משבר נזילות

חברה יכולה להציג רווח נאה בדוח ועדיין להתקשות להעביר משכורות בסוף החודש. הפער הזה, בין רווחיות חשבונאית ליכולת לשלם כאן ועכשיו, הוא לב העניין במשבר נזילות.

המצב נוצר כשמקורות המימון מתייבשים בבת אחת: הבנקים מהדקים את האשראי, גיוסי החוב בשוק נחסמים, והמשקיעים דורשים תשואה גבוהה בהרבה תמורת אותו סיכון עצמו. חברות ממונפות, שנשענות על גלגול חוב שוטף, הן הראשונות להיקלע ללחץ.

בשוק ההון בוחנים נזילות לא רק לפי שורת הרווח, אלא דרך תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, יתרות המזומן ולוח הסילוקין של החוב. הדוחות הכספיים חושפים את הפער הזה, ולעיתים גם את הסדק הראשון בקיר.

הפתרונות מוכרים וכולם כרוכים במחיר: מכירת נכסים בלחץ זמן, גיוס הון בדילול כואב, הסדר מול מחזיקי האג"ח או הזרמה מבעל השליטה. משברי נזילות נוטים להתפשט במהירות, משום שחשש של נושה אחד מדביק את שאר הנושים - ולעיתים הופך את החשש עצמו למציאות.

ההיסטוריה מלמדת שגם גופים גדולים מאוד נפלו לא בגלל שהיו חסרי ערך, אלא בגלל שנגמר להם הזמן. נזילות היא בסופו של דבר שאלה של אמון: כל עוד הנושים מאמינים שהחברה תשרוד, הם ממשיכים לגלגל את החוב. ברגע שהאמון מתנדף, אפילו חברה בריאה יחסית עלולה למצוא את עצמה בלי אוויר.

מציג דף 1 מתוך 3
לכל הכתבות +