מה הקשר בין מרי פופינס לכלכלה ולסיכון הגדול בבנקים?
הקריסה של בנק סיליקון ואלי (SVB) הזכירה שבנקים הם עסקים שנמצאים בסיכון גבוה. בניגוד לדימוי שלהם כעסק סולידי, בנקים תמיד הולכים על חבל דק; הדבר היחיד שעומד בין בנק לבין פשיטת רגל, הוא האמון של הלקוחות.
הסיבה היא פשוטה: בנקים מרוויחים כסף מכך שאת רוב הכסף שהלקוחות מפקידים, הם מחלקים כהלוואות ללקוחות אחרים. כך שעל כל שקל שלקוחות מפקידים, בנק שומר רק כמה אגורות. במדינות המפותחות, הבנק המרכזי קובע יחס נזילות חובה, רף בטחון מינימלי שהבנקים נדרשים לעמוד בו. בארץ, יחס נזילות החובה על פקדונות הסגורים לעד שבוע הוא 6%, על פקדונות הסגורים בין שבוע לשנה הוא 3%, ועל פקדונות הסגורים מעל שנה הוא 0%. כלומר, על כל שקל שלקוח מפקיד בעו"ש, הבנק מחויב לשמור אצלו רק 6 אגורות. את שאר 94 האגורות, הבנק רשאי לתת כהלוואה ללקוחות אחרים. על פקדונות של מעל שנה, הבנק לא מחויב לשמור אפילו אגורה אחת.
בזמן משבר הקורונה בארה"ב, הבנק המרכזי האמריקאי חשש מפשיטת רגל של חברות שלא יצליחו לקבל הלוואות. לכן, בזמן המשבר הבנק המרכזי האמריקאי הוריד את הדרישה ליחס נזילות חובה לאפס. ככה, הבנק המרכזי אפשר לבנקים האמריקאיים לתת כמה הלוואות שירצו, גם אם זה אמר שהבנקים בארה"ב לא נדרשו לשמור אפילו אגורה על כל שקל שהלקוחות הפקידו. זה עבד בגלל שהבנק המרכזי התחייב שבמידת הצורך, הוא יסייע להם עם אספקה של מזומנים כדי לעמוד בדרישה של הלקוחות.
בשוטף, בנקים משתדלים בדרך כלל לשמור על רזרבות מעט גדולות יותר מהנדרש, בעיקר בזמנים שבהם הם חוששים מכמות גדולה של משיכות. אבל גם כשהם שומרים על רזרבות מעט גדולות יותר, בנקים הם עדיין הגופים עם המנוף הכי גדול במשק.
- בנק ייעודי לסטארטאפים מגייס 225 מיליון דולר, ביניהם מפיטר ת'יל
- בנק SVB דורש מהרשויות בארה"ב לקבל בחזרה 1.9 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זאת גם הסיבה שבנקים הם רווחיים מאוד. כידוע, מנוף גדול מאפשר גם רווחים גדולים. אבל מנוף גדול הוא גם סיכון גדול: הסיכון שחלק גדול מהלקוחות ידרשו את הכסף שלהם בזמן נתון.
זאת הסיבה שבניהול סיכונים של בנקים, סיכון נזילות הוא תמיד הסיכון הגדול ביותר. החשש החמור ביותר של כל בנק הוא שיום אחד ייווצר חשש שהבנק לא יוכל לעמוד בהתחייבויות שלו. כשחשש כזה נוצר, הוא נוטה בדרך כלל להחמיר במהירות. מי שזוכר את מרי פופינס יבין בקלות למה: באחת הסצנות המשעשעות בסרט, אחד הילדים צועק שהוא רוצה את הפני שלו בחזרה. לקוחות ששומעים את זה מבינים (בטעות) שהבנק לא מוכן להחזיר ללקוח את הכסף שלו, ולכן הם מושכים את הכסף שלהם. לקוחות אחרים לא יודעים מה קרה אבל רואים שאחרים מושכים את הכסף ולכן גם הם דורשים את הכסף. בתוך דקות, הבנק עומד בפני פשיטת רגל.
מה שקרה בבנק SVB לא שונה בהרבה. חלק מהלקוחות חששו שהבנק לא יוכל לעמוד בהתחייבויות שלו ולכן משכו את הכסף. לקוחות אחרים שמעו שלקוחות אחרים מושכים את הכסף, ולכן הם החליטו למשוך לפני שיהיה מאוחר מדי. בתוך ימים בודדים, נוצרה "ריצה אל הבנק" (run on the bank), הבנק לא יכל לעמוד בהתחייבויות שלו ללקוחות. והרשויות התערבו ועצרו את המשיכות כדי לבדוק מה ניתן לעשות.
