המחקר החדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בהובלת החוקרים מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס, חושף תמונת מצב מורכבת ומדאיגה על ענף ההייטק הישראלי. לראשונה מזה עשור, מספר המועסקים בענף ירד מתחת לרף של עשרה אחוזים מכוח העבודה, והנתונים מצביעים על כך שמדובר במשבר מבני עמוק שהמלחמה רק האיצה והעצימה אותו.

המחקר, שהתבסס על ניתוח מקיף של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעשר השנים האחרונות, מגלה שהירידה החדה ביותר נרשמה דווקא בפריפריה הגיאוגרפית. בנפת כינרת, למשל, חלה ירידה של 20% בתעסוקה הטכנולוגית, בעוד שבנפת צפת מספר המשרות בהייטק צנח ל-4% בלבד מכלל המשרות באזור.אזור תל אביב ממשיך להוביל עם 25% מכלל המשרות בהייטק, ואזור רמת גן מפגין יציבות למרות המלחמה.

בבאר שבע, שנחשבה בעבר לבירת הסייבר של ישראל, נרשמה ירידה חדה מ-13% ל-10% בלבד תוך שנה אחת. כותבי המחקר מציינים כי "בכמה מקומות אחרים השפעות המלחמה ניכרות יותר: בנפת באר שבע, לדוגמה, שיעור אנשי ההייטק עמד יציב על כ-13% בשנים 2021 עד 2023, וירד ל-10% במהלך 2024".

הבינה המלאכותית הופכת מכלי עזר לתחליף

אחד הממצאים המטרידים ביותר במחקר נוגע להשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה בהייטק. החוקרים מגלים כי 70% מהמטלות של העובד הטכנולוגי החציוני יכולות כבר להתבצע על ידי בינה מלאכותית בעזרת כלי עזר, נתון גבוה משמעותית מהממוצע של 49% בשאר המשק. ממצא זה מקבל משנה תוקף לאור העובדה ש-76% מהחברות בהייטק כבר מצליחות לאייש משרות טכנולוגיות בתוך פחות משלושה חודשים, אך לא בשל עלייה בהיצע העובדים אלא דווקא בשל ירידה דרמטית בביקוש לעובדים חדשים.

• מה השכר בהייטק? תמונת מצב
• התפקיד הכי חם בהייטק לא היה קיים לפני שנה; כמה מרוויחים ומה לומדים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כותבי המחקר מזהירים מפני ההשלכות ארוכות הטווח של מגמה זו: "אם כך יתפתחו הדברים, הענף שאחראי לעיקר הגידול בתעסוקה ובשכר של עובדי ההייטק והעובדים הטכנולוגיים בעשור האחרון יחווה צמצום מבני בביקוש לעובדים. יחד עם המגמה ארוכת הטווח של האוטומציה בתעשיית ההייטק, הדבר עלול להוביל לירידה משמעותית בתעסוקה בהייטק בישראל לאורך זמן".

המחקר חושף גם את הפערים העצומים בשכר בין ענפי ההייטק השונים. השכר בתעשיית ההייטק נמוך ב-48% בממוצע מהשכר בשירותי ההייטק. בעוד ש-62% מעובדי המעטפת בשירותי ההייטק הם מנהלים ובעלי משלח יד אקדמי, בתעשיית ההייטק רק כרבע מהעובדים נמנים עם קטגוריות אלה (מדובר גם בעובדים בתעשייה לרבות בתעשייה הביטחונית ובייצור מוצרים שמתבססים על הייטק).

משבר הג'וניורים הוא אחד הביטויים הבולטים ביותר למצב החדש בענף. כותבי המחקר מדגישים כי "בקרב עובדים שיש להם פחות משנתיים ניסיון, זמן חיפוש העבודה זינק לכמעט שנה בין 2023 ל-2024", וזה ממשיך לעלות. זהו שינוי דרמטי ממצב הדברים לפני כמה שנים, כאשר בוגרי מדעי המחשב וההנדסה היו מוצאים עבודה עוד לפני סיום הלימודים. כיום, המציאות קשה בהרבה, והתחרות על משרות הכניסה הפכה לקשה במיוחד.

