העליון דחה את הערעור: מעצר בית לנאשמי ההברחות לעזה

15 הנאשמים בפרשת ההברחות לעזה ישהו במעצר בית עד תום ההליכים נגדם - קובעת (16.3.26) שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי-שטייניץ. היא דחתה את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט אלון גביזון) שלא לעוצרם מאחורי סורג ובריח. כנפי-שטייניץ גם עומדת, כמו גביזון, על הבעייתיות שבייחוס עבירות של סיוע לאויב במלחמה ומעשה טרור לנאשמים, ובהם בצלאל זיני (אחיו של ראש השב"כ, דוד זיני).

על פי כתב האישום, הנאשמים (ובהם חיילי מילואים, כמו זיני) היו מעורבים בהברחת סחורות שיטתית ומאורגנת מישראל אל תוך רצועת עזה – בעיקר קרטוני סיגריות וטלפונים ניידים, אך גם ציוד רפואי, מצברים וכיריים – בין  אוגוסט לדצמבר 2025. בשל כך מייחסת להם המדינה סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש טרור, שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ולחלקם גם הלבנת הון (פעולה ברכוש אסור) ועבירות מס (העלמת הכנסותיהם מההברחות). המדינה אומרת, כי רווחיהם של הנאשמים היו למעלה מ-10 מיליון שקל; לאור זאת, שווי הסחורות היה עשרות מיליוני שקלים.

בהקשר לעבירות הביטחון טוענת המדינה, כי במציאות הביטחונית שהתפתחה ברצועת עזה לאחר פרוץ המלחמה, היוותה השליטה על סחורות הנכנסות לרצועה נושא בעל חשיבות עליונה לחמאס, אשר ריכז מאמצים בהשתלטות על סחורות אלה או "מיסוין" בדרכים שונות – כחלק ממאמציו לשיקום כוחו ושימור שרידותו ברצועה. עוד נטען, כי הנאשמים ביצעו את המעשים בעבור בצע כסף, "כשהם מודעים לאפשרות שהסחורות האסורות יגיעו לידי ארגון החמאס ופעיליו, כשהם צופים כאפשרות קרובה לוודאי שיהיה בכך לסייע לאויב-החמאס במלחמתו נגד ישראל".

כנפי-שטייניץ פותחת באומרה: " דומה שאין צורך לומר, שמדובר בפרשה חמורה ומעוררת סלידה. בשעתה הקשה של המדינה, בשעה שאזרחי ישראל נאנקים תחת עול מלחמה, וחיילינו עודם נלחמים ברצועת עזה, בחרו המשיבים לעשות במלחמה קרדום לחפור בו על מנת לגרוף לעצמם רווחים אישיים. במישור העובדתי אין, למעשה, חולק, כי קיימות בעניינם של המשיבים ראיות לכאורה לכל העובדות המפורטות בכתב האישום.

• בג"ץ: הממשלה לא בדקה לפני שהפלתה יישובים בגבול לבנון בחרבות ברזל
• פונה מקריית שמונה, נדרש לצאת מהילטון - ולא יפוצה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"...במישור המשפטי, אין חולק כי המסד העובדתי המתואר בכתב האישום מקים שורה של עבירות פליליות המיוחסות למשיבים, ביניהן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, וכן לקיחה או מתן שוחד. השאלה העומדת במרכז העררים היא שאלה ממוקדת: האם יש במסד עובדתי זה, כדי להקים את יסודות עבירות הביטחון המיוחסות למשיבים, היא העבירה של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, ובעיקר, את העבירה של סיוע לאויב במלחמה" - שכן לטענת המדינה, זו העילה העיקרית למעצר מאחורי סורג ובריח. המדינה טוענת, כי מאחר שחמאס משתלט על הסחורות הנכנסות לרצועה ומשתמש בהן למימון פעילותו - ההברחות מסייעות לו במלחמתו.

