אחיו של ראש השב״כ במרכז כתב אישום כלכלי ביטחוני

זיני, בן 50, שירת כחייל מילואים והיה אחראי על מעטפת לוגיסטית במסגרת כוח שפעל באזור הדרום. במסגרת תפקידו הוענקו לו היתרי כניסה לשיירות כלים לרצועה, היתרים שאיפשרו לו תנועה חופשית יחסית במרחב רגיש ומבוקר. לפי האישום, הוא ניצל את המעמד וההרשאות כדי להציג מצג שווא מול חיילים במעברים, כאילו מדובר בפעילות מבצעית לגיטימית, ובפועל העביר סחורה אזרחית אסורה.

הפרשה הזו מצטרפת לכתבי האישום הראשונים שכבר הוגשו נגד נאשמים נוספים בפרשה רחבה יותר, שבה על פי החשד פעל מערך הברחות מאורגן, שחיבר בין גורמים ישראלים לגורמים עזתיים, תוך חלוקת רווחים ברורה והיקפים כספיים שמטפסים למיליונים.

לא אירוע נקודתי, אלא שיטה

לצד זיני הוגשו כתבי אישום גם נגד אביאל בן דוד, חייל מילואים נוסף, ונגד אמיר דב הלפרין, אזרח שהיה בקשר עם חלק מהמעורבים. לפי כתב האישום, ההברחות לא בוצעו כאירוע חד פעמי אלא כסדרה של סבבים מתוכננים, עם חלוקת תפקידים ברורה בין מי שאחראי על הלוגיסטיקה, מי שמוביל, ומי שמחבר לגורמים בעזה.

להלפרין מיוחסים חמישה סבבי הברחה, שבגינם קיבל לכאורה כ-4.3 מיליון שקל, כאשר חלק מהסכום התחלק בין מעורבים נוספים. לבן דוד מיוחסים גם חמישה סבבים, עם תמורה כוללת של כ-815 אלף שקל, אם כי בשניים מהם ההברחה הושלמה ללא קבלת תשלום.

• כתב אישום נגד מהנדס תוכנה שניהל תיקים ללא רישיון ולקח עשרות אחוזים מהרווח
• הורשע דניאל קידר – רוצחו של יזם הנדל״ן המנוח אלדד פרי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כתב האישום מציג דפוס שחוזר על עצמו עם סחורה מתואמת מראש, אריזה והסוואה, מעבר דרך נקודות ביקורת תוך הצגת פעילות צבאית שגרתית, והעברה לנקודת מסירה בתוך הרצועה. משם, לפי החשד, הסחורה משתלבת בשוק המקומי בעזה, תחת שליטה או מיסוי של חמאס.

למה דווקא סיגריות

הבחירה בטבק וסיגריות אינה מקרית מאחר ומדובר במוצר עם ביקוש קבוע, נפח פיזי נמוך יחסית ושולי רווח גבוהים במיוחד בתנאי מחסור. לפי עמדת הפרקליטות, הסיגריות הפכו לאחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של חמאס מאז תחילת המלחמה. ההערכה שמופיעה בכתבי האישום מדברת על הכנסות מצטברות של מאות מיליוני שקלים, כסף שמאפשר לארגון לשלם משכורות, לממן פעילות שוטפת ולשמר שליטה אזרחית בשטח.

בהקשר הזה, גם הברחות שנראות בהיקף אישי מוגבל, כמו אלו המיוחסות לזיני, מקבלות משמעות רחבה יותר. כל סבב כזה משתלב בשרשרת שמחזקת את המערכת הכלכלית של חמאס, גם אם המבצע עצמו אינו חלק מהנהגת הארגון.

• הראל ויזל לוקח לג'ורג חורש את הזיכיון לייבוא מוצרי דייסון ויוצר רעידת אדמה בתחום שואבי האבק
• רשות המסים נגד הדרייברים - עצרה חשוד בהעלמת הכנסות של 1.4 מיליון שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ​הכנסת ביטלה את הדרישה לייפוי כוח נוטיוריוני לצורך רישום...

כתב האישום מייחס לכלל הנאשמים שורה ארוכה של עבירות חמורות בהן סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, עבירות מס ועבירות לפי חוק המאבק בטרור. במקרה של חיילי המילואים, מתווספת גם הטענה לשימוש פסול במעמד הצבאי ובאמון שניתן להם.

לפי הפרקליטות, הנאשמים ידעו שהסחורה עלולה להגיע לידי חמאס או גורמים מטעמו, ופעלו למרות זאת מתוך מניע כלכלי ברור. המדינה רואה בכך לא רק עבירה פלילית אלא פגיעה ישירה במאמץ המלחמתי, במיוחד על רקע ההגבלות החמורות שהוטלו על הכנסת סחורות לרצועה מאז פרוץ הלחימה. 

במקביל להליכים הפליליים, המדינה מבקשת גם חילוט של רכוש וכספים בהיקפים משמעותיים, כולל רכבים, נכסי נדל"ן וחשבונות בנק, מתוך ניסיון לפגוע בכדאיות הכלכלית של פעילות כזו.

הרגישות הציבורית והבדל אחד חשוב

לפרשה יש גם מטען ציבורי חריג כשהעובדה שאחד הנאשמים הוא אחיו של ראש השב"כ מוסיפה שכבה של רגישות, גם אם החקירה בעניינו נוהלה במשטרה ולא בשב"כ, כדי למנוע ניגוד עניינים. לפי גורמים המעורים בפרטים, ההפרדה הזו נועדה לשדר מסר ברור - אין חסינות, ואין הקלות, גם כשמדובר בקרבה לצמרת מערכת הביטחון.

הרגישות הציבורית רחבה ועמוקה הרבה מעבר לזהות הנאשמים מאחר והחברה הישראלית עדיין מתמודדת עם ההשלכות של אירועי ה-7 באוקטובר בשכבות רבות וכל חשד לפגיעה מבפנים, בוודאי כזו שנוגעת לכסף ולסיוע עקיף לחמאס, יושב על עצב חשוף במיוחד. בתקופה שבה האמון במערכות והמחיר האנושי של המלחמה עדיין מורגשים היטב, סיפורים מהסוג הזה מקבלים הד ציבורי מיידי ומעמיקים את תחושת המתח והזעם הציבורי.

בשלב זה מעורבים בפרשה כ-16 חשודים, כשנגד 12 מהם כבר הוגשו כתבי אישום, ואחד שוחרר לאחר יותר מחודש במעצר. בפרקליטות מעריכים כי ייתכן שכתבי אישום נוספים יוגשו בהמשך, ככל שהחקירה תעמיק ותיחשף התמונה המלאה של רשת ההברחות.