מה הקשר בין מרי פופינס לכלכלה ולסיכון הגדול בבנקים?
הקריסה של בנק סיליקון ואלי (SVB) הזכירה שבנקים הם עסקים שנמצאים בסיכון גבוה. בניגוד לדימוי שלהם כעסק סולידי, בנקים תמיד הולכים על חבל דק; הדבר היחיד שעומד בין בנק לבין פשיטת רגל, הוא האמון של הלקוחות.
הסיבה היא פשוטה: בנקים מרוויחים כסף מכך שאת רוב הכסף שהלקוחות מפקידים, הם מחלקים כהלוואות ללקוחות אחרים. כך שעל כל שקל שלקוחות מפקידים, בנק שומר רק כמה אגורות. במדינות המפותחות, הבנק המרכזי קובע יחס נזילות חובה, רף בטחון מינימלי שהבנקים נדרשים לעמוד בו. בארץ, יחס נזילות החובה על פקדונות הסגורים לעד שבוע הוא 6%, על פקדונות הסגורים בין שבוע לשנה הוא 3%, ועל פקדונות הסגורים מעל שנה הוא 0%. כלומר, על כל שקל שלקוח מפקיד בעו"ש, הבנק מחויב לשמור אצלו רק 6 אגורות. את שאר 94 האגורות, הבנק רשאי לתת כהלוואה ללקוחות אחרים. על פקדונות של מעל שנה, הבנק לא מחויב לשמור אפילו אגורה אחת.
בזמן משבר הקורונה בארה"ב, הבנק המרכזי האמריקאי חשש מפשיטת רגל של חברות שלא יצליחו לקבל הלוואות. לכן, בזמן המשבר הבנק המרכזי האמריקאי הוריד את הדרישה ליחס נזילות חובה לאפס. ככה, הבנק המרכזי אפשר לבנקים האמריקאיים לתת כמה הלוואות שירצו, גם אם זה אמר שהבנקים בארה"ב לא נדרשו לשמור אפילו אגורה על כל שקל שהלקוחות הפקידו. זה עבד בגלל שהבנק המרכזי התחייב שבמידת הצורך, הוא יסייע להם עם אספקה של מזומנים כדי לעמוד בדרישה של הלקוחות.
בשוטף, בנקים משתדלים בדרך כלל לשמור על רזרבות מעט גדולות יותר מהנדרש, בעיקר בזמנים שבהם הם חוששים מכמות גדולה של משיכות. אבל גם כשהם שומרים על רזרבות מעט גדולות יותר, בנקים הם עדיין הגופים עם המנוף הכי גדול במשק.
- בנק ייעודי לסטארטאפים מגייס 225 מיליון דולר, ביניהם מפיטר ת'יל
- בנק SVB דורש מהרשויות בארה"ב לקבל בחזרה 1.9 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זאת גם הסיבה שבנקים הם רווחיים מאוד. כידוע, מנוף גדול מאפשר גם רווחים גדולים. אבל מנוף גדול הוא גם סיכון גדול: הסיכון שחלק גדול מהלקוחות ידרשו את הכסף שלהם בזמן נתון.
זאת הסיבה שבניהול סיכונים של בנקים, סיכון נזילות הוא תמיד הסיכון הגדול ביותר. החשש החמור ביותר של כל בנק הוא שיום אחד ייווצר חשש שהבנק לא יוכל לעמוד בהתחייבויות שלו. כשחשש כזה נוצר, הוא נוטה בדרך כלל להחמיר במהירות. מי שזוכר את מרי פופינס יבין בקלות למה: באחת הסצנות המשעשעות בסרט, אחד הילדים צועק שהוא רוצה את הפני שלו בחזרה. לקוחות ששומעים את זה מבינים (בטעות) שהבנק לא מוכן להחזיר ללקוח את הכסף שלו, ולכן הם מושכים את הכסף שלהם. לקוחות אחרים לא יודעים מה קרה אבל רואים שאחרים מושכים את הכסף ולכן גם הם דורשים את הכסף. בתוך דקות, הבנק עומד בפני פשיטת רגל.
