
האלכימאים החדשים: טראמפ רוצה מחשב קוונטי - לא משנה המחיר
טראמפ רוצה נתח מהקוונטיות ואיון-קיו, ריגטי, די-ווייב וקוונטום קומפיוטינג מזנקות דו-ספרתית; החברות שורפות מאות מליונים, המוצר עוד רחוק - אבל אם טראמפ רוצה זה כנראה יקרה
טראמפ רוצה קוונטים. הוא רוצה שארה"ב תוביל את מה שכבר כנראה הולכת להיות המהפכה הבאה במחשוב, הוא לא רוצה לעמוד מהצד אלא שהבית הלבן יהיה שותף ישיר בטכנולוגיה שתשנה את העולם. אבל השאלה הגדולה היא אם זה בכלל אפשרי?
המדענים עדיין חלוקים, הטכנולוגיה של המחשוב הקוונטי די בחיתולים ויש לא מעט כיוונים שעדיין חוקרים אותם איך לקחת את זה ליישום בפועל. מאחורי כל ההצהרות על השקעות, שיתופי פעולה ו"אחזקה אסטרטגית" המציאות הרבה פחות נוצצת, אף אחת מחברות הקוונטום עדיין לא קרובה לרווחיות,
והמוצר עצמו - מחשב קוונטי אמיתי, יציב ומתפקד עם יישומים בשטח רחוק כנראה עוד שנים טובות משימוש המסחרי. אבל כזאת היא וול סטריט היא נעה על הייפ - וטראמפ יודע לספק את הסחורה.
התוצאות של החברות מספרות את הסיפור כאן. איון-קיו (IONQ) הפסידה בשנה שעברה כ-170 מיליון דולר על הכנסות של 50 מיליון בלבד. ריגטי (RGTI) שרפה יותר מ-200 מיליון דולר כעל 11 מיליון, ודי-ווייב קוונטום (QBTS) איבדה 167 מיליון דולר על מחזור של 22 מיליון. כל החברות האלה נסחרות בשווי שמגלם ציפיות דמיוניות, זה חברות חלום אבל החלום הוא באמת גדול. היישומים של זה יכולים באמת לשנות תעשיות - תסייבר ועד רפואה וגם לפתור בעיות מתמטיות שהאנושות מתמודדת איתן מאות שנים.
המעורבות של טראמפ משנה את התמונה. מצד אחד, כניסת הממשל האמריקאי כמשקיע פעיל יכולה לתת כאן יציבות ומימון שיאפשרו את מירוץ שריפת הכספים הזה מצד שני, עצם ההתערבות הזאת יכולה להחריף הבועתיות - עוד דלק לתחום שכבר רשם עליות של מאות ואפילו אלפי אחוזים בשנה אחת. לנו זה מזכיר את האלכימאים. הם ישבו במרתפים של הטירות ושקדו במשך במשך כ-2,000 שנה, החל מהמאה הרביעית לפני הספירה ועד המאה ה-17 לספירה על נסיונות להפוך מתכות זולות ואפילו פחם לזהב. אז ליצור זהב הם אולי לא הצליחו אבל הם תרמו הרבה מאוד לכימיה של ימינו. האם זה מזכיר את הקוונטום? לא בטוח, יש כאן באמת טכנולוגיה וההתקדמות כבר תורמת לפיצוחים מדעיים בתחומי ה-AI.
להרחבה על קוונטום: - מהפכת הקוונטים - מה זה ואיך זה ישפיע עליכם , מחשב-על קוונטי יכנס לפעילות תעשייתית בתוך 3 שנים - מה זה אומר לנו?
- כיול ב-140 שניות: קוואנטום משינס עם פריצת דרך קוונטית
- קוונטום משינס גייסה 170 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, מניות חברות המחשוב הקוונטי קופצות אחרי דיווח בוול סטריט ג’ורנל לפיו ממשל טראמפ מנהל מגעים עם כמה מהשחקניות הבולטות בתחום, כדי להזרים להן מימון ממשלתי בתמורה לאחזקה ישירה במניות. המדיניות הזאת לא זרה למשקיעים את מדיניות ההתערבות החדשה של הבית הלבן - שבה וושינגטון לא רק מחלקת מענקים, אלא גם נכנסת כמשקיעה לכל דבר ראינו כבר באינטל, אז טראמפ הודיע שישקיע כ-5.7 מיליארד דולר תמורת כ-10% מהמניות, כחלק מהמאמץ האמריקאי להרחיב את ייצור השבבים בארה"ב והזניק את חברת המעבדים המקרטעת של ליפ בו טאן.
לפי הפרסום, החברות איון-קיו (IONQ), ריגטי קומפיוטינג (RGTI) ודי-ווייב קוונטום (QBTS) מנהלות מגעים לקבלת מענקים במקביל לכך שהממשלה תהפוך לשותפה רשמית. גם קוונטום קומפיוטינג (QUBT) ואטום קומפיוטינג (Atom Computing) בוחנות הסדרים דומים.
מניות הקוונטום מזנקות
הדיווח מצית ראלי בסקטור. איון-קיו (IONQ) מזנקת במסחר המוקדם בכ-13%, ריגטי קומפיוטינג (RGTI) עולה כ-11%, ודי-ווייב קוונטום (QBTS) קופצת בכ-14%. גם קוונטום קומפיוטינג (QUBT) רושמת עלייה דומה.
- פלנטיר בסחרור: האם התוצאות יעצרו את הסחף במניה?
- וויימו של גוגל עולה בשווי ל-110 מיליארד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מרים אדלסון הפסידה היום 3 מיליארד דולר: מניית לאס וגאס סנדס...
בינתיים, מהממשל מגיעים מסרים סותרים ומצננים - במשרד המסחר האמריקאי מסרו לרויטרס כי “המשרד אינו מנהל מגעים עם אף אחת מהחברות” וגם החברות עוד לא הגיבו. גם בבית הלבן שמרו על שתיקה. מאחורי הקלעים, לפי הדיווח מי שמוביל את המהלך הוא סגן שר המסחר פול דבר לשעבר מנהל בכיר בענף הקוונטום.
רוצים כסף? תנו אחוזים בהון
המהלך האחרון הוא חלק ממדיניות חדשה שהממשל האמריקאי מקדם בחודשים האחרונים. מעבר ממודל של מענקים למודל של אחזקה ממשלתית ישירה בחברות מפתח. בסוף אוגוסט טראמפ הכריז כי ארה"ב תיקח 10% ממניות אינטל (INTC) במסגרת תוכנית שתמיר מענקי פיתוח למניות. בנוסף, הפנטגון הפך לבעל המניות הגדול ביותר ב-MP Materials (MP), חברת כרייה אמריקאית שמייצרת מתכות נדירות לתעשיית הביטחון. במקביל, הממשלה קיבלה “מניית זהב” בעסקת רכישת U.S. Steel בידי Nippon Steel היפנית אחזקה שמקנה לה זכות וטו על החלטות אסטרטגיות.
מאחורי כל הצעדים האלה עומדת תפיסה רחבה בהרבה מהתערבות נקודתית בשוק זה אסטרטגיה של החזרת השליטה האמריקאית בחדשנות. וושינגטון מנסה להתמודד עם מציאות שבה סין משקיעה סכומי עתק בבינה מלאכותית, במעבדים ובמחשוב קוונטי, ומאתגרת את ההובלה הטכנולוגית של ארצות הברית.טראמפ רוצה לצמצם פערים לא רק באמצעות מענקים ותמריצים, אלא דרך בעלות ממשית בחברות שמובילות את הפיתוחים עצמם.
בפברואר האחרון חשפה מיקרוסופט (MSFT) שבב קוונטי חדש והצהירה כי “המחשוב הקוונטי נמצא במרחק של שנים, לא עשורים”, ביטוי שמסמן את קרבת הפריצה המסחרית בתחום. אחרי שהשוק חשב שאנחנו רחוקים יותר משלב כזה. גם גוגל (GOOG) ו-IBM (IBM) פרסמו לאחרונה הצהרות דומות, שלפיהן השינוי הבסיסי באופן שבו מחשבים יעבדו בעתיד הוא כבר לא תיאוריה רחוקה, אלא יעד בר-השגה.