האם שוויץ תלאים את קרדיט סוויס? UBS ירכוש את הבנק ב-2 מיליארד דולר, אבל זו סמי-הלאמה - הנה הסיבה

UBS הוא השליח שקונה את קרדיט סוויס ב-2 מיליארד דולר, אבל הבנק המרכזי מעביר 100 מיליארד דולר ל-UBS לצורך "התמודדות עם הרכישה"; הבנק המרכזי בעצם מלאים את הבנקים מחשש לקריסתם

נתנאל אריאל | 19/03/2023 17:38 (5)

נושאים בכתבה בנק סיליקון ואלי בנקאות משבר קרדיט סוויס ריצה אל הבנק

ממשלת שוויץ תלאים את בנק קרדיט סוויס CREDIT SUISSE GROUP - זה לא כתוב בהודעה על העסקה, אבל זו הפרשנות שלה. בנק UBS השוויצי מקבל 100 מיליארד דולר של תמיכה כדי לרכוש את קרדיט סוויס שנמצא בקריסה. UBS הציע 1 מיליארד דולר, למרות שקרדיט בנק נסחר ב-8.8 מיליארד דולר - לא הייתה הסכמה מהירה, אבל כנראה שב-2 מיליארד דולר זה סגור.

אבל UBS לאט עושה עסקת רכישה רגילה. UBS בראש וראשונה דואג לכך שכדור השלג יפסיק השעטה למטה. דבר שני הוא מקבל מימון של 100 מיליארד דולר מהממשל השוויצי. במילים אחרות, הממשל יהפוך לסוג של שולט בבנק שישלוט בקרדיט סוויס. במקומות אחרים קוראים לזה הלאמה. זה סוג של הלאמה כי הממשל בשוויץ סבור שהמצב קריטי.

הסכנה שבנפילת בנקים ליציבות העסקית וליציבות המדינה בכלל היא חשובה מאוד והממשל בשוויץ ובמקומות אחרים עושה הכל כדי לא להגיע למצב הזה. בארה"ב ניתנה תמיכה ענקית לבנקים האזוריים בהמשך לנפילה של בנק סיליקון ואלי ובנק סיגנצ'ר. נפתחה רשת ביטחון והועמדו הלוואות מהפד לבנקים ומהבנקים הגדולים לבנקים הקטנים.

החשש מפני נפילה של בנק היא עצומה בהינתן שהמאזנים של הבנקים גם הגדולים רעועים. ראו כאן ניתוח של בנק אוף אמריקה שסוחב הפסדי ענק במאזן שעדיין לא באו לידי ביטוי ברווח והפסד, ובכלל - תוצאות שוטפות שרחוקות מלהיות טובות כפי שהבנק מציג.

כך או אחרת, אמנם בימים האחרונים הבנק המרכזי של שוויץ אמר שיספק נזילות לקרדיט סוויס בהיקף של 54 מיליארד דולר, אבל זה לא סיפק את המשקיעים, שמשכו ממנו בשבוע האחרון סכומים בהיקף די דומה.

צריך גם לומר - בנק קרדיט סוויס סובל ממשבר של יותר מעשור. בעצם הוא בקריסה איטית מאז משבר הסאב פריים ב-2008. מניית הבנק איבדה מאז אותם ימים ב-90%, כשאחד מאלה שהפסידו שם הרבה מאוד הוא נוחי דנקנר, דרך אי.די.בי, שהוביל להפסדים גדולים, שגרמו לנפילת הקונצרן הישראלי הגדול של אותם ימים.

החשש במערכת הבנקאית בעולם הוא מ'ריצה אל הבנק' - שאנשים ירוצו לבנק כדי לנסות לקבל לפחות חלק מהכסף שלהם. כאשר המציאות היא 'רגילה' הכל בסדר, הציבור מפקיד את הכסף, הבנקים מזיזים אותו מחשבון לחשבון ומניעים את הכלכלה. אבל כשהאמון בבנקים נשבר - הסכנה גדולה. האמת היא שזו הסיבה המקורית שהבנקים המרכזיים בעולם בכלל הוקמו, אי שם בתחילת המאה ה-20, אחרי קריסת בנקים בארה"ב, כשלא היה 'מבוגר אחראי' שיזרים נזילות ויספק לבנקים אפשרות לתת כסף ללקוחות. לבנקים היו הררי נכסים, אבל לא היה להם מספיק כסף מזומן ולכן הם קרסו. הרעיון הוא שכאשר תהיה ריצה את הבנק אז הבנק המרכזי של המדינה יזרים כסף לאותו בנק וכך יסייע לו להרגיע את הלקוחות. ברגע שהאמון יחזור - הכל יבוא על מקומו בשלום.

קיראו עוד ב"גלובל"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

5.
לילי 20/03/2023 11:36
הגב לתגובה זו
כל כלכלת של שוויץ נשענת על בנקאות . לכן שוויץ לא תאפשר למפקידים לאבד את כספם . למעשה הממשל מזרים ל UBS את כל המזון הדרוש עם תעודת ביטוח . זו רכישה ממשלתית .
4.
אין צדק. 20/03/2023 07:59
הגב לתגובה זו
עד היום כל פנסיונר בישראל משלם את השחצנות שלו ושל פישמן ושל המואר מפרטנר. ושל תשובה, ולא נשכח את זיגדון ומגליה מאור מטבע. עלק טייקונים. במקום להעמיד את כולם לדין, על פשעים נגד העובדים, רובם מסתובבים כמו מליארדרים, שזה מה שהם הפסידו
3.
דש 20/03/2023 07:36
הגב לתגובה זו
10.5
2.
דש 20/03/2023 04:48
הגב לתגובה זו
בלי העזרה של הפדרל ריזרב ארה"ב הייתה קורסת כמו ביפן של שנות ה-80
1.
זאב 19/03/2023 21:47
הגב לתגובה זו
אולי מישהו רציני יכול להעריך? אם הוא נופל, משבר 1929 קרוב מתמיד?

צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג | 10/12/2025 08:31

נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

להמשך הכתבה לחץ כאן

וול סטריט שור (גרוק)

סקירה

מארוול מטפסת 3.2%, פלנטיר 1.5%; פתיחה אדומה בוול סטריט

המדדים פותחים בטריטוריה שלילית כשהדריכות לקראת החלטת הריבית מתורגמת לירידות של עד 0.2% בהובלת הנאסד"ק; פלנטיר עולה עם חוזה מחיל הים האמריקאי; העליות הקלות באנבידיה נמחקות בשל החשש כי שבבי H200 של החברה ידרשו קודם לעבור בדיקה בדיקה ביטחונית בארה"ב לפני שיוכלו להישלח לסין

צוות גלובל | 10/12/2025 16:34

נושאים בכתבה חוזים עתידיים

השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בינתיים, הפתיחה אדומה אך מתונה הדאו יציב על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, ה-S&P יורד קלות כ-0.1% והנאסד"ק יורד בכ-0.2%. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.

ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.

להמשך הכתבה לחץ כאן