כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח?
בנקים רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת.
לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל.
במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל.
ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.
פיקדונות והלוואות
בחודש ספטמבר הופקדו על ידי משקי הבית כ-38.8 מיליארד שקל בפיקדונות בנקאיים. מרבית ההפקדות היו לפיקדונות יומיים או שבועיים, הניתנים לרוב בריבית משתנה. פיקדונות יומיים: בריבית משתנה ממוצעת של 1.47%. פיקדונות שבועיים: בריבית משתנה ממוצעת של 3.49%. פיקדונות לתקופה של 6 עד 12 חודשים (כולל שנתיים): ניתנים לרוב בריבית קבועה, כשהממוצע במערכת עומד על 4.18%.
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
בחודש ספטמבר גם נלקחו הלוואות בסכום של 4.82 מיליארד שקל, כשהריבית הממוצעת על הלוואות (בריבית פריים) עומדת על 9.26%, וטווח הריביות נע בין 4.4% ל-17.1%, בהתאם לתנאי ההלוואה ולרמת הסיכון של הלווה.
נוכל לעשות חישוב פשוט גם פה, ולראות שעל פי הממוצע, סך הסכום שהבנקים גובים מהציבור על 4.82 מיליארד שקל של הלוואות הוא כ-450 מיליון שקל
מבחינת הפיקדונות, הסכום גבוה משמעותית, כך שגם פה, המערכת הבנקאית מוצאת את עצמה עם יתרות של כספי ציבור, כשמשקללים את הפיקדונות לעומת ההלוואות. וגם פה, למרות שההשוואה מורכבת יותר ואין את מלוא הנתונים לגבי פיזור הכספים של הפיקדונות בטווחים השונים, שיערוך של הריבית שהבנק משלם על הפיקדונות (על פי שקלול של הממוצעים של טווחי הפיקדונות השונים) מוביל אותנו לסכום משוערך של כ-1.5 מיליארד שקלים ריבית שהבנקים משלמים לציבור על הפיקדונות.
אם נחסר את הסכום המשוערך הזה מהריבית שהבנק גובה על הלוואות, נקבל כמיליארד שקל שהבנק משלם על כך שיש אצלו כספי ציבור בסכום של כ-34 מיליארד שקל. כלומר, הבנקים משלמים 2.9% ריבית על 34 מיליארד שקל של כספי ציבור שנמצאים אצלם.
בשורה התחתונה, איך שלא מסתכלים על הנתונים, חודש בחודשו, רואים שהמערכת הבנקאית בישראל רווחית בצורה שמחייבת רפורמה מיידית שתשנה את טיב היחסים בין הלקוחות לבנקים שלהם.
- 3.שם המגיב 22/10/2025 16:56הגב לתגובה זוולמה הציבור מתבכיין כשיש לו ככ הרבה כסף
- 2.חייבים לעצור את שוד הציבור על ידי הבנקים. (ל"ת)אנונימי 22/10/2025 13:36הגב לתגובה זו
- הבנק לא חייב לך כלום (ל"ת)אנונימי 22/10/2025 16:55הגב לתגובה זו
- 1.גנבים (ל"ת)אנונימי 22/10/2025 13:07הגב לתגובה זו
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
