דודי אפל רצה לשלם את החוב לנושים - למה בית המשפט ביטל את ההסדר?

הקבלן לשעבר שנמצא כבר יותר מעשור בהליך פשיטת רגל הציע לשלם את מלוא חובו כלפי הנושים, אך ביהמ"ש קבע: ההצעה חסרה מידע מהותי, אין ערבויות והפער בין ההתחייבות למקורותיה מטריד

הצעה חמישית - ודחייה חמישית: השופטת לא משתכנעת

השופטת איריס לושי-עבודי מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את הצעתו החמישית של דודי אפל להסדר חוב עם נושיו, הצעה שעמדה על תשלום של כ-87 מיליון שקל - סכום זהה לגובה תביעות החוב שאושרו. אפל הציע לפרוס את ההחזר לארבע פעימות על פני שש שנים, תוך התחייבות להעביר 60% מהכנסותיו לקופת ההסדר. בשלב מתקדם יותר ההחזר היה אמור לרדת ל-50%, עד להשלמת הסכום.

למרות זאת, השופטת קבעה כי "רב הנסתר על הגלוי", בעיקר בכל הנוגע למקורות המימון שיאפשרו לאפל לעמוד בהתחייבויותיו. זאת, בזמן שהוא עצמו טוען כי אינו מחזיק נכסים פרט לקצבת זקנה. הצהרותיו לגבי רכישת חברות נדל"ן נוספות, כמו מגדל הזוהר וא.ב. התחדשות עירונית, לא לוו בפירוט מספק לגבי מקורות המימון או מבנה הבעלות העתידי של החברות.

אין ערבות - יש דרישה להסרת מגבלות

לפי החלטת בית המשפט, אחת מנקודות הכשל המרכזיות בהצעה היא היעדר ערובות או ערבויות חיצוניות. אפל ביקש להסיר מעליו את מגבלות פשיטת הרגל, אך לא הציג כל בטוחה שתבטיח את ביצוע ההסדר - מה שהוביל את השופטת לקבוע כי הנושים נדרשים להסתמך אך ורק על רצונו הטוב.

• דוד אפל מציע הסדר חוב של 50 מיליון שקל: ניסיון לחזור לפעילות עסקית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בין הגורמים שהתנגדו להסדר נמנים הכונס הרשמי ומשרד השיכון - הנושה העיקרי בתיק, עם חוב של כ-64 מיליון שקל. השופטת ציינה כי כל עוד מתנהלת נגד אפל גם חקירה פלילית - לרבות על ידי רשות המסים - נדרשת זהירות כפולה, ובוודאי שאין מקום לאשר את ההצעה הנוכחית.

מאז 2011, אז נפתח הליך פשיטת הרגל לבקשת המדינה, מנסה אפל להגיע להסדר עם נושיו - לרבות בנק דיסקונט (7.7 מיליון שקל), רשות המסים (כ-5 מיליון שקל) ובנק הפועלים (1.6 מיליון שקל). מדובר בחובות שאושרו מתוך תביעות כוללות בסך 156 מיליון שקל, כאשר לאחרונה אף הוגשה תביעת חוב נוספת נגדו על ידי יואב אדוארד - שותף עסקי לשעבר - בסך 50 מיליון שקל. תביעה זו טרם הוכרעה.

במהלך הדיונים, אפל טען כי הוא מעוניין לסיים את ההליך, לשוב לעבודה ולהוכיח כי בכוחו לפרוע את חובותיו. לדבריו, הוא מוכן לוותר על עקרונות ועל טענות רבות - לרבות טענות על רדיפה מתמשכת מצד המדינה - כדי "לצאת לדרך חדשה". בדיון במאי אף טען: "בניתי מעל 200 פרויקטים בישראל, שילמתי מסים, אני יודע לעבוד".

• חוב של 1,069 ש' תפח פי 15 - דמי הפיגור נחתכו לאפס
• אושרה העלאת שכירות לדייר מוגן בחנות - אחרי 36 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• דירות בכיכר המדינה, פנטהאוז בראשון, מרצדס, יהלומים, ומזומנים...

אלא שלטענת בית המשפט, גם ההצעה החמישית לא הביאה עמה את המידע המתחייב - בפרט אודות בעלי המניות העתידיים בחברות שיפעיל, המימון לפעילותן והתחייבויות קונקרטיות. בכך המשיכה המגמה המאפיינת את ההצעות הקודמות - מחסור בפרטים, העדר ערבויות ודרישה להסרת מגבלות.

בית המשפט מציב תנאים ברורים להסדר עתידי

השופטת העניקה לאפל דדליין נוסף: עד ל-1 בינואר 2026 עליו להגיש הסדר מתוקן ומפורט, שיגובש בתיאום עם המנהל המיוחד, עו"ד חגי אולמן, ועם הכונס הרשמי. על ההסדר החדש לכלול תשלום מלא לכלל הנושים המאושרים, הוצאות ההליך, ערבויות חיצוניות - וביצוע בפרק זמן קצר, שאינו תלוי בהכנסות עתידיות לא ודאיות.

החלטת בית המשפט מגיעה אחרי שנים של ניסיונות כושלים לגבש הסדר, ומציגה מסר ברור: גם אם הכוונה המוצהרת היא חיובית, כל עוד אין ביטחון ממשי - לא יוסר סד ההגבלות, ולא יינתן אשראי של אמון מחודש לחייב ותיק.

דודי אפל הביע התנגדות חריפה להחלטת השופטת והודיע כי יערער לבית המשפט העליון. לדבריו, מדובר ב"רדיפה שנמשכת כבר 45 שנה" וכי "אם יתנו לי לעבוד - אוכל להחזיר את כל החוב. אני לא חייב שקל לאף אחד, שילמתי את הכספים והסכמתי לשלם שוב - אך המדינה מסרבת לקבל את הכסף. הם רוצים את החיים".