מה שקרה בבנק SVB לא שונה בהרבה. חלק מהלקוחות חששו שהבנק לא יוכל לעמוד בהתחייבויות שלו ולכן משכו את הכסף. לקוחות אחרים שמעו שלקוחות אחרים מושכים את הכסף, ולכן הם החליטו למשוך לפני שיהיה מאוחר מדי. בתוך ימים בודדים, נוצרה "ריצה אל הבנק" (run on the bank), הבנק לא יכל לעמוד בהתחייבויות שלו ללקוחות. והרשויות התערבו ועצרו את המשיכות כדי לבדוק מה ניתן לעשות.
- בארנס אנד נובל מזנקת מעל 35% לאור צמיחה ורווחיות ודוחות מתוקנים
- אנבידיה צונחת 5.6%, AMD נופלת 7.7%; הנאסד"ק נחלש 0.6%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
בתרחיש החיובי מבחינת הלקוחות שלא הספיקו למשוך את הכסף שלהם, יתברר שהבנק היה בנק יציב. כלומר ההשקעות שלו היו טובות, והסיבה היחידה לקריסה שלו הייתה החשש של הלקוחות. במצב כזה, ההקפאה של המשיכות תיתן שבו ניתן יהיה להרגיע את הלקוחות, למצוא לבנק קונה שייקח על עצמו את הניהול של הבנק, והלקוחות יקבלו את הכספים שלהם בחזרה.
המקרה המפורסם ביותר של עצירת משיכות שנועדה להרגיע את הלקוחות התרחשה ב- 1933, בשיאו של השפל הגדול שהחל עם קריסת הבורסה האמריקאית בסוף 1929. מתחילת המשבר ועד 1933, כמחצית מהבנקים בארה"ב פשטו את הרגל, וכרבע מהכספים שהיו ללקוחות ירדו לטמיון. כדי להציל את הבנקים שנותרו, הנשיא רוזוולט הכריז על חופשה של הבנקים שנמשכה מה- 6 ל- 13 במרץ 1933. בזמן הזה, הרגיעו את הלקוחות, והבטיחו להם שאם הם לא ינסו להוציא את הכספים שלהם, הממשל מתחייב שהם יקבלו את הכספים. הריצה אל הבנקים נרגעה, והכלכלה החלה להתייצב.
אבל במקרה של SVB, לא בטוח שהעצירה תעזור. ייתכן מאוד שהבנק ביצע השקעות רעות, והנכסים שלו לא יכולים לכסות את כל ההפקדות של הלקוחות. השאלה היא עד כמה הממשל והבנק המרכזי יסכימו להתערב כדי לסייע ללקוחות. בישראל, במקרים דומים הממשל והבנק המרכזי חילץ את הלקוחות. בארה"ב, כנראה שזה לא יקרה.
ד"ר אביחי שניר
אוניברסיטת בר-אילן
- 8.מעניין. (ל"ת)הקורא 18/03/2023 15:23הגב לתגובה זו
- 7.שי.ע 17/03/2023 10:09הגב לתגובה זוימשיכו לגנוב את העולם.
- 6.גולדפינג 16/03/2023 20:21הגב לתגובה זואם אחרי הניסיון מר של 2008 ואחרי כל מבחני הלחץ ושאר ירקות הפד נאלץ לחלץ 3 בנקים בכספי הציבור הכל רקוב שם ובסוף תגיע הקריסה הקולוסלית
- 5.איך שהיא ממריאה , פותחת מטריה , נפתחת השושנה (ל"ת)סופר 16/03/2023 15:57הגב לתגובה זו
- 4.קנו מניות יטוסו (ל"ת)סוזן 16/03/2023 11:05הגב לתגובה זו
- 3.רק לונג אס אנד פי ונסדק ודקס הפוך מגורביץ (ל"ת)ניר 16/03/2023 11:04הגב לתגובה זו
- 2.תשחטו השורטיסטים במדדים.טיפשים כמו נעליים (ל"ת)ניר 16/03/2023 11:04הגב לתגובה זו
- 1.אכזבה 16/03/2023 10:42הגב לתגובה זוזה לא עובד ככה כבר הרבה שנים, אם אי פעם, ומפתיע שאדם באקדמיה לא יודע לפחות מה הוא לא יודע.