- כבר לא העשיר ביותר בעולם: מה קורה לאורקל וללארי אליסון
- ה-IPO של ביל אקמן - ינפיק את חברת ההשקעות שלו בוול סטריט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
בתרחיש החיובי מבחינת הלקוחות שלא הספיקו למשוך את הכסף שלהם, יתברר שהבנק היה בנק יציב. כלומר ההשקעות שלו היו טובות, והסיבה היחידה לקריסה שלו הייתה החשש של הלקוחות. במצב כזה, ההקפאה של המשיכות תיתן שבו ניתן יהיה להרגיע את הלקוחות, למצוא לבנק קונה שייקח על עצמו את הניהול של הבנק, והלקוחות יקבלו את הכספים שלהם בחזרה.
המקרה המפורסם ביותר של עצירת משיכות שנועדה להרגיע את הלקוחות התרחשה ב- 1933, בשיאו של השפל הגדול שהחל עם קריסת הבורסה האמריקאית בסוף 1929. מתחילת המשבר ועד 1933, כמחצית מהבנקים בארה"ב פשטו את הרגל, וכרבע מהכספים שהיו ללקוחות ירדו לטמיון. כדי להציל את הבנקים שנותרו, הנשיא רוזוולט הכריז על חופשה של הבנקים שנמשכה מה- 6 ל- 13 במרץ 1933. בזמן הזה, הרגיעו את הלקוחות, והבטיחו להם שאם הם לא ינסו להוציא את הכספים שלהם, הממשל מתחייב שהם יקבלו את הכספים. הריצה אל הבנקים נרגעה, והכלכלה החלה להתייצב.
אבל במקרה של SVB, לא בטוח שהעצירה תעזור. ייתכן מאוד שהבנק ביצע השקעות רעות, והנכסים שלו לא יכולים לכסות את כל ההפקדות של הלקוחות. השאלה היא עד כמה הממשל והבנק המרכזי יסכימו להתערב כדי לסייע ללקוחות. בישראל, במקרים דומים הממשל והבנק המרכזי חילץ את הלקוחות. בארה"ב, כנראה שזה לא יקרה.
ד"ר אביחי שניר
אוניברסיטת בר-אילן
- 8.מעניין. (ל"ת)הקורא 18/03/2023 15:23הגב לתגובה זו
- 7.שי.ע 17/03/2023 10:09הגב לתגובה זוימשיכו לגנוב את העולם.
- 6.גולדפינג 16/03/2023 20:21הגב לתגובה זואם אחרי הניסיון מר של 2008 ואחרי כל מבחני הלחץ ושאר ירקות הפד נאלץ לחלץ 3 בנקים בכספי הציבור הכל רקוב שם ובסוף תגיע הקריסה הקולוסלית
- 5.איך שהיא ממריאה , פותחת מטריה , נפתחת השושנה (ל"ת)סופר 16/03/2023 15:57הגב לתגובה זו
- 4.קנו מניות יטוסו (ל"ת)סוזן 16/03/2023 11:05הגב לתגובה זו
- 3.רק לונג אס אנד פי ונסדק ודקס הפוך מגורביץ (ל"ת)ניר 16/03/2023 11:04הגב לתגובה זו
- 2.תשחטו השורטיסטים במדדים.טיפשים כמו נעליים (ל"ת)ניר 16/03/2023 11:04הגב לתגובה זו
- 1.אכזבה 16/03/2023 10:42הגב לתגובה זוזה לא עובד ככה כבר הרבה שנים, אם אי פעם, ומפתיע שאדם באקדמיה לא יודע לפחות מה הוא לא יודע.
- ספר איך כן.... (ל"ת)הקורא 18/03/2023 15:24הגב לתגובה זו
- אכזבה 18/03/2023 20:56ותתחיל מהמאמר Money creation in the modern economy מ- 2014 שמסביר באמצעות מאזנים איך הבנק מייצר כסף. אחד ממשפטי המפתח הוא loans create deposits, not the other way around
שורט (דאי אי)השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב
אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד
עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.
בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".
הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.
את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.
- היום בוול סטריט: האם התיקון יימשך ומה צפוי במניות הבולטות?
- F‑35, איירבוס וגם אנבידיה: סעודיה מכוונת הכי גבוה בדרך להפוך למוקד תחבורה אזורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תיקון - כן, משבר אמיתי - לא
התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על
מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.
1 # הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון
שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.
2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון
בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.
בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם."
- ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."
