משבר נזילות הוא מצב שבו חסר כסף זמין – "מזומן" במונחים פשוטים – כדי לעמוד בהתחייבויות מיידיות. זה לא בהכרח אומר שמישהו פשט רגל או שאין לו נכסים, אלא שהוא לא יכול להמיר את הנכסים האלה למזומן במהירות מספקת. ניתן לדמיין בנק שיש לו המון אג"ח והלוואות בתיק, אבל כולם רוצים את הפיקדונות שלהם עכשיו – ואין לו מספיק שטרות להוציא מהכספת. זהו משבר נזילות, והוא יכול לפגוע בבנקים, בחברות, ואפילו בשווקים שלמים. דוגמה נוספת - חברה שצריכה לשלם לספק 1 מיליון שקל ויש לה יתרת לקוחות של 10 מיליון שקל, אבל הם ישלמו רק עוד חודשיים. אין לה מזומנים ואין לה איך לשלם לספק, למרות שיש לה נכסים=לקוחות. 

היא במשבר נזילות והסיבה לא משנה - זה יכול להיות כי לקוח דחה תשלום ובלבל את התזרים שלה, זה יכול להיות שהיא נדרשה לשלם שכר לעובדים או תשלום לא מתוכנן ששיבש לה את התזרים, כשזה קורה זו בעיה גדולה. באופן הכי טבעי - הולכים לספק ומבקשים דחייה, אבל דמיינו שחברה כזו עו/שה את זה, או בנק שנמצא במצב הזה, כל עסק בעצם שעושה את זה משדר שהוא בצרה, משדר שהחוב שלו לא בטוח וגורם לכך שהאשראי שלו יהיה יקר, ילוו לו בריבית גבוהה יותר.

משבר נזילות הולך יחד עם משבר חוב. זו תמונת ראי, החוב נהיה יקר יותר ובמקרים לא מעטים כבר אי אפשר לשרת אותו. ריי דליו מדבר כבר תקופה ממושכת על משבר חוב וגם כעת אמר שמלחמת הסחר היא רק חלק ממשבר חוב שמתפתח ומאיים על הכלכלות.     

כתבות קשורות למשבר נזילות:

סימן מדאיג משוק האג"ח: האם המפולת תימשך?

• היום השחור בבורסות מצית את השפל הגדול ומיקרוסופט מביעה אמון ברשת חברתית בתחילת דרכה
• החוזים עברו מירידות של כ-2% לעליות קלות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם המשבר הכלכלי רק מתחיל? ואיך משבר בבורסות משפיע על הכלכלה הריאלית?

מתי תדעו שזו מפולת? זיכרונות מהמשבר הגדול של 2008

מדוע הוא מסוכן?

הסכנה הגדולה היא האפקט הדומינו. כשגוף אחד לא יכול לשלם, הוא מושך איתו אחרים. לקוחות נכנסים לפאניקה, שמועות מתפשטות, ופתאום כולם רצים למשוך כסף – מה שנקרא "בהלת בנקים". בלי נזילות, השווקים קופאים: אי אפשר לקנות או למכור נכסים, מחירים צונחים, והאמון נשבר. כשאין אמון, הכלכלה נתקעת כמו מנוע בלי שמן.

• חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
• מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...

מתי זה קרה ומה היו ההשלכות?

דוגמה קלאסית היא המשבר הפיננסי של 2008. בנקים כמו ליהמן ברדרס התמוטטו כי לא הצליחו לגייס מזומן נגד הנכסים שלהם – אג"ח מגובות משכנתאות שהתבררו כרעילות. השווקים קרסו, אשראי נעלם, והכלכלה העולמית נכנסה למיתון עמוק. מיליוני אנשים איבדו עבודות, בתים, וחסכונות. בישראל, משבר נזילות קטן יותר התרחש ב-1983 עם קריסת מניות הבנקים – המשקיעים גילו שהבנקים "שיחקו" עם המניות של עצמם, וכשהבועה התפוצצה, הנזילות נעלמה והבורסה צנחה.

מה פתר את המשברים האלה?

ב-2008, הבנקים המרכזיים – בראשם הפדרל ריזרב – נכנסו לפעולה. הם הזרימו טריליוני דולרים לשווקים דרך הורדות ריבית, רכישות אג"ח (מה שנקרא "הרחבה כמותית"), והלוואות חירום לבנקים. בישראל ב-1983, המדינה התערבה, השתלטה על הבנקים והבטיחה את כספי המשקיעים. הפתרון תמיד דורש יד חזקה שמחזירה את האמון ומספקת נזילות – בדרך כלל ממשלות או בנקים מרכזיים.

