ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

• מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
• הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

במקביל, אהרונוביץ ציין כי מכירות של חברות ציבוריות ירדו וגם בשוק הדירות נרשמה ירידה בעסקאות, אך ההכנסות מעסקאות מסחריות מחזיקות את מערכת הגבייה. הוא התייחס למבצעי התשלומים בענף, כמו תמהילי 80 20 ו-60 40, והסביר כי הם מאפשרים לדחות חלק גדול מהתשלום ולכן חלק מהעסקאות עדיין לא מתבטא בגביית מס בפועל. אהרונוביץ הוסיף כי ההנחה היא ששנת 2026 תהיה טובה יותר עבור השוק, אך הדגיש שהדבר תלוי בהתפתחויות בשטח.

מס רכוש מדרגות מס ושכר דירה

בהמשך התייחס אהרונוביץ לדיון סביב מס רכוש. לדבריו, המטרה היא לא רק להגדיל הכנסות אלא גם לשנות את תמהיל המסים, כך שחלק מהנטל על עבודה יועבר למס על הון. הוא ציין כי בישראל הנטל על עבודה הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD בעוד שהנטל על הון נמוך יחסית, והסביר שהכוונה היא ליצור איזון. לדבריו, שיעור מס רכוש שנמצא על הפרק הוא סביב 1.5% מהשווי, לעומת רמה של 2.5% שהייתה נהוגה בעבר.

• בנק ONE ZERO מציג: מסחר בניירות ערך ללא עמלות, לכל החיים ולכל הגילאים
• "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

על רקע הביקורת בענף הנדלן על האפשרות להחלת מס כזה, אהרונוביץ אמר כי לדעתו המס לא צפוי לפגוע בענף במידה שמוצגת בשיח הציבורי, אך מי שמחזיק נכסים יצטרך לשלם יותר. במקביל הוא הבהיר כי רשות המסים אינה מחפשת פתרון מהיר של העלאת שיעורי מס באופן חד, אלא בוחנת צעדים הדרגתיים שמשנים את מבנה המערכת, ובהם גם האפשרות של מס רכוש.

בנושא הקפאת מדרגות המס אמר אהרונוביץ כי כרגע אין תוכנית לשחרר את ההקפאה, והוא אינו יודע אם העדכון ייעשה במהלך השנה או רק ב-2026 או ב-2027. לדבריו, ההחלטה תלויה ביכולת לשמור על משמעת בהוצאות התקציב ובמידת ההוצאות הביטחוניות החריגות.

שכר דירה והכסף שלא מגיע לקופה

נושא נוסף שאהרונוביץ התייחס אליו הוא חובת הדיווח על שכר דירה. הוא אמר כי יש רבים שאינם מדווחים, במיוחד באזור המרכז, שבו כמעט ואין דירות גדולות שנשכרות במחיר שנמצא מתחת לתקרת הפטור שעומדת כיום על 5,471 שקל בחודש. אהרונוביץ הזכיר מתווה קודם שהוצג בעבר, שלפיו תישמר אפשרות לפטור לדירה אחת אך תידרש חובת דיווח מלאה. הערכת רשות המסים היא שבגלל אי הדיווח יש כיום בין 1.5 ל-2 מיליארד שקל בשנה שאינם נכנסים לקופת המדינה.

אהרונוביץ הוסיף כי חובת דיווח על חוזי שכירות, גם אם שיעור המס עצמו יישאר נמוך, עשויה לשנות את התמונה, משום שברגע שהחוזה נכנס למערכת רמת הדיווח עולה. הוא ציין כי המהלך נמצא כבר כשנתיים בתיאום עם משרד המשפטים והעריך כי בסופו של דבר יאושר.

לקראת סיום דבריו אמר אהרונוביץ כי רשות המסים פועלת בזהירות בכל שינוי במערכת המס. הוא הזכיר שבשנים האחרונות הוקפאו מדרגות המס והמע״מ הועלה באחוז אחד בלבד, והוסיף כי הרשות מעדיפה שינויים מבניים שיתאימו בין גביית המסים לבין רמת ההוצאות והצרכים של המשק, ולא העלאות מס חד פעמיות שנועדו לסגור פער.

בהמשך הדיון דיבר גם ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, שאמר כי הוועידה השנה מתקיימת בנקודת זמן מורכבת לענף הנדלן. לדבריו, הענף כולו מתמודד עם אתגרים שמחייבים חשיבה מחודשת ושיתוף פעולה בין הרגולטורים, היזמים ואנשי המקצוע, במטרה לבנות תשתית יציבה יותר לשנים הקרובות.