לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

• לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
• תבע את בנו וגרושתו: השיבו לי מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.

לפי לשון החוק בישראל, משפחה עצמאית היא משפחה שבראשה עומד הורה יחיד, ללא בן זוג ידוע בציבור, וכוללת ילד אחד או יותר מתחת לגיל 18. המונח מחליף בדרך כלל את המונח "משפחה חד-הורית" בחוקים בישראל, כדי לכסות מגוון מצבים (רווקות, גירושין, אלמנות, עגינות) ולהדגיש את תפקיד ההורה היחיד. במקרה של הורות יחידניות מבחירה, אין הורה נוסף בתמונה ומעולם לא היה.

התמודדות כלכלית של הורים יחידניים (לרוב מדובר באימהות) היא אתגר משמעותי, הנובע בעיקר מיכולת השתכרות המוגבלת למפרנס יחיד ומהעול הכבד של גידול ילדים לבד. משפחות אלו נמצאות בסיכון גבוה יותר להידרדר לעוני, בשל הסתמכות על משכורת אחת בלבד.

• הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
• משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

באין תמיכה קבועה או רשת ביטחון כלכלית נוספת, עול הפרנסה נופל כולו על כתפיה של אם אחת, שגם כך נאלצת להתמודד עם פער שכר מגדרי וקושי לשלב בין עבודה להורות מלאה.

"היא האמא הכי נעדרת"

כשיש רק מפרנס אחד בבית, כל יום עבודה שהולך לאיבוד הוא פגיעה ישירה ומיידית בביטחון הכלכלי של המשפחה. בהיעדר פרטנר שיכול לקחת יום מחלה עבור ילד חולה, או לחלוק את החופשים הארוכים של משרד החינוך, האם היחידנית מוצאת את עצמה במלכוד – מצד אחד היא מחויבת לעבודה ומספר ימי החופש שלה מוגבל, ומצד שני לא תמיד יש מסגרת חלופית או קייטנה, ולכן היא נאלצת לעשות שמיניות באוויר כדי למצוא סידור הולם.

אורית (42), אם יחידנית לליאו בן ה-4, חיה במשך שנים את החלום: היא הייתה אשת קריירה מוכשרת בחברת הייטק מצליחה, השתכרה היטב, טיילה בעולם ובחרה במודע בהורות יחידנית באמצעות תרומת זרע, תוך בניית חומת ביטחון כלכלית. "הייתי בטוחה שאני מכוסה", היא מספרת. "היו לי חסכונות, עבודה יציבה ותוכנית מגירה מסודרת".

ואז המציאות השתנתה: בתחילה הגיעה הקורונה שפגעה בענף התיירות שבו עסקה החברה שלה, ואז מלחמת "חרבות ברזל" שגרמה לסגירה סופית של הסניף הישראלי. "מצאתי את עצמי תוך שבועות בודדים בלי עבודה, עם משכנתא לשלם, בלי דמי מזונות (כי מעולם לא נישאתי), ובלי רשת ביטחון של בן זוג שיכול למלא את החלל", היא משתפת בכאב. "התכנון המוקדם שלי, כמה שהיה מחושב, לא עמד בפני סגירת חברה גלובלית ופיטורים המוניים".

גם לשרון (48), אם יחידנית לילד בן 7 מירושלים, הייתה לפני מלחמת "חרבות ברזל" משרה יציבה עם תנאים טובים, אך עד מהרה היא נאלצה לוותר עליה לאחר שפוטרה. הסיבה האמיתית? לילד שלה לא הייתה מסגרת קבועה בגלל המצב הביטחוני, והיא נאלצה להישאר איתו בבית, בהיעדר פתרון אחר, ולעיתים אף לקחת אותו איתה לעבודה. בניסיון להתחמק מההשלכות החוקיות של מעשיו, הבוס שלה, שעד אז היה מרוצה מתפקודה, ניסה לתלות את הפיטורים בתירוצים אחרים, אך לא היה ניתן לפספס את הקשר בין הנסיבות שנכפו עליה לבין סיום העסקתה. סיפורים כאלה מדגישים את חוסר ההגנה התעסוקתית

סיפורים כמו של אורית ושרון מדגישים את הפגיעות התעסוקתית הייחודית של אימהות יחידניות מול שוק עבודה אכזרי ואת תחושת הבדידות מול מערכת שאינה רואה אותן. בעוד שמעסיקים מסוימים אינם ממהרים להעסיק אימהות באופן כללי בגלל ה"נטל" ההורי, מצבן של היחידניות קשה שבעתיים.

המצב מחמיר כמובן בזמני משבר לאומי, אך גם בתקופות רגועות מבחינה ביטחונית, הצורך להישאר בבית עם ילד חולה שוב ושוב גורם להיעדרויות מצטברות שמעמידות במבחן את סבלנותו של המעסיק. ולזה נוספים חופשות הקיץ, החגים ושאר ימי החופש, שמשאירים את האם ללא פתרון, אלא אם כן יש לה רשת תמיכה משפחתית רחבה וזמינה או תקציב למטפלת קבועה.

מציאות זו חושפת אותן לסיכון מוגבר לפיטורין. בעוד שמעסיקים מסוימים אינם ממהרים להעסיק אימהות באופן כללי בגלל ה"נטל" ההורי, מצבן של היחידניות קשה שבעתיים. הן הופכות לכוח עבודה פחות "זמין" בעיני מעסיקים ציניים.

בהיעדר פרטנר, כל היעדרות נופלת עלייך. הנה מספר טיפים לניהול המצב מול המעסיק:

היוזמה היא שלך: במקום להודיע על היעדרות, הציעי תוכנית פעולה: "הילד חולה היום, אני אעבוד מהבית ואהיה זמינה במייל ובטלפון, ואשלים את הפערים מחר בבוקר".

הכירי את הזכויות שלך: דעי כמה ימי מחלה/היעדרות מגיעים לך על פי חוק. ידע זה יעניק לך ביטחון בשיחות עם המעסיק.

ארגני לעצמך גמישות: חפשי מקומות עבודה המציעים עבודה היברידית או משרות גמישות כברירת מחדל, מה שיכול לשפר משמעותית את האיזון. 

בישראל של שנת 2025, מעל 100 אלף משפחות מנוהלות על ידי הורה יחיד. ברוב המקרים מדובר באימהות, אשר בחרו בהורות יחידנית או שמציאות החיים הובילה אותן לכך. ההכרה החוקית בהן כ"הורים עצמאיים" אמורה לספק רשת ביטחון, אך המציאות חושפת פער גדול בין התיאוריה למה שקורה בשטח – במדינת ישראל שמעודדת ילודה ותומכת ביד רחבה במגזרים עם ריבוי טבעי גבוה, לא תמיד יימצא מענה מספק למצוקה האמיתית של מי שמגדלת ילדים לבדה. הזכויות הקיימות הן מוגבלות יחסית למדינות המפותחות, והבירוקרטיה מקשה על מימושן המלא.

ובכל זאת, המדינה, בעיקר דרך המוסד לביטוח לאומי ומשרדי הרווחה והשיכון, מציעה מספר כלים. אלו לא יהפכו אם יחידנית לעשירה, אך הם קריטיים