האם זה יכול להתרחש עכשיו?

כן, זה אפשרי, אם כי זה כמובן לא בטוח. הריבית עלתה בשנים האחרונות כדי לרסן אינפלציה, והבנקים המרכזיים מתחילים להדק את הברזים אחרי שנים של כסף זול. תיקי השקעות מלאים בנכסים שקשה למכור במהירות – נדל"ן, אג"ח ארוכות טווח, השקעות אלטרנטיביות ואפילו קריפטו. אם יקרה משהו שישבור את האמון – כמו משבר בשל מלחמת הסחר, משבר גיאופוליטי או קריסת גוף פיננסי גדול – משבר נזילות יכול להתפתח. הסיכון קיים, וככל שעובר הזמן בלי פתרונות מהירים, הסיכוי לכך גדל. אנחנו במשחק של זמן. פתרון של עניין המכסים בטווח קרוב עשוי לפתור את הבעיה, היארכות של העניין תגרום למשבר להחריף ותביא לברבורים נוספים - זה יכול להיות משבר נזילות. 

מה הטריגרים שלו?

משבר נזילות לא נולד סתם. הוא צריך זרז. זה יכול להיות זעזוע חיצוני – מלחמה, מגפה, או עליית ריבית חדה שמקפיאה את האשראי, זה יכול להיות גם מלחמת סחר שמשתקת את הפעילות במקומות מסוימים. זה יכול להיות גם פנימי – בנק גדול שמגלה חור במאזן, או קרן השקעות שמתמוטטת תחת לחץ משיכות. ב-2008, הטריגר היה משכנתאות סאב-פריים; ב-2020, הקורונה כמעט גרמה לכך, אבל הבנקים המרכזיים פעלו מהר. כיום, חובות ענק של ממשלות או חברות, או תנודות חריפות במטבעות, נחשבים נורות אזהרה.

הקשר לירידות בשערי האג"ח

אג"ח נחשבות ל"בטוחות", אבל כשהמחירים שלהן יורדים, זה יכול להצית בעיה. ירידת מחירי אג"ח (במקביל לעליית תשואות) מפחיתה את הערך של נכסים שגופים פיננסיים מחזיקים כבטוחות, גורמת לעליית פרמית הסיכון ולחששות גבייה גדולים מבעבר. היא מקשה על המגייסים ומדאיגה את המשקיעים. אם לדוגמה בנק או קרן צריכים להנפיק אג"ח כדי לגייס מזומן והמחירים נמוכים (תשואות גבוהות), הם לא יקבלו מספיק כסף – וכך נוצר משבר נזילות. זה פועל בעוד אופן -- עליית הריבית פוגעת בכדאיות הכלכלית של השקעות ועסקאות ומפחיתה את היקפם. 

נזילות היא מה שמניע את השוק הכלכלי והשוק הריאלי וכשהיא לא קיימת, אין חמצן לשווקים. 

הסיכון הגדול: ירידות במניות ובאג"ח בו זמנית

תופעה נדירה ומסוכנת מתרחשת כשגם שוק המניות וגם שוק האג"ח יורדים יחד. בדרך כלל, הם מאזנים זה את זה – כשמניות צונחות, משקיעים בורחים לאג"ח כ"מקלט בטוח", והמחירים שלהן עולים. אבל כששניהם נופלים, זה סימן שהאמון קורס בכל המערכת. זה נראה ב-2008 לזמן קצר, וזה כמעט קרה שוב במרץ 2020 בתחילת הקורונה, זה קורה בימים האחרונים. הסכנה כאן שיש בעצם בריחה מהשווקים, הסיכון שמשקיעים רואים בשוק גבוה מאוד והם לא מוכנים להשקיע ויוצרים בעצם בעיית נזילות. זה יכול להיות כדור שלג. אין הנפקות, אין כסף, אין עסקאות והשקעות, הבטוחות יורדות הנכסים הרעילים במאזנים עולים,  הבנקים מפסידים על האשראי, הבטוחות יורדות, והכלכלה נכנסת לסחרור. אין מה שיעצור את הסחף, למעט הבנקים המרכזיים. 

הסיכויים משבר כזה עולים על רקע מלחמת הסחר, אבל זה עניין של תרחישים והסתברויות - וגם עניין של מהירות. יש בהחלט תרחיש למשבר כזה והסיכוי שלו לא נמוך. זה תלוי בעד כמה מהר ירוצו לפתרון. אבל זה גם תלוי בעניין חשוב נוסף - אגו. המלחמה הזו יכולה להיות מלחמת אגו של ארה"ב מול סין וכשהאגו מעורב אי אפשר לדעת איך המשבר הזה יתפתח.