כולם מדברים על מחשב קוונטי, מיחשוב קוונטי או מהפכת הקוונטים. מה זה בכלל, איך זה ישפיע עליכם ומתי? יש למה לחכות

מהו מיחשוב קוונטי?

מיחשוב קוונטי הוא סוג חדשני של חישוב המשתמש בעקרונות של מכניקה קוונטית, כמו על-מצב (superposition), שזירה (entanglement) והתערבות (interference). בעזרת תכונות אלה, מחשב קוונטי מסוגל לבצע חישובים רבים בו-זמנית.

במקום ביט רגיל שיכול להיות 0 או 1 בלבד, הקיוביט – יחידת המידע הבסיסית במחשב קוונטי – יכול להיות גם 0, גם 1 וגם בשילוב כלשהו של שניהם. תאר לעצמך מטבע שמסתובב באוויר – הוא בו-זמנית גם "עץ" וגם "פלי", עד שהוא נוחת.

יכולת זו מאפשרת למחשבים קוונטיים לבצע חישובים בצורה מקבילית על מספר עצום של אפשרויות. לכן, הם מתאימים מאוד לבעיות כמו פירוק לגורמים גדולים, סימולציות כימיות מורכבות או פתרון בעיות אופטימיזציה מסובכות.

איך מחשב קוונטי עובד?

מחשב קוונטי פועל על קיוביטים אשר מסוגלים להחזיק סופרפוזיציה של מצבים. כל פעולה על הקיוביטים מתבצעת באמצעות שערים קוונטיים – שהם פעולות מתמטיות הפיכות (אוניטריות) המתקיימות על קיוביט אחד או יותר.

• 5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר בועה?
• פרס נובל בפיסיקה לשלושה חוקרים בתחום הקוואנטים - מה הם גילו ואיך זה מקדם את המהפכה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בניגוד למחשב קלאסי שמבצע חישוב לפי סדר קבוע של פעולות לוגיות, מחשב קוונטי יכול ליישם שערים על סופרפוזיציה של כל האפשרויות בו-זמנית, ולהשתמש בתופעת ההתאבכות כדי לחזק תוצאה נכונה ולהחליש שגויות.

לדוגמה, אם ברצוננו לבדוק האם מספר מתחלק ב-3, אפשר להכניס את כל המספרים האפשריים למצב סופרפוזיציה ולבצע חישוב שיחזיר תוצאה בולטת רק עבור המספרים שמתחלקים ב-3 – תוצאה זו תתבלט במדידה.

כדי לקיים את התכונות הקוונטיות, נדרש לשמור על תנאים סביבתיים קיצוניים – בעיקר טמפרטורות קרובות לאפס המוחלט (כ-20 מילי קלווין), ולבודד את המערכת מרעשים. אחרת, הקיוביטים מאבדים את מצבם הקוונטי – תופעה הנקראת דה-קוהרנטיות.

• סייברארק מחזקת את תחום זהויות המכונה עם פלטפורמה לגילוי מהיר ואוטומציה מלאה
• “האקזיט כבר לא מחכה ל-IPO”: על פריחת שוק הסקנדרי ואיך תוכלו להנות מזה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ראש בראש עם ענקיות ה-AI: מודל הסקה חדש של AI21

מה ההבדל בין מחשב קוונטי למחשב קלאסי?

מחשב קלאסי משתמש בביטים שמקבלים ערך 0 או 1 בלבד, בעוד שמחשב קוונטי משתמש בקיוביטים היכולים להיות בסופרפוזיציה של 0 ו-1 בו-זמנית. זה מאפשר לו לבצע חישובים מסוימים הרבה יותר מהר, כמו פירוק לגורמים.

מהם היישומים העיקריים של מיחשוב קוונטי?

