
כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
השבבים לא יורדים מהכותרות - הם חומרי הגלם של הטכנולוגיה והמערכות האלקטרוניות ונחשבים למשאב לאומי; הם הבסיס למהפכת ה-AI והם במוקד המלחמה הטכנולוגית בין ארה"ב לסכין - כל מה שצריך לדעת על שבבים, שאלות ותשובות
שבבים נמצאים תמיד בכותרות - החברות הכי חמות בשוק מתעסקות בהם. אנבידיה מזנקת לשווי עתק בגלל הביקוש לשבבי ה-AI שלה, טייוואן הפכה למוקד גיאופוליטי בגלל מפעלי השבבים, סין וארה"ב במלחמת שבבים. אבל מה זה בעצם "שבב"? למה הוא כל כך חשוב? למה הוא כל כך יקר, מורכב ואסטרטגי? ומה הופך את תעשיית השבבים לאחת התעשיות הכי רגישות, מתוחכמות ורווחיות בעולם?
ובכן, שבב הוא רכיב אלקטרוני זעיר, שמכיל למעשה מיליונים ואפילו מיליארדים של טרנזיסטורים. מה זה טרנזיסטור? אפשר לחשוב עליו כמו על מתג קטן מאוד - כזה שמאפשר לחשמל לזרום או לא לזרום. בעזרת מיליארדי מתגים כאלה, אפשר לבנות מכונות חישוב המסוגלות לבצע משימות מתקדמות מאוד - חשוב, גרפיקה, בינה מלאכותית, עיבוד קול, ניהול חיישנים ועוד ועוד.
במילים פשוטות: השבב הוא "המוח" של כל מכשיר אלקטרוני מודרני - מטלפון נייד, דרך מברשת שיניים חשמלית ועד לוויינים בחלל. כמעט כל דבר שיש בו טכנולוגיה חכמה, פועל בזכות שבבים. הם קטנים, דקים כמו ציפורן, אבל טומנים בחובם עוצמה חישובית שלא הייתה קיימת אפילו במחשבים של נאס"א לפני כמה עשורים.
שבב הוא ה-"המוח"
שבב עשוי לרוב מחומר שנקרא סיליקון שזה סוג של חול שעבר תהליך טיהור ועיבוד מורכב במיוחד. הסיליקון הוא "מוליך למחצה", כלומר, הוא יודע להעביר חשמל, אבל לא תמיד. אפשר לשלוט בו. זו תכונה קריטית כדי לבנות רכיבים לוגיים, כאלה שמבצעים חישובים, השוואות והחלטות דיגיטליות.
- היום בוול סטריט: האם התיקון יימשך ומה צפוי במניות הבולטות?
- אנבידיה מכה את התחזיות ומאותתת שהביקוש ל-AI עדיין חזק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התהליך שבו מייצרים שבב הוא אחד המורכבים בעולם. הוא מתרחש בחדרים נקיים יותר מחדר ניתוח, עם טמפרטורות ולחות מבוקרות, ובציוד שמחירו מאות מיליוני דולרים. לוח דק מאוד של סיליקון (כמו דיסקית שקופה) עובר עשרות שלבים - מדפיסים עליו דפוסים מיקרוסקופיים בעזרת לייזרים ואור אולטרה־סגול, מטמיעים בו חומרים, צורבים שכבות, חותכים, בודקים, עוטפים - ורק אז מקבלים את מה שנראה כמו חתיכה קטנה של פלסטיק שחור עם רגליים. מתוך אלפי השבבים שנחתכים מכל דיסקית - רק חלק עובר את כל הבדיקות בהצלחה. דרוש דיוק של ננומטרים, מיליארדית המטר.
אז למה כולם מדברים על שבבים עכשיו? קודם כל - כי הביקוש אליהם זינק בצורה חסרת תקדים. העולם כולו הופך דיגיטלי יותר: מכוניות הופכות למחשבים על גלגלים, מכשירים ביתיים מתחברים לאינטרנט, והכי חשוב - הבינה המלאכותית נכנסת כמעט לכל תחום.
