יניב שניידר, מנכ"ל אלרון וליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון צילום- שי בן אפריםיניב שניידר, מנכ"ל אלרון וליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון צילום- שי בן אפרים
ראיון

אלרון עם אקזיט שלישי בשנה: "חלק מהאסטרטגיה החדשה"

בזמן ששדה הקרב הופך לזירה של רחפנים, לייזרים ובינה מלאכותית, אלרון ונצ'רס מעמיקה את השותפות עם רפאל וממקדת את האסטרטגיה בהשקעות דיפ-טק ודיפנס-טק - "משקיעים עם מנטליות אקזיט ותוכנית ברורה לחלוקת ערך"

תמיר חכמוף |

אלרון ונצ'רס אלרון -0.89%   , באמצעות חברת RDC שבשליטתה (50.1%), הודיעה על מכירת מלוא אחזקותיה בחברת סינריו (Cynerio) לחברת הסייבר אקסוניוס (Axonius). העסקה מתבצעת תמורת מניות בכורה של אקסוניוס, המוערכות בכ‑15.2 מיליון דולר לפי שווי החברה בסבב הגיוס האחרון שהתקיים במרץ 2024, כ‑2.6 מיליארד דולר.

RDC, המחזיקה בכ‑15% מהון סינריו, תקבל בתמורה לאקזיט מניות בכורה שמהוות כ‑0.6% מאקסוניוס על בסיס דילול מלא. חלק מהתמורה, כ‑12%, יופקד בנאמנות ל‑12 חודשים להבטחת התחייבויות שיפוי מקובלות, ועוד כ‑1% יופקד לתקופה של 90 יום לצורך התאמות פיננסיות.

סינריו מתמחה בהגנה על מכשור רפואי מקושר מפני איומי סייבר בבתי חולים ומוסדות בריאות. אקסוניוס, המפתחת פלטפורמת ניהול ואבטחת נכסים דיגיטליים, ציינה כי העסקה תאפשר לה להציע פתרון מקיף יותר למערכות IT ולמכשור רפואי. RDC צפויה להכיר ברווח שווה ערך לשווי ההוגן של מניות אקסוניוס שתקבל, בניכוי יתרת ההשקעה בסינריו. הרווח ברמת אלרון יהיה כמחצית מהרווח שתרשום RDC.

ליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון: "זו הפעם הראשונה שאלרון נכנסת כמשקיעה בחברת סייבר בוגרת בשווי 2.6 מיליארד דולר. העסקה תחזק את האקוסיסטם ותספק ערך מוסף ללקוחות אקסוניוס בשוק הבריאות."

אקזיט שלישי בשנה

קבוצת אריאלי כיום בעלת השליטה באלרון לאחר שהשלימה את הרכישה ביולי 2024 מידי דיסקונט השקעות. מאז הכניסה של אריאלי, נבנתה האסטרטגיה החדשה עם פוקוס על דיפ-טק, דיפנס-טק, סייבר ו-AI, תוך חיזוק הקשר עם רפאל דרך RDC, והחברה החלה לחזור להשקעות חדשות אחרי תקופה של קיפאון יחסי.

בשנה האחרונה, החברה רשמה שני אקזיטים: מכירת Cybersixgill לחברת BitSight בעסקה בהיקף עשרות מיליוני דולרים, ומכירת IronScales לקרן PSG Equity לפי שווי של כ‑340 מיליון דולר. שתי העסקאות חיזקו את מגמת המימושים של אלרון תחת השליטה החדשה, במקביל להתמקדותה בתחומי דיפ-טק ודיפנס-טק. 

העסקה הנוכחית מגיעה לאחר אירוע "Stairway to Deep Tech" שקיימה אלרון לאחרונה, בו הציגה את המיקוד האסטרטגי החדש בתחומי דיפ-טק ודיפנס-טק. באירוע, שנערך בשיתוף רפאל, הוצגו מגמות טכנולוגיות בזירת הביטחון: ממערכות לייזר ובינה מלאכותית מבצעית ועד טכנולוגיות קוואנטום, לצד נתוני השקעות שממחישים את העניין הגובר בתחום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

RDC, המוחזקת ב‑50.1% בידי אלרון וביתרה בידי רפאל, פועלת כזרוע משותפת לאיתור והשקעה בסטארטאפים טכנולוגיים בעלי פוטנציאל יישום ביטחוני. המודל מאפשר לחברות פורטפוליו לעבור במהירות משלב הפיתוח ליישום מבצעי, עם גישה ישירה ליכולות ולניסיון של רפאל.



