דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
דוחות

קבוצת אפקון עם מיקוד מחדש; ה-EBITDA צמח ב-31%

הכנסות אפקון במחצית הראשונה ירדו ל-807 מיליון שקל, אבל הרווח הגולמי עלה ל-112 מיליון שקל והרווח הנקי גדל ב־4.5% ל־27.4 מיליון שקל; צבר ההזמנות ירד ל־2.1 מיליארד שקל
מנדי הניג |

אפקון החזקות, שבשליטת משפחת שמלצר ומקבוצת שלמה, מסיימת את המחצית הראשונה של 2025 עם שיפור בשורת הרווח לצד ירידה בהכנסות. החברה מתמקדת כיום בארבע פעילויות ליבה: בקרה ואוטומציה, מערכות אלקטרומכניות, סחר ומולטימדיה ולצדן שני מנועי צמיחה עיקריים: אנרגיה מתחדשת וטעינת רכב חשמלי. 

תחום האנרגיה כולל יזמות והקמה של פרויקטים בארץ ובאירופה, עם יעד להגיע ל־300 מגה־ואט מניבים עד 2026, לעומת כ־82 מגה־ואט כיום. תחום הטעינה מתפתח בקצב מהיר, עם רשת ציבורית שגדלה מדי חודש בקצב של 10%-15%, לצד מכירת מטענים לבתים ולעסקים, אם כי ברמה התפעולית ההשקעות הגבוהות עדיין מכבידות על התוצאות.

רק בשבוע שעבר פורסם על מיזוג אפקון אנרגיה, החברה־הבת הפרטית של הקבוצה, לתוך סאנפלאואר הציבורית לפי שווי של 380 מיליון שקל – גבוה בכ־50% משווי השוק של סאנפלאואר. המהלך מציב את משפחת שמלצר בלב שוק האנרגיה המתחדשת המקומי ומרחיב את נוכחות הקבוצה גם בפולין, ספרד ואיטליה. השילוב הזה בין מגזרי ליבה יציבים לבין תחומי צמיחה עתירי פוטנציאל מסמן את אפקון כמי שמנסה להעמיק את מעמדה בשוק המקומי והבינלאומי, תוך מעבר הדרגתי מפעילות הנדסה אזרחית מסורתית לפרויקטים טכנולוגיים ורווחיים יותר.

השינויים המבניים מתחילים לקבל ביטוי גם בשוק. מתחילת השנה זינקה המניה של  אפקון החזקות -3.32%   בכ-20%, ב-12 החודשים האחרונים היא רושמת זינוק של 130% ועוקפת את שווי השוק של מיליארד שקל.

עיקרי התוצאות

ברבעון השני הסתכמו הכנסות אפקון בכ-395.5 מיליון שקל, ירידה קלה של 0.6% לעומת 398 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון עלה ל־55.7 מיליון שקל, המהווים שיעור של 14.1% מההכנסות, לעומת 47 מיליון שקל ושיעור של 11.8% ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם ב־21 מיליון שקל, עלייה של 7.1% לעומת 19.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 13.7 מיליון שקל, גידול של 5.4% לעומת רווח נקי של 13 מיליון שקל ברבעון השני של 2024.

במחצית הראשונה הסתכמו הכנסות החברה ב־807 מיליון שקל, ירידה של 8.8% לעומת 885 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי למחצית עלה ל־112 מיליון שקל לעומת 101 מיליון שקל בתקופה המקבילה, ושיעורו עלה ל־13.8% לעומת 12.1%. הרווח התפעולי הסתכם ב־41.6 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת 37.6 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2024. הרווח הנקי למחצית עמד על 27.4 מיליון שקל, עלייה של 4.5% לעומת 26.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

ההון המיוחס לבעלי המניות ליום 30 ביוני 2025 עלה ב-1.9% והסתכם לסך של כ-539.4 מיליון שקל, לעומת כ-529.4 מיליון שקל בסוף שנת 2024.

צבר ההזמנות הסתכם לסך של כ-2.1 מיליארד שקל, ירידה של כ-2.5% מהתקופה הקודמת, כתוצאה מירידה בצבר במגזר המערכות, EPC ובניה, וזאת בהתאם להחלטת החברה בדבר התמקדות בפרויקטים עתירי טכנולוגיה ומערכות בתעשייה וצמצום הפעילות בפרויקטים מוטי היקף בתחום הבניה וההנדסה אזרחית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההון החוזר של הקבוצה ליום 30 ביוני 2025 הסתכם בכ-220.8 מיליון שקל, ירידה של כ-5.9% לעומת כ-234.6 מיליון שקל בסוף שנת 2024.

