המספר היומי - 1 מיליארד דולר פיצויים טראמפ דורש מהרווארד. מה מקור הכסף של האוניברסיטה?

הנשיא טראמפ הודיע כי בכוונתו לתבוע את אוניברסיטת הרווארד ולדרוש ממנה פיצוי של מיליארד דולר, בטענה שלא טיפלה כראוי בתופעות של אנטישמיות בקמפוס. לדבריו, מדובר בכשל מוסדי חמור של אחד הגופים החזקים והעשירים ביותר בעולם האקדמי. הדרישה החריגה בסכומה לא נשמעת רק כצעד משפטי, אלא כמהלך שנועד להצמיד תג מחיר כלכלי גבוה להתנהלות של האוניברסיטה. 

לפי הקו שמציג טראמפ, הרווארד לא פעלה בצורה מספקת מול גילויי אנטישמיות מצד סטודנטים וגורמים שונים בקמפוס. הדרישה לפיצוי מוצגת כמהלך שמטרתו לייצר הרתעה. לא עוד ביקורת ציבורית או גינויים, אלא פגיעה ישירה בכיס של האוניברסיטה.

כאן נכנס ההקשר הכלכלי. מיליארד דולר הוא סכום חריג כמעט בכל קנה מידה, אם כי במקרה של הרווארד מדובר עדיין בחלק מוגבל יחסית מהעוצמה הכלכלית הכוללת שלה. עם זאת, עצם העלאת הסכום מחדדת שאלה בסיסית: איך נראים הכספים של הרווארד, ממה מורכב התקציב שלה, עד כמה היא תלויה במדינה, בתרומות ובשוקי ההון, והאם מוסד עשיר כל כך יכול להרשות לעצמו להיתפס כמי שלא נושא באחריות מלאה למה שקורה בתחומו.

התקציב שמזכיר תאגיד בינלאומי יותר מאשר אוניברסיטה

כדי להבין את המשמעות, צריך להסתכל על המספרים. התקציב השנתי של הרווארד עומד על כ-6 מיליארד דולר. זה תקציב שמזכיר יותר תאגיד בינלאומי מאשר אוניברסיטה. החלק המרכזי בתקציב מגיע מקרן ההון של האוניברסיטה, שמוערכת בכ-50 מיליארד דולר.

• טראמפ מודיע על הסכם סחר עם הודו ומוריד מכסים
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים קריטיים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הקרן הזו מושקעת במגוון רחב של נכסים, כולל שוקי הון, נדלן, קרנות השקעה פרטיות ונכסים אלטרנטיביים. מדי שנה מועבר חלק מהתשואה לפעילות השוטפת, כלומר מימון מחקר, משכורות, תחזוקה ומלגות. מדובר במנגנון שמעניק להרווארד יציבות גבוהה יחסית, אבל גם חושף אותה לתנודתיות בשווקים.

במקביל, האוניברסיטה נהנית מתרומות שוטפות בהיקפים עצומים. בוגרים, קרנות משפחתיות ותאגידים מעבירים מדי שנה מאות מיליוני דולרים. חלק מהכסף מיועד למטרות מוגדרות, אבל בד בבד התרומות מחזקות את הגמישות התקציבית ואת המאזן הכולל.

שכר לימוד, תמיכה ממשלתית ותרומות ענק

שכר הלימוד אינו מקור ההכנסה המרכזי. הוא מהווה חלק קטן יחסית מהתקציב, בין היתר בגלל מדיניות מלגות רחבה שמקטינה משמעותית את התשלום בפועל עבור חלק גדול מהסטודנטים. כלומר, זה מקור הכנסה קיים, אבל לא כזה שמחזיק את המערכת.

• אובר פספסה ברווח והמניה צונחת: ההכנסות שברו שיא, אבל התחזיות לא התרוממו
• למה סולאראדג' מזנקת 15%?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מרים אדלסון הפסידה היום 3 מיליארד דולר: מניית לאס וגאס סנדס...

התמיכה הממשלתית קיימת, אבל בהיקף מוגבל. עיקר הכסף מגיע ממענקי מחקר פדרליים, בעיקר בתחומים כמו רפואה, ביולוגיה וטכנולוגיה. אלה כספים שמיועדים למחקרים מסוימים ולא לשימוש חופשי. בד בבד, יש גם הטבות מס ותמיכות עקיפות, אבל חלקה של המדינה בתקציב הישיר נמוך יחסית.

הנקודה הזו חשובה. הרווארד נהנית מעצמאות כלכלית כמעט מלאה, אבל דווקא בגלל זה הציפיות ממנה גבוהות יותר. בעיני מבקריה, העושר הזה מחייב סטנדרטים ברורים של אחריות מוסדית.

בהשוואה לאוניברסיטאות עילית אחרות, הרווארד נמצאת בקצה העליון. ייל וסטנפורד מנהלות קרנות הון של כ-30-40 מיליארד דולר, עם תקציבים שנתיים של כ-4-5 מיליארד דולר. גם שם המודל הפיננסי דומה, עם תלות גבוהה בתשואות ובתרומות, ופחות במימון ממשלתי ישיר.

לעומת זאת, אוניברסיטאות ציבוריות כמו ברקלי או מישיגן פועלות במבנה שונה. חלק משמעותי יותר מהתקציב מגיע מהמדינה, אם כי בשנים האחרונות גם שם נרשמת ירידה בתמיכה הציבורית ועלייה בתלות בשכר לימוד ובתרומות. במילים אחרות, הפערים בין המודלים מצטמצמים, אבל הרווארד עדיין מייצגת קצה ברור של עצמאות כלכלית.המ

המהלך של טראמפ מדגיש עד כמה האוניברסיטאות הגדולות כבר מזמן אינן רק מוסדות חינוך. מדובר בגופים בעלי עוצמה כלכלית, השפעה ציבורית ונראות פוליטית. לכן, עימות סביב אנטישמיות לא נשאר בגבולות הקמפוס, אלא הופך מיד לוויכוח על כסף, אחריות וערכים.

נראה שגם אם הדרישה למיליארד דולר לא תתממש בפועל, עצם האיום כבר מציב את הרווארד במקום אחר. לא רק כסמל למצוינות אקדמית, אלא כגוף עשיר מאוד, כזה שנדרש לתת דין וחשבון גם בזירה הציבורית הרחבה.