דודי אפל רצה לשלם את החוב לנושים - למה בית המשפט ביטל את ההסדר?
הקבלן לשעבר שנמצא כבר יותר מעשור בהליך פשיטת רגל הציע לשלם את מלוא חובו כלפי הנושים, אך ביהמ"ש קבע: ההצעה חסרה מידע מהותי, אין ערבויות והפער בין ההתחייבות למקורותיה מטריד
הצעה חמישית - ודחייה חמישית: השופטת לא משתכנעת
השופטת איריס לושי-עבודי מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את הצעתו החמישית של דודי אפל להסדר חוב עם נושיו, הצעה שעמדה על תשלום של כ-87 מיליון שקל - סכום זהה לגובה תביעות החוב שאושרו. אפל הציע לפרוס את ההחזר לארבע פעימות על פני שש שנים, תוך התחייבות להעביר 60% מהכנסותיו לקופת ההסדר. בשלב מתקדם יותר ההחזר היה אמור לרדת ל-50%, עד להשלמת הסכום.
למרות זאת, השופטת קבעה כי "רב הנסתר על הגלוי", בעיקר בכל הנוגע למקורות המימון שיאפשרו לאפל לעמוד בהתחייבויותיו. זאת, בזמן שהוא עצמו טוען כי אינו מחזיק נכסים פרט לקצבת זקנה. הצהרותיו לגבי רכישת חברות נדל"ן נוספות, כמו מגדל הזוהר וא.ב. התחדשות עירונית, לא לוו בפירוט מספק לגבי מקורות המימון או מבנה הבעלות העתידי של החברות.
אין ערבות - יש דרישה להסרת מגבלות
לפי החלטת בית המשפט, אחת מנקודות הכשל המרכזיות בהצעה היא היעדר ערובות או ערבויות חיצוניות. אפל ביקש להסיר מעליו את מגבלות פשיטת הרגל, אך לא הציג כל בטוחה שתבטיח את ביצוע ההסדר - מה שהוביל את השופטת לקבוע כי הנושים נדרשים להסתמך אך ורק על רצונו הטוב.
בין הגורמים שהתנגדו להסדר נמנים הכונס הרשמי ומשרד השיכון - הנושה העיקרי בתיק, עם חוב של כ-64 מיליון שקל. השופטת ציינה כי כל עוד מתנהלת נגד אפל גם חקירה פלילית - לרבות על ידי רשות המסים - נדרשת זהירות כפולה, ובוודאי שאין מקום לאשר את ההצעה הנוכחית.
מאז 2011, אז נפתח הליך פשיטת הרגל לבקשת המדינה, מנסה אפל להגיע להסדר עם נושיו - לרבות בנק דיסקונט (7.7 מיליון שקל), רשות המסים (כ-5 מיליון שקל) ובנק הפועלים (1.6 מיליון שקל). מדובר בחובות שאושרו מתוך תביעות כוללות בסך 156 מיליון שקל, כאשר לאחרונה אף הוגשה תביעת חוב נוספת נגדו על ידי יואב אדוארד - שותף עסקי לשעבר - בסך 50 מיליון שקל. תביעה זו טרם הוכרעה.
במהלך הדיונים, אפל טען כי הוא מעוניין לסיים את ההליך, לשוב לעבודה ולהוכיח כי בכוחו לפרוע את חובותיו. לדבריו, הוא מוכן לוותר על עקרונות ועל טענות רבות - לרבות טענות על רדיפה מתמשכת מצד המדינה - כדי "לצאת לדרך חדשה". בדיון במאי אף טען: "בניתי מעל 200 פרויקטים בישראל, שילמתי מסים, אני יודע לעבוד".
- ליקויים התגלו בדירה בת 50 - הקבלן והמשווק יפצו
- דיירת רחוב לשעבר תקבל מחיקת ריביות עבור חובותיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הגג חזר לדיירים: מה מותר בבניינים משותפים?