המחשוב הקוונטי צפוי לחולל מהפכה בתחומים מגוונים:

• קריפטוגרפיה: אלגוריתמים כמו של שור מסוגלים לפרוץ את שיטות ההצפנה הנפוצות כיום, כמו RSA. מצד שני, הוא מאפשר פיתוח הצפנה קוונטית מאובטחת.

• סימולציה של מולקולות: לדוגמה, ניתן לדמות כיצד תרופה פוטנציאלית נקשרת לקולטן ביולוגי בגוף, ולשפר את תהליך גילוי התרופות.

• אופטימיזציה: שיפור מערכות לוגיסטיות, ניהול רשתות תחבורה, או תכנון שרשראות אספקה מורכבות.

• למידת מכונה: האצת אימון של מודלים באמצעות אלגוריתמים קוונטיים שיכולים לנתח כמות עצומה של מידע בו-זמנית.

• אנליזה פיננסית: סימולציה של תרחישים בשוק, הערכת סיכונים מורכבים או שיפור תיקי השקעות.

• אקלים ובריאות: סימולציות פיזיקליות מורכבות כמו מזג אוויר או תגובות ביולוגיות.

דוגמה שימושית: קיוביטים יכולים לעזור לחזות את המבנה התלת-ממדי של חלבון – בעיה שקשה מאוד לפתרון באמצעים קלאסיים. פתרון כזה יכול לקצר תהליך מחקר רפואי מ-שנים לשבועות.

מהו המצב הנוכחי של מיחשוב קוונטי?

התחום בשלב ניסיוני. קיימים מחשבים עם עשרות עד אלפי קיוביטים (למשל IBM Condor עם 1121), אך יישומים מעשיים עדיין מוגבלים בשל רעש ושיעור שגיאה גבוה.

מי השחקניות המרכזיות בתחום?

IBM, Google, Microsoft, Amazon (AWS), Intel, D-Wave, IonQ, Rigetti, Honeywell וסטארט-אפים כמו PsiQuantum.

מתי מחשוב קוונטי יהיה זמין לציבור הרחב?

ההערכות מדברות על יישומים ספציפיים עד 2030, ושימושים תעשייתיים רחבים יותר עד 2035–2040.

איך זה ישפיע על חיי היומיום שלנו?

באופן עקיף: דרך קיצור זמן פיתוח תרופות, פתרונות מותאמים אישית ברפואה, שיפור תחזיות פיננסיות ואקלים, ועוד.

בתחום הרפואה זה יעזור בגילוי תרופות מדויקות ומהירות יותר. כיום, פיתוח תרופה חדשה נמשך לרוב מעל 10 שנים וכולל ניסוי וטעייה יקרים מאוד.

מחשב קוונטי יכול להגיע לקשרים בין מולקולה של תרופה לחלבון בגוף ברמה אטומית מדויקת, מה שמחשב קלאסי לא מסוגל לעשות בגלל מספר החישובים האדיר. התוצאה - תרופות חדשות יתגלו במהירות רבה יותר ובדיוק גבוה יותר, כולל תרופות מותאמות אישית לגנום של החולה.

 אקלים - חיזוי מדויק של מזג אוויר ומשברים סביבתיים. כיום, חיזוי מזג האוויר ואירועים קיצוניים (כמו הוריקנים) מוגבלים ביכולת הדמיה. סימולציות קוונטיות יכולות לחשב אינטראקציות אטמוספריות מורכבות ולחזות תרחישים עתידיים כמו התחממות גלובלית או גלי חום באזורים מסוימים. התוצאה - קבלת החלטות סביבתית מדויקת יותר, כמו ניהול משאבי מים, פינוי אזורים בזמן, תכנון ערים עמידות יותר לאקלים.

לוגיסטיקה - שיפור דרמטי בניהול שרשראות אספקה. כיום, חברות כמו אמזון, FedEx וחברות מזון מתמודדות עם בעיות שילוח, עיכובים ועלויות. מחשב קוונטי מסוגל לפתור בעיות אופטימיזציה מרובות משתנים - כמו הקצאת משאיות, זמנים ומסלולים, הרבה יותר מהר ממחשב רגיל.