ביקורת על היקף הניתוח של המחוזי

כנפי-שטייניץ מותחת ביקורת על גביזון, אשר ניתח באריכות של שאלת קיומן לכאורה של עבירות אלה: "הגם שהתוצאה האופרטיבית אליה הגיע בית המשפט המחוזי, ואף חלק ממסקנותיו, מקובלים עלי, דומה כי בית המשפט המחוזי הרחיק לכת בהחלטתו מעבר לנדרש לשלב זה של הדיון. אף שהיה מקום לקיים דיון בשאלה המשפטית לצורך הכרעה בסוגיית המעצר, מוטב היה שלא לקבוע קביעות כה גורפות ונחרצות. שאלות נורמטיביות מורכבות, טוב אם יתבררו ויוכרעו בתיק העיקרי, לאחר פרישת התשתית הראייתית במלואה, ואין הליך המעצר האכסניה המתאימה להכרעה בהן". 

סקירת הפסיקה, ממשיכה כנפי-שטייניץ, מלמדת שעד היום נעשה שימוש בעבירת הסיוע לאויב (שהעונש המירבי עליה הוא מוות) ב"מקרים מובהקים וקיצוניים של חבירה לאויב וסיוע לפעילות טרור". גישה מרוסנת זו אינה נחלתה של הפסיקה בלבד, אלא באה לידי ביטוי גם בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. פרשת ההברחות מצויה הרחק ממקרים אלה, כאשר איש מבין הנאשמים לא עמד בקשר ישיר עם חמאס ואין ראיה לכך שהסחורות הגיעו בפועל לידי הארגון. הפרקליטות הסבירה בערעור, כי אחרי 7 באוקטובר יש להרחיב את גבולות עבירת הסיוע לאויב, אך כנפי-שטייניץ מגיבה שניסיון זה "אינו חף מקשיים", וכך גם האישום במעשה טרור.

• החלטה נדירה: העליון העלה פי ארבעה את ההוצאות בהן חויב צה"ל
• אזעקה בזמן נהיגה: מה קורה למי שעבר באדום או נסע מהר כדי להגיע למרחב מוגן?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אב הוריש את כל האדמות לבן - האחות תבעה אחרי 47 שנה

תמונה מורכבת של עבירות הביטחון

לדברי כנפי-שטייניץ, "סיכומו של הדיון בעבירות הביטחון המיוחסות למשיבים מעלה תמונה מורכבת. בחינת התשתית העובדתית והראייתית באספקלריה של הפסיקה הנוהגת, מעלה קושי לקבוע בשלב זה כי קיימות ראיות בעוצמה הנדרשת להוכחה לכאורית של יסודות העבירות. הקונסטרוקציה המשפטית שמציעה העוררת צועדת כברת דרך משמעותית מעבר לגבולותיה המוכרים של עבירת סיוע לאויב במלחמה כפי שפורשה ויושמה בפסיקה, ונעדרת לעת הזו עיגון פסיקתי מובהק במעשים שנסיבותיהם דומות.

"אמנם, נוכח תחולתה של הלכת הצפיות; ובשים לב למציאות הביטחונית החדשה עליה מצביעה העוררת, לא ניתן לשלול כי יעלה בידה במעלה הדרך לשכנע את בית המשפט, במסגרת הדיון בתיק העיקרי, כי יש לערוך בחינה מחודשת והתאמה של פרשנות החקיקה אל מול האיומים המשתנים, ולקבוע כי במכלול הנסיבות עניינם של המשיבים הולם את העבירה שבמוקד ענייננו. ואולם, השאלות הנורמטיביות והתקדימיות שהועלו ראוי להן להתברר ולהתלבן במסגרת התיק העיקרי.

"בשלב הנוכחי, הוא שלב הדיון במעצרם של המשיבים, ולעת בחינת הסיכוי הלכאורי להרשעה, לא ניתן להתעלם מגבולות העבירה כפי שהותוו בפסיקה הקיימת, ומן המשוכות המשפטיות הניצבות לפני העוררת. די באמור כדי לפתוח פתח לבחינת אפשרות שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר, כפי שאכן עשה בית המשפט המחוזי". כנפי-שטייניץ קובעת, כי גביזון בחן היטב את עניינו של כל אחד מהנאשמים ואין מקום להתערב בהחלטתו לשחררם לחלופת מעצר.