הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין
משבר בבנקאות

מה הקשר בין מרי פופינס לכלכלה ולסיכון הגדול בבנקים?

בנקים תמיד הולכים על חבל דק; הדבר היחיד שעומד בין בנק לבין פשיטת רגל, הוא האמון של הלקוחות. מה התרחיש החיובי מבחינת לקוחות שהבנק שלהם סובל מ'ריצה אל הבנק' ומה המקרה המפורסם ביותר בהיסטוריה?
אביחי שניר | (10)
נושאים בכתבה SVB בנק סיליקון ואלי משבר נזילות ריצה אל הבנק

הקריסה של בנק סיליקון ואלי (SVB) הזכירה שבנקים הם עסקים שנמצאים בסיכון גבוה. בניגוד לדימוי שלהם כעסק סולידי, בנקים תמיד הולכים על חבל דק; הדבר היחיד שעומד בין בנק לבין פשיטת רגל, הוא האמון של הלקוחות.

 

הסיבה היא פשוטה: בנקים מרוויחים כסף מכך שאת רוב הכסף שהלקוחות מפקידים, הם מחלקים כהלוואות ללקוחות אחרים. כך שעל כל שקל שלקוחות מפקידים, בנק שומר רק כמה אגורות. במדינות המפותחות, הבנק המרכזי קובע יחס נזילות חובה, רף בטחון מינימלי שהבנקים נדרשים לעמוד בו. בארץ, יחס נזילות החובה על פקדונות הסגורים לעד שבוע הוא 6%, על פקדונות הסגורים בין שבוע לשנה הוא 3%, ועל פקדונות הסגורים מעל שנה הוא 0%. כלומר, על כל שקל שלקוח מפקיד בעו"ש, הבנק מחויב לשמור אצלו רק 6 אגורות. את שאר 94 האגורות, הבנק רשאי לתת כהלוואה ללקוחות אחרים. על פקדונות של מעל שנה, הבנק לא מחויב לשמור אפילו אגורה אחת.

 

בזמן משבר הקורונה בארה"ב, הבנק המרכזי האמריקאי חשש מפשיטת רגל של חברות שלא יצליחו לקבל הלוואות. לכן, בזמן המשבר הבנק המרכזי האמריקאי הוריד את הדרישה ליחס נזילות חובה לאפס. ככה, הבנק המרכזי אפשר לבנקים האמריקאיים לתת כמה הלוואות שירצו, גם אם זה אמר שהבנקים בארה"ב לא נדרשו לשמור אפילו אגורה על כל שקל שהלקוחות הפקידו. זה עבד בגלל שהבנק המרכזי התחייב שבמידת הצורך, הוא יסייע להם עם אספקה של מזומנים כדי לעמוד בדרישה של הלקוחות.

 

בשוטף, בנקים משתדלים בדרך כלל לשמור על רזרבות מעט גדולות יותר מהנדרש, בעיקר בזמנים שבהם הם חוששים מכמות גדולה של משיכות. אבל גם כשהם שומרים על רזרבות מעט גדולות יותר, בנקים הם עדיין הגופים עם המנוף הכי גדול במשק.

 

זאת גם הסיבה שבנקים הם רווחיים מאוד. כידוע, מנוף גדול מאפשר גם רווחים גדולים. אבל מנוף גדול הוא גם סיכון גדול: הסיכון שחלק גדול מהלקוחות ידרשו את הכסף שלהם בזמן נתון.

 

זאת הסיבה שבניהול סיכונים של בנקים, סיכון נזילות הוא תמיד הסיכון הגדול ביותר. החשש החמור ביותר של כל בנק הוא שיום אחד ייווצר חשש שהבנק לא יוכל לעמוד בהתחייבויות שלו. כשחשש כזה נוצר, הוא נוטה בדרך כלל להחמיר במהירות. מי שזוכר את מרי פופינס יבין בקלות למה: באחת הסצנות המשעשעות בסרט, אחד הילדים צועק שהוא רוצה את הפני שלו בחזרה. לקוחות ששומעים את זה מבינים (בטעות) שהבנק לא מוכן להחזיר ללקוח את הכסף שלו, ולכן הם מושכים את הכסף שלהם. לקוחות אחרים לא יודעים מה קרה אבל רואים שאחרים מושכים את הכסף ולכן גם הם דורשים את הכסף. בתוך דקות, הבנק עומד בפני פשיטת רגל.

