שבבים
שבבים

אוקראינים תובעים את אינטל, AMD וברקשייר: "שבבים אמריקאיים הגיעו לנשק רוסי"

עשרות אזרחים אוקראינים תובעים את אינטל, AMD, טקסס אינסטרומנטס ומאוזר אלקטרוניקס, בטענה כי כשלי פיקוח ושרשראות הפצה עקיפות הובילו לשילוב שבבים אמריקאיים במל״טים ובטילים שפגעו בהם בין 2023 ל־2025

אדיר בן עמי |

סדרת תביעות שהוגשה השבוע בטקסס מציבה במוקד את יצרניות השבבים אינטלIntel Corp -0.31%  , AMD Advanced Micro Devices -0.92%  וטקסס אינסטרומנטס Texas Instruments Inc. 0.21%  , לצד חברת ההפצה מאוזר אלקטרוניקס שבבעלות ברקשייר האת׳ווי Berkshire Hathaway Inc 0.39%  . התביעות טוענות כי החברות נכשלו במניעת זליגת רכיבים מתקדמים למערכות נשק רוסיות, וזאת אף שהרכיבים מוגדרים כמוצרים כפולי־שימוש הנתונים להגבלות ייצוא מחמירות. מאחורי הגשת התיקים עומדים עשרות אזרחים אוקראינים, הטוענים לפגיעה פיזית ישירה כתוצאה מתקיפות שבוצעו באמצעות מערכות שבהן שולבו שבבים אמריקאיים.


לפי כתבי התביעה, חמישה אירועים בין 2023 ל־2025 מהווים את הבסיס המשפטי: מתקפות שביצעו כלי טיס בלתי מאוישים איראניים וכן טילים רוסיים ארוכי טווח מדגמי KH-101 ואיסקנדר. התובעים טוענים כי המאפיינים הטכניים של השבבים שאותרו בשרידי המערכות תואמים דגמים מסחריים של אינטל, AMD וטקסס אינסטרומנטס, רכיבים שנועדו במקור לשימושים אזרחיים ושאינם אמורים להגיע לצבאות איראן ורוסיה.


תופעה נרחבת של רכישות עקיפות

הרציונל המרכזי בתביעות הוא שהחברות ידעו כי קיימת תופעה נרחבת של רכישות עקיפות מצד גורמים רוסים הפועלים באמצעות מפיצים בינלאומיים, אך נמנעו מלנקוט מאמצים אפקטיביים כדי לעצור את התופעה. לפי התובעים, השילוב בין ביקוש גבוה של תעשיית הנשק הרוסית לבין מערכת אכיפה שאינה אטומה מאפשר עקיפת סנקציות אמריקאיות ואירופיות, והחברות לא החמירו את בקרותיהן אף שהיו מודעות לסיכון.


עו״ד מייקל ווטס, המוביל את ההליך עבור התובעים, אמר במסיבת עיתונאים בוושינגטון כי מדובר בכשל מהותי של החברות ביחס לחובותיהן המשפטיות והאתיות. בדבריו טען שהן הפנימו את מגבלות החוק אך לא פיתחו מנגנוני אבטחה שמסוגלים להתמודד עם תופעת המתווכים, אף שהוצאה של רכיבי מפתח משוק אזרחי לשוק צבאי עוין היא תרחיש שהיה אמור להיות צפוי. בייקר & הוסטטלר, אחד המשרדים השותפים להגשת התיקים, חיזק את הדברים. עו״ד דאסטין דאו טען כי החברות סיפקו נתיב עקיף לרוסיה דרך מפיצים שאינם מקפידים על מגבלות הייצוא, בעוד שהן עצמן נהנות ממרחק משפטי לכאורה מהעסקאות. לפי התביעה, האופן שבו השוק הבינלאומי מתנהל מאפשר לעקוף את מערכת הניטור הרשמית, והחברות, למרות מודעותן לכך, לא השקיעו די משאבים לעצירת הזרימה.


בתגובותיהן הקודמות לציבור ולרשויות אינטל, AMD וטקסס אינסטרומנטס הבהירו כי הן מחויבות במלואן למשטר הסנקציות, הפסיקו מגעים מסחריים עם גופים רוסיים כבר בראשית הפלישה, ומטמיעות מערכות של בקרת שרשרת אספקה. אף שהחברות לא הגיבו ישירות להגשת התביעות, עמדתן ההיסטורית היא שכל הגעת רכיביהן לצבא רוסיה או איראן נעשית שלא בידיעתן וללא כל אישור מצדן.



