רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

• קוואנטיניום דוחפת להנפקה עם שני בנקי ענק ומכוונת לשווי של 20 מיליארד דולר
• הבנקים מאכזבים, סין לוחצת על השבבים והסייבר - מה קורה בחוזים העתידיים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.

לכאורה, מדובר בהיגיון צרכני בסיסי, אך בפועל מדובר בשינוי מהותי. עד כה, הבנקים נהנו מבלעדיות כמעט ייחודית על הגישה למידע ולמוצרים, כשהם משמרים שליטה הדוקה באמצעות "סלי שירותים" שאינם ניתנים לפירוק. הלקוח שנכנס לבנק לצורך פתיחת פיקדון או קבלת הלוואה, מוצא עצמו מחויב בשורת תנאים נלווים, לעיתים בלתי שקופים או יקרים.

בבנק ישראל, לעומת זאת, לא ממהרים לתמוך במהלך. הרשות המוניטרית המרכזית העדיפה עד כה להחזיק בבלעדיות על רגולציית הבנקים, ומביעה הסתייגות מהעברת סמכויות לרשות התחרות. עם זאת, החוק אינו מחייב את הסכמתו של בנק ישראל, אלא רק התייעצות עמו.

• פאדל: המשחק שמטריף את ישראל - כמה זה עולה?
• תמיכה במילואימניקים היא גם תשלום מהמדינה למעסיקים על הפרשות סוציאליות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 30 חודשי מאסר לבעל עסק שגזל מקופת המדינה 5.7 מיליון שקל

מהלך תקדימי

חשוב לציין שמדובר במהלך תקדימי, לא רק בזירה הפיננסית, אלא בכלל. הפעם האחרונה שרשות התחרות הכריזה על קבוצת ריכוז הייתה בנמלי חיפה ואשדוד בשנת 2013. אם אכן יוכרזו הבנקים כקבוצת ריכוז, יהיה מדובר בצעד ראשון מסוגו במערכת הבנקאית שעשוי להשפיע על מבנה השוק עבור מיליוני לקוחות פרטיים.

ברקע המהלך עומדת מציאות כלכלית שבה הרווחים של חמשת הבנקים הגדולים חוצים רף של 24 מיליארד שקל בשנה. רק ברבעון האחרון רווחי הבנקים הצטברו לכ-8.35 מיליארד שקל, הנובעים בעיקר כתוצאה מגביית ריביות גבוהות על אשראי, ומאידך, תשלום ריבית נמוכה יחסית על הפיקדונות והיתרות בעו"ש (להרחבה - כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?).

במצב זה, הלקוח הבנקאי הממוצע מוצא עצמו חשוף לפער תמחור מתמשך בין אשראי להפקדה, שמהווה את אחד ממנועי הרווח המרכזיים של הבנקים. כאשר על הלוואה הוא משלם ריבית של 6% ואף יותר (תלוי בהלוואה וסוג הלקוח), ומאידך מקבל ריבית של נמוכה על הפיקדון.

אם המהלך יושלם, תהיה זו נקודת מפנה ביחסי הכוחות בין המערכת הבנקאית לבין ציבור הצרכנים. גם אם צפוי ערעור לבתי הדין, עצם ההכרזה עשויה להוות קלף רגולטורי מהותי לשינוי מדיניות, ועשוי גם לצמצם את הרווחיות החריגה שנגזרת מתחרות חלקית בלבד.