מכרה פחם
צילום: Photo by Dominik Vanyi on Unsplash

ענקיות הכרייה בוחנות מיזוג: ריו טינטו וגלנקור במגעים

שיחות מוקדמות בין שתי ענקיות הכרייה והסחורות מעלות אפשרות לעסקה שתיצור את חברת הכרייה הגדולה בעולם, בשווי שמתקרב ל-207 מיליארד דולר. המנוע המרכזי: המרוץ אחר נחושת, מתכת מפתח בעידן האנרגיה הירוקה והבינה המלאכותית. אבל המשקיעים חוששים ממחיר גבוה מדי, משילוב תרבויות מורכב ומהשאלה מה יעלה בגורל נכסי הפחם של גלנקור

עוזי גרסטמן |

שתי ענקיות הכרייה ריו טינטו וגלנקור אישרו כי הן מנהלות שיחות מוקדמות לבחינת עסקה אפשרית, שבמידה שתצא לפועל עשויה להפוך למיזוג הגדול ביותר שידע ענף הכרייה אי פעם. לפי הודעת החברות, מדובר בשיחות ראשוניות בלבד, ללא ודאות שיבשילו להסכם, אך עצם קיומן כבר מטלטל את השווקים ומצית מחדש דיון רחב על עתיד תעשיית המתכות בעולם. על פי הפרסומים, התרחיש שנבחן הוא רכישה באמצעות מניות, שבה ריו טינטו תרכוש, בפורמט של "חלק או את כל", פעילותה של גלנקור. החברות לא פירטו איזה נכסים ייכללו בעסקה, מי ינהל את הגוף המאוחד או האם תשולם פרמיית רכישה לבעלי המניות של גלנקור. גם מבנה העסקה נותר עמום. אנליסטים בג’פריס סיכמו זאת כך: “המבנה של מיזוג אפשרי בין שתי החברות אינו ברור וסביר שיהיה מורכב, אך אנו מאמינים שקיימת דרך ליצירת ערך משמעותי עבור שתיהן”.

היקף העסקה הפוטנציאלית צפוי להיות עצום. ריו טינטו, יצרנית עפרות הברזל הגדולה בעולם, נסחרת כיום לפי שווי של כ-142 מיליארד דולר. גלנקור, אחת מיצרניות המתכות הבסיסיות הגדולות בעולם וגם סוחרת סחורות מרכזית, מוערכת בכ-65 מיליארד דולר. ביחד, השווי המשולב מתקרב ל-207 מיליארד דולר - יותר מענקית הכרייה BHP, שמובילה כיום את הענף עם שווי שוק של כ-161 מיליארד דולר.

הרקע לשיחות האלה הוא מגמה רחבה בענף. חברות כרייה גלובליות מנסות להגדיל את היקף פעילותן, בעיקר בתחום הנחושת, שנחשבת אחת המתכות הקריטיות לעשורים הקרובים. המעבר לאנרגיה מתחדשת, התרחבות רשתות החשמל והזינוק בהקמת מרכזי נתונים לבינה מלאכותית, יוצרים ביקוש גובר והולך. לפי נתוני S&P Global, הביקוש העולמי לנחושת צפוי לעלות בכ-50% עד 2040, אך ללא הרחבת מכרות ומיחזור בהיקף משמעותי, העולם עלול להתמודד עם מחסור שנתי של יותר מ-10 מיליון טונות.

גם ריו טינטו וגם גלנקור מאותתות בשנים האחרונות על שינוי כיוון לטובת נחושת. כאן בדיוק מתעוררות שאלות לא פשוטות. אחת המרכזיות שבהן נוגעת לנכסי הפחם של גלנקור, תחום שממנו ריו טינטו יצאה לחלוטין כבר ב-2018, כשמכרה את פעילות הפחם האחרונה שלה - דווקא לגלנקור. משקיעים באוסטרליה, בסיס כוח חשוב עבור ריו טינטו, כבר מאותתים שפחם עלול להיות קו אדום. “כדי לזכות בתמיכת בעלי המניות האוסטרליים, הפחם יצטרך להימכר”, אמר ג’ון איוב, מנהל תיקים ב-Wilson Asset Management, שמחזיקה במניות ריו טינטו.

