכריז כי ארה"ב תיקח 10% ממניות אינטל (INTC) במסגרת תוכנית שתמיר מענקי פיתוח למניות. בנוסף, הפנטגון הפך לבעל המניות הגדול ביותר ב-MP Materials (MP), חברת כרייה אמריקאית שמייצרת מתכות נדירות לתעשיית הביטחון. במקביל, הממשלה קיבלה “מניית זהב” בעסקת רכישת U.S. Steel בידי Nippon Steel היפנית אחזקה שמקנה לה זכות וטו על החלטות אסטרטגיות.
מאחורי כל הצעדים האלה עומדת תפיסה רחבה בהרבה מהתערבות נקודתית בשוק זה אסטרטגיה של החזרת השליטה האמריקאית בחדשנות. וושינגטון מנסה להתמודד עם מציאות שבה סין משקיעה סכומי עתק בבינה מלאכותית, במעבדים ובמחשוב קוונטי, ומאתגרת את ההובלה הטכנולוגית של ארצות הברית.טראמפ רוצה לצמצם פערים לא רק באמצעות מענקים ותמריצים, אלא דרך בעלות ממשית בחברות שמובילות את הפיתוחים עצמם.
בפברואר האחרון חשפה מיקרוסופט (MSFT) שבב קוונטי חדש והצהירה כי “המחשוב הקוונטי נמצא במרחק של שנים, לא עשורים”, ביטוי שמסמן את קרבת הפריצה המסחרית בתחום. אחרי שהשוק חשב שאנחנו רחוקים יותר משלב כזה. גם גוגל (GOOG) ו-IBM (IBM) פרסמו לאחרונה הצהרות דומות, שלפיהן השינוי הבסיסי באופן שבו מחשבים יעבדו בעתיד הוא כבר לא תיאוריה רחוקה, אלא יעד בר-השגה.

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״
בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים
יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה.
מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה.
הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.
אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.
- גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
- מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.
וול סטריט שור (גרוק)טאואר ירדה 6.9%, נייס עלתה 6.2%; נעילה שלילית בוול סטריט
מניות השבבים הישראליות - טאואר, נובה, וקטמק ירדו במקביל לירידות החדות במדדים; נייס עלתה בניגוד למגמה למרות הורדת תחזית - ההסבר כאן; מניות השבבים מובילות את הירידות, אך המגמה השלילית מורגשת בשאר הסקטורים
אחרי זינוקים כה חדים, היה ברור שיגיעו מימושים בוול סטריט. השאלה היחידה הייתה מתי העיתוי? והנה נראה שהמימוש כאן, במה שהתחיל כירידות בגלל התמחור סביב מניות ה-AI, ונראה שמתרחב לשאר השוק. המשקיעים תוהים אם זה גיהוק קטן, מכה קלה בכנף בשוק שורי, או מימוש רציני של כמה ימים טובים. זה גם יכול להגיע למשהו גדול יותר, אבל אנחנו לא מתיימרים לנבא. אנחנו רק מזכירים שהכל יכול לקרות בשווקים, ואחרי עליות חדות קחו בחשבון שיגיעו גם ירידות.
המדדים סגרו בירידות חדות בהובלת מדד הנאסדק, שאיבד כ-2.3%, מדד ה-S&P ירד 1.7% ומדד הדאו ג'ונס ירד 1.7% גם כן. במקביל לירידות בשווקים, נרשמות ירידות גם באג"ח הממשלתי אחרי מכרז חלש שמוביל לעלייה בתשואות, כאשר האג"ח ל-10 שנים בארה"ב נסחר עם תשואה של 4.11%.
יש חולשה בוול סטריט. השוק עדיין מעכל את סיום השיתוק הממשלתי שנמשך 43 ימים שהשאיר אחריו בלגן לא קטן בזרימת הנתונים הכלכליים. למרות ההסכם שהתקבל, הממשל עדיין לא עובד בקצב מלא, וזה אומר שחלק מהנתונים לא מתפרסמים בזמן וחלק מתעכבים. כשהנתונים לא מגיעים, גם המשקיעים וגם הפד עובדים בערפל, וזה מתבטא בתנודתיות ובזהירות גבוהה יותר אצל המשקיעים.
חוסר הוודאות מורגש גם סביב השאלה מה הפד' יעשה מכאן. נתוני האינפלציה והתעסוקה עדיין מתעכבים בגלל השיתוק, ובשוק זה מתורגם לירידה בהסתברויות להורדת ריבית בדצמבר. לפי נתוני ה-CME, הסבירות ירדה לפחות מ-50% לעומת 96% לפני חודש. גם בתוך הבנק הפדרלי מקררים את הציפיות: נשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, אמרה אתמול שיידרש "רף גבוה" כדי להצדיק הורדה נוספת, כלומר הפד רוצה לראות נתונים ברורים לפני כל צעד נוסף. הסיכוי שהפד יוריד ריבית בדצמבר ירד מתחת ל-50%
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; פריון זינקה ב-10%, גילת קפצה ב-7%, טאואר עם 6%
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; קמטק ובריינסוויי נפלו ב-6%, אפלובין עם 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטקוין שבר מתחת לרף ה-100 אלף דולר, בפעם השלישית החודש, אך הפעם יש תחושה שזו עשויה להיות שבירה עמוקה יותר. השוק כולו נכנס למצב של הימנעות מסיכון, המומנטום נחלש ומינופים גבוהים מתחילים להימחק, עם
יותר מחצי מיליארד דולר בהנזלות ב-24 שעות. חולשת הביקוש בארה"ב, יציאת הון מקרנות הסל וירידות במניות הכרייה ובחברות האוצר הדיגיטלי, כמו סטרטג'י שנסחרת מתחת לשווי אחזקות הביטקוין שלה, מעצימים את הלחץ. אחרי שיא של 126 אלף דולר רק לפני כחודש, החזרה המהירה מטה מדגישה
שהשוק עובר איפוס מינופים. בפעם השלישית החודש - הביטקוין נסחר מתחת ל-100 אלף דולר
