וולבו מזנקת 30% - למאסק יש הרבה מה ללמוד מהסינים
למאסק כבר קשה להחזיק את ההייפ סביב טסלה. אתמול טסלה פספסה בשורת הרווח והמשקיעים חיכו לשמוע מה הקטר יגיד, המשקיעים ידעו שטסלה עקפה את המסירות ברכבים אבל רצו לדעת עד כמה זה יורד למטה לשורה התחתונה - ושם מאסק פספס. הרווח המתואם למניה הסתכם על 0.50 דולר לעומת הערכות של 0.54 דולר, בעוד ה-EBITDA עמד על 4.23 מיליארד דולר לעומת ציפיות של 3.78 מיליארד דולר.
מאסק נאבק כדי לשמור על קצב הצמיחה של טסלה אבל הסינים מצאו את הנוסחה. והיא, "תופתעו" מגיעה דרך התייעלות, דרך שיפור שרשרת האספקה. כן זה עדיין קיים - חברות שעסוקות בלעשות את אותם הדברים רק טוב יותר. וולבו היא יצרנית רכב וותיקה (במיוחד עם נשווה לטסלה) שנוסדה עוד כבר ב-1927, וולבו רשמה ברבעון השלישי רווח תפעולי של כמעט 6 מיליארד קרונות שבדיות פי ארבעה מהתחזיות. ובעקבות זה המניה זינקה ביותר מ-30% בבורסת שטוקהולם - העלייה החדה ביותר מאז ההנפקה. זו יצרנית שבמשך שנים הייתה בשוליים אבל בזכות קיצוץ אגרסיבי בהוצאות הרווחיות חזרה לליבה והיום היא כיכבה בראש הכותרות בעולם.
הקרדיט כולו של: ג’ילי
למי שמגיע הקרדיט לכל המהפך זה ג'ילי. מאחורי וולבו עומדת קבוצת ג’ילי הסינית, שרכשה את וולבו מפורד בשנת 2010 תמורת 1.8 מיליארד דולר בלבד. אז זה היה נראה ממש הימור וגם לא הבינו איך האסייתים יצליחו להבריא ולהמריא עם וולבו. אבל מסתבר שבג'ילי יודעים דבר או שניים בניהול והעסקה הזאת היא שווה זהב בשבילם - כיום וולבו נסחרת בכ-9.6 מיליארד דולר. ג’ילי נתנה לוולבו גב פיננסי רחב וחופש פעולה ניהולי, ושילבה בין טכנולוגיה ושרשרת אספקה סינית לבין עיצוב, הנדסה ותפיסת איכות סקנדינביים. השילוב הזה הוליד נוסחה אחרת: ייצור יעיל, פחות ראוותנות, ומיקוד בתוצאות. וזה אם שוב נשווה לטסלה בזמן שטסלה מתמודדת עם שחיקת ברווחיות והאטה בביקושים.
וולבו רשמה ברבעון השלישי רווח תפעולי של 5.9 מיליארד קרונות שבדיות (כ-627 מיליון דולר) לעומת תחזיות של 1.6 מיליארד בלבד. הרווח הנקי עלה ב-4% ל-4.51 מיליארד קרונות, וההכנסות הסתכמו ב-86.4 מיליארד קרונות – ירידה של 7% לעומת השנה הקודמת. אף על פי כן, הרווחיות התפעולית עלתה ל-6.9%, כמעט כפול מהתחזיות, והמרווח הגולמי השתפר ל-24.4% לעומת 17.7% ברבעון הקודם. מאחורי המספרים עומדת הנהלה חדשה בראשות האקן סמואלסון, שחזר השנה לתפקיד המנכ"ל. בשישה חודשים החברה צמצמה כ-3,000 משרות, הקפיאה השקעות והורידה את הוצאות ההנהלה בכשליש מה שתרם לשיפור המהיר ברווחיות.
במקביל, וולבו מצאה פתרון חלקי גם ללחצי הסחר. הסכם חדש בין האיחוד האירופי לארה"ב הוריד את המכס על רכבים אירופיים ל-15%, והחברה מתכננת להעביר חלק מקווי הייצור לרכבי היבריד לארה"ב עצמה. סמנכ"ל הכספים, פרדריק הנסון, הסביר כי הפגיעה ברווחיות השנתית תהיה כעת קטנה מהצפוי ירידה של כ-1% בלבד לעומת הערכה קודמת של עד 2%. עם התייעלות מתמשכת ורווחיות משופרת, שווי השוק של וולבו קאר טיפס לכ-9.6 מיליארד דולר, הגבוה ביותר מאז ההנפקה ב-2021.
ג’ילי עצמה, שהוקמה בשנות ה-80 על ידי לי שופו כיצרנית מקררים, הפכה במרוצת השנים לקונצרן רכב וטכנולוגיה מהבולטים בעולם. בשנות ה-90 עברה לייצור מכוניות, תחילה לשוק המקומי הסיני ובהמשך לשווקים בינלאומיים. כיום היא מחזיקה במותגים כמו לוטוס הבריטית, Lynk & Co ופרוטון המלזית, וגם בשיתופי פעולה אסטרטגיים עם מרצדס. ההצלחה של וולבו היא דוגמה מובהקת לאסטרטגיה שלה שילוב בין יציבות לגמישות, בין יציבות אירופאית וגמישות סינית. מניית ג’ילי, שדשדשה במשך שנים, עלתה מתחילת השנה בכ-24%, והקבוצה כולה נסחרת כיום לפי שווי של כ-88.7 מיליארד דולר.
- 2.אנונימי 23/10/2025 19:10הגב לתגובה זוכל השטיק שלהם עכשיו זה הFSD שלא עובד ובחיים לא יעבוד
- 1.וואו איזו השוואה הזויה חברת רכב שמרנית של 10Bלעומת חברה שהפכה את העולם ומתקרבת למועדון הטריליון .. (ל"ת)אנונימי 23/10/2025 18:31הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
