לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

• הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.

תקציב הביטחון ל-2026 עומד על 110 מיליארד שקל, כ-6% מהתמ"ג. כ-20% ממנו – כ-22 מיליארד שקל – מוקצים לפנסיות קבע. ההגדלות אינן מבחינות בין פורשים מבצעיים למנהליים, מה שמגביל השקעה בטכנולוגיה ובמבצעים. ללא הכשרה, האוצר חוסך 1.2 מיליארד שקל בשנה. הפשרה הזמנית הייתה עולה 800 מיליון שקל לשנתיים עם אפשרות הארכה.

על הפרק ארבע אפשרויות עיקריות: הכשרה מלאה שתוסיף 1.7 מיליארד שקל בשנה ותשמור על תוספת ממוצעת של 9%; פשרה זמנית עם תוספת חלקית של כ-4% בעלות 800 מיליון שקל לשנתיים; ביטול מוחלט שיחסוך 1.7 מיליארד שקל אך יגרום לאובדן 9% לפורשים חדשים; או חקיקה חלקית לפורשים מבצעיים בלבד עם תוספת ממוצעת של 6% בעלות מיליארד שקל בשנה – אפשרות שסיכוייה כמעט אפסיים.

• הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
• שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

המשבר חושף סדקים קואליציוניים: הליכוד תומך בהכשרה מוגבלת, ש"ס ויהדות התורה דורשות קיצוץ בהטבות צבאיות תמורת תמיכה בגיוס חרדים. נתניהו משתמש בנושא כמטבע מיקוח לקראת אישור התקציב. דחיית אגף כוח האדם מדגישה עצמאות מוסדית אך מסכנת את האמון עם הדרג המדיני. אם החקיקה תיכשל, כ-300 פורשים בשנה ייפגעו כלכלית, יוגשו תביעות חדשות ומחסור הקבע – כיום 2,500 משרות פנויות – יחמיר.

בטווח הארוך, מערכת הפנסיה הצבאית גדלה ב-18% בשבע השנים האחרונות, בעוד תקציב החינוך ירד ב-5%. חקיקה שתקשר תוספות לביצועים הייתה חוסכת כ-500 מיליון שקל בשנה, אך דורשת קונצנזוס שאינו קיים כרגע. עד סוף החודש יתברר אם המשבר ייפתר או יתפוצץ, עם השלכות ישירות על תקציב 2026 ועל יכולת צה"ל לשמר כוח אדם איכותי.