- ספר איך כן.... (ל"ת)הקורא 18/03/2023 15:24הגב לתגובה זו
- אכזבה 18/03/2023 20:56ותתחיל מהמאמר Money creation in the modern economy מ- 2014 שמסביר באמצעות מאזנים איך הבנק מייצר כסף. אחד ממשפטי המפתח הוא loans create deposits, not the other way around
שבבי AI (AI)אנבידיה - תחילת הסוף? גוגל תספק שבבי AI למטא
החודש הרע של אנבידיה - החודש הטוב של גוגל שכבר מתקרבת לשווי של 4 טריליון ומאתגרת את ההובלה של אנבידיה בוול סטריט; האם היא גם תאתגר את ההובלה בתחום השבבים? וגם - שאלות ותשובות על שבבים ועל מלחמת השבבים
בחודשים האחרונים גוגל Alphabet 0.97% חוזרת למרכז הבמה ובשבועות האחרונים היא פשוט - "הדבר החם ביותר בוול סטריט". אם עד לא מזמן היא היתה מאוימת על ידי הרגולטור שרוצה לחתוך ממנה חלקים בגלל כוחה המונופוליסטי, הרי שדווקא הבינה המלאכותית שמחלישה בהדרגה את מנוע החיפוש המסורתי, הופכת את התחום לתחרותי ומפחיתה את החשש מהרגולטור. כמו כן, דווקא הבינה המלאכותית שהחלה כאיום מתבררת כמוקד כוח עצום לגוגל. בתחרות מול OpenAI גוגל מצמצת פערים וההשקה של ג'ימיני 3 קיבלה תשבוחות גדולות והזניקה את המניה. גוגל דומיננטית מאוד במהפכת ה-AI והמשקיעים מפנימים שזה לא יפגע בחברה, אלא יוסיף לה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
בימים האחרונים המניה עולה כאילו היא "מניית יתר קטנה" - בשלושה ימים עלתה מעל 11%, אחרי סגירת המסחר היא עולה בכ-2.7% ובחודש האחרון עלתה ב-25%. השווי שלה נושק ל-4 טריליון (כשלוקחים בחשבון את העלייה אחרי המסחר אתמול היא ב-3.93 טריליון) וכל זה קורה כשמנגד - אנבידיה, מלכת שבבי ה-AI, מאבדת גובה וירדה בשבועות האחרונים כ-15% לשווי של 4.35 טריליון. אחרי המסחר אנבידיה NVIDIA Corp. -5.56% ירדה ב-3% וזה התמתן ל-2.1% - המגמה בתקופה האחרונה ברורה: גוגל עולה, אנבידיה יורדת וזה המשיך כאמור אחרי סגירת המסחר כשהסיבה היתה הצלחה לשבבי ה-AI של גוגל. כן, גוגל גם מפתחת שבבי AI ואתמול היתה לה בשורה.
גוגל עומדת לספק למטא שבבי TPU, שהם מעבדים ייעודיים לבינה מלאכותית, כך דווח בתקשורת האמריקאית וזה השפיע על המניות לאחר סגירת המסחר. זו דרמה גדולה, זה מעורר ספקות ראשונים לגבי הדומיננטיות של אנבידיה בשוק השבבים החם ביותר בעולם. מדובר בעסקה פוטנציאלית בשווי עשרות מיליארדי דולרים, שתכלול רכישה של שבבים למרכזי נתונים של מטא משנת 2027, לצד השכרה דרך שירותי הענן של גוגל כבר בשנה הבאה. המהלך הזה, שמגיע בעיצומו של בום AI, מדגיש את הלחץ הגובר על אנבידיה, ששולטת כיום בכ-85% משוק השבבים לאימון ולהרצת מודלים.
