"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

• מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
• אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

התשובה לכאורה פשוטה, אבל מתברר ככל שמתעמקים בזה שהיא מורכבת. נניח שיש חברה עם רווחים עודפים של 2 מיליון שקל ונזכיר כי המבחנים לא פשוטים והם שונים לצורך חישוב הקנס (יש מבחנים לקביעת הרווח, יש מבחנים לקביעת התחולה שתלויים בתוצאות בשנים האחרונות ועוד). לכאורה אפשר לחלק 5% מהעודפים - כלומר 100 אלף שקל, ואז יש מיסוי של 30% ולרוב גם מיסוי של מס יסף של 3%, ומגיעים ל-33%. כלומר משלמים מס של 33% - 33 אלף שקל. במקביל נשאר נטו אצל בעל השליטה 67 אלף שקל.

אם משלמים קנס - משלמים 40 אלף שקלים. לכאורה במבחן הראשון: תשלום מס, עדיף לחלק דיבידנד. חלוקת דיבידנד משאירה יותר כסף אצל החברה ובעל השליטה.

אבל יש מבחן שני - התשואה בחברה. אם הורדנו לחברה 100 אלך שקל, היא איבדה יכולת לייצר תשואה על ההון. אם התשואה שלה על ההון היא 15%, ושל בעל השליטה 5%, אז ברור שכדאי להשאיר כספים בחברה (אם כי אפשר לקחת הלוואה במקום הסכום הזה ולא לפגוע בתשואה של החברה). כלומר, המבחן של תשלום המס הגדול הנמוך ביותר הוא לא בהכרח נכון, זה תלוי בצרכים של החברה, בתזרים של החברה, וביכולת שלה לגייס כספים.

• פאדל: המשחק שמטריף את ישראל - כמה זה עולה?
• תמיכה במילואימניקים היא גם תשלום מהמדינה למעסיקים על הפרשות סוציאליות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 30 חודשי מאסר לבעל עסק שגזל מקופת המדינה 5.7 מיליון שקל

נקודה חשובה נוספת היא שהקנס הוא רק דחייה. בסוף צריך לשלם את המס על דיבידנדים. אלא אם מצפים להפסדים בהמשך. במצב כזה, גם אם תזרימית הקנס אולי בעסקים מסוימים נכון יותר הרי שברוב המקרים הוא יהיה טעות. 

נראה שהמקרים שבהם עדיף יהיה לשלם קנס הם אלו של צמיחה מאוד חזקה וצרכי הון ומימון מאוד גדולים. אחרת, החלוקה של 5% עדיפה. ב-6% שזה החל מהשנה הבאה, תמונה מעט משתנה לרעת החלוקה ועדיין ברוב המקרים יהיה עדיף לחלק מאשר לשלם קנס של 2%. בקנס גם משלמים וגם משאירים את "הבעיה", בחלוקה פותרים את הבעיה בהדרגה. עם זאת, תכנוני מס שבונים על הפסדים עתידיים והקטנת הרווחים העודפים הם לגיטימיים והם כן מאפשרים שימוש בקנס על חשבון חלוקת דיבידנד.