52 שנים, 1,037 משתתפים, מסקנה אחת: כך הילדות שלכם קבעה את עתידכם

התינוקות שנולדו במרכז הרפואי Queen Mary בדינידין שבניו זילנד בטח לא שיערו כי עם היוולדם, הם עומדים לעשות מההיסטוריה. מאז אפריל 1972, צוות חוקרים מאוניברסיטת אוטגו בניו זילנד עוקב אחר 1,037 תינוקות שנולדו בבית החולים, דרך בדיקות מעקב שהם עוברים מאז ולאורך חייהם. מדובר במחקר שנהיה לאחד המחקרים החשובים והמשפיעים בעולם בתחום של התפתחות הילד וגם היום, יותר מחמישה עשורים לאחר תחילתו, מאגר המידע העצום שלו נחשב לאחד ממאגרי המידע המדעיים החשובים בעולם בתחום ההתפתחות האנושית. המחקר ששמו מחקר דנידין, הביא ללמעלה מ-1,300 פרסומים מדעיים שהשפיעו על מקבלי החלטות ברחבי העולם. הילדים, שהיום הם כבר בוגרים, עברו בדיקות בגילאי 3, 5, 7, 9, 11, 13, 15, 18, 21, 26, 32, 38, 45, כאשר האחרונה בהם התקיימה בגיל 52 בין השנים 2024-2026. 

אחד הדברים שהופכים את מחקר דנידין ליוצא דופן הוא העובדה שהוא כלל לא תוכנן מלכתחילה להיות מחקר ענק ומתמשך. כאשר הוקם ב־1972 על ידי פרופ' פיל סילבה, פסיכולוג חינוכי ניו־זילנדי, שנפטר ביוני השנה, הכוונה הייתה צנועה הרבה יותר: להבין טוב יותר את גורמי הסיכון והחוסן המשפיעים על יכולות למידה ועל התפתחות קוגניטיבית בילדות.
בעיר דנידין באותן שנים הייתה דאגה גוברת לאחוזי נשירה גבוהים מבתי הספר, וסילבה ביקש לבדוק מה עומד מאחורי הקשיים. בין אם בעיות בריאות, בעיות משפחתיות, קשיים חברתיים או מאפיינים מולדים. עם השנים, ההורים ביקשו להמשיך את הבדיקות, החוקרים זיהו את גודל ההזדמנות, והמחקר הפך למסע חיים שלם. סילבה עצמו אמר באחד הראיונות לרגל 40 שנות המחקר: "מעולם לא תכננו להקים את אחד המחקרים המשפיעים בעולם. רק רצינו להבין מה עוזר לילדים להצליח. כשהתברר שהנתונים שלנו יכולים לפתוח חלון ייחודי להתפתחות האדם, כבר לא הייתה דרך חזרה." מתוך כוונה להבין את הילדים ואת ההתפתחות שלהם, נוצר המאגר העשיר ביותר שקיים כיום על התפתחות אנושית, פיזית, נפשית, קוגניטיבית וחברתית, לאורך כל מהלך החיים. ממצאי המחקר נותנים מסקנות מקיפות ומעמיקות יותר ממחקרים שנערכים בזמן מוגבל ומתמקדים בתחום אחד בלבד, ממצאיו בתחומים רבים ומגוונים.

שליטה עצמית בגיל 3 מנבאת שגשוג כלכלי

מחקר דנידין מצביע שוב ושוב עד כמה נסיבות חיים מוקדמות, משליכות על כל מהלך החיים. כך למשל, ילדים שגדלו בעוני מתמשך נמצאו בגיל 45 עם פרופיל בריאותי מאתגר יותר, ובו לחץ דם גבוה, דלקתיות כרונית וסיכון גדול יותר למחלות לב. הממצאים מצביעים על כך שהעוני בילדות אינו רק מצב כלכלי, אלא חוויה המשאירה חותם ביולוגי ארוך טווח, המתבטא אפילו בקצב הזדקנות מהיר יותר.