תגובת השוק לשיחות מעורבת. מניות גלנקור הנסחרות בארה״ב מזנקות ביותר מ-8.75% לאחר אישור המגעים, בעוד שמניות ריו טינטו באוסטרליה צנחו ביותר מ-9.55%. הפער הזה משקף חשש ברור בקרב משקיעי ריו טינטו כי החברה תשלם מחיר גבוה מדי. יו דייב, מנהל ההשקעות הראשי ב-Atlas Funds Management ובעל מניות בריו טינטו, אמר זאת בפשטות: “שוק המניות אומר לך כל מה שאתה צריך לדעת. המשקיעים לא מרוצים מהמהלך הזה”. לדבריו, “הרעיון של חיזוק הפעילות בנחושת טוב, אבל הרקורד של ענקיות שמבצעות רכישות או מיזוגים הוא גרוע. הרבה מיזוגים כאלה נעשו בשיא השוק, ובדיעבד פגעו בערך לבעלי המניות”.

גם בתוך קהילת המשקיעים של ריו טינטו נשמעים קולות זהירים. טים הילייר, אנליסט בקרן Allan Gray, ציין כי “הכול תלוי במחיר, אבל אם ריו תצטרך לשלם פרמיה גבוהה, יש סיכון שהעסקה תפגע בערך לבעלי המניות”. הוא הוסיף כי, “לריו יש צבר חזק של פרויקטים פנימיים עם פוטנציאל צמיחה גבוה. לא ברור למה הם צריכים לחפש הזדמנויות דווקא מחוץ לחברה”.

מעבר לשאלת המחיר והנכסים, קיימים גם חסמים רגולטוריים. סין, הצרכנית הגדולה בעולם של מתכות תעשייתיות, צפויה לבחון עסקה שכזו בזכוכית מגדלת. אנליסטים ב-RBC מעריכים כי בייג’ין עשויה להציב מכשולי הגבלים עסקיים משמעותיים, בעקבות ההשפעה האפשרית על שוקי הנחושת והמתכות הבסיסיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

לצד כל אלה, מרחפת גם שאלת התרבות הארגונית. גלנקור צמחה כחברת מסחר אגרסיבית, עם דגש חזק על הזדמנויות, תוצאות קצרות טווח וניהול סיכונים בשוקי הסחורות. לעומתה, ריו טינטו נתפשת כחברת כרייה מסורתית וזהירה יותר. אנדי פורסטר, מנהל השקעות בכיר ב-Argo Investments, שמחזיקה במניות ריו טינטו, סבור שהפער הזה אינו בהכרח חיסרון. “סימן השאלה הגדול הוא התרבות”, הוא אמר. “לגלנקור יש רקע מסחרי, היא אופורטוניסטית מאוד וממוקדת בתוצאות. חלק מהמאפיינים האלה דווקא יכולים להיות טובים לריו. אני מקווה שריו תישאר ממושמעת, אבל הגיוני לבחון עסקות שבהן שני הצדדים יכולים להפיק ערך”.

השיחות הנוכחיות הן למעשה סיבוב שני בתוך קצת יותר משנה. גלנקור פנתה לריו טינטו כבר בסוף 2024, אך אז המהלך נבלם. מאז חלו שינויים משמעותיים בהנהלת ריו טינטו. באוגוסט נכנס לתפקיד המנכ״ל סיימון טרוט, לאחר שיו״ר החברה הבהיר כי הוא מעוניין במנהיג שפתוח יותר לעסקות רחבות היקף מקודמו, יאקוב שטאושולם. תחת טרוט, ריו טינטו מנסה ליהפך רזה וממוקדת יותר, עם פחות נכסים שאינם בליבת הפעילות שלה.

לפי כללי ההשתלטות בבריטניה, לריו טינטו יש זמן עד 5 בפברואר להגיש הצעה רשמית לגלנקור או להודיע שהיא נסוגה מהמהלך. עד אז, השוק ימשיך לשקול את הסיכויים והסיכונים. עסקה שכזו יכולה לשנות את מפת הכרייה העולמית, אך הדרך לשם רצופה סימני שאלה: מהמחיר, דרך רגולציה ועד לשאלה האם שתי תרבויות כה שונות יכולות באמת לפעול יחד.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה