היום השחור בבורסות מצית את השפל הגדול ומיקרוסופט מביעה אמון ברשת חברתית בתחילת דרכה

24 באוקטובר 2023 - 90% מהנשים באיסלנד שובתות במחאה על פערי שכר מול גברים

ב-24 באוקטובר 2023 התקיימה באיסלנד אחת מהשביתות הגדולות והבולטות בתולדותיה: יותר מ-90% מהנשים במדינה נמנעו מלהגיע לעבודה, כולל משרות ציבוריות, פרטיות ואף משרות הנהגה בכירה. מטרת השביתה הייתה למחות נגד פערי השכר בין נשים לגברים ואלימות מגדרית. נשים רבות סירבו גם לבצע עבודות לא מתוגמלות בבית, במטרה להמחיש את ערכן הכלכלי בחברה.

מדובר במדינה הנחשבת למובילה עולמית בשוויון מגדרי, אך גם בה קיימים פערים: לפי הערכות באותה תקופה, נשים הרוויחו בממוצע כ-21% פחות מגברים. השביתה כללה את ראשת הממשלה עצמה, קטרין יקובסדוטיר, שהודיעה כי לא תעבוד ביום זה ותצטרף לשובתות. ההיעדרות ההמונית של נשים משוק העבודה באותו יום יצרה שיבושים בתחבורה הציבורית, במערכת הבריאות, בחינוך ובמגזרים נוספים.

ההשפעה הכלכלית של השביתה הייתה מורגשת בטווח הקצר, בעיקר בהפסדים תפעוליים במגזר הציבורי ובשירותים החברתיים. אולם ההשלכות החשובות יותר היו תודעתיות ורגולטוריות: השביתה חידדה את ההבנה שפערי שכר אינם רק בעיה מוסרית, אלא גם נטל כלכלי מובהק על חברה שמבקשת למצות את הפוטנציאל של שוק העבודה שלה. יוזמות חקיקה חדשות לבדיקת שכר הוגן לפי מגדר קודמו בעקבות המחאה, ובמגזרים שונים החלה תנועה להעלאת שכר לעובדות בתחומי הבריאות, החינוך והשירותים החברתיים.

המהלך עורר הדים בינלאומיים והוביל לתמיכה רחבה מגופים בינלאומיים, כולל האו"ם וארגוני זכויות נשים. מדינות נוספות החלו לשקול חקיקה דומה, ואיסלנד ביססה את עצמה כמודל לחיקוי. חברות גדולות במדינה החלו בבחינה פנימית של מבנה השכר שלהן, וחלקן אף פרסמו באופן פומבי את פערי השכר ומחויבותן לצמצומם. 

• הסכנה הגדולה - משבר נזילות, האם השווקים קרובים לשם?
• החוזים עברו מירידות של כ-2% לעליות קלות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

24 באוקטובר 2007 - מיקרוסופט מביעה אמון בפייסבוק: רוכשת 1.6% ב-240 מיליון דולר

ב-24 באוקטובר 2007 הודיעה מיקרוסופט על השקעה אסטרטגית של 240 מיליון דולר ברכישת 1.6% ממניות חברת פייסבוק. העסקה, שבוצעה לפי שווי של כ-15 מיליארד דולר לפייסבוק, נחשבה באותה עת לעסקת ענק, בעיקר משום שפייסבוק הייתה אז חברה פרטית, צעירה מאוד, עם הכנסות זעומות אך עם קצב צמיחה מסחרר. זו הייתה הפעם הראשונה שתאגיד טכנולוגיה ותיק שם את כובד משקלו מאחורי רשת חברתית שטרם הוכיחה מודל רווח ברור.

באותם ימים מנתה פייסבוק פחות מ-50 מיליון משתמשים פעילים. מיקרוסופט, שהייתה זקוקה למנועי צמיחה חדשים מול התחזקות גוגל, ביקשה לבסס דריסת רגל בעולם הפרסום ברשת, וההשקעה כללה גם שיתוף פעולה פרסומי בלעדי ביניהן. באותה עת גוגל התמודדה על עסקה דומה, אך מיקרוסופט הצליחה לנצח ולהפוך את פייסבוק לשותפה אסטרטגית. מבחינת השוק, זו הייתה הבעת אמון שמיצבה את פייסבוק כאחד השחקנים המובילים העתידיים באינטרנט החברתי.