• מבחן המרשמלו: האם הניסוי הפסיכולוגי המפורסם באמת ניבא הצלחה בחיים?
• מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת נשים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחד הממצאים הבולטים ביותר במחקר עסק בשליטה עצמית בגיל שלוש, שהתבררה כנבואה מדויקת להפליא לגבי מהלך החיים. יכולת לנהל רגשות, לדחות סיפוקים ולהתמיד במשימות בגיל הרך נמצאה כקשורה למצב כלכלי טוב יותר בבגרות, לבריאות פיזית ונפשית יציבה יותר, לשיעור נמוך יותר של הסתבכות פלילית ואף להצלחה מקצועית וזוגית. העובדה שמדובר בכישורים נרכשים ולא בתכונות מולדות בלבד מעניקה תקווה להתערבויות יעילות כבר בשלבי החיים המוקדמים.

לצד גורמים התנהגותיים וחברתיים, המחקר מצא גם קשר הדוק בין חשיפה מוקדמת לעישון לבין הזדקנות מואצת של הריאות, גם בקרב ילדים שגדלו בבתים שבהם לא עישנו באופן קבוע. 

בדידות בילדות = בעיות לב בבגרות

לא שהיינו צריכים עוד אישוש לכך אבל מחקר דנידין מצביע באופן ברור כי צעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם שדיווחו על תחושת בדידות גבוהה, נטו להתמודד בגיל 45 עם שיעורים גבוהים יותר של דיכאון, חרדה ושימוש בחומרים מזיקים. ביחד, הממצאים מציירים תמונה רחבה שלפיה חוויות מוקדמות, סביבתיות ואישיות, מעצבות את הבריאות והחוסן הנפשי לאורך החיים. 

• 8 סימנים שהזוגיות שלכם בבעיה - ומה הם אומרים על עתיד הקשר
• מחקר חדש על אושר: 10-15 דקות שיעשו אתכם מאושרים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בנוסף עלה כי בידוד חברתי בילדות בגילאי 5-11 קשור לבריאות לב וכלי דם לקויה ולירידה קוגניטיבית מואצת בהמשך החיים. בנוסף, המחקר הדגים כי בריאות נפשית לקויה יכולה לגרום לבריאות פיזית לקויה ולקצב הזדקנות מואץ.

הולכים מהר? תזדקנו לאט

אחד הממצאים המפתיעים ביותר שיצאו ממחקר דנידין הוא הקשר בין מהירות ההליכה שלנו לבריאות המוח. פרופ' טרי מופיט מאוניברסיטת דיוק, אחת החוקרות המובילות במחקר, הסבירה כי "רופאים יודעים שהולכים איטיים בגילאי 70 ו-80 נוטים למות מוקדם יותר מהולכים מהירים באותו גיל, אבל המחקר הזה כיסה את התקופה מגיל הגן ועד אמצע החיים וגילה שהליכה איטית היא סימן אזהרה עשרות שנים לפני הזקנה."

בבדיקות MRI שנערכו למשתתפים בגיל 45 התגלה כי הולכים איטיים נטו להציג נפח מוחי כולל נמוך יותר, עובי קורטיקלי ממוצע נמוך יותר, שטח פני מוח קטן יותר ושכיחות גבוהה יותר של נגעים במצע הלבן. הממצא המפתיע מכל: החוקרים יכלו לחזות את מהירות ההליכה בגיל 45 על בסיס הערכה נוירו-קוגניטיבית שנעשתה כשהמשתתפים היו בני 3 בלבד. ליין ראסמוסן, חוקרת בתר-דוקטורט באוניברסיטת דיוק, ציינה כי "הדבר המדהים הוא שמדובר באנשים בני 45, לא בחולים קשישים שבדרך כלל נבדקים במדדים כאלה."