לקבוצת אפקון יתרות מזומנים ושווי מזומנים נכון ליום 30 ביוני 2025 בהיקף של כ-117.6 מיליון שקל, לצד מסגרות אשראי בלתי מנוצלות בסך של כ-92 מיליון שקל.

סך ההון של הקבוצה ליום 30 ביוני 2025 עלה לכ-564 מיליון שקל, גידול של כ-2.0% לעומת סוף שנת 2024.


תקציר אירועים עיקריים לתקופת הדוח ולאחר מועד הדיווח

הרחבת אג"ח סדרה ד' - ביום 21 בינואר 2025, הנפיקה החברה אגרות חוב נוספות (סדרה ד') בהיקף של 35 מיליון שקל ע.נ, בדרך של הרחבת הסדרה הקיימת, בתמורה כוללת של כ־40.5 מיליון שקל (ברוטו). תנאי האג"ח שהונפקו זהים לתנאי סדרה ד' המקורית.

השקעה ברונימור ניהול נכסים בע"מ - בינואר 2025 הושלמה התקשרות החברה להשקעה ב־25% מהונה של רונימור ניהול נכסים בע"מ, עם אופציה להגדלה עד 45%, בתמורה להעברת נכסים מנוהלים שיניבו לרונימור רווח גולמי שנתי של כ־1.7 מיליון שקל.

רכישת שליטה בחברת מאגמא הנדסה בע"מ (60%) - ביום 23 בפברואר 2025, השלימה אפקון בקרה ואוטומציה את רכישת 60% ממניות מאגמא הנדסה בע"מ, בתמורה המבוססת על ממוצע ה-EBITDA  לשנים 2023–2025. שולמה מקדמה בסך של כ-5.4 מיליון שקל.

רכישת 6% נוספים בחברת שרות הוגן חיפה תכנון וביצוע בע"מ - ביום 1 ביולי 2025 רכשה החברה 6% נוספים מהון המניות של שרות הוגן, והגדילה את אחזקתה ל־88%.

רכישת שליטה באיי.אמ.אס פתרונות הולכה וסינון אוויר בע"מ (52%) - ביום 26 במרץ 2025, רכשה חברת שרות הוגן 52% ממניות איי.אמ.אס, העוסקת בייבוא, מכירה ותחזוקה של מערכות אוורור וסינון אוויר.

תיקון התחייבויות פיננסיות מול הבנקים - ביום 30 במרץ 2025, התקשרה החברה עם ארבעת הבנקים המממנים בתיקון לכתבי ההתחייבות, לצורך התאמת התנאים הפיננסיים להשקעות בפעילות הליבה ובאנרגיה מתחדשת.

חלוקת דיבידנד - ביום 6 באפריל 2025 החליט הדירקטוריון על חלוקת דיבידנד של 20 מיליון שקל, שאושרה באסיפה הכללית ביום 28 באפריל 2025.

אשרור דירוג האשראי - ביום 6 באפריל 2025, חברת הדירוג מעלות אשררה את דירוג החברה 'IL A-'  באופק יציב.

הסכם לאספקת מתקני אגירת אנרגיה - ביום 10 באפריל 2025, התקשרה החברה בהסכם לתכנון, אספקה ותחזוקה של שני מתקני אגירת אנרגיה בישראל בהספק כולל של 70MWh , תמורת כ-8.8 מיליון דולר.

מחלוקת בפרויקט דיור מוגן - ביום 11 במאי 2025 התקבלה הודעת סילוק יד חלקי, דרישת חילוט ערבויות בהיקף של כ-17 מיליון שקל, וכתב תביעה על סך של כ-57 מיליון שקל כנגד החברה. התקיים הליך משפטי ועוכב החילוט בהסדר ביניים, כשההליך טרם הושלם.

זכייה בהסכם לביצוע התקנות עבור חברה ממשלתית - ביום 11 במאי 2025 זכתה חברה בת בבעלות מלאה בהסכם לביצוע התקנות ושירותים למערכות אלקטרומכניות בהיקף מוערך של כ-70 מיליון שקל לתקופה של כשנתיים.

סגירה פיננסית וגידור בפרויקט סולארי בספרד - ביום 13 במאי 2025 נחתם הסכם לגידור מחירי חשמל לפרויקט סולארי בהספק של 54MW DC בספרד, לתקופה של 10 שנים, ולאחר מכן ביום 20 במאי 2025 נחתם הסכם מימון לפרויקט בהיקף של עד 30 מיליון אירו.

