לגור לבד, לשלם על שניים: האם הכלכלה הישראלית שכחה את הרווקים?

דור הוולט והבדידות: למה בישראל הכול יקר יותר?

ההוצאה השקטה שחונקת את תקציב היחיד היא התלות בשירותים חיצוניים. כשמבשלים למשפחה, העלות ליחידה צונחת, אבל עבור אדם אחד - הפיתוי לעבור למשלוחים הופך לכלכלי כמעט כמו קנייה בסופר. בישראל, "מס המשלוח" הוא מהגבוהים בעולם: דמי משלוח, דמי תפעול ומינימום הזמנה מכריחים את היחיד להוציא 100-80 שקלים על ארוחה שערכה הריאלי נמוך בחצי. בזמן שבאירופה אפליקציות משלוחים מציעות "מסלולי יחיד" או מנויים מופחתים, השוק הישראלי עדיין בנוי על הזמנות גדולות.

ההשוואה לעולם רק מדגישה את הפער. בערים כמו ברלין, פריז או טוקיו, הכלכלה כבר התאימה את עצמה: ישנן רשתות סופרמרקטים שמתמחות במוצרים בתפזורת, המאפשרים לקנות בדיוק שלוש פטריות או חצי ליטר חלב בלי קנס. בערים אלו קיימים גם מודלים של "מיקרו-מגורים" עם שירותים משותפים שמורידים את הארנונה והתחזוקה ב-40%. בישראל, לעומת זאת, הרגולציה והשוק עדיין שבויים בקונספט של "דירת שלושה חדרים ומעלה". בזמן שהעולם המערבי מפצח את כלכלת האינדיבידואל, הישראלי שחי לבדו נשאר תקוע עם מחירי "משפחה" בתוך מציאות של יחיד.