- אנבידיה ירדה, אבל האנליסט הזה מתעקש - "אפסייד של מעל 50%"
- תיקון זמני או שינוי בסנטימנט למניות ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השליטה של אנבידיה מתבטאת גם בנתח השוק האדיר וגם ברווחיות יוצאת דופן. אין חברה בשוק תחרותי ובטח שלא בשוק השבבים עם רווחיות תפעולית של מעל 60% וגולמית של כ-74%. ברור לכל שזה עניין של זמן וכשתגיע ותתגבר התחרות והפער הטכנולוגי יצטמצם, המרווחים ירדו. אם זה יקרה כמו שזה קורה בדרך כלל במקביל לירידה בנתח השוק זה יהיה כואב פעמיים - גם פגיעה במכירות (בנתח השוק) וגם פגיעה ברווחיות.
וול סטריט השוק האמריקאיאנבידיה צונחת 5.6%, AMD נופלת 7.7%; הנאסד"ק נחלש 0.6%
אנבידיה מושכת את מניות השבבים בעקבות הדיווחים על החדירה של גוגל לזירה; נתוני מאקרו מעורבים של עליה של 0.3% במדד ה-PPI לצד האטה במכירות הקמעונאיות מקשים על המשקיעים להעריך את המשך תוואי הורדות הריבית - וול סטריט במגמה מעורבת
וול סטריט המסחר בוול סטריט באווירה מעורבת, אחרי יום ראשון קצר אבל חזק שהחזיר לשוק תחושה של התאוששות, בעיקר במניות הטכנולוגיה. המשקיעים ממשיכים לעכל את שאלת הריבית של הפד, כשגל של התבטאויות בעד הורדה כבר בדצמבר מעלה את מפלס האופטימיות, גם אם הנתונים הכלכליים מגיעים באיחור בגלל השבתת הממשל. בינתיים, תמונת המאקרו ממשיכה להיות רכה, עם ביקושים קצת חלשים יותר במכירות הקמעונאיות ולחץ מחודש על מניות הצ’יפים.
אחרי העליות החדות של אתמול, המדדים עכשיו במגמה מעורבת הדאו עולה בכ-0.6%, ה-S&P יציב והנאסד״ק יורד בכ-0.6%.
הסנטימנט בשוק נשען על השילוב בין הציפייה להורדת ריבית לבין העליות שנרשמו אתמול, בעיקר במניות הטכנולוגיה הכבדות, שהובילו את הנאסד״ק לרשום את היום הטוב שלו מאז מאי. מניות כמו גוגל וברודקום דחפו את המדדים כלפי מעלה, בזמן שאנבידיה נחלשה בחדות בעקבות דיווחים על כך שמטא מנהלת מגעים להשקעה במעבדים של גוגל. במבט רחב יותר, למרות הריבאונד, שלושת המדדים עדיין מציגים ירידות חודשיות על רקע בחינה מחודשת של תמחור מניות ה-AI וצמיחה בכלל.
בגזרת המאקרו, נתוני המכירות הקמעונאיות לחודש ספטמבר הפתיעו כלפי מטה ועלו רק ב-0.2%. גם קבוצת הבקרה, שמזינה את חישוב ה-GDP, רשמה ירידה, ומוסיפה עוד שכבת אי-ודאות רגע לפני עונת הקניות. התמונה הזו מתחברת לאינפלציית היצרן שחזרה לעלות בחודש ספטמבר, גם אם בקצב צפוי, וממשיכה לבנות את הטיעון של הפד להורדת ריבית כמענה לתנאי שוק רכים יותר.
- הנאסד״ק קפץ ב-2.7%; אלפאבית זינקה ב-6%, טסלה עם 7%, ברודקום טסה ב-11%
- מה צפוי ב-S&P 500 - האם יצא מספיק אוויר מהבלון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע, עדיין מורגשת השפעה של ביטול פרסום האומדן המוקדם של צמיחת התמ״ג לרבעון השלישי, מה שמותיר את המשקיעים בלי נתון מרכזי שיכול היה לחדד את תמונת המאקרו. שבוע המסחר המקוצר בשל חג ההודיה מוסיף למתח: פחות ימי מסחר, פחות נפח, יותר רגישות לכותרת הבאה.