מחקר דנידין שינה את ההבנה המדעית גם לגבי הקשר בין גנטיקה וסביבה. בשנת 2002 פרסמו החוקרים אבשלום קספי וטרי מופיט מחקר פורץ דרך על גן MAOA, המכונה לעתים "גן הלוחם". הם הראו כי ילדים שעברו התעללות ונשאו גרסה מסוימת של הגן, היו בעלי סיכוי גבוה יותר באופן משמעותי לפתח התנהגות אנטי-חברתית ואלימה בבגרותם, בעוד ילדים עם גרסה אחרת של הגן הפגינו חוסן גם לאחר חשיפה להתעללות.

כפי שנכתב בסקירת 40 השנים של המחקר: "הראינו שבקרב ילדים שעברו התעללות, אלה שממשיכים את מעגל האלימות נושאים צורה ספציפית של גן MAOA, בעוד שאלה עם צורה אחרת של הגן נראו חסינים להתעללות." ממצאים אלה השפיעו אפילו על מערכת המשפט: שופט איטלקי הפחית עונש על בסיס הטיעון שגן MAOA מעניק רגישות לאלימות. יתרה מזו, המחקר תרם לתזכיר בית המשפט העליון של ארה"ב שהוביל לביטול עונש המוות לצעירים מתחת לגיל 18.

גדלו בלי מסכים אבל חוו דיכאון משימוש בהם כבוגרים

בשנים האחרונות מחקר דנידין עבר קפיצת מדרגה בזכות שילוב של טכנולוגיות הדמיה מתקדמות ומדדים חדשניים להערכת הזדקנות ביולוגית. אחד הפיתוחים החשובים הוא מדד DunedinPACNI, המבוסס על סריקת MRI יחידה ומאפשר להעריך את קצב הזדקנות המוח. ניתוח הנתונים מצא כי משתתפים שקיבלו דירוג המעיד על הזדקנות מוחית מהירה נטו להציג סיכון גבוה יותר לירידה קוגניטיבית, ניוון מוחי ואף תמותה בשנים שלאחר מכן. זהו כלי שמעניק לחוקרים יכולת כמעט חסרת תקדים לנבא מצבי בריאות עתידיים על סמך בדיקה אחת.

במקביל התברר עד כמה סטרס מתמשך משפיע על הבריאות לקראת גיל המעבר. ניתוח של בדיקות דם וסממנים ביולוגיים בגיל 45 הראה שאנשים שחוו רצף של אירועי חיים מלחיצים, כמו אבטלה, גירושין או מחלה במשפחה, הציגו רמות גבוהות של קורטיזול, פעילות דלקתית מוגברת ופגיעה בתפקודי מערכת החיסון והמטבוליזם. בנוסף לכך, החוקרים בחנו לראשונה דור שלם שגדל ללא מסכים ונכנס לעידן הדיגיטלי רק בבגרותו. נמצא כי שימוש אינטנסיבי ברשתות חברתיות בשנות השלושים והארבעים לחיים נקשר לעלייה בחרדה ולדימוי עצמי נמוך, בעוד שימוש מתון דווקא חיזק את הקשרים החברתיים.

ממצאים נוספים העלו כי פערי הבריאות בין גברים לנשים משתנים עם הגיל. אף שגברים נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלות לב, בקרב נשים נצפתה האצה בקצב ההזדקנות המוחית לאחר גיל ארבעים, תופעה שאינה מוסברת עדיין במלואה. לצד זאת, החוקרים זיהו גורמי חוסן המסייעים לאנשים שגדלו בתנאים קשים להישאר בריאים לאורך זמן. קשר יציב עם מבוגר תומך בילדות, יכולת לוויסות רגשי והרגלי בריאות בסיסיים כמו שינה ותזונה תקינה בגיל צעיר נמצאו כגורמים משמעותיים המקטינים את ההשפעה השלילית של נסיבות ילדות מאתגרות.

94% מהילדים עדיין משתתפים במחקר

מחקר דנידין מתאפיין בשיעור שימור יוצא דופן: בהערכה האחרונה שהושלמה בגיל 45, השתתפו 94% מכלל המשתתפים החיים והזכאים, המהווים כ-938 אנשים. לשם השוואה, מחקרים אורכיים רבים חווים נשירה של למעלה מ-40% מהמשתתפים. בנוסף, 93% מהמשתתפים בגיל 45 השלימו גם סריקות מוח, מה שהופך את מאגר הנתונים למשאב ייחודי בעולם.

