קבוצת אלקטרה אלקטרה 3.78%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.

220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

• בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
• רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

למדריך המלא על אגרת גודש - מס גודש - מה זה והאם הוא יוטל? המלחמות בין האוצר למשרד התחבורה

ישראל נחשבת כבר שנים לאחת המדינות העמוסות יותר מבין המדינות המפותחות, במיוחד באזור גוש דן. רמת המינוע עלתה, הכבישים לא התרחבו באותו קצב, והעומסים הפכו לחלק קבוע משגרת הבוקר והערב. מס הגודש נועד לנסות ולשנות את דפוסי הנסיעה, כך שחלק מהנהגים ידחו נסיעות, יעברו לשעות אחרות או יוותרו על הרכב הפרטי.

• טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
• חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

המהלך הזה אמור להתחבר להשקעות בתחבורה ציבורית: רכבות קלות, קווי מטרו ונתיבי תחבורה ציבורית. בלי חיזוק התחבורה הציבורית, האגרה עלולה להיתפס רק כעוד מס. עם חלופות טובות יותר, היא יכולה להפוך לכלי שמאזן בין שימוש ברכב פרטי לבין מערכות הסעה המוניות.

אלקטרה והגל הצפוי בתשתיות

הפרויקט בגוש דן מצטרף לפעילות קיימת של אלקטרה בתחום התשתיות. הקבוצה פועלת כיום בחמישה מגזרים: פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל, פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל, הפעלה ושירות ואחזקה, פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום ומגזר הזכיינות. מס הגודש יושב בדיוק על החיבור בין תשתיות לזכיינות, ומוסיף להיקף הפעילות של החברה בתחום התחבורה.

בוועידת התשתיות האחרונה גורמים בענף הצביעו על כך שחברות תשתית כמו אלקטרה צפויות ליהנות מגל פרויקטים "ביום שאחרי", כאשר המדינה תמשיך להשקיע בכבישים, רכבות ותשתיות חיוניות כחלק מההתאוששות ומהתמודדות עם עומסים אזרחיים וביטחוניים. מבחינת חברות קבלניות, פרויקטים רב-שנתיים כמו מס הגודש מוסיפים אופק פעילות, אבל מחייבים גם יכולת ניהול, מימון וביצוע לאורך זמן.

האתגר בענף הוא לא רק להוסיף פרויקטים לצבר, אלא לעמוד בלוחות הזמנים ולשמור על רווחיות, בסביבה של פעילות גבוהה ותחרות על כוח אדם מקצועי. פרויקט כזה בוחן את היכולת של החברה לעבוד הרבה שנים באותו נכס, ולא רק לסיים את שלב ההקמה ולעבור הלאה.

רקע מאקרו: ריבית, גרעון וזהירות

ברקע המהלכים בתשתיות עומדים גם תנאי המאקרו. בפרוטוקול האחרון של הוועדה המוניטרית בבנק ישראל נכתב כי "הוועדה דנה בכך שלנוכח אי הוודאות הגאופוליטית, הפעילות הערה, ושוק העבודה ההדוק, החלטות הריבית נדרשות להיות שקולות וזהירות". הניסוח הזה מצביע על גישה זהירה, ואפשר לקרוא בו גם מידה מסוימת של ניציות, כלומר העדפה שלא למהר עם הורדות ריבית חדות.

מצד שני, הירידה ההדרגתית בגרעון התקציבי נותנת לממשלה ולבנק ישראל מעט יותר מרחב תמרון. סביבת ריבית שאינה קיצונית מדי יכולה להקל על מימון פרויקטים גדולים, במיוחד כשמדובר בזיכיונות ארוכי טווח שמבוססים על חוב. אם האינפלציה תישאר בשליטה והריבית תרד בהדרגה, עלות המימון של פרויקטים כמו מס הגודש עשויה להיות יציבה יותר. אם הסיכון הגיאופוליטי או האינפלציה יעלו מחדש, העלות הזו עלולה לטפס.

לאן זה הולך מכאן

מס הגודש בגוש דן מחבר בין כמה קווים מרכזיים: עומסי התנועה הגבוהים בישראל, הצורך בהמשך השקעות בתשתיות, והשאיפה לנהל את התנועה במטרופולין בדרך יותר מתוכננת. אלקטרה מצידה מוסיפה לפרויקט הזה ניסיון קיים בתחבורה ותשתיות, לצד זיכיון ארוך טווח שמעניק לה ודאות הכנסות לשנים קדימה.

המשך הדרך ייקבע לפי קצב ההקמה, איכות ההפעלה והשאלה עד כמה הציבור יראה במס הגודש חלק ממהלך רחב, ולא רק עוד חיוב בדרך לעבודה. מבחינת אלקטרה, המשימה תהיה לעמוד ביעדים ההנדסיים והתפעוליים בתוך שוק תשתיות פעיל ותחרותי, ולהחזיק את הפרויקט הזה יציב לאורך תקופת הזיכיון.