על רקע הדברים האלה, שוחחנו עם יניב שניידר, מנכ"ל אלרון ו-ליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון כדי להבין מה קורה בחברה

מה היה השיקול המרכזי למימוש עכשיו, דווקא בעסקת מניות עם אקסוניוס ולא במכירה מלאה במזומן?

מדובר בעסקה עם פוטנציאל גבוה, שבאמצעותה אלרון נכנסת לחברת יוניקורן, עם אפשרות צמיחה משעמותיות. אנחנו מאמינים בחיבור בין אקסוניוס לסיינריו, ככזה שיתן מענה רחב וכולל יותר לצרכי הלקוחות של אקסיונוס ויתרום רבות לצמיחת החברה בעתיד, מציינת בכר מנוח.

החיבור עם אקסוניוס דרך העסקה הנוכחית מכניס את אלרון לחברת יוניקורן בשווי 2.6 מיליארד דולר. האם יש עדיין אפסייד משמעותי? איך המהלך הזה משתלב עם האסטרטגיה החדשה של מיקוד בדיפ-טק ודיפנס-טק?

שוק הסייבר רותח וזו הזדמנות מצויינת של אלרון להיכנס לאחת מחברות הסייבר המובילות בעולם, אנחנו מאמינם שלאחר הרכישה, הצעת הערך של אקסיונוס תגדל עם הרחבת סל המוצרים שלה, ומתן מענה כולל גם לשוק הבריאות. המהלך מהווה חלק מהאסטרטגיה של אלרון להשקיע בחברות צמיחה מובילות עם פוטנציאל שוק מוכח. לצד ההתמקדות שלנו בתחומי דיפ-טק ודיפנס-טק שהיום זוכים להתעניינות גוברת, אנו ממשיכים לפעול באופן אקטיבי גם בתחום הסייבר, תחום שבו יש לנו התמחות עמוקה וניסיון רב.

בעסקאות האחרונות מימשתם אחזקות בחברות פורטפוליו. איך אתם מאזנים בין מימושים יחסית מהירים לבין בנייה של ערך ארוך טווח בפורטפוליו?

פורטפוליו ההשקעות של אלרון כולל חברות בשלבים שונים, מצמיחה מוקדמת ועד בגרות. כל החלטת מימוש נשקלת בהתאם לפוטנציאל הצמיחה העתידי, מצב השוק, ותרומתה להרכב הכולל של הפורטפוליו. אנחנו פועלים תמיד מתוך ראייה ארוכת טווח של השאת ערך למשקיעים, תוך שמירה על איזון נכון בין נזילות, רווחיות וחשיפה להזדמנויות חדשות.

מדובר בעסקה עם פוטנציאל גבוה, שבאמצעותה אלרון נכנסת לחברת יוניקורן, עם אפשרות צמיחה משמעותית. המהלך מהווה חלק מהאסטרטגיה של אלרון להשקיע בחברות צמיחה מובילות עם פוטנציאל שוק מוכח.



״אני בכלל התחלתי את הקריירה שלי ברפאל, בגיל עשרים כבר כסטודנט בטכניון. צמחתי שם לאורך 25 שנה, עברתי דרך יחידות בצבא, ומשם המשכתי ברפאל בתפקידים שונים, גם טכנולוגיים וגם ניהוליים" מספר שניידר, "החזון שלי היה לקחת משימות בתוך רפאל ולבצע אותן כמו סטארט-אפ: מהר, גמיש, לא כמו תאגיד כבד. בחרנו בקפידה את הפרויקטים האלה, וזה ממש הצליח. ראיתי איך העובדים שלי יוצרים קשרים עם סטארט-אפים. לפני שנתיים וחצי, בזכות הקשר הזה בין רפאל לאלרון דרך RDC, הזמינו אותי להצטרף לצוות ההשקעות של אלרון, במקביל לתפקידי ברפאל. זה היה בעצם הצעד הראשון שלי לעולם הקרנות, מכיוון של משקיע ולא רק כמי שמחובר לטכנולוגיות. לפני עשרה חודשים, עם חילופי השליטה באלרון, ובגלל החיבור שנוצר ביני לבין ליסיה (יו״ר אלרון ונצ'רס), עזבתי אחרי 25 שנה את רפאל ועברתי לנהל את אלרון. זה צעד טבעי, והיה לי ברור שזה מה שאני רוצה לעשות במיוחד לאור הפוטנציאל בדיפ-טק ובדיפנס-טק והיכולת למנף את הקשרים שלנו עם רפאל למשהו הרבה יותר גדול".