 אבטחת מידע – תקשורת בטוחה לחלוטין. כיום, מרבית ההצפנה מבוססת על בעיות מתמטיות שמחשב קוונטי עתידי יוכל לשבור. מערכות כמו QKD (Quantum Key Distribution) מאפשרות העברת מפתחות מוצפנים שאם מישהו מאזין להם – הצדדים ידעו על כך מיידית. זה יוביל לתקשורת חסינת האזנה לממשלות, בנקים, בתי חולים 

מדע - חקר תופעות טבע שאינן פתירות כיום.  קוונטום יכול לדמות מערכות פיסקליות, כימיות, ביולוגיות ולבדוק תיאוריות במעבדה וירטואלית. זה יוביל לפריצות דרך בפיזיקה, ביולוגיה, חומרים, כולל אפילו טכנולוגיות חדשות).

מהם המודלים השונים של מחשוב קוונטי?

Gate-based (IBM, Google), אנילינג קוונטי (D-Wave), חישוב טופולוגי (Microsoft), חישוב אדיאבטי, חישוב מבוסס-מדידה.

מהם החידושים האחרונים?

התקדמות בתיקון שגיאות, חיבור מערכות היברידיות קוונטי-קלאסי, תשתיות תוכנה כמו Qiskit ו-Cirq, ונפח קוונטי מוגבר.

מהי סופרפוזיציה?

סופרפוזיציה היא מצב שבו קיוביט אינו 0 או 1 בלבד, אלא שניהם יחד, עם מקדמים הסתברותיים. זה כאילו שאתה זורק מטבע – אך בזמן הסיבוב, המטבע נמצא גם ב"עץ" וגם ב"פלי" בו-זמנית.

רק כאשר מבצעים מדידה – כמו לעצור את המטבע – הוא מתייצב על ערך קלאסי (למשל 0 או 1). בזמן החישוב, מצב הסופרפוזיציה מאפשר למחשב הקוונטי לבצע חישובים על כל הערכים האפשריים בו-זמנית, דבר שמעניק לו יתרון משמעותי במקביליות החישוב.

מהי שזירה קוונטית (Entanglement)?

שזירה קוונטית היא תופעה בה שני קיוביטים יוצרים קשר כזה שמצבו של האחד תלוי מיידית במצבו של השני – גם אם הם רחוקים זה מזה אלפי קילומטרים. לדוגמה, אם שני קיוביטים שזורים וכאשר מודדים את הראשון מתקבל 0, אז השני יהיה מיידית ב-1, ולהפך.

תופעה זו שימשה בניסויים שנקראים "ניסויי בל", שמוכיחים שאי אפשר להסביר את השפעת השזירה באמצעות תיאוריות מקומיות קלאסיות. ניתן לדמות את זה לשני כפפות: אם אחת נמצאת בתיבה בארץ והשנייה בתיבה בצד השני של העולם – פתיחת הראשונה חושפת מיידית את תוכן השנייה, בלי להעביר מידע בפועל.

שזירה משמשת לבניית פרוטוקולים של תקשורת קוונטית, טלפורטציה קוונטית, ולתיקון שגיאות קוונטי.

למה מחשבים קוונטיים מהירים יותר בחלק מהבעיות?

הם יכולים לעבד הרבה מצבים בו-זמנית ולכוון את התוצאה הנכונה באמצעות התאבכות קוונטית.

מהו שער קוונטי?

פעולה מתמטית שמבצעת שינוי על קיוביט. לדוגמה: שער X מחליף 0 ב-1 ולהפך, שער H יוצר סופרפוזיציה.

מהי מדידה קוונטית?

כאשר מודדים קיוביט, הוא "קורס" לאחד ממצבי הבסיס – 0 או 1 – בהתאם להסתברות שנקבעת לפי מצבו המקורי.

