עדכון משקיעים של אלרון מקפיץ את המניה
אלרון מניית אלרון אלרון 1.62% עולה היום לאחר שפרסמה אתמול עדכון פעילות מקיף למשקיעים לקראת כנס אותו תערוך בסוף החודש, בו הרחיבה על התקדמות משמעותית באסטרטגיית ההשקעות
שלה בתחומי הסייבר, הדיפ-טק והדיפנס-טק. החברה הציגה שורת מהלכים שמדגישים את ההתמקדות המחודשת בתחומי הפעילות השונים שלה, בהם היא מבקשת לבסס את מעמדה כאחת המשקיעות הבולטות בישראל.
במרכז העדכון עומדת עסקת המיזוג של חברת הפורטפוליו Cynerio עם חברת
היוניקורן Axonius, בעסקת מניות לפי שווי מוערך של כ-2.6 מיליארד דולר. בעקבות העסקה קיבלה אלרון מניות Axonius בשווי של כ-15.2 מיליון דולר. מדובר במהלך שמחזק את האסטרטגיה של אלרון להשקיע בחברות עם פוטנציאל שוק מוכח, בעיקר בתחומי הסייבר והענן.
אלרון
גם השתתפה בסבב גיוס של 16 מיליון דולר בחברת Red Access, המפתחת פתרונות אבטחה לגישה מאובטחת למערכות ענן. בקרן המיקרו CyberFuture שבבעלותה הושלם אקזיט נוסף עם מכירת Prompt Security ל-SentinelOne, ולקרן הצטרפו שלושה מנהלי אבטחת מידע גלובליים (CISOs) כמשקיעים
חדשים.
עוד מהחברה: Breeze Security נבחרה על ידי Gartner ל־Cool Vendor 2025 בזכות טכנולוגיית ה־Photonic Layer Security שלה, ונכנסה גם לדו"ח בתחום ניהול חשיפות מאוחד (Unified Exposure Management) לצד שיתוף פעולה עם Cyera בתחום אבטחת הנתונים. Wonder
Robotics נבחרה על ידי התעשייה האווירית לפרויקט רחפנים מרכזי, ו־Tamnoon זכתה בפרס WIN על שיתוף הפעולה עם Wiz וגם נבחרה ל־Cloud Security Segment Leader בדו"ח Latio. בתחום מדעי החיים, Nitinotes Surgical קיבלה אישור IDE מה-FDA לניסוי קליני בארה"ב והשלימה ייצור
ראשון למוצר EndoZip לטיפול בהשמנת יתר.
- רד אקסס הישראלית מגייסת 17 מיליון דולר
- אלרון עם אקזיט שלישי בשנה: "חלק מהאסטרטגיה החדשה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד הפיננסי, אלרון חילקה דיבידנד של 5.5 מיליון דולר והחלה תוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של עד מיליון דולר, לאחר חלוקה קודמת של 8.8 מיליון דולר במרץ. על פי החברה, הצעדים הללו נועדו לשקף ביטחון פיננסי ומחויבות
להמשך צמיחה ממוקדת בתחומים בעלי ערך אסטרטגי.
שלושה אקזיטים בשנה
מכירת סינריו הייתה האקזיט השלישי של אלרון בשנה האחרונה, כאשר שני האקזיטים הנוספים היו מכירת Cybersixgill לחברת BitSight בעסקה בהיקף עשרות מיליוני דולרים, ומכירת IronScales לקרן PSG Equity לפי שווי של כ‑340 מיליון דולר. שתי העסקאות חיזקו את מגמת המימושים של אלרון תחת השליטה החדשה, במקביל להתמקדותה בתחומי דיפ-טק ודיפנס-טק.
שוחחנו לפני כרבעון עם יניב שניידר, מנכ"ל אלרון ו-ליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון כדי להבין מה קורה בחברה, ושם הם סיפרו לנו על הפוטנציאל בתום הדיפ-טק, סגנון ההשקעה של אלרון והשינוי שהביאו קבוצת אריאלי לחברה.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
לראיון המלא - אלרון עם אקזיט שלישי בשנה: "חלק מהאסטרטגיה החדשה"
- 3.היכן דווח אין כלום במאיה (ל"ת)כפיר ספיר 23/10/2025 15:38הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 23/10/2025 13:43הגב לתגובה זולמחוק מהמעקב שלכם פשוט לא רלוונטי
- אנונימי 23/10/2025 16:22הגב לתגובה זומעניין אם אלרון מניה פח אתה זבל מה אתה קורה בכלל את הכתבה
- 1.סתם חברה עייפה (ל"ת)רן 23/10/2025 13:02הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