את אלרון מכירים בעיקר מתחום הביו, דרך האקזיט הענק של גיוון אימג'ינג לפני כ-16 שנים, מה צריך לעשות כדי לעשות את שינוי התפיסה אצל המשקיעים לתחום הביטחוני והדיפ-טק?

״אנחנו בעצם כבר בתוך שינוי עמוק. בשנה האחרונה אני וליסיה נפגשנו עם המון משקיעים, מהשוק הציבורי ומהפרטי, ואנחנו מרחיבים את הפעילות שלנו מעבר לסייבר ותוכנה לדיפ-טק ולדיפנס-טק. עם היתרון התחרותי שלנו אנחנו מביאים שילוב ייחודי: ליסיה מביאה עשרות שנים של ניסיון והשקעות, אני מביא רקע הנדסי וטכנולוגי עמוק מהעולמות של הדיפנס, ואנחנו יחד מחברים את זה לידע של רפאל. זה יוצר ערך שאין כמעט באף קרן אחרת בישראל, ועדיין אנחנו מאוד מאמינים בפוטנציאל קדימה".

ובכל זאת, נראה שהחברה נסחרת בדיסקאונט כחברת החזקות, איך מציפים ערך למשקיעים, האם חושבים גם על הנפקות?

״האסטרטגיה החדשה שלנו ברורה: לחזור להשקיע באופן אקטיבי, ולבנות פורטפוליו של חברות שאנחנו יכולים לקצר להן את הדרך לאקזיט" אומרת בכר-מנוח, "הבעלים הקודמים העמידו את החברה למכירה וכתוצאה מזה התמקדו רק בהשקעות המשך. היום אנחנו נכנסנו, שמנו כסף חדש, ועושים השקעות חדשות בחברות מוכחות ולא חברות חלום, שמביאות אותנו חזרה למרכז השולחן. והכי חשוב, בנינו מדיניות חלוקת דיבידנד מאוד ברורה. בעבר כשנעשה אקזיט לא היה ברור מה קורה. היום משקיע באלרון יודע שכל מימוש משמעותי חוזר אליו. זה הופך את זה להרבה יותר אטרקטיבי״.

״אחד הדברים המרכזיים ששמנו לעצמנו הוא לחזק את האמון מול השוק, כי שרואים איך אנחנו עובדים מבינים את המטרות שלנו. כשאנחנו בונים את החברות שלנו היום, אנחנו כבר שואלים מהיום הראשון: מה יהיה המהלך הבא? אם זה אקזיט, איך אנחנו מביאים אותו הכי מהר? אם זו צריכה להיות התרחבות לחו"ל, אז אנחנו עושים את זה, למשל אחת החברות שלנו כבר עברה לפעול מארה"ב, כי השוק פה קטן. בסייבר, בדיפנס, בדיפ-טק בכלל בסוף צריך להגיע לארה"ב או לאירופה".

דיברתם על הרבה תחומים היום, מביטחוני, אזרחי, דיפ טק וקוונטים, מה לדעתכם התחום החם הבא?

״הכנס היום הראה עד כמה העולם של הדיפ-טק מתחמם. ספציפית, לא רק הקוונטים כטכנולוגיה אלא מה הוא צריך להתמודד איתו. אנחנו מסתכלים על עולמות ה-AI וההגנה. כל מה שהוא עם פוטנציאל של מסחור בהיקף גדול (mass production) שם אנחנו מאמינים שהשווקים מאוד גדולים ושם אנחנו רוצים להיות. תמיד נחפש את החברות עם הידע הכי עמוק, לא עוד אפליקציה, אלא משהו שמביא יתרון אמיתי, פורץ דרך, כזה שמשנה את הקטגוריה. והכי חשוב, לא לחכות עשר שנים למכירה ראשונה, אלא לעבוד מהר, עם הוכחות מוקדמות מול לקוחות ביטחוניים, עם RDC ורפאל."

רואים את כל הכסף שזורם להשקעות בעולם, האם זה משפיע על התמחור ומקשה עליכם למצוא חברות עם פוטנציאל במחיר טוב?