מהו דה-קוהרנטיות (Decoherence)?

תהליך שבו קיוביט מאבד את מצבו הקוונטי עקב אינטראקציה עם הסביבה – מה שפוגע באמינות החישוב.

מהם האתגרים העיקריים בתחום?

שמירה על יציבות קיוביטים לאורך זמן, תיקון שגיאות, הגדלת מספר קיוביטים, בניית תוכנה מותאמת, והפחתת רעש.

למה תיקון שגיאות כל כך חשוב?

כי אחרת כל רעש קטן יגרום לקריסת החישוב. תיקון שגיאות מאפשר להריץ אלגוריתמים ארוכים באופן אמין.

הגעתם עד לכאן? אתם מבינים את הבסיס וזה בהחלט מספיק. בהמשך שאלות ותשובות למי שרוצה להתעמק בנושא

מהו אנילינג קוונטי?

שיטה למציאת מינימום אנרגטי של פונקציית מטרה – טובה לפתרון בעיות אופטימיזציה. D-Wave משתמשת בשיטה זו.

מהו חישוב טופולוגי?

שיטה לקידוד מידע קוונטי על פי תכונות טופולוגיות, שנותנות עמידות מובנית בפני שגיאות. מפתחת אותה למשל Microsoft.

מהו חישוב היברידי?

שילוב של מחשוב קוונטי עם קלאסי – לדוגמה, הרצת סימולציה קוונטית על תת-מערכת וניתוחה בכלים קלאסיים.

מהי חישה קוונטית?

שימוש בקיוביטים למדידות רגישות מאוד, למשל של שדות מגנטיים, זמן או תאוצה – טכנולוגיה משיקה למחשוב קוונטי.

מהו אינטרנט קוונטי?

רשת תקשורת קוונטית המשתמשת בשזירה לצורך העברת מידע מוצפן ובטוח לחלוטין. נמצאת בשלבי ניסוי.

איך זה ישפיע על קריפטוגרפיה?

סכנות לשיטות הצפנה קיימות כמו RSA – ומנגד אפשרות להצפנה קוונטית שמבוססת על עקרונות פיזיקליים.

מהי עליונות קוונטית?

נקודה שבה מחשב קוונטי פותר משימה מסוימת מהר יותר מכל מחשב קלאסי – הודגמה על ידי גוגל ב-2019.

מה העתיד של התחום?

שיפור חומרה, יישום תיקון שגיאות מלא, עלייה במספר הקיוביטים, אינטגרציה עם מחשוב קלאסי, ופריצות דרך בתרופות, פיננסים וחומרים.

מהו אלגוריתם שור (Shor's Algorithm) ולמה הוא חשוב?

זהו אלגוריתם קוונטי שפיתח פיטר שור בשנת 1994, ומאפשר לבצע פירוק לגורמים של מספרים שלמים בזמן פולינומי – משימה שהמחשב הקלאסי מתקשה בה במיוחד. הוא חשוב במיוחד מפני שפירוק לגורמים הוא הבסיס לקריפטוגרפיה מבוססת RSA, כך שמחשב קוונטי חזק שיריץ את אלגוריתם שור יכול, תאורטית, לשבור את הצפנות הנפוצות כיום.

מהו אלגוריתם גרובר (Grover's Algorithm) ומה היתרון שלו?

זהו אלגוריתם קוונטי שמאפשר חיפוש ברשימה לא ממוינת של N פריטים בזמן של √N במקום N, כלומר האצה ריבועית לעומת חיפוש קלאסי. האלגוריתם מנצל סופרפוזיציה והתאבכות קוונטית כדי לחזק את ההסתברות לפתרון הנכון.

מהו עיקרון אי ההעתקה הקוונטי (No-cloning Theorem)?

