אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -1.05%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.

מה שקרה בצים הוא בדיוק זה. היה בעל שליטה - עידן עופר - שהביא מנכ״ל בזמן של תקופת משבר. כשעופר מכר את המניות והחברה הפכה לחברה ללא שליטה, אותו מנכ״ל החליט שהוא רוצה לנצל משבר בשווקים ולקנות את החברה בפחות מהמזומן שיש לה בקופה."

אז איפה לדעתך הכשל המרכזי של הדירקטוריון?

"דירקטוריון החברה היה צריך לרסן את המנכ״ל. במקום זה, במקום להגיד 'אתה לא יכול להיות גם מנכ״ל שתפקידו להציף ערך וגם מי שמנסה לקנות בזול', הם נתנו לזה לקרות. מנכ״ל שרוצה שמניה תעלה היה דואג לחלוק דיבידנד גדול, לשימוש נכון בכסף. מה הם עושים? לא מחלקים, כי הם רוצים לשמור מזומן לקונה. הם רוצים עסקה מיטבית למנכ״ל.

קיראו עוד ב"גלובל"

"הבעיה העיקרית היא ניגוד העניינים, והעובדה שהדירקטוריון לא עושה כלום. ואם זה לא מספיק חמור - אפילו לא מדווחים על זה. ההצעה של המנכ״ל הייתה קיימת חודשים, ורק לפני כשבוע דווח עליה."

נלך רגע אחורה - את מי אתם מייצגים? "מי שמכם" לטפל בזה בשביל בעלי המניות?

"אנחנו מייצגים קבוצה של בעלי מניות, קצת פחות מ-10%. ואנחנו בקשר עם עוד עשרות אחוזים מבעלי המניות בצים. אני לא נכנס למספרים מדויקים."

כלומר יש כאן כוח שיכול להתגבש, סוג של דבוקה? 

"לא דבוקה במובן של דבוקת שליטה, אבל מבחינת כוח הצבעה אנחנו, להערכתי, נצליח בהצבעות ונביא להחלפת הדירקטורים. ואם לא עכשיו - אז בהמשך. אנחנו לא נרפה. 'שלטון המנהלים' שפועל לטובת המנהלים לא יימשך."

לגבי הכוונות לרכישת צים ע"י המנכ"ל זה לא חדש לשוק - זה דובר בתקשורת כבר חודשים אחורה.

"נכון הייתה על זה איזו כתבה, איזו הדלפה. אבל משקיעים לא יכולים להתנהל על בסיס הדלפות. חברה שנסחרת בניו יורק לא יכולה לנהל מידע מהותי דרך כתבות. בשיחות משקיעים שאלו אותם ולא ענו. אין תגובה. הצורך הבסיסי של משקיע הוא לדעת מה קורה. מנכ״ל שרוצה לקנות את החברה זו המהות הכי מהותית שיש, ואי אפשר 'לשכוח' לדווח. זה התנהלות במחשכים."

רק אתמול בכנס הרשות לניירות ערך דיברו דווקא על מגמה הפוכה - לא לדרוש מהחברות לדווח על כל פרט קטן. איך אתה רואה את זה? 

"אני מסכים שלא כל דבר צריך לדווח, וזה כיוון בריא. יש מידע שהוא זניח או כזה שהפצתו יכולה לפגוע בחברה, ולכן יש היגיון לסנן. אבל כאן זה לא המקרה. כשמנכ״ל של חברה ציבורית רוצה לקנות את החברה בפחות מהמזומן שבקופה, זה לא פרט שולי ולא 'רעש'. זה אירוע מהותי ביותר, אולי הכי מהותי שיש. כמי שמחזיק מניה, אני חייב לדעת את זה. זה לא יכול להיות משהו שאני מגלה דרך כתבה בעיתון, ואז אפילו כששואלים את החברה בשיחות משקיעים לא מקבלים תשובה. זה בדיוק סוג המידע שהשוק חייב לדעת."

נניח רגע את המשבר בצד. מה הערך האמיתי שאתה רואה בצים היום?

"זה לא משהו שאפשר לפרט אותו בכמה דקות, אבל בגדול: לצים יש אחד מציי הספינות המתקדמים בעולם. הם חידשו צי בתקופת הקורונה כשהמחירים היו נמוכים. זה נכס עצום. יש להם גם כמות אדירה של מכולות - שזה נכס בפני עצמו. יש להם בערך 3 מיליארד דולר מזומן בקופה ויש פעילות שמייצרת רווחים.

"כדי להעריך שווי, צריך לקחת את המזומן, את הנכסים הקבועים, את היתרונות הטכנולוגיים, את צי הספינות, ולעשות מכפיל על הרווחים. הסך הכולל, להערכתי, מביא אותך למעל כפול מהמחיר הנוכחי."

אבל צריכים גם לקחת בחשבון את המחזוריות בשוק הספנות.

"ברור שיש תנודתיות וחשיפה. זה לא נכס נדל״ן מושכר בתל אביב. אבל זה עדיין לא אומר שהחברה יכולה להיסחר בפחות מהמזומן שלה, כשלא לוקחים בחשבון אפילו ספינה אחת או מכולה אחת. זה עיוות."

אתה חושב שצים צריכה להימכר, או להישאר עצמאית וציבורית?

"זו שאלה רחבה. אני חושב שיש יתרונות לבעל שליטה ברור שנותן כיוון. אבל אם כבר למכור - אז בתנאים הוגנים. ואם לא, אז לנהל את החברה בצורה נכונה עם ממשל תאגידי תקין ואם המנכ״ל התבלבל וחושב שהוא בעלים - הוא יזוז הצידה ויגיע מנכ״ל אחר."

מה מביאים לשולחן שלושת המועמדים שאתם מציעים לדירקטוריון - רון הדסי, קרן בר-חוה ורן גריצרשטיין?

"אני לא נכנס לפרט על האנשים אחד-אחד, צירפנו את הקו"ח שלהם למסמך העמדה, אבל מדובר באנשים מחברות מובילות, בעלי רקורד עשיר, ובעיקר כאלה שהאינטגריטי שלהם מבטיח שלא נהיה שוב בסיטואציה של עסקאות עם מנכ״ל מאחורי הגב."

עד כמה בעיניך אי-הדיווח על הצעת הרכישה של המנכ״ל הוא אירוע משמעותי במבחן הממשל התאגידי?

"תראה, ליוויתי תהליכים רבים בשוק ההון. לא ראיתי מצב כזה: מנכ״ל שמנהל את פעילות הקבוצה וחובש כובע של 'קונה' - ולא מדווחים. איך אפשר להגיד שזה לא מהותי? איך משקיע שקונה או מוכר מניה לא צריך לדעת את זה? ואי אפשר לגלות את זה רק מכתבה בעיתון."

ובמקביל, אתייחס לתוצאות של הרבעון האחרון שבמקביל ההנהלה נתנה תחזית חלשה - כשההנהלה נותנת תחזית חלשה לרבעון הבא בלי כל הסבר מניח את הדעת, זה מתחבר לאותו דפוס של התנהלות. בעיניי, זו דרך לדכא את המניה וליצור תשתית לרכישה בזול. הכל ביחד מצביע על מצב שבו מי שאמור להציף ערך פועל בכיוון ההפוך."

יש כבר הצעות רכש אחרות על השולחן. מה דעתך על Hapag-Lloyd?

"אני לא מכיר מספרים או תנאים, אין עדיין עסקה. אבל באופן כללי זו ענקית עולמית. עצם העובדה שהיא מביעה עניין בצים אינה מקרית. צריך לנהל תהליך שממקסם מחיר."

ומה לגבי השיקול הלאומי - בעלי עניין מקטאר וסעודיה?

"החזקה שלהם שם היא לא שליטה - אם אני זוכר נכון סביב 15%. בעיניי יש כאן ספין שמישהו מייצר. מוקדם לדבר על העסקה לפני שהגיעה לשולחן המשקיעים. צריך פשוט ניהול תחרותי שממקסם מחיר. יש גם אפשרות למכירה בחלקים - פעילות מסוימת למכור, פעילות מסוימת להשאיר. יש אפשרויות."


?כשאתה מסתכל על ההתנהלות של הדירקטוריון מאז שעליתם עם הדרישה - מה היא מספרת לך על האופן שבו מתקבלות ההחלטות בצים היום

תראה מה קרה: הגשנו דרישה להחליף שלושה דירקטורים - יום אחרי זה שניים התפטרו"

ומה עושה הדירקטוריון? ממנה שני דירקטורים חדשים לפני האסיפה. מועדון החברים ממנה את מועדון החברים"

"ומעבר לזה - שוכרים יועצים ועורכי דין כדי להוציא ניירות עמדה נגד בעלי המניות, מכספי החברה. איך אפשר לסמוך עליהם"

?אם מסתכלים קדימה - מה הקריטריון החשוב ביותר בהצעות רכש - מחיר? ודאות? איכות הרוכש

כל הדברים שאמרת

המחיר רלוונטי, היכולת להשלים עסקה חשובה, וגם זהות הרוכש מבחינת אינטרסים של מדינת ישראל - לדאוג שתהיה כאן זרימת סחורות ושצי ספינות יגיעו, אין מניעה למכור למשקיע זר שוק ההון הישראלי צמא להשקעות זרות. פשוט צריך לעשות את זה בצורה אחראית

ואם ההצעה שלכם להחלפת הדירקטורים לא תעבור? מה קורה אז

מה עושים? נמשיך ולא נוותר עד שנשים סוף לשלטון המנהלים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.