 

מה שקרה בבנק SVB לא שונה בהרבה. חלק מהלקוחות חששו שהבנק לא יוכל לעמוד בהתחייבויות שלו ולכן משכו את הכסף. לקוחות אחרים שמעו שלקוחות אחרים מושכים את הכסף, ולכן הם החליטו למשוך לפני שיהיה מאוחר מדי. בתוך ימים בודדים, נוצרה "ריצה אל הבנק" (run on the bank), הבנק לא יכל לעמוד בהתחייבויות שלו ללקוחות. והרשויות התערבו ועצרו את המשיכות כדי לבדוק מה ניתן לעשות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בתרחיש החיובי מבחינת הלקוחות שלא הספיקו למשוך את הכסף שלהם, יתברר שהבנק היה בנק יציב. כלומר ההשקעות שלו היו טובות, והסיבה היחידה לקריסה שלו הייתה החשש של הלקוחות. במצב כזה, ההקפאה של המשיכות תיתן שבו ניתן יהיה להרגיע את הלקוחות, למצוא לבנק קונה שייקח על עצמו את הניהול של הבנק, והלקוחות יקבלו את הכספים שלהם בחזרה.

 

המקרה המפורסם ביותר של עצירת משיכות שנועדה להרגיע את הלקוחות התרחשה ב- 1933, בשיאו של השפל הגדול שהחל עם קריסת הבורסה האמריקאית בסוף 1929. מתחילת המשבר ועד 1933, כמחצית מהבנקים בארה"ב פשטו את הרגל, וכרבע מהכספים שהיו ללקוחות ירדו לטמיון. כדי להציל את הבנקים שנותרו, הנשיא רוזוולט הכריז על חופשה של הבנקים שנמשכה מה- 6 ל- 13 במרץ 1933. בזמן הזה, הרגיעו את הלקוחות, והבטיחו להם שאם הם לא ינסו להוציא את הכספים שלהם, הממשל מתחייב שהם יקבלו את הכספים. הריצה אל הבנקים נרגעה, והכלכלה החלה להתייצב.

 

אבל במקרה של SVB, לא בטוח שהעצירה תעזור. ייתכן מאוד שהבנק ביצע השקעות רעות, והנכסים שלו לא יכולים לכסות את כל ההפקדות של הלקוחות. השאלה היא עד כמה הממשל והבנק המרכזי יסכימו להתערב כדי לסייע ללקוחות. בישראל, במקרים דומים הממשל והבנק המרכזי חילץ את הלקוחות. בארה"ב, כנראה שזה לא יקרה.

 

 

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 18/03/2023 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שי.ע 17/03/2023 10:09
    הגב לתגובה זו
    ימשיכו לגנוב את העולם.
  • 6.
    גולדפינג 16/03/2023 20:21
    הגב לתגובה זו
    אם אחרי הניסיון מר של 2008 ואחרי כל מבחני הלחץ ושאר ירקות הפד נאלץ לחלץ 3 בנקים בכספי הציבור הכל רקוב שם ובסוף תגיע הקריסה הקולוסלית
  • 5.
    איך שהיא ממריאה , פותחת מטריה , נפתחת השושנה (ל"ת)
    סופר 16/03/2023 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קנו מניות יטוסו (ל"ת)
    סוזן 16/03/2023 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רק לונג אס אנד פי ונסדק ודקס הפוך מגורביץ (ל"ת)
    ניר 16/03/2023 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תשחטו השורטיסטים במדדים.טיפשים כמו נעליים (ל"ת)
    ניר 16/03/2023 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אכזבה 16/03/2023 10:42
    הגב לתגובה זו
    זה לא עובד ככה כבר הרבה שנים, אם אי פעם, ומפתיע שאדם באקדמיה לא יודע לפחות מה הוא לא יודע.
  • ספר איך כן.... (ל"ת)
    הקורא 18/03/2023 15:24
    הגב לתגובה זו
  • אכזבה 18/03/2023 20:56
    ותתחיל מהמאמר Money creation in the modern economy מ- 2014 שמסביר באמצעות מאזנים איך הבנק מייצר כסף. אחד ממשפטי המפתח הוא loans create deposits, not the other way around
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אלפאבית גוגל בינה מלאכותית