זהו עיקרון יסוד במכניקת הקוונטים הקובע שלא ניתן להעתיק מצב קוונטי כללי לא ידוע. כלומר, אין אפשרות לשכפל קיוביט מבלי למדוד אותו או לפגוע במצבו. העיקרון הזה עומד בבסיס האבטחה בקריפטוגרפיה קוונטית וגם מקשה על תיקון שגיאות קוונטי.

מה ההבדל בין קיוביט פיזי לקיוביט לוגי?

קיוביט פיזי הוא ישות ממשית במערכת קוונטית – למשל יון לכוד או מעגל מוליך-על. קיוביט לוגי הוא ייצוג מופשט של מידע קוונטי שמקודד באמצעות מספר קיוביטים פיזיים כדי להגן עליו מפני שגיאות באמצעות קוד תיקון שגיאות.

מהם סוגי הטכנולוגיה השונים ליצירת קיוביטים?

בין השיטות הנפוצות: מעגלים מוליכי-על (כמו Transmon), יונים לכודים, נקודות קוונטיות, ספין של אלקטרונים, ופוטונים. כל שיטה מגיעה עם יתרונות וחסרונות שונים מבחינת מהירות, דיוק, קישוריות ויכולת תיקון שגיאות.

מהי טלפורטציה קוונטית?

פרוטוקול להעברת מצב קוונטי של קיוביט ממקום אחד לאחר מבלי להעביר את החלקיק עצמו. מבוסס על שזירה קוונטית ומדידה קלאסית. המצב עצמו מועבר באופן מושלם – אך נדרש להרוס את העותק המקורי בתהליך.

איך מחשוב קוונטי מאיים על הצפנה קלאסית?

מכיוון שאלגוריתם שור יכול לפרק מספרים ראשוניים במהירות, מחשב קוונטי עתידי יוכל לפענח מפתחות RSA או ECC, מה שעלול לפרוץ תקשורת מוצפנת. לכן מתפתחת תחום הקריפטוגרפיה הפוסט-קוונטית.

מהו יתרון קוונטי לעומת עליונות קוונטית?

עליונות קוונטית מתייחסת למשימה מסוימת שהמחשב הקוונטי ביצע מהר מכל מחשב קלאסי. יתרון קוונטי מתייחס לרווח מעשי – גם אם המחשב הקלאסי עדיין יכול לבצע את המשימה, אך פחות ביעילות.

מהי התאבכות קוונטית וכיצד היא מסייעת לאלגוריתמים?

זוהי תופעה שבה מצבי סופרפוזיציה מתבטלים או מתחזקים בהתאם לפאזות שלהם. באלגוריתמים קוונטיים, מתכננים את מהלך החישוב כך שהתוצאה הנכונה תתחזק דרך התאבכות בונה, ותוצאות שגויות יתבטלו בהתאבכות הורסת.

מדוע קשה לשמור על יציבות של קיוביטים לאורך זמן?

קיוביטים רגישים מאוד להפרעות חיצוניות כמו חום, רעש אלקטרומגנטי וזיהומים פיזיקליים. תהליך הדה-קוהרנטיות מפרק את הסופרפוזיציה והשזירה, מה שמוביל לשגיאות. לכן דרושים מערכות קירור, סינון ומנגנוני תיקון שגיאות מתקדמים.

מהי מחלקת הסיבוכיות BQP וכיצד היא מתייחסת ל-P ו-NP?

BQP (Bounded-Error Quantum Polynomial time) היא מחלקת הבעיות שהמחשב הקוונטי מסוגל לפתור בזמן פולינומי עם הסתברות שגיאה חסומה. היא כוללת בעיות מסוימות שנמצאות מחוץ למחלקת P אך לא בהכרח כוללת את כל NP, ולפיכך מגדירה את מרחב הבעיות הייחודי שבו יש יתרון קוונטי.

האם מחשבים קוונטיים פותרים בעיות NP-שלמות?

