פרופ עלי קריזברג
צילום: עלי קריזברג

"משבר הבנקאות" בארה"ב חוזר? אל חשש, אין שום דמיון

בהחלט ייתכן שעוד כמה בנקים יחוו קשיי נזילות ואפילו 'ריצה אל הבנק' אבל אנחנו קרובים שוב למשבר הנזילות של 2008 שבו קרסו 485 בנקים בארה"ב? לא סביר. ואיזו הזדמנות יש כעת בשוק?

בעת משבר הסב-פריים בארה"ב ב-2008 התמוטטו במדינה 485 בנקים. התמוטטותו בשבוע שעבר של הבנק סיליקון וולי  (SVB) עורר חשש בשוקי ניירות הערך בארה"ב  של דז'ה וו, שגררה ירידה משמעותית במדדי המניות ביום שישי האחרון. במקביל התרחשה הירידה החדה ביותר ביום אחד של תשואות האג"ח הממשלתי מזה  15 שנה, מתוך ציפייה שהבנק הפדרלי יצטרך לשקול מחדש את מדיניות העלאת שערי הריבית.

 

המעניין הוא שהידיעה על כשל הבנק התפרסמה עוד ביום רביעי  ותגובת השוק ביום שישי  באה לאחר הידיעה שה-FDIC  הודיע שהוא "משתלט" על הבנק. ה-FDIC הנו החברה הממשלתי המבטחת  את פיקדונות  הציבור בבנקים בארה"ב (לא קיים בישראל ביטוח דומה) ובסמכותו להשתלט על בנק בקשיים כדי ל"מזער" את הנזק.  במילים אחרות, השוק לא התרשם מהידיעה על כשל הבנק, שהמשיך להיסחר בבורסה ביום חמישי, אך פעולת ה-FDIC עוררה זיכרונות לא נעימים משנת 2008.

 

מסה של כישלונות בנקאיים יכולה להיות מוסברת כתוצאה מאחד מהגורמים הבאים:

1. בצד הנכסים, ירידה משמעותית בערכי הנכסים  הן בנוסטרו של הבנק והן בערכי הנכסים המגבים את האשראי שהבנק מעניק (הסיבה העיקרית למשבר 2008) ו/או

 

2. מחנק  מקורות בצד ההתחייבויות דבר שבא לידי ביטוי בעליה חדה של שער הריבית הבין בנקאי (FF).

 

שתי הסיבות הנ"ל הובילו לכישלון שך SVB. מחד לא הצליח הבנק לגייס מקורות ומאידך, כמו כל הבנקים בארה"ב,  סבל מירידת ניכרת בערך הנכסים.

 

האם המאפיין את בנק SVB תחלחל לכל תחום הבנקאות בארה"ב ותוביל לשרשרת כישלונות כמו ב-2008? 

 

התשובה : מאד לא סביר.

ראשית, צד הנכסים בבנקים בארה"ב  מראה מצב בריא בהרבה מזה שבשנת 2008. בתחילת המילניום, בעיקר החל מ-2004 החלו הבנקים בארה"ב, בשל תנאי תחרות קשים, להעניק אשראי באיכות נמוכה בשיעורי מימון המתקרבים ל-100% מערכי הנכסים המגבים.  שני גורמים  שינו את התמונה היום: ראשית תנאי מתן אשראי השתנו כתוצאה ממשבר 2008.  FHLB הוציא רשימה של תנאים המקשיחים בהרבה את יכולתו של הציבור ללוות בשיעורי מימון גבוהים. שנית, משבר הקורונה ב-2020 חידד  את מדיניות הבנקים במתן אשראי  ואכן הבנקים עמדו בהצלחה מרובה במשבר 2020. כיום  נפח האשראי המגובה  נמוך מזה שהיה לפני משבר הקורונה  (גם בערך נומינלי לפני התאמה לאינפלציה או תמ"ג – מקור: FRED).