גם ברקשייר האת׳ווי בפנים

בחזית התביעות ניצבת גם מאוזר אלקטרוניקס, מפיץ אמריקאי גדול שנרכש ב־2007 על ידי TTI השייכת לברקשייר האת׳ווי. התביעה טוענת כי מאוזר סיפקה נתיב נוסף לשכבת המתווכים הרוסים, באמצעות מכירה לחברות קש ושילוח ליעדים חיצוניים שמאפשרים הסתרת מקור הרכישה. לטענת התובעים, זו אינה רק פעילות מסחרית תמימה, אלא מרכיב לוגיסטי שתרם בפועל להגעת הרכיבים לרוסיה. התובעים טוענים כי החלטות השילוח, האחסון והניהול שמבצעת מאוזר בדרכים מקובלות בענף מהוות "רכיב מקומי מהותי" בתהליך שגרם לפגיעה בהם. לשיטתם, גם אם המשלוחים אינם מופנים ישירות לרוסיה, שיטות העבודה יוצרות נתיב עקיף שאפשר לצבא הרוסי לעקוף חסמי יצוא, תהליך שלטענתם היה צפוי וניתן היה למנוע.


הבחירה להגיש את התיקים דווקא בטקסס נשענת על פריסת הפעילות של החברות הנתבעות במדינה, כולל מרכזי ניהול והפצה משמעותיים. מסמכי ההגשה מסבירים כי המלחמה מקשה על קיום הליך משפטי באוקראינה, ולכן ההליך מוגש בארה״ב מתוך ניסיון ליצור מסגרת משפטית יציבה המאפשרת בחינת אחריות תאגידית של גופים אמריקאיים.

קיראו עוד ב"גלובל"


התביעות מסתמכות גם על ממצאי תחקיר של בלומברג, שלפיו מנגנוני האכיפה הקיימים אינם מצליחים למנוע זרימה של רכיבים אמריקאיים למערכות נשק רוסיות. על פי הדיווחים, רכיבים של אינטל, AMD וטקסס אינסטרומנטס נמצאו במל״טים, במערכות ניווט, באמצעי תקשורת ובטילים תוקפים, נתונים המחזקים את טענת התובעים להתרחבות הפער בין מדיניות הסנקציות ליישומה.


במקביל, גורמים בממשל האמריקאי הזהירו את התעשייה כבר בשנה שעברה כי עליה לנקוט צעדים אקטיביים יותר כדי למנוע עקיפה של משטר הפיקוח. הסנטור ריצ'רד בלומנתל הצהיר אז כי יצרניות השבבים "אינן מונעות בצורה אפקטיבית" שימוש ברכיביהן בידי רוסיה, וטען שמדובר בכשל שמאפשר למוסקבה ליהנות מטכנולוגיה אמריקאית בזמן מלחמה.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט מחכה לפאוול: המדדים במגמה מעורבת

המדדים נסחרים במגמה מעורבת לקראת החלטת הריבית; פלנטיר עולה עם חוזה מחיל הים האמריקאי; העליות הקלות באנבידיה נמחקו בשל החשש כי שבבי H200 של החברה ידרשו קודם לעבור בדיקה בדיקה ביטחונית בארה"ב לפני שיוכלו להישלח לסין

צוות גלובל |
נושאים בכתבה חוזים עתידיים

יום המסחר מתאפיין בשקט יחסי בשווקי המניות בארה״ב, כאשר המשקיעים ממתינים להחלטת הריבית ולתחזית המעודכנת של הפדרל ריזרב לשנת 2026. הצפי בשוק הוא להפחתת ריבית נוספת בהחלטה הקרובה, אך הדגש עבר לפרשנות שתציג ועדת המדיניות לגבי המשך השנה והתקופה שלאחריה. מדד S&P 500 עולה ב-0.1%, בעוד הנאסד״ק רושם ירידות של 0.2% על רקע מימושים במניות שהובילו את גל הבינה המלאכותית מתחילת השנה. הדאו עולה ב-0.4%.

ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.