שבב הוא ה-"המשאב"
כדי להפעיל מודלים כמו GPT של OpenAI, מערכות ראייה ממוחשבת, או רובוטים חכמים - צריך כוח חישוב עצום. את זה מספקים שבבים מיוחדים, בעיקר שבבים גרפיים (GPU) כמו אלה שאנבידיה מייצרת. והם לא רק נדירים - הם גם יקרים מאוד, צורכים הרבה חשמל ודורשים קירור מתוחכם. לכן, ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך עולה הצורך בשבבים חזקים יותר, יעילים יותר והרבה מהם.
- 350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT והפכה לענקית ה-AI השלישית בעולם
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT...
הדבר השני שגרם לשבבים להפוך לשיחת היום הוא העובדה שרוב הייצור שלהם מרוכז במקום אחד: טייוואן. חברת TSMC הטייוואנית מייצרת יותר מ-90% מהשבבים המתקדמים בעולם. המשמעות, כל מתיחות בין סין לארה"ב, כל רעידת אדמה באסיה, או כל שיבוש בשרשרת האספקה עלול להשפיע על הכלכלה העולמית כולה.
מכאן, השבב הפך למשהו הרבה יותר מסתם רכיב. הוא סמל לעוצמה תעשייתית, טכנולוגית, צבאית. הוא משאב אסטרטגי. מדינות משקיעות עשרות מיליארדים כדי להקים מפעלים מקומיים. הן לא רוצות להיות תלויות באחרים. ולכן, בשנים האחרונות, הפך שבב הסיליקון הקטן לאחת הסוגיות הגדולות ביותר של המאה ה-21.
תעשיית השבבים וישראל
ישראל נחשבת למעצמה בתכנון שבבים ובחדשנות בתחום. עשרות חברות שבבים פועלות כאן - ובהן כמה בולטות במיוחד: טאואר סמיקונדקטור המתמחה בייצור שבבים אנלוגיים ומפעילה מפעל במגדל העמק, נובה המספקת מערכות מדידה קריטיות לתחום הבקרה, קמטק המובילה בתחום מערכות הבדיקה האופטיות, וסיוה המתמחה בפיתוח קניין רוחני לתכנון שבבים.
אנבידיה מצדה הרחיבה את פעילותה בישראל באופן דרמטי. כבר כיום, יותר מ-10% מכוח האדם הגלובלי של החברה יושב בישראל - נתון מדהים בהתחשב בגודל האוכלוסייה. מרכז הפיתוח המקומי הפך לאחד המרכזיים שלה, והיא מתכננת להכפיל את מצבת העובדים בשנים הקרובות. מדובר באות אמון חסר תקדים בתעשייה המקומית.
לעומתה, אינטל - שבעבר נחשבה לשחקן המרכזי בתחום בארץ, מתכווצת היום. לאחר עשורים של השקעה והובלה, כולל הקמת מפעל בקריית גת והשקעות עתק, אינטל מצמצמת חלק מהיקפי ההשקעות המתוכננים בישראל, בעיקר בשל שיקולי עלות גלובליים ומיקוד מחדש.
שאלות ותשובות על שבבים
למה מדברים על שבבים דווקא עכשיו?
בעשור האחרון חלה עלייה חדה בביקוש לשבבים עקב התחזקות התחום הדיגיטלי, הצמיחה בבינה מלאכותית, האינטרנט של הדברים והרכב החכם. מגפת הקורונה האיצה עוד יותר את המעבר לעולם מחובר, מה שיצר מחסור עולמי והפך את השבבים לנושא כלכלי ואפילו פוליטי.
כמה זמן לוקח לפתח ולייצר שבב?
תכנון שבב יכול להימשך בין שנה לשלוש שנים, תלוי במורכבות. לאחר מכן, שלב הייצור אורך מספר חודשים, מהתכנון ועד לאספקה, מדובר בתהליך ארוך, רווי בדיקות ואישורים.
כמה עולה לייצר שבב אחד?