שנית,  שער הריבית הבין בנקאי (FF)  נמוך באופן קונסיסטנטי משער הריבית של  הבנק הפדרלי  (4.75), דבר שמעיד על עודפי נזילות במערכת. יכולות המימון העומדות בפני הסקטור הפרטי גבוהות  בהרבה מהממוצע הרב שנתי. שיעור חסכון גבוה במיוחד בשנים האחרונות גרם לכך כי  ב-7 הארצות המפותחות כמות המזומן הפנויה עומד על כ -3 טריליון דולר המהווים כ-10% מסך ההוצאה לצריכה פרטית. שיעור זה גבוה בהרבה מהממוצע הרב שנתי דבר שעשוי להקטין את הלחצים על המערכת הבנקאית.

 

אין זה מן הנמנע  שמספר קטן נוסף של בנקים יעמוד בפני קשיי נזילות בעתיד הקרוב אך לא סביר שנגיע קרוב למספרים דומים של משבר 2008. עיקר הנזק בשנת 2008 נגרם כתוצאה מהתמוטטות שני בתי השקעות (Investment Bankers) גדולים:  ביר שטרן  ולהמן ברזרס. כיום נמצא בנק השקעות אחד בפני קשיים (צ'רלס שווב)  אך סביר שהוא ימצא פתרון עצמי.

 

מאידך, נוצרת הזדמנות  בשוק ניירות הערך האמריקאי: הירידה החריפה בערכי המניות בתחום המימון והבנקאות הייתה חריפה בהרבה מהירידה הכוללת בשוק ההון עובדה שמעידה כנראה על תגובת יתר. שיעור הירידה בענף הבנאות היה גבוה בהרבה מערך ה"ביטא" הנורמלי של מניות אלו (במילים אחרות, אם ה"בטא" של בנק הנה למשל 1.1  ואילו שעור הירידה היה כפול  משיעור הירידה של השוק (2)  הרי שהייתה תגובת יתר).

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    רבקה 12/03/2023 17:03
    הגב לתגובה זו
    ולא ל 2008, והוא חד כתער!
  • 8.
    דמיקולו פיזדמטה 12/03/2023 16:03
    הגב לתגובה זו
    אז החוב היה קטן הרבה יותר, והאינפלציה לא הייתה קיימת. לפד היתה יותר תחמושת.
  • 7.
    לילי 12/03/2023 14:41
    הגב לתגובה זו
    ריצה אל הבנק בעולם הרשתות החברתיות , היינה אש בשדה קוצים . השמועה , גם אם אינה נכונה , גורמת לריצה .בימים של מתח , יש לשדר ביטחון לצרכנים ע"י הרגולטור.
  • 6.
    על מה תה מדבר פרופסור? נוצרה עכשיו "ריצה לבנק" (ל"ת)
    Bill Hwang 12/03/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
  • ע 12/03/2023 17:25
    הגב לתגובה זו
    נוצרה ריצה לבנק, השאלה היא האם היא תימשך השבוע או כמו שבפעמיים קודמות שיש בהלה נקודתית ואחרי כמה ימים הלחץ ירגע והשוק מתקן את עצמו
  • 5.
    אין דמיון אבל עכשיו חלק מהבנקים חשופים לסיכון ריבית (ל"ת)
    דני מגן 12/03/2023 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שליש רכושך ינוקה ואבד. (ל"ת)
    אם תהיו טובים ותשובה 12/03/2023 13:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אפקט העדר וחרדה יביאו לקריסה גדולה , החזיקו חזק. (ל"ת)
    ה' מלך המשפט 12/03/2023 13:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    י 12/03/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
    השוק מתרסק כבר יותר משנה.מניות ירדו עד 95%. המצב לא מראה סימני התאוששות והפד עוד בטיפשוטו יעלה עוד ריבית למרות שיש מיתון לדעתי ולא אינפלציה . הם רוצים לרסק אותנו
  • צר לי 14/03/2023 10:29
    הגב לתגובה זו
    חברות מפסידות ששוות מיליארדים בחסות ריבית אפס והדפסת כספים מאסיבית. מדד האס אנד פי ירד 20% מהשיא. לא דרמה גדולה. הפאניקה שלך מוגזמת.
  • 1.
    צח 12/03/2023 13:21
    הגב לתגובה זו
    ולקחת סיכון מיותר באינפלציה של 6.4? היינו כבר ב 9.1 . יש מרווח נשימה. מיתון עולמי הוא סכנה גדולה לא פחות מאינפלציה.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.