אלפאבית Alphabet 0.85%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


להמשך הכתבה לחץ כאן
נובו נורדיקס
צילום: Johan Wessman

נובו נורדיסק מקבלת אישור בארה״ב לגלולת ווגובי להפחתת משקל

מנהל המזון והתרופות האמריקאי מאשר סמגלוטיד בבליעה לשימוש כרוני, והחברה יוצאת להשקה בתחילת ינואר בזמן שאלי לילי מתקרבת עם גלולה מתחרה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נובו השקה תרופת הרזיה

נובו נורדיסק Novo Nordisk 7.65%  , חברת תרופות דנית שמתמחה בטיפולים לסוכרת ולהשמנה, מקבלת אישור בארה״ב לשיווק גרסה בבליעה של ווגובי, תרופת הירידה במשקל שלה מקבוצת ג׳י אל פי אחת. מדובר בגלולה במינון 25 מיליגרם של סמגלוטיד, אותו חומר פעיל שנמצא גם בווגובי בהזרקה וגם באוזמפיק. הגלולה תימכר תחת המותג ווגובי, לצד פעילות קיימת של נובו בתחום סמגלוטיד בבליעה לסוכרת סוג 2 עם ריבלסוס.

המניה של נובו נורדיסק נסחרת סביב 48 דולר, אחרי שנה תנודתית. בשבוע האחרון היא יורדת בכ-2.6% ובחודש האחרון בכ-1.9%, כשמתחילת השנה הירידה עומדת על כ־44.1% וב-12 החודשים האחרונים על כ-53.5%. סביב הודעת האישור לגלולת ווגובי נרשמה קפיצה של כ-8% במסחר המאוחר בארה״ב, על רקע ניסיון של החברה לעצור שחיקה בנתח השוק מול זפבאונד של אלי לילי והלחץ מצד גרסאות מרקחת בשוק האמריקאי. שווי השוק של החברה עומד על כ-214.7 מיליארד דולר, והמכפיל הנוכחי סביב 12.6.


המספרים שמאחורי האישור ומה הוכיח הניסוי

האישור נשען על תוצאות ניסוי שלב מתקדם בשם אואזיס ארבע שנמשך 64 שבועות. המשתתפים שנטלו סמגלוטיד בבליעה במינון 25 מיליגרם פעם ביום ירדו בממוצע 16.6% ממשקל הגוף, לעומת 2.7% בקבוצת פלצבו. הנתונים מציבים את פורמט הבליעה קרוב לתוצאות שמקושרות לטיפולים בזריקה, אבל עם שגרת שימוש יומיומית אחרת.

ההתווייה המאושרת היא ניהול משקל כרוני למבוגרים עם השמנה או עודף משקל ולפחות מצב רפואי נלווה אחד. ההגדרה הזו מרחיבה את קבוצת היעד לעומת שיח שמתמקד רק במדד מסת הגוף, והיא מגיעה בתקופה שבה מבטחים, מעסיקים וממשלות מתמודדים עם עלויות בריאות שעולות סביב השמנה וסיבוכיה.

החברה מתכננת להתחיל למכור את הגלולה בארה״ב בתחילת ינואר, כחלק ממהלך שמטרתו להרחיב את היצע הפורמטים מעבר להזרקה. נובו גם מציינת שהגישה בקשות לאישור באירופה ובאזורים נוספים בעולם במחצית השנייה של השנה, כחלק מפריסה רחבה יותר של אותו מוצר.

להמשך הכתבה לחץ כאן