פייסבוק הונפקה לבסוף במאי 2012 לפי שווי של כ-104 מיליארד דולר, ההנפקה הגדולה ביותר של חברת טכנולוגיה עד לאותו זמן. במהלך השנים צמחה החברה משמעותית, רכשה חברות כמו אינסטגרם ו-וואטצאפ, והפכה לענקית טכנולוגיה עם שווי שוק שהגיע לשיא של כ-1 טריליון דולר ביוני 2021. נכון לשנת 2025, שווייה של החברה, ששינתה מאז את שמה למטא, נע סביב 850-900 מיליארד דולר. עסקת 2007 נחשבת כיום לאחת ההשקעות המשתלמות והחכמות שביצעה מיקרוסופט, גם אם החזקה ישירה שלה לא התרחבה בהמשך.

• היום שבו אפל עשתה מהפכה בעולם המוזיקה וגוגל השיקה את מה שיהפוך אותה לאימפריה
• גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• היום שבו הדאו ג'ונס נפל ביותר מ-22% וההחלטה על תחרות שירים...

למרות שלא החזיקה בפייסבוק לאורך זמן, מיקרוסופט נהנתה מחשיפה לשוק המשתנה והצליחה למצב את עצמה מחדש בתחום המדיה הדיגיטלית. מבחינת פייסבוק, העסקה עם מיקרוסופט סימנה את הרגע שבו החברה הפכה ממיזם צעיר לעסק גלובלי עם פוטנציאל השקעה מהותי.

24 באוקטובר 1983 - המסחר בבורסת ת"א מתחדש אחרי שהושבת לשבועיים 

ב-24 באוקטובר 1983 התחדש המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לאחר שהושעה לראשונה בתולדותיה במשך יותר משבועיים. ההשעיה החלה ב-6 באוקטובר בעקבות קריסת מניות הבנקים הגדולים בישראל, במה שהפך לימים לאחד המשברים החמורים ביותר בכלכלה הישראלית - משבר ויסות מניות הבנקים. במשך שנים ניהלו הבנקים מדיניות של רכישת מניותיהם עצמם, תוך יצירת מראית עין של ביקוש תמידי. התהליך הזה נועד לשמר רווחים מדווחים ולמשוך משקיעים, אך בפועל יצר בועה מלאכותית.

כאשר החלה האטה כללית במשק הישראלי ועלייה בספקנות לגבי ערך המניות, הציבור החל למכור. הבנקים, שניסו להמשיך בויסות, מצאו עצמם מול גל מכירות חסר תקדים ואיבדו שליטה. ערך מניות הבנקים קרס, והמדינה נאלצה להתערב באמצעות חבילת חילוץ, שכללה הלאמה דה-פקטו של המניות והתחייבות לכיסוי נזקים למשקיעים. במקביל, חקירת נסיבות המשבר והאחריות לו הובילה להקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט משה בייסקי.

ועדת בייסקי הפכה לאבן דרך בשיח הציבורי על אחריות דירקטורים, ממשל תאגידי ורגולציה של המערכת הבנקאית. מסקנותיה היו נחרצות, והובילו לפרישת בכירים בענף הבנקאות ולהחמרה ניכרת בפיקוח הממשלתי על הבנקים. 

חידוש המסחר ב-24 באוקטובר התרחש באווירה מתוחה, כאשר המשק איבד אמון במוסדות הפיננסיים. מניות הבנקים נסחרו בשיעורים נמוכים בהרבה מערכם ערב הקריסה, ומשקיעים רבים ספגו הפסדים כבדים. האירוע סימן את תחילת עידן חדש בפיקוח על הבנקים וביחסי ציבור-שוק, וגרם לשינויים רגולטוריים מהותיים שבאו לידי ביטוי בשנים שאחריו. 

