נתנאל אריאל
צילום: משה בנימין

ארבעה דברים שהמשקיעים יחפשו הפעם בדוחות הבנקים בוול סטריט

ג'יי פי מורגן, וולס פארגו וסיטי בנק ידווחו מחר. שאר הבנקים הגדולים - בשבוע הבא. האזוריים בשבוע שאחריו. בדרך כלל כולם מסתכלים על שורת הרווח של הבנקים, הפעם השאלה המעניינת היא איכות המאזן שלהם
נתנאל אריאל | (1)

אחרי קריסת הבנקים סיליקון וואלי ו-Signature והלאמתו-מכירתו של בנק קרדיט סוויס למתחרה הגדול UBS בשוויץ, עונת הדוחות תיפתח מחר בוול סטריט באופן רשמי עם דוחות הבנקים הגדולים ג'יי פי מורגן, וולס פארגו וסיטי בנק, כאשר שאר הגדולים גולדמן זאקס, מורגן סטנלי ובנק אוף אמריקה ידווחו צפויים לדווח בשבוע הבא. הבנקים אזוריים פירסט רפובליק וגם PacWest ידווחו בשבוע שאחר כך.

אז לא, אף אחד לא חושב שהבנקים הגדולים הללו צפויים ליפול. הם חזקים יותר, המאזנים שלהם בריאים יותר, ועדיין, החששות מ-2008 קיימים - ומניות הבנקים איבדו אחוזים ניכרים בחודש האחרון. שני המדדים שעוקבים אחרי הבנקים SPDR S&P REGIONAL BANKING ETF ו-KBW Nasdaq Bank (סימול:BKX) נפלו ב-27% וב-19% בהתאמה. נזכיר שבעקבות המשבר ב-2008 קרסו כמעט 500 בנקים בארה"ב (רובם קטנים כמובן), ובהחלט ייתכן שכעת יקרסו בנקים. האורקל מאומהה, וורן באפט, אף התראיין השבוע ואמר שאפשר לצפות לנפילה של בנקים נוספים, אבל גם הוסיף ש"לא צריך להפוך החלטות טיפשיות של מנהלים לפניקה בקרב כל אזרחי ארה"ב. אנשים לא צריכים לדאוג לכך שיאבדו את כספם בבנק אמריקאי". במילים אחרות, לא סביר שכל מערכת הבנקאות בארה"ב נמצאת רגע לפני התמוטטות (לראיון).

מה חושבים אלה שמאמינים שהבנקים חזקים?

משקיעים 'שוורים' מאמינים שחלק ניכר מהחדשות הרעות כבר מתומחרות במניות הבנקים, ושאף על פי שהתחזית לטווח הקרוב עבור הבנקים עשויה להיות עגומה, הבנקים עשויים לבצע ריבאונד כלפי מעלה. כלומר החדשות הרעות כבר מתומחרות אבל חדשות טובות עדיין לא.

מנגד, משקיעים ש'דוביים' חוששים שהגרוע מכל עדיין לא מתומחר במניות הבנקים ושהן עלולות להמשיך לרדת. הסיבה יכולה להיות גם העובדה שהעלאות הריבית של הפדרל ריזרב מן הסתם עלולות לגרום לצרכנים לקחת פחות הלוואות (כי ההחזרים מתייקרים) ולבנקים להכיר ביותר הוצאות להפסדי אשראי שייכנסו למאזנים שלהם. יש אנליסטים בוול סטריט שחתכו את אומדן הרווחים של הבנקים ב-8-10% לשנה הקרובה ולשנה הבאה.

במה יתמקדו המשקיעים בעונת הדוחות הקרובה? הנה ארבעה דברים

1. בריאות המאזן - בדרך כלל השורה התחתונה של הבנקים מקבלות את מירב תשומת הלב בדוחות אבל מתברר שעליית הריבית הביאה לכך שבתיקי האג"ח של הבנקים יש הפסדים לא ממומשים של 620 מיליארד דולר בסוף 2022, ולכן מאזני הבנקים הולכים לעניין מאוד את המשקיעים. חשוב להבין - ההפסדים 'על הנייר' לא יהפכו להפסדים בפועל אלא אם הבנקים ייאלצו למכור נכסים בהפסד כדי להשיג נזילות. אחרי הקריסה של שני הבנקים הפד הגדיר מסגרות מימון כך שלבנקים תהיה גישה קלה יותר לנזילות. ולמרות זאת - המשקיעים ירצו לראות מאזנים בריאים יותר, תוך תשומת לב לרמות הפיקדונות, הלוואות האחרונות מהפד' והמזומנים הזמינים שיש להם.

2. עצירת צמיחת הלוואות. הבנקים עשויים להלוות פחות כסף לאחר העלאת הריבית והחששות של המשקיעים מהלוואות לא טובות. בנקים חייבים להלוות כסף, זה הביזנס שלהם, מזה הם עושים כסף ועדיין - הם לא רוצים להיתפס ככאלה שנותנים שוב הלוואות 'סאב-פריים', בטח בתקופה שכל העיניים של המשקיעים עליהם. אז ייתכן שהם נתנו פחות הלוואות לאחרונה ואם כן - זה עשוי לבוא לידי ביטוי בדוחות. רוב האנליסטים לא חושבים שתהיה ירידה בהלוואות, אבל בהחלט תיתכן האטה בצמיחה בהלוואות ככל שהריבית תישאר גבוהה.