אלא שלטענת בית המשפט, גם ההצעה החמישית לא הביאה עמה את המידע המתחייב - בפרט אודות בעלי המניות העתידיים בחברות שיפעיל, המימון לפעילותן והתחייבויות קונקרטיות. בכך המשיכה המגמה המאפיינת את ההצעות הקודמות - מחסור בפרטים, העדר ערבויות ודרישה להסרת מגבלות.
בית המשפט מציב תנאים ברורים להסדר עתידי
השופטת העניקה לאפל דדליין נוסף: עד ל-1 בינואר 2026 עליו להגיש הסדר מתוקן ומפורט, שיגובש בתיאום עם המנהל המיוחד, עו"ד חגי אולמן, ועם הכונס הרשמי. על ההסדר החדש לכלול תשלום מלא לכלל הנושים המאושרים, הוצאות ההליך, ערבויות חיצוניות - וביצוע בפרק זמן קצר, שאינו תלוי בהכנסות עתידיות לא ודאיות.
החלטת בית המשפט מגיעה אחרי שנים של ניסיונות כושלים לגבש הסדר, ומציגה מסר ברור: גם אם הכוונה המוצהרת היא חיובית, כל עוד אין ביטחון ממשי - לא יוסר סד ההגבלות, ולא יינתן אשראי של אמון מחודש לחייב ותיק.
דודי אפל הביע התנגדות חריפה להחלטת השופטת והודיע כי יערער לבית המשפט העליון. לדבריו, מדובר ב"רדיפה שנמשכת כבר 45 שנה" וכי "אם יתנו לי לעבוד - אוכל להחזיר את כל החוב. אני לא חייב שקל לאף אחד, שילמתי את הכספים והסכמתי לשלם שוב - אך המדינה מסרבת לקבל את הכסף. הם רוצים את החיים".
- 3.אנונימי 23/10/2025 20:44הגב לתגובה זותן לבן אדם אמון. למה לנהוג כך אטימות וחוסר חמלה. חבל
- פצ 24/10/2025 08:59הגב לתגובה זומערכת המשפט עובדת לפי חוקים לא אמון. חוץ מזה שהנל שור מועד לאללה
- 2.לא מאשרים כי לא הוצא שוחד עבור הפחתת חוב (ל"ת)אנונימי 23/10/2025 17:29הגב לתגובה זו
- 1.דודי השקרן 23/10/2025 17:06הגב לתגובה זומי מאמין לדודי אפללחברו הטוב דרעי אבי ההשתמטות משירות תורתם אמנותם ליריב לוין שהוקלט סוחר עם אפל במינויים במערכת המשפט
מלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicherהעליון דחה את תביעת בעלי היחידות במלון מלכת שבא אילת
המאבק בין בעלי יחידות הנופש לבין הנהלת מלכת שבא מגיע שוב לבית המשפט, והעליון קובע: החוזה הוא סגור, ואין מקום להוסיף לו הבנות או מצגים חיצוניים. בעלי הזכויות ביקשו לכפות מינוי חברת ניהול בינלאומית ולשמר את דמי הניהול הישנים; ההנהלה טענה כי ההסכמות חוזיות
בלבד. פסק הדין מספק הצצה לעולם החוזים המסחריים, למחירם של מצגים חוץ־חוזיים - ולגבולות תום הלב
בשעות הבוקר המאוחרות באולם בית המשפט העליון בירושלים, כשהצדדים שוטחים את הטענות האחרונות שלהם ורחש קל ממלא את החלל, נדמה היה כי הסכסוך רב־השנים סביב ניהול מלון מלכת שבא באילת עומד לקבל הכרעה סופית. מאחורי הדרמה המשפטית הסתתר סיפור מורכב על הבטחות, על הבנות שנולדו מחוץ להסכמים חתומים, ועל שורה של בעלי יחידות נופש שהרגישו כי ההנהלה חייבת להם יותר ממה שנכתב על הנייר. הם ביקשו שבית המשפט ייתן תוקף להבנות שלא נכנסו לחוזה, אך העליון קבע בפשטות כי החוזה הוא חוזה סגור, ואין להוסיף עליו דבר.