24 באוקטובר 1929 - יום חמישי השחור: תחילתה של מפולת הבורסה הגדולה

ב-24 באוקטובר 1929, יום חמישי, החלה בוול סטריט אחת הקריסות ההיסטוריות הדרמטיות ביותר שידע שוק ההון האמריקאי: יום חמישי השחור, שסימן את תחילתה של מפולת הבורסה הגדולה, והכניס את העולם כולו לשפל כלכלי חסר תקדים. כבר עם פתיחת המסחר באותו היום, החלה בהלה בקרב המשקיעים, והבורסה החלה לרדת בקצב חד. כ-12.9 מיליון מניות החליפו ידיים במהלך היום, כמעט פי שניים מהרגיל. המחירים קרסו במהירות, והמערכת הפיננסית נקלעה לסחרור.

הרקע לקריסה היה שילוב של בועה פיננסית שהתנפחה לאורך שנות ה-20, עלייה חדה בשימוש באשראי (לרבות מסחר על בסיס מרג'ין), והיעדר רגולציה מספקת. משקיעים רבים רכשו מניות בכסף שאינו שלהם, בתקווה להרוויח מעליית מחירים אינסופית. כשהשוק החל להראות סימני האטה, הלחץ למכור גבר, ונוצר גל פדיונות עצום. בנקים החלו להתמוטט, חברות נאלצו לפטר עובדים או לפשוט רגל, והאמון הכללי במערכת הכלכלית נשחק.

יום חמישי השחור אמנם לא היה היום הגרוע ביותר מבחינת ירידות. יום שלישי השחור, שהגיע חמישה ימים אחריו, נחשב לקשה עוד יותר, אך הוא סימן את תחילת הסוף של תור הזהב הכלכלי של שנות ה-20. מדד הדאו ג'ונס ירד ב-11% ביום אחד. בשבוע שלאחר מכן המשיכו הירידות, והבורסה איבדה בסך הכול כ-30% מערכה תוך שבועיים. ההשפעות היו הרסניות: מיליוני אנשים איבדו את עבודתם, חסכונות התאדו, הבנקאות האמריקאית התכווצה, והשפל הגדול הפך למציאות יומיומית.

נגיד הפדרל ריזרב באותה תקופה היה רוי יאנג (Roy A. Young), אך הוא לא נחשב לדמות בעלת השפעה ציבורית רחבה. תגובות בולטות יותר הגיעו מצד הממסד הפוליטי והפיננסי. שר האוצר האמריקאי, אנדרו מלון, ניסה להפחית את הדאגה באומרו כי "העסקים חזקים ביסודם", אך האמירה הזו לא הצליחה להרגיע את השוק. גם נשיא הבורסה של ניו יורק, ריצ'רד וויטני, ניסה לבצע רכישות אסטרטגיות של מניות מרכזיות בניסיון לבלום את המפולת, מהלך שתואם עם הבנקים הגדולים, אך בפועל השפעתו הייתה זמנית בלבד.

השפל הכלכלי נמשך לאורך כל שנות ה-30, והביא עמו אבטלה של כ-25% בארה"ב, צניחה חדה בתוצר הלאומי, ורעב נרחב. הממשלה האמריקאית נאלצה להקים גופים רגולטוריים חדשים כגון רשות ניירות ערך (SEC), ולעבור למהפכה כלכלית במדיניות הפנים - ה-New Deal של הנשיא רוזוולט. מה שהחל ביום חמישי השחור כאירוע בורסאי, הפך במהרה למשבר כלכלי, חברתי ופוליטי עמוק, עם השלכות ארוכות טווח על המדיניות הכלכלית בעולם כולו.

אירועים אלה חשפו את חולשות השוק החופשי ואת הצורך במנגנוני פיקוח יעילים. בעקבות השפל הונהגו רגולציות נרחבות בארה"ב, כולל הפרדת בנקאות מסחרית והשקעות, מנגנוני ביטוח פיקדונות, ותוכניות רווחה לאומיות. במקביל, גם כלכלות אחרות בעולם עברו מהפכות דומות. גרמניה, בריטניה וצרפת נקטו מדיניות פיסקלית אקטיבית בניסיון לבלום את ההידרדרות. בסופו של דבר, השפל הגדול עיצב מחדש את פני הכלכלה המודרנית והוכיח כיצד שוק לא מפוקח עלול לגרור מדינות שלמות לקריסה.