במגמת שיפור: האוצר מפרסם דוח מסכם לסכסוכי העבודה במגזר הציבורי ב-2024

משרד האוצר מפרסם לראשונה דוח מסכם של אגף השכר והסכמי העבודה, המנתח את תמונת השביתות, העיצומים וסכסוכי העבודה בשירות המדינה בשנת 2024. לפי הדוח, יחסי העבודה הקיבוציים במגזר הציבורי מציגים מגמת שיפור מתמשכת, עם ירידה בהיקף הצעדים הארגוניים ובמספר הסכסוכים לעומת שנים קודמות.

הדוח מתפרסם בעיצומו של המתנה להכרעת בג"ץ בערעור המדינה על פסק הדין העקרוני בעניין "השכר הראוי" בעת עיצומים חלקיים, סוגיה בעלת השלכות רוחב משמעותיות על כל מערכת יחסי העבודה בישראל.

אגף השכר מצביע על שלושה מהלכים מרכזיים שהובילו ליציבות במערכת יחסי העבודה: הראשון מביניהם הוא ההסכם עם הסתדרות המורים, שנערך ב-2022, והסדיר את מערכת השכר והוביל לשקט תעשייתי יציב ללא סכסוכים במערכת החינוך. בנוסף, הדוח מדבר על הסכם המסגרת עם ההסתדרות הכללית, שנערך ב-2023, ובמסגרתו עוגן מנגנון צעדי התכנסות וקיצוץ מתואמים, על רקע מאמצי המשק למימון המלחמה והצורך בהתנהלות מאוזנת במגזר הציבורי. 

עוד מדבר הרוח על מו"מ מקצועי עם ההסתדרות הרפואית, שנערך ב-2024, שהתנהל לאורך חודשים ארוכים והסתיים בחתימת הסכם קיבוצי מבלי שננקטו צעדים ארגוניים, בניגוד לשנים קודמות שבהן נרשמו עיצומים תכופים. 

• הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
• הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפי האוצר, שלושת המהלכים הללו יצרו תשתית מוסדית יציבה יותר, המבוססת על דיאלוג ושיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ותרמו באופן ישיר לצמצום סכסוכי העבודה בשירות המדינה.

גישור, בירור עובדות ומחקר מקצועי 

הפרסום מתייחס גם ליוזמה משותפת של משרד האוצר וההסתדרות, הקמת מוסד ליחסי עבודה, שנועד לסייע בפתרון סכסוכים בדרכי שלום. במסגרת המוסד מופעלים כלים כגון גישור מקצועי, בירור עובדות ומחקר וכן מנגנוני הידברות מוסדיים. באגף השכר מציינים כי הקמת המוסד מהווה נדבך נוסף בביסוס מערכת יחסי עבודה יציבה יותר, תוך הפחתת תלות בצעדים ארגוניים ותהליכי הכרעה משפטיים.

התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים

לצד המגמות החיוביות, הדוח מצביע על סוגיה עקרונית שנותרה בלתי פתורה, והיא התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים. פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שניתן בעניינם של עובדי ההוראה בחטיבות העליונות, קבע כי בעת עיצומים, גם אם העבודה אינה מתבצעת בשלמותה, יש לשלם לעובדים שכר מלא. המדינה עתרה לבג"ץ בבקשה לביטול ההחלטה, בטענה כי לפסק הדין "השלכות רוחב חמורות" על מבנה יחסי העבודה הקיבוציים ועל יכולתה לשמור על שירות ציבורי תקין. העתירה תלוית הכרעה, ובמשרד האוצר מציינים כי נדרשת הסדרה רגולטורית ברורה, שתשמור מחד על זכות העובדים למחות, ומאידך על חובתה של המדינה לספק שירות ציבורי רציף, יציב וצודק.

• בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
• השכר הממוצע עלה - ההייטק משאיר אבק לשאר הענפים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

אפי מלכין, ממונה השכר והסכמי העבודה ציין כי: "המגמה החיובית בשירות המדינה אינה מקרית, היא תוצאה של השקעה ארוכת טווח בבניית יחסי אמון, בניהול דיאלוג פתוח עם ארגוני העובדים וביצירת מנגנונים מוסכמים לפתרון מחלוקות. מערכת יחסי העבודה בשירות הציבורי מבשילה והופכת יציבה ובוגרת יותר, לטובת העובדים ולטובת הציבור כולו".