המערערים, קבוצת בעלי זכויות ביחידות הדיור שבמלון, טענו כי בעת שרכשו את היחידות הוצגו בפניהם מצגים ברורים וחד־משמעיים, שלפיהם המלון ינוהל תמיד בידי חברת ניהול בינלאומית כמו הילטון, ושדמי הניהול שעליהם לשלם יישארו קבועים - 3 דולרים למ"ר לחודש. לטענתם, מעבר ללשון הכתובה, הם הסתמכו על רוח הדברים, על דפוסי ההתנהלות בין הצדדים ועל תחושה שלפיה תנאים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מן העסקה.
ההנהלה, מצדה, טענה כי הכל מצוי במסמכים: שלושה הסכמים מפורטים שפורטו עד דק, המהווים מערכת חוזית סגורה, שאינה פתוחה לשינויים אלא בהסכמה בכתב. לטענתה, לאחר שהסתיימה התקשרותה עם הילטון לאחר 20 שנה, פג תוקפו של מנגנון דמי הניהול הישן, ויש להחיל את עקרון המשק הסגור: כל בעל יחידה נושא בחלקו היחסי בהוצאות הניהול בפועל, בהתאם לשטח היחידה. השופטים אלכס שטיין, נעם סולברג ויעל וילנר, שישבו בהרכב, הכריעו באופן חד וברור. אך כדי להבין את משמעות הכרעתם, חיוני להעמיק רגע במערכת היחסים המורכבת שהצדדים כרתו לפני שנים.
"מערכת חוזית מפורטת עד-דק"
העליון הדגיש כי במקרה זה קיימת מערכת חוזית סגורה, ברורה, מפורטת וממצה. השופט שטיין כתב כי המערערים, "חתמו על מערכת חוזים עסקית שפורטה לפרטי-פרטים", וכי לא יישמעו טענות בדבר מצגים חיצוניים או הבנות שלא קיבלו ביטוי מפורש בהסכמים עצמם. הוא ציין במפורש כי, "אלה הן מושכלות היסוד" של דיני החוזים, ושכל ניסיון לסטות מהן פוגע ביציבות העסקית ובוודאות המשפטית.
- כולם בחו"ל? לא בדיוק. יותר אנשים בנופש במלונות מאשר לפני הקורונה
- בוקינג: הכתה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה; עולה 4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסכמים - הסכם הרכישה, הסכם הניהול והסכם ההצטרפות למאגר - כולם כללו סעיפים ברורים המצהירים כי האמור במסמכים ממצה את כלל ההבנות בין הצדדים, וכי כל שינוי או תוספת מחייבים חתימה בכתב. כפי שמדגיש פסק הדין, בהסכם הרכישה נקבע כי הרוכש "אין הוא מושפע […] מכל פרסום, הצהרה, הבטחה, מצג או אמירה בע״פ או בכתב ואשר לא נכללו בהסכם זה". באותו קו נכתב גם כי כל שינוי בהסכמים "לא יעשו ולא יכנסו לתוקף אלא בכתב ובחתימת הצדדים".
ליקויים חמורים התגלו בדירה בת 50 - החברות שבנו ושיווקו יפצו
זוג רכש דירה שנבנתה ב-1975 וחי בה שנים ארוכות בשקט, עד ששיפוץ תמים חשף תשתיות מסוכנות וליקויים מבניים עמוקים שהיו קיימים בה. בית המשפט קבע כי מקורם בבנייה רשלנית בעת האכלוס, ופסק לזוג פיצוי בסכום כולל של 370 אלף שקל. עוד קבע השופט כי חלוף הזמן לא פוטר
את החברות מאחריותן לפגם יסודי שהוסתר מן העין במשך עשרות שנים
כשבני הזוג החלו בשיפוץ בדירתם הישנה, הם לא דמיינו שהעבודה תוביל לחשיפה של מציאות אחרת לחלוטין מזו שהכירו במשך יותר מ-40 שנה. הדירה, שנמסרה לדיירים הראשונים ב-1975, שימשה אותם לאורך שנים ללא אירועים מיוחדים. הם חיו בה, גידלו בה משפחה, העבירו בה חגים ושגרות יומיומיות, והניחו שהבית, כמו כל מבנה ישן, מתבלה עם הזמן אך ממשיך לעמוד יציב. אלא שבתוך קירות הבטון הסתתרו ליקויים חמורים, כאלה שאינם קשורים לשימוש או לגיל המבנה, אלא לשיטת הבנייה עצמה. ליקויים שזוהו רק כשהוסרה שכבת הריצוף הישנה, נפרצו חלקים מהקירות ונחשפו תשתיות שלא תאמו את המצופה מבנייה תקנית, גם באותה תקופה.