פרסום תשקיף מדף - ביום 25 במאי 2025 פרסמה החברה תשקיף מדף התקף לשנתיים.

אישור הסכם ניהול יו"ר הדירקטוריון - ביום 10 ביולי 2025, אישרה האסיפה הכללית התקשרות בהסכם ניהול חדש עם יו"ר הדירקטוריון מר ישראל רייף, לתקופה עד 30 באפריל 2028.

זכייה במכרז משרד ממשלתי - חברת ד.מ הנדסה בע"מ - ביום 21 ביולי 2025, נבחרה ד.מ הנדסה כספק זוכה במכרז לתכנון, הקמה ותחזוקה של מערכות מולטימדיה, בהיקף שנתי של כ-60 מיליון שקל (יחולק בין שני זוכים).

הקמת תחנת משנה היברידית - ביום 21 ביולי 2025, התקשרה חברה בת בבעלות מלאה להקמת תחנת משנה היברידית בהיקף של כ-65 מיליון שקל, בפרויקט שיימשך כשנתיים.

הנפקת אג"ח סדרה ה' וכתבי אופציות - ביום 24 ביולי 2025, הנפיקה החברה אגרות חוב (סדרה ה') וכתבי אופציה בתמורה כוללת של כ-151.8 מיליון שקל (ברוטו).

חתימת מזכר הבנות עם סאנפלאואר - ביום 10 באוגוסט 2025 חתמה אפקון אנרגיות מתחדשות על מזכר הבנות למכירת מלוא מניותיה לחברת סאנפלאואר, בתמורה של כ-103 מיליון שקל במזומן והקצאת מניות סאנפלאואר בשווי של כ-85 מיליון שקל.

דבר החברה

דוד הראלי, מנכ"ל אפקון החזקות בע"מ, מסר: ״קבוצת אפקון ממשיכה לטייב ולשפר את פעילותה ומציגה צמיחה ברווחים בשיעורים דו ספרתיים. התוצאות של החציון והרבעון השני משקפות המשך שיפור ברווחיות התפעולית בדגש על מגזר המערכות EPC, גידול ב-EBITDA וכן מיקוד והרחבת פעילויות בתחומי הליבה. 

במהלך החציון הראשון הרחבנו את פעילות חטיבת ה-FM, שצברה עבודות בהיקף של כ-100 מיליון ₪ וזכתה במכרזים איכותיים, תוך ביסוס מעמדה כמובילה בשירותי ניהול ואחזקת מתקנים, ממערכות מנ״מ ועד תחזוקה כוללת של מערכות מורכבות.

המגזרים הטכנולוגיים ובראשם הבקרה והאוטומציה ומגזר הסחר, המשיכו להציג ביצועים חזקים, עם צמיחה בהכנסות וברווחיות, בין היתר בזכות שילוב מוצלח של חברות שנרכשו בשנה האחרונה. מהלכים אלה תורמים להרחבת סל הפתרונות ומחזקים את מנועי הצמיחה העתידיים של הקבוצה.

במקביל, המשכנו לחזק את בסיס ההון, הצגנו שיפור ניכר בשיעור הרווח הגולמי ושמרנו על צבר הזמנות יציב של מעל 2 מיליארד ₪. אפקון של 2025 היא חברה איתנה, ממוקדת, עם אסטרטגיה ברורה העומדת בהבטחותיה לבעלי המניות, מזכר ההבנות שהצגנו לאחרונה למיזוג פעילות האנרגיות המתחדשות לחברת סאנפלאואר - הינו מהלך המעניק לפעילות פלטפורמה נכונה ויתרונות אסטרטגיים על מנת להמשיך ולהרחיב את התחום. בנוסף יאפשר את צמצום החוב בקבוצה, המשך מיקוד בתחומי הליבה ויצירת ערך לבעלי המניות.

אנו ממשיכים לפעול באחריות ובנחישות, עם איזון נכון בין יוזמה עסקית לניהול סיכונים, ומאמינים כי השילוב בין עוצמותינו בתחומי החשמל, האנרגיה, השירות הסחר והטכנולוגיה לבין ההזדמנויות המתהוות במדינתנו - יאפשר לאפקון להמשיך לצמוח, לחדש ולהרחיב את פעילותה גם בשנים הבאותֿ״.

קבוצת אפקון, מהחברות המובילות, הוותיקות והמנוסות בישראל בביצוע ומתן שירות לאתרים ולפרויקטים עתירי מערכות וטכנולוגיה, פרסמה את הדוחות הכספיים לששת החודשים הראשונים ולרבעון ה-2 לשנת 2025".




הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.