המחקר הוקם בשנת 1972 על ידי פיל סילבה, שניהל אותו עד שנת 2000. פרופ' ריצ'י פולטון כיהן כמנהל המחקר בשנים 2000-2023, ולאחריו מונתה פרופ' מואנה תיאודור, שעבדה במחקר לראשונה כעוזרת בשנת 1998. במהלך כל הערכה, המשתתפים מובאים חזרה לדנידין מכל מקום בעולם שבו הם חיים, ועוברים יום שלם של ראיונות, בדיקות פיזיות, בדיקות שיניים, בדיקות דם, שאלונים ממוחשבים וסקרים.

מחקר דנידין משפיע על קבלת החלטות במדינות רבות, ובמיוחד בקרב מדינות ה-OECD. הדאטה שהתגלגל על פני חצי המאה מאפשרת למדיניות ציבורית להתבסס על ראיות ארוכות-טווח ולא על הנחות רגעיות בלבד. דו"ח משותף של המחקר וארגון ה-OECD הדגים כיצד מידע על סיכונים ואירועים חברתיים, כלכליים ובריאותיים לאורך החיים,  מסייע להבין איך תנאים בילדות משפיעים על מצבי בריאות, תעסוקה וחוסן חברתי בבגרות.

המחקר משמש קרקע אמינה לתכנון התערבויות מוקדמות: מתן תמיכה בילדים, טיפוח של כישורים כמו ויסות עצמי וחוסן נפשי, ואף קביעת סדרי עדיפויות במדיניות חינוך, בריאות ורווחה. לדברי גורמים ב-OECD, הממצאים מצביעים על כך שהשקעה בילדות אינה "מותרות חברתית" אלא אמצעי לחיסכון חברתי ארוך-טווח, הן מבחינת בריאות האזרחים והן מבחינת עלות הציבורית.

חוקרים את הילדים של הילדים

המחקר פועל כיום בשבעה תחומי מחקר עיקריים: בריאות הנפש ונוירו-קוגניציה, סיכון קרדיווסקולרי, בריאות נשימתית, בריאות הפה, בריאות מינית ורבייתית, תפקוד פסיכו-חברתי, וגם על בריאות הפה. 

בשנים האחרונות המרכז מאלמחקר דנידין החל ליזום גם מחקרי המשך שמנסים להבין האם ההשפעות שזוהו בדגמי חייהם של המשתתפים עוברות גם לדור הבא, הילדים שלהם, בעיקר בגיל הנעורים. ה-Next Generation Study יזם בדיקות מקיפות עבור בני נוער בגילאי 15 עד 17, במטרה להשוות איך נראית התנהגות, בריאות, הרגלים ואורחות חיים אצל הדור הצעיר ביחס לדור המקורי כשהיה בגיל זה. המשתתפים מגיעים למחלקת המחקר לעימות של יום בודד הכולל שאלונים, ראיון, בדיקות גופניות, הערכה קוגניטיבית ומדדים ביולוגיים, כך שהנתונים שלהם משולבים במאגר שמכסה כבר שני דורות.

המטרה היא לבדוק האם חוויות, סיכונים או חוסנים מהילדות של ההורים "מתגלגלים" גם לילדים, כלומר האם גורמי סיכון כמו בריאות נפשית לקויה, התעללות, עוני, או דווקא כישורים כמו ויסות עצמי, תחושת בטחון ותמיכה משפחתית משמרים את ההשפעה גם בדור הבא. בכך המחקר מוסיף מימד בין-דורי נדיר למחקר: הוא בוחן לא רק את מה שמתרחש במשך חייהם של אנשים, אלא גם כיצד העומק והמורכבות של חוויות החיים מתורגמות לדור הבא ופותח חלון למחקר על העברת סיכונים, חוסן או הזדמנויות אל הדורות הבאים.