• וואווי מתכננת לסגור את הפער מאנבידיה תוך 3 שנים
• מה מאיים על מהפכת ה-AI?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

הפערים החברתיים מעמיקים: 61% מעובדי ההייטק הם גברים יהודים

36% מהעובדות והעובדים בענפי ההייטק או במקצועות הטכנולוגיים בשאר הענפים מצאו את עבודתם הנוכחית באמצעות עדכון קורות חיים באינטרנט או תגובה למודעת דרושים, לעומת 17% בלבד מעובדי שאר הענפים. ממצא זה משקף את החשיבות הגוברת של פלטפורמות דיגיטליות כמו לינקדאין בעולם ההייטק, אך גם מעיד על השינוי במאזן הכוחות בין מעסיקים לעובדים.

הפערים המגדריים והמגזריים בהייטק נותרו עמוקים במיוחד. גברים יהודים לא-חרדים ואחרים מהווים כמעט שני שלישים מהעובדים בענפי ההייטק, אף שמשקלם בכלל האוכלוסייה עומד על 35% בלבד. נשים יהודיות לא-חרדיות מהוות את הרוב המוחלט של השליש הנותר, בעוד שייצוגם של ערבים וחרדים נמוך משמעותית. כותבי המחקר מציינים כי "אחוז הגברים הערבים והחרדים בקרב המועסקים בענפי ההייטק ובמקצועות הטכנולוגיים הוא פחות משליש משיעורם באוכלוסייה, והאחוז הזניח של הנשים הערביות מכלל המועסקים בתחומים אלו הוא כעשירית משיעורן באוכלוסייה".

המלחמה שפרצה באוקטובר 2023 השפיעה באופן דרמטי על הענף, אך החוקרים מדגישים שהיא לא יצרה את המשבר אלא רק האיצה תהליכים שכבר היו בעיצומם. 10% מעובדי ההייטק גויסו למילואים בתחילת המלחמה, נתון גבוה במיוחד בהשוואה לענפים אחרים. שיעור המגויסים בקרב בעלי משלחי יד טכנולוגיים היה 7%, לעומת 3% בלבד בקרב בעלי משלחי יד אחרים.

האבטלה בענף עלתה באופן חד במהלך המלחמה. בשנת 2024 עמד שיעור האבטלה בשירותי ההייטק על כ-3.4% בממוצע, לעומת 1.4% בתעשיית ההייטק ופחות מ-3% בשאר הענפים. ממצא זה עולה בקנה אחד עם הדיווחים על הירידה החדה בהיצע המשרות לעובדים לא מנוסים, תופעה שזכתה לכינוי "משבר הג'וניורים".

העבודה מהבית לא הצליחה להציל את הפריפריה

העבודה מהבית, שהייתה אמורה להוות גורם מאזן ולסייע בפיזור התעסוקה לפריפריה, לא מימשה את הפוטנציאל שלה. כשליש מהעובדים בשירותי ההייטק עובדים מהבית בדרך כלל, לעומת כעשירית בלבד מהעובדים בתעשיית ההייטק. אך דווקא במחוזות תל אביב והמרכז אחוז גדול יותר של העובדים עובד מהבית, בעוד שבכל נפות הדרום והצפון שיעור העבודה מהבית נמוך מהממוצע הארצי. כותבי המחקר מסכמים: "ניכר אפוא כי עבודה מהבית עדיין אינה משמשת זרז לקידום תעסוקת הייטק בפריפריה".

הנתונים החדשים מהחודשים האחרונים מוסיפים נדבך נוסף לתמונה - הרבה מאוד מהעסקים לא מגייסים בגלל מהפכת ה-AI או מחליפים עובדים ב-AI. המחקר מצביע על כך שללא התערבות ממשלתית משמעותית ושינוי אסטרטגי בגישת החברות, המשבר הנוכחי עלול להפוך למציאות קבועה וחריפה יותר. החוקרים קוראים לגיבוש מדיניות דחופה בשני מישורים מרכזיים: מינוף מהפכת הבינה המלאכותית לקידום תעסוקה איכותית במקום החלפת עובדים, והצבת קידום התעסוקה האיכותית כיעד מרכזי בתוכניות השיקום של הפריפריה שנפגעה המלחמה.