נכון להיום, לא ידוע על אלגוריתם קוונטי יעיל לפתרון בעיות NP-שלמות כלליות. ההנחה הרווחת היא שמחשוב קוונטי אינו פותר את כל בעיות ה-NP ביעילות, אם כי הוא יכול להאיץ סוגים מסוימים של בעיות.

מהו תיקון שגיאות קוונטי ואיך הוא שונה מתיקון שגיאות קלאסי?

במחשוב קוונטי לא ניתן להעתיק מצבים ולכן לא ניתן לבדוק שגיאות ישירות. תיקון שגיאות קוונטי פועל באמצעות קידוד המידע הקוונטי במרחב גדול יותר, ומדידת משתנים עזר (syndromes) שמאפשרים תיקון מבלי לפגוע במידע המקורי. קוד פני השטח הוא דוגמה נפוצה לכך.

מהו חישוב קוונטי אדיאבטי ואיך הוא שונה מהמודל הקוונטי השערי?

בחישוב אדיאבטי, המערכת מתחילה במצב אנרגטי ידוע ונעה לאט למצב הסופי כך שהיא שומרת על מצב היסוד שלה. בשיטה זו, החישוב נעשה דרך שינוי הדרגתי של ההמילטוניאן. במודל השערי מבצעים רצף דיסקרטי של פעולות (שערים), כמו במחשב רגיל.

מהו מחשוב קוונטי טופולוגי ומה היתרון שבו?

מחשוב טופולוגי מקודד מידע על תכונות טופולוגיות של חלקיקים אקזוטיים (כמו אניונים). תכונות אלו עמידות מאוד בפני רעש, ולכן המידע נשמר יציב לאורך זמן. מדובר בגישה תיאורטית אך מבטיחה למחשב קוונטי עמיד לשגיאות.

מהו נפח קוונטי (Quantum Volume) ואיך מודדים אותו?

נפח קוונטי הוא מדד כולל שמעריך את היכולת של מחשב קוונטי לבצע חישובים שימושיים, תוך שקלול מספר הקיוביטים, קישוריות, עומק המעגלים ורמת השגיאה. ככל שניתן לבצע חישובים עמוקים עם תוצאה מדויקת – כך עולה הנפח.

מה ההבדל בין קיוביט אוניטרי לשער בלתי הפיך?

כל שער קוונטי חייב להיות אוניטרי – כלומר הפיך – כדי לשמר את הנורמה והפאזה של פונקציית הגל. בניגוד לשערים קלאסיים כמו AND/OR שאינם הפיכים, מחשוב קוונטי דורש שכל שלב יהיה ניתן להפיכה כדי לאפשר חישוב תקין ומדוד.

מה דרוש כדי להגיע למחשב קוונטי מעשי בקנה מידה גדול?

יש צורך באלפי קיוביטים לוגיים, מה שדורש מיליוני קיוביטים פיזיים עם שיעור שגיאה נמוך. נדרש תיקון שגיאות אפקטיבי, תשתיות בקרה וקרור מתקדמות, ושילוב טוב עם מחשוב קלאסי. אתגרים הנדסיים רבים עוד לפנינו.

כיצד ניתן להשתמש במחשוב קוונטי לסימולציות כימיות?

באמצעות מיפוי של מצבים אלקטרוניים למרחב של קיוביטים, מחשב קוונטי מסוגל לדמות אינטראקציות בין חלקיקים כמו אלקטרונים וגרעינים, מה שיכול לשפר תכנון של תרופות וחומרים שלא ניתן לחשב במדויק קלאסית.

כיצד יתבצע המעבר ממחשבים ניסיוניים לשימוש תעשייתי נרחב?

המעבר יכלול שילוב של חומרה חזקה (עם תיקון שגיאות), סטנדרטיזציה של שפות תכנות קוונטיות, ענן קוונטי, ממשקי קלאסי-קוונטי יעילים, ופיתוח יישומים בעלי ערך עסקי – בעיקר בתחומים כמו חומרים, רפואה, לוגיסטיקה, AI ופיננסים.