למרות זה, לשמחתנו אנחנו עדיין פוגשים המון יזמים מצוינים, מהשורה הראשונה. אז כן, לפעמים הכסף הגדול קצת מעלה מחירים ויש ליזמים הרבה אפשרויות לגייס כספים, אבל זה לא מונע מאיתנו למצוא עסקאות איכותיות, במיוחד כשאנחנו יכולים להציע לאותם יזמים ערך מוסף שלא מקבלים בכל קרן כמו למנף את כל הקשרים שלנו עם רפאל ועם שווקים גלובליים."

מה השורה התחתונה שלכם?

״להמשיך להשקיע בישראל ובחו"ל, להתמקד בדיפ-טק, דיפנס, סייבר ו-AI עם מנטליות מוכוונת אקזיט"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

מסחר אקטיבי AIמסחר אקטיבי AI

הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?

הרגולציה, הנגישות למידע ובעיקר העלויות הנמוכות הביאו לנדידת משקיעים מהבנקים לבתי ההשקעות; כמה עולה לכם להישאר בבנק, ומה היתרונות והחסרונות?

תמיר חכמוף |

שוק ההון הישראלי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ברקע העליות במדדים, נראה שהיקף ההשתתפות של הציבור גודל, ומי שמרוויחים הם בתי ההשקעות. השינוי מגיע ברקע רגולציה שהגבירה את התחרות בשילוב עם הנגישות הגוברת למידע פיננסי מקצועי כמו גם העליות בשווקים שהפכו לשיחה בכל מפגש. כתוצאה מכך, המשקיע הישראלי הפך מעורב יותר באופן ישיר בניהול הנכסים שלו.

מהנתונים והערכות לגבי החודשים האחרונים עולה כי מתחילת 2024 ועד היום נפתחו קרוב ל-270 אלף חשבונות מסחר חדשים, כמחצית חשבונות מסחר עצמאיים שנפתחו בבתי השקעות. נציין גם שמהלך של בנק הפועלים, שחילק ללקוחותיו מניות תרם לגידול, שכן חלק גדול מהחשבונות לא החזיקו בתיק השקעות (לפחות בבנק). בסוף העשור הקודם, למעלה מ-90% מחשבונות המסחר היו בבנקים, וכיום מדובר בכ-75%, זה שינוי משמעותי.

עלות תועלת

הסיבה להעדפה של בתי ההשקעות מעידה בראש ובראשונה על שיקול של עלויות. בתיק השקעות של 100-200 אלף שקל, בתי ההשקעות מציגים עמלת קניה/מכירה לני"ע ישראליים נמוכים ביותר מ-50% מאלו של הבנקים, עם ממוצע של 0.08% לבתי ההשקעות וכ-0.2% לעמלה בבנקים. למעט בנק ירושלים, שמציג את העמלה הנמוכה ביותר של 0.05% לפעולה, שאר הבנקים הגדולים גובים עמלה של 0.15-0.27%, כאשר הבינלאומי הזול בקטגוריה ומזרחי טפחות היקר בקטגוריה. בצד בתי ההשקעות, אלטשולר מציג את העמלה התחרותית ביותר עם 0.069% לפעולה, בעוד IBI גובים 0.084% אך עדיין מדובר בשיפור משמעותי לעומת הבנקים.

בצד ני"ע הזרים, הפער אף משמעותי יותר, הודות לכניסת שחקנים נוספים כמו בלינק ו-וואן זירו, שמציגים עמלות תחרותיות.

ההבדל אף הופך למשמעותי יותר כאשר לוקחים בחשבון עמלות מינימום (סכום קבוע במידה ושווי העסקה קטן) ודמי ניהול (עמלה כאחוז משווי התיק עבור החזקת נכסים), שנוטים להיות גבוהים יותר בבנקים.

הערך המוסף

בתי ההשקעות מכוונים את המאמצים ללקוח שמאופיין כ"סוחר עצמאי". האפליקציות שלהם לרוב ידידותיות יותר לפעולות מהירות, מאפשרות התראות על מניות, נותנות כלים עבור סוחרים כמו פקודות מתקדמות, תובנות מסחר וגרפים, ועוד. החיסרון עבור המשקיעים הוא הצורך בניהול שני חשבונות נפרדים שמצריך העברה של כספים מחשבון הבנק, ונגישות נמוכה יותר לייעוץ.