3. הכנסות ריבית נטו קטנות יותר ומרווחי ריבית נטו מצומצמים יותר -  פחות הלוואות חדשות אומרות שהבנקים נוטים פחות לקצור את הפירות של העלאת הריבית של הבנק המרכזי, הפד'. בנוסף, עלויות המימון של הבנקים עולה. בדרך כלל, כשהריבית עולה הבנקים מעלים את הריבית על ההלוואות שלהם מהר יותר מאשר את הריבית על הפיקדונות, וזה מייצר להם רווחים, אבל מה קורה אם המפקידים מושכים את הכסף מהבנקים בחיפוש אחר מוצרים בעלי תשואה גבוהה יותר? או רואים את ערימות המזומנים של המגיפה הולכים וקטנים (הפד' מנסה לצמצם את המאזן העצום שלו). התוצאה במקרה כזה היא שהבנקים עלולים לאבד את מקור המימון הזול שלהם.

קיראו עוד ב"גלובל"

4. הפרשות להפסדי אשראי - עליית הריבית מקשה על הציבור לעמוד בהחזרים שלו. אפשר היה לראות את זה גם בקורונה, הבנקים נאלצו לרשום עלייה בהפרשות להפסדי אשראי וכתוצאה מכך גם התוצאות שלהם נפגעו. המניות הגיבו בהתאם ונפלו. אחר כך בשנת 2021 ואפילו בשנת 2022 הבנקים בעצם ביטלו את ההפרשות הללו ובעצם הכירו בהכנסות - והרווחים שלהם זינקו. כעת החשש הוא שוב לעלייה בהפרשות להפסדי אשראי - ובהקטנת הרווח בשורה התחתונה. בוודאי כאשר החשש הוא מפני מיתון שהולך ומתקרב. הוראות התקן החשבונאי של הפסדי אשראי צפויים (CECL), מוסיפים תנודתיות לדוחות הבנקים מכיוון שהבנקים צריכים לרשום הפסדים צפויים מראש.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמיר יצחק 14/04/2023 05:39
    הגב לתגובה זו
    מחירי מניות הבנקים ----הונאה חייבים לרדת ב25-35 אחוז במצב הזה זה קזינו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

גוגל מחשוב קוונטי
צילום: טוויטר

IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה

שתי ענקיות הטכנולוגיה מציגות התקדמות בתחום המחשוב הקוונטי, שמאותתת כי הגל הבא עשוי לבוא דווקא מהשחקניות הגדולות



מנדי הניג |

בזמן שחברות קוונטום קטנות כמו ריגטי, IonQ ודי-וויב נהנו מתשומת לב רבה בחודשים האחרונים כשבשנה וחצי האחרונות הן מזנקות בין פי 10 לפי 50,  כעת נדמה שדווקא IBM וגוגל מציבות אבן דרך טכנולוגית ומזכירות למשקיעים שהן מובילות בתחום המחשוב הקוונטי.

IBM הודיעה כי הצליחה להריץ אלגוריתם לתיקון שגיאות קוונטיות תוך שימוש ברכיב חומרה קלאסי של AMD מסוג FPGA. מדובר במהלך שמקדם את חזון החברה לבניית מערכות היברידיות שיכולות להיות גם מעשיות וגם ריאליות. המדענים הריצו חישוב על מערכת קוונטית של IBM, ולאחר מכן פענחו את התוצאות על גבי רכיב קלאסי, באופן מהיר וזול בהרבה בהשוואה לשימוש במערכי GPU יקרים. מבחינת IBM, זהו צעד חשוב בפיתוח מערכות שמסוגלות להתמודד עם שגיאות פנימיות במבנה הקוונטי עצמו, נושא שנחשב לחסם מרכזי בדרך לבניית מחשב קוונטי שימושי.

המהלך האחרון משתלב במפת דרכים רחבה שהציגה IBM, הכוללת רצף של שלבים בדרך למחשב קוונטי חסין שגיאות. כבר בשנים הקרובות צפויה החברה לחשוף מעבדים קוונטיים מתקדמים יותר, ביניהם רכיבים כמו Loon ו-Kookaburra, ובטווח של ארבע עד חמש שנים מכונה בשם Starling שאמורה לייצג את השלב האופרטיבי הבא. כל אחד מהשלבים כולל תכנון של חומרה, קוד תיקון שגיאות, ויכולת אינטגרציה עם רכיבי מחשוב קלאסיים.

במקביל, גם גוגל לא נחה. החברה חשפה כי שבב הקוונטים שלה, Willow, הצליח להריץ אלגוריתם בשם "Quantum Echoes" – תהליך חישובי שמדגים מה שמכונה יתרון קוונטי ניתן לאימות. כלומר, מדובר במשימה חישובית שקשה מאוד לביצוע במערכות מחשוב קלאסיות. האלגוריתם שנבחר נועד לבחון את הדרך שבה הפרעות מתפשטות בתוך מערכת קוונטית, תופעה שמסייעת להבין טוב יותר את התנהגות המידע בתנאים לא לינאריים. התוצאה, מעבר להישג המדעי, היא אות לכך שמחשוב קוונטי מתקרב למדרגה שבה יש לו ערך מוסף פרקטי ביחס לטכנולוגיה הקיימת.

בעוד IBM נוקטת גישה הנדסית ממוסדת, עם שיתופי פעולה מול יצרניות חומרה קלאסית ותוכנית רב-שנתית סדורה, גוגל מתמקדת בהצגת פריצות דרך שמדגימות יכולת ברמה מדעית. אך למעשה שתי החברות משלימות זו את זו: הראשונה מציעה תשתית רחבה, השנייה תוקפת אתגרים עקרוניים שנמצאים בלב הפיזיקה הקוונטית.