העלות תלויה בטכנולוגיה. שבב פשוט עולה אגורות בודדות, אך שבבי בינה מלאכותית מתקדמים כמו H100 של אנבידיה עולים אלפי דולרים ליחידה, לא כולל העלות של הקמת המפעל.
מה זה ננומטרים ולמה זה חשוב?
ננומטר הוא מיליארדית המטר. ככל שהשבבים מיוצרים בגודל ננומטר קטן יותר, כך אפשר להכניס יותר טרנזיסטורים על שטח קטן, מה שמעלה ביצועים, חוסך חשמל ומאפשר חדשנות טכנולוגית.
אז מה זה שבב - ממש בפשטות?
השבב הוא לוח זעיר המורכב ממיליוני טרנזיסטורים, שפועלים כמפסקים חשמליים זעירים. יחד הם יוצרים מערכת המסוגלת לבצע חישובים, לאחסן מידע ולהניע את כל הפעולות שמחשבים מבצעים.
מה ההבדל בין שבב למעבד?
כל מעבד הוא שבב, אבל לא כל שבב הוא מעבד. יש שבבים ייעודיים לגרפיקה, לתקשורת, לזיכרון ועוד. המעבד (CPU) הוא השבב המרכזי שמריץ את התוכנות ומנהל את המחשב.
מה זה מוליך למחצה?
מוליך למחצה הוא חומר כמו סיליקון, שלא מעביר חשמל תמידית אלא מאפשר שליטה. זה קריטי כדי לבנות רכיבים דיגיטליים שמבוססים על הדלקה וכיבוי מהירים.
למה ייצור שבבים כל כך יקר ומסובך?
בגלל דרישות הדיוק הקיצוניות, הציוד היקר, החדרים הנקיים והשלבים הרבים בתהליך. כל טעות מיקרוסקופית - הופכת את כל השבב לבלתי שמיש.
מה הקשר לבינה מלאכותית?
מודלים של בינה מלאכותית זקוקים לכוח חישוב מקבילי עצום. שבבים גרפיים (GPU) כמו של אנבידיה מאפשרים זאת, ולכן הפכו לחלק המרכזי בכל פרויקט AI מודרני.
מי החברות הגדולות בתחום?
אנבידיה (תכנון GPU), אינטל ו-AMD (מעבדים), TSMC וסמסונג (ייצור), קוואלקום (סלולר), ברודקום ונוספות. גם חברות ישראליות כמו טאואר, קמטק, נובה וסיוה הן שחקניות משמעותיות, אבל לא מענקיות התחום.
מה החשיבות של TSMC?
TSMC מייצרת עבור רוב החברות בתעשייה את השבבים המתקדמים ביותר. שליטה שלה בטכנולוגיות 3 ו-5 ננומטר הופכת אותה לחוליה קריטית בכל שרשרת הערך.
איך מדינה בונה תעשיית שבבים?
זה דורש השקעה של עשרות מיליארדים, כוח אדם מיומן, הכשרה טכנולוגית, תמריצים ממשלתיים, רשת ספקים ענפה וזמן רב.
איך ישראל משתלבת בתחום?
ישראל מצטיינת בתכנון שבבים ובחדשנות. פועלות כאן מאות חברות, מהסטארט-אפים הקטנים ביותר ועד מרכזי פיתוח של ענקיות כמו אנבידיה.
מה תרומתן של טאואר, קמטק ונובה?
טאואר - ייצור שבבים אנלוגיים ומתקדמים במפעלי ייצור ייעודיים. נובה - ציוד מדידה קריטי לבקרת איכות בתעשיית הייצור. קמטק - מערכות בדיקה וראייה ממוחשבת לזיהוי פגמים. שלושתן מובילות ישראליות עולמיות.
מה עשתה אינטל בישראל ולמה היא מצמצמת?
אינטל השקיעה עשרות שנים בישראל עם מפעלים בקריית גת ומרכזי פיתוח. בשנים האחרונות היא מקטינה היקפים, חלקית בשל לחצים גיאופוליטיים ועלויות ייצור.
מה משמעות ההשקעה של אנבידיה בישראל?
אנבידיה רואה בישראל מרכז אסטרטגי לטכנולוגיות עתיד. כבר כיום מעל 10% מעובדיה יושבים בארץ, והיא צפויה להכפיל את כוח האדם. ישראל היא אחד ממוקדי המחקר והפיתוח החשובים ביותר של החברה בעולם.
- 2.משה רבינו 08/10/2025 22:56הגב לתגובה זוסליחה. לא הבנתי כלווום!!!!!!!!!!!חכמים לכתוב בצורה פשוטה שגם אני יבין
- 1.תודה מעניין (ל"ת)אנונימי 08/10/2025 16:08הגב לתגובה זו
אנתרופיק קלוד (X)350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT והפכה לענקית ה-AI השלישית בעולם
אנתרופיק, שנוסדה ב-2021 בסן פרנסיסקו, היא כיום אחת משלוש חברות הבינה המלאכותית הפרטיות הגדולות והחשובות בעולם, עם שווי של 350 מיליארד דולר
אנתרופיק, שמחזיקה בצ'אט - קלוד, נוסדה ב-2021 בסן פרנסיסקו, והיא כיום אחת משלוש חברות הבינה המלאכותית הפרטיות הגדולות והחשובות בעולם, עם שווי של 350 מיליארד דולר.
החברה הוקמה על ידי שבעה עובדים בכירים לשעבר מ-OpenAI, בראשם האחים דריו אמודאי (מנכ"ל) ודניאלה אמודאי (נשיאה), שהיו בין האחראים המרכזיים על פיתוח GPT-4 ו-GPT-3. הם עזבו את OpenAI מתוך חשש שהחברה מתקדמת מהר מדי לכיוון מסחור ללא מספיק דגש על בטיחות, והקימו את אנתרופיק כחברת Public Benefit Corporation, מבנה משפטי שמחייב אותה לאזן בין רווח כלכלי לבין תועלת ציבורית ארוכת טווח.
הדגש על בטיחות הוא ה-DNA של החברה. אנתרופיק פיתחה את שיטת Constitutional AI, מערכת חוקה כתובה של עקרונות אתיים שהמודל מחויב להם באופן פנימי, ולא רק דרך פילטרים חיצוניים. השיטה הוכיחה את עצמה כיעילה במיוחד בהפחתת תופעות של הזיות, הטיות והתנהגות מסוכנת. בנוסף, החברה הקימה Long-Term Benefit Trust, גוף נאמנות עצמאי שבוחר חלק מדירקטוריון החברה ומטרתו היחידה היא להבטיח שהחברה לא תסטה ממשימתה המקורית גם כשלחצים מסחריים יגברו.
בארבע השנים האחרונות אנתרופיק התקדמה בקצב מטורף. Claude 3 (מרץ 2024) היה המודל הראשון שהתעלה על GPT-4 במרבית המבחנים. Claude 3.5 Sonnet (יוני 2024) הביא שיפור של 2–3× בביצועי קידוד וזרימות עבודה מורכבות, והוסיף את תכונת Artifacts, חלון אינטראקטיבי שבו המודל בונה אפליקציות, דיאגרמות וקוד בזמן אמת מול המשתמש.
- מיקרוסופט ואנבידיה ישקיעו מיליארדים באנתרופיק - מה היא תיתן בתמורה?
- איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוקטובר 2024 הושקה תכונת "Computer use" – היכולת של Claude לשלוט במחשב כמו בן אדם: צילום מסך, הזזת עכבר, הקלדה, מה שהפך אותו לכלי אוטומציה חזק ביותר. ב-2025 כבר ראינו את Claude 4 Opus ו-Sonnet 4, Claude Sonnet 4.5 (ספטמבר) ו-Claude Haiku 4.5 (אוקטובר) – מודלים שמקבלים ציונים גבוהים מ-95% במבחני קידוד, מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה, ועולים בביצועים על GPT-4.5 ו-Gemini 2.5 Pro ברוב הקטגוריות.