במסגרת העבודות הראשוניות הם הביאו למקום מהנדס לטובת ביצוע בדק בית. בדו"ח שלו, ציין המהנדס כי, "אין מדובר בפגמים שהיו אמורים להיגרם כתוצאה מבלאי טבעי של השנים, אלא בליקויים מערכתיים שמקורם בביצוע לקוי בעת הקמת הבניין". בין הליקויים שנמצאו: שקיעת רצפה חריגה שלא תאמה כל תקן הנדסי, מערכת איטום פגומה לחלוטין שמעולם לא נבנתה כראוי, וסדקים עמוקים בקירות הנושאים של הדירה. המהנדס קבע כי חלק מהליקויים היו מסוכנים ממש, וכי "מצבה של הדירה דרש טיפול מיידי כדי למנוע פגיעה פיזית אפשרית". בני הזוג הופתעו, שכן מעולם לא קיבלו כל אינדיקציה לכך שהדירה אינה עומדת בדרישות המינימליות של בטיחות ומבנה.
לאחר שהתברר שמדובר בליקויים שהיו קיימים כבר בעת המסירה, החלטתם לפנות לבית המשפט היתה בלתי נמנעת. החברות הנתבעות - חברת השיכון הממשלתית שבנתה את המבנה וחברת השיווק שליוותה את מכירת הדירות - טענו מנגד כי לאחר 40 שנה ויותר מאז האכלוס, התנתקה כל אחריות אפשרית לליקויים. לטענתן, לא ניתן להאשימן במצב שנוצר לאחר כה הרבה זמן, ובוודאי שלא ניתן לצפות מהן לממן תיקון בדירה שהתיישנה באופן טבעי.
פגמים מערכתיים שהיו קיימים כבר ביום שבו נמסרה הדירה
אלא שבית המשפט ראה את הדברים אחרת. בפסק הדין שפורסם נקבע כי, "ליקויים מבניים יסודיים אינם נבחנים לפי מועד גילויים אלא לפי מועד היווצרותם". עוד נכתב כי כשהליקוי הוא כזה שאדם סביר אינו יכול לגלות בעת המסירה, וכשמהותו קשורה למשגה הנדסי שנעשה בשלב הבנייה, האחריות נותרת על כתפי החברות, גם אם עברו שנים רבות. בית המשפט הדגיש כי אין מדובר בהחלפת אריחים, צבע מתקלף או תזוזות קלות הנובעות מבלאי טבעי, אלא בפגמים מערכתיים שהיו קיימים כבר ביום שבו נמסרה הדירה לרוכשיה הראשונים.
- חיכו 14 שנה כדי שגינדי תתקן ליקויים - וזה הפיצוי
- הגשם הוביל להפסקות חשמל - הקבלן התנער מאחריות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשבית המשפט בחן את טענות החברות הנתבעות, התברר כי הן לא הציגו שום ראיה שסותרת את הממצא ההנדסי המרכזי: הליקויים נעוצים בשלב התכנון והביצוע. מנגד, חוות הדעת שהציגו בני הזוג היתה מפורטת וברורה, ובית המשפט קיבל אותה במלואה. "אינני יכול להתעלם מהמסקנה החד־משמעית העולה מחוות הדעת ומהבדיקות בשטח", כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי "אין ספק כי מקורם של הליקויים בבנייה רשלנית, ואין בידי לקבל את הטענה כי עניין זה ניתן לייחס לשיני הזמן". השופט ציין גם כי אף שהליקויים התגלו לאחר עשרות שנים, אין בכך כדי לפטור את הקבלן מאחריותו הבסיסית למסירת דירה תקינה וראויה למגורים.
