ריצה אל הבנק

ריצה אל הבנק

"ריצה אל הבנק" (Bank Run) הוא מצב שבו לקוחות רבים של בנק מסוים מנסים למשוך את פיקדונותיהם בו-זמנית ובבהילות, מתוך חשש לחדלות פירעון קרובה של הבנק שבו הם מפקידים את כספם. התופעה עלולה להפוך לנבואה המגשימה את עצמה, שכן בנקים מחזיקים בפועל רק חלק קטן יחסית
מהפיקדונות כמזומן זמין, והיתרה הגדולה מושקעת או מולוות הלאה ללקוחות אחרים.

ריצות בנק היסטוריות התרחשו בתקופות משבר פיננסי חריף, כאשר אובדן אמון פתאומי בבנק מסוים גרם ללקוחות למהר ולמשוך את כספם, מה שהוביל לעיתים לקריסת מוסדות פיננסיים ותיקים ומבוססים
לכאורה. דוגמאות בולטות בעידן המודרני כללו קריסות בנקים אזוריים בארצות הברית בשנים האחרונות, שהתפשטו במהירות באמצעות רשתות חברתיות ואפליקציות בנקאות ניידת.

כדי למנוע תופעות אלו, פועלים בנקים מרכזיים ורגולטורים באמצעות מנגנוני ביטוח פיקדונות ממשלתיים,
דרישות הון מינימליות מחמירות ופיקוח הדוק על יחסי הנזילות של הבנקים, שנועדו לשמר את יציבות המערכת הבנקאית כולה ואת אמון הציבור בה גם בעתות משבר, לרבות מנגנוני הלוואות חירום מבנק ישראל לבנקים הזקוקים לנזילות דחופה.

ביטוח הפיקדונות והיכולת של הבנק המרכזי להעמיד נזילות מיידית הם שני החסמים המרכזיים בפני התפשטות. משבר הבנקים האזוריים בארצות הברית המחיש כמה מהר מידע ברשתות מזיז כספים, ולכן בנק ישראל מפקח על יחסי הנזילות של הבנקים .

מציג דף 1 מתוך 2
לכל הכתבות +