מארסק בצרות - האם הגלים יגיעו לצים?
ענקית הספנות הדנית מארסק פותחת את 2026 עם שורה של צעדי התייעלות אגרסיביים, המאותתים על שינוי מגמה בשוק התובלה הימית העולמי. החברה הודיעה על קיצוץ של כ-1,000 משרות במטה ובדרגי הניהול, צעד שנועד לחסוך כ-180 מיליון דולר בשנה, לצד עדכון תחזיות הרווח כלפי מטה. המהלך מגיע על רקע תוצאות כספיות חלשות. ברבעון הרביעי של 2025 ה-EBITDA צנח ל-118 מיליון דולר בלבד לעומת 2.05 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות השנתיות נשחקו ל-54 מיליארד דולר, והרווח הנקי השנתי נחתך ביותר מחצי - מ-6.2 מיליארד דולר ב-2024 ל-2.9 מיליארד דולר ב-2025. הנתון המדאיג ביותר עבור המשקיעים הגיע מחטיבת הליבה של החברה, שבהם עברה מארסק להפסד תפעולי של 153 מיליון דולר.
הנסיגה בביצועים נובעת מהחזרה ההדרגתית של אוניות למסלול השיט דרך
ים האדום, התפתחות שמשחררת קיבולת משמעותית לשוק ומפעילה לחץ כבד על המחירים. התחזית הנוכחית של החברה ל-EBITDA נעה בין 4.5 ל-7 מיליארד דולר, ירידה משמעותית לעומת 9.57 מיליארד דולר שרשמה ב-2025. השוק מגיב להודעה בחריפות, ומניית החברה נופלת עד 8% בבורסת קופנהגן.
המשקיעים מרגישים שהמחזוריות חוזרת לענף.
המחזוריות של ענף הספנות היא מהקיצוניות והידועות לשמצה בעולם הכלכלי, מה שקורה בשנים האחרונות הבליט את הגורמים המבניים שמטלטלים את הענף. הכל נגזר בבסיס מהפער שבין היצע האוניות לביקוש הגלובלי, בשוק הזה נראה שאין איזון יש או "חגיגת רווחים" או "מלחמת מחירים".
בשנים האחרונות נהנה הענף מרצף אירועים חריגים ששינו את כללי המשחק. בהתחלה היה זה משבר הקורונה
שהחל ב-2020 ונמשך עמוק אל 2022, המשבר העולמי שיבש את שרשראות האספקה ויצר פקקי ענק בנמלים.
- מארסק חוזרת לשוט דרך באב אל-מנדב - צים צריכה לדאוג?
- מארסק עם תחזית שלילית ל-2025 - חדשות טובות לאלי גליקמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחר כך, במהלך 2024 ו-2025, המתיחות הביטחונית בים האדום אילצה אוניות רבות להקיף את יבשת אפריקה דרך כף התקווה הטובה. אירועים אלו "חנקו" את הקיבולת הזמינה והקפיצו את תעריפי ההובלה לשיאי כל הזמנים, כשהחברות דיווחו על רווחי עתק.
החברות ניצלו את המזומן שזרם לקופות כדי להזמין ציים חדשים ומתקדמים.
אוניות אלו מגיעות כעת לשוק בנקודת זמן רגישה של רגיעה גיאופוליטית בפתח שנת 2026. עם החזרה לנתיבי השיט הקצרים ותוספת של מיליוני מכולות לצי העולמי, השוק עובר בבת אחת למצב של עודף היצע כרוני. התוצאה היא צניחה חדה בתעריפי ההובלה, שמאלצת את ענקיות הספנות לעבור ממצב
של צמיחה והתרחבות למוד של הישרדות והתייעלות כדי להימנע מהפסדים תפעוליים.
הגורם המרכזי לשינוי במאזן הכוחות הוא הסרת החסמים בנתיב הימי של תעלת סואץ. עקיפת אפריקה האריכה את זמני המסע ב-10 עד 14 ימים וספגה כ-7% עד 8% מקיבולת הצי העולמי. כעת, עם החזרה למסלולים הקצרים בתחילת השנה, השתחררו כ-6% מהקיבולת העולמית בבת אחת, מה שהוביל לירידה של יותר מ-40% בתעריפי המכולות משנגחאי מאז שיא הקיץ האחרון. עבור חברות כמו מארסק המשמעות היא שיפור בזמני האספקה, אבל גם פגיעה ישירה בשולי הרווח הגולמי.
- קוואלקום נופלת 12%, גוגל ב-3%; ברודקום עולה 4% - מה קורה בחוזים?
- מיליונים על קלף: ספר תפילה עתיק יוצא למכירה פומבית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מרים אדלסון הפסידה היום 3 מיליארד דולר: מניית לאס וגאס סנדס...
פתיחת נתיבי השיט משחררת קיבולת ומורידה מחירים
ענקית הספנות הדנית מארסק נכנסת לשנת 2026 עם צעדי התייעלות נרחבים. החברה הודיעה על קיצוץ משרות, צמצום עלויות ותחזית לירידה משמעותית ברווחים, בעקבות חזרה הדרגתית של אוניות למסלולים דרך ים האדום ותחרות גוברת בשוק ההובלה הימית. השינוי בסביבה התפעולית מביא להתאמות אסטרטגיות, כולל שימוש מוגבר בכלים דיגיטליים לייעול פעילויות.
מנכ"ל מארסק, וינסנט קלרק, ציין כי ככל שיותר קווים יחזרו לים האדום, התמחור בענף יתמודד עם אתגרים גדולים יותר. דוגמה לכך היא ירידה של יותר מ-40% בתעריפי מכולות משנגחאי מאז שיא הקיץ, עם ציפיות להמשך הירידה בשבועות הבאים. השינוי מאפשר שיפור בזמני אספקה, אך פוגע בשולי רווח של חברות הספנות.
כחלק מניסיון לבלום את שחיקת שולי הרווח, מארסק הוציאה לפועל תוכנית התייעלות אגרסיבית הכוללת פיטורים של 1,000 עובדים בתפקידי מטה וניהול. זה מהלך שבו מקצצת החברה כ-15% מכוח האדם המשרדי שלה (פחות מ-1% מכלל עובדי הקבוצה), צעד שצפוי להניב חיסכון שנתי קבוע של כ-180 מיליון דולר. לצד הצמצום בכוח האדם, ענקית הספנות מבצעת טרנספורמציה טכנולוגית ומעבירה דגש רב לפרודוקטיביות מבוססת בינה מלאכותית; החברה מטמיעה כלי AI מתקדמים לייעול תהליכים לוגיסטיים מורכבים ושיפור המעקב בזמן אמת אחר מטענים, במטרה להחליף תהליכים ידניים יקרים במערכות אוטומטיות חכמות.
המהלכים של מארסק גם משקפים את הלך הרוח בקרב הנהלות הענף כולו. ענקיות הובלה כמו הפג-לויד (Hapag-Lloyd) הגרמנית וניפון יוסן (Nippon Yusen) היפנית כבר פרסמו הערכות שמרניות ומצפות לרוויחות נמוכה משמעותית בשנה הקרובה, תוך שהן בוחנות צעדי צמצום דומים. למרות הסביבה המאתגרת, מארסק מנסה לייצר לעצמה יתרון תחרותי דרך שיפור איכות השירות; החברה השיקה לאחרונה רשת קווים חדשה בציר מזרח-מערב, שהצליחה להזניק את אמינות המשלוחים לשיעור של מעל 90% הגעות בזמן.
צים תושפע באופן דומה - לחץ על תעריפים וצורך בהתייעלות
גם צים ZIM Integrated Shipping Services -1.06% חברת הספנות הישראלית, צפויה להיפגע מהשינויים. החזרה למסלול ים האדום מקצרת זמני שיט ומשחררת קיבולת, מה שמגביר את הלחץ על תעריפי ההובלה גם בקווים שבהם צים חזקה, כמו אסיה-אירופה ואסיה-חוף המזרחי של ארה"ב. צים נהנתה בשנים האחרונות מרווחיות גבוהה יחסית בזכות השיבושים, אך כעת היא ניצבת בפני ירידה חדה בתעריפים.
החברה כבר דיווחה על ירידה משמעותית בתעריפי הספוט ברבעונים האחרונים, והיא צפויה לראות שחיקה נוספת ברווחיות ב-2026. צים פועלת עם צי מודרני יחסית ובעלת חשיפה גבוהה יותר לקווים ארוכי-טווח, מה שעלול להגביר את הרגישות שלה לירידת מחירים. כמו מארסק, גם צים נוקטת בצעדי התייעלות, כולל אופטימיזציה של מסלולים ושימוש בכלים דיגיטליים לשיפור יעילות.
הלחץ התפעולי מגיע גם מכיוון נוסף, רגולטורי ופוליטי. בימים אלו בוחנת רשות החברות הממשלתיות שינוי מהותי במנגנון הפיקוח על החברה, על רקע דיווחים על מגעים למכירת השליטה וחשש בממשלה מאובדן אחיזה בנכס אסטרטגי. לפי הפרסומים, המדינה שוקלת להחליף את "מניית הזהב" שנקבעה בהפרטת צים ב-2004 בצו אינטרסים חיוניים, כלי רגולטורי רחב וסמכותי בהרבה.
בעוד שמניית הזהב העניקה בעיקר זכות וטו על שינויי שליטה, הצו החדש עשוי לאפשר למדינה התערבות ישירה בניהול, הבטחת פעילות רציפה בנמלי ישראל בשעת חירום ואפילו מינוי הנהלה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי.
הענף כולו נכנס לעודף קיבולת
מחירי הובלה ימית ממשיכים לרדת, עם ציפיות להפסדים אפשריים אצל חלק מהחברות. ענקיות הספנות הזמינו אוניות חדשות בהיקף נרחב, והחמש הגדולות צפויות להוסיף כ-7 מיליון מכולות, כ-20% מהצי הקיים. זה מגביר תחרות על מטענים, במיוחד כשהצמיחה בסחר העולמי במכולות צפויה לעמוד על 2% עד 4%.
מארסק צופה צמיחה דומה בשוק, אך העודף בהיצע עלול להוביל לרווח תפעולי שלילי, עם טווח תחזית מ-1.5- מיליארד דולר שלילי עד מיליארד דולר חיובי. שינוי בהערכת חיי שימוש של אוניות מ-20 ל-25 שנים יפחית פחת בכ-700 מיליון דולר, ויסייע לבלום שחיקה.
הענף חוזר למחזוריות הטבעית שלו, עם עודף קיבולת, ירידת תעריפים ולחץ על שולי רווח. הפיטורים וההתייעלות אצל מארסק משקפים היערכות מוקדמת למחזור שלילי. גם צים וחברות אחרות נמצאות בתהליך דומה של התאמות. השאלה היא עד כמה החברות יצליחו לייצב רווחים, תוך ניצול צמיחה מתונה בסחר. מארסק כבר החלה בהתאמות, כולל שיפורים ברשתות, כדי להתמודד עם האתגרים.
