כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?

רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת. 

לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל. 

במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל. 

ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים. 

• קוואנטיניום דוחפת להנפקה עם שני בנקי ענק ומכוונת לשווי של 20 מיליארד דולר
• הבנקים מאכזבים, סין לוחצת על השבבים והסייבר - מה קורה בחוזים העתידיים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים. 

פיקדונות והלוואות

בחודש ספטמבר הופקדו על ידי משקי הבית כ-38.8 מיליארד שקל בפיקדונות בנקאיים. מרבית ההפקדות היו לפיקדונות יומיים או שבועיים, הניתנים לרוב בריבית משתנה. פיקדונות יומיים: בריבית משתנה ממוצעת של 1.47%. פיקדונות שבועיים: בריבית משתנה ממוצעת של 3.49%. פיקדונות לתקופה של 6 עד 12 חודשים (כולל שנתיים): ניתנים לרוב בריבית קבועה, כשהממוצע במערכת עומד על 4.18%.

• פאדל: המשחק שמטריף את ישראל - כמה זה עולה?
• תמיכה במילואימניקים היא גם תשלום מהמדינה למעסיקים על הפרשות סוציאליות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 30 חודשי מאסר לבעל עסק שגזל מקופת המדינה 5.7 מיליון שקל

בחודש ספטמבר גם נלקחו הלוואות בסכום של 4.82 מיליארד שקל, כשהריבית הממוצעת על הלוואות (בריבית פריים) עומדת על 9.26%, וטווח הריביות נע בין 4.4% ל-17.1%, בהתאם לתנאי ההלוואה ולרמת הסיכון של הלווה.

נוכל לעשות חישוב פשוט גם פה, ולראות שעל פי הממוצע, סך הסכום שהבנקים גובים מהציבור על 4.82 מיליארד שקל של הלוואות הוא כ-450 מיליון שקל

מבחינת הפיקדונות, הסכום גבוה משמעותית, כך שגם פה, המערכת הבנקאית מוצאת את עצמה עם יתרות של כספי ציבור, כשמשקללים את הפיקדונות לעומת ההלוואות. וגם פה, למרות שההשוואה מורכבת יותר ואין את מלוא הנתונים לגבי פיזור הכספים של הפיקדונות בטווחים השונים, שיערוך של הריבית שהבנק משלם על הפיקדונות (על פי שקלול של הממוצעים של טווחי הפיקדונות השונים) מוביל אותנו לסכום משוערך של כ-1.5 מיליארד שקלים ריבית שהבנקים משלמים לציבור על הפיקדונות. 

אם נחסר את הסכום המשוערך הזה מהריבית שהבנק גובה על הלוואות, נקבל כמיליארד שקל שהבנק משלם על כך שיש אצלו כספי ציבור בסכום של כ-34 מיליארד שקל. כלומר, הבנקים משלמים 2.9% ריבית על 34 מיליארד שקל של כספי ציבור שנמצאים אצלם. 

בשורה התחתונה, איך שלא מסתכלים על הנתונים, חודש בחודשו, רואים שהמערכת הבנקאית בישראל רווחית בצורה שמחייבת רפורמה מיידית שתשנה את טיב היחסים בין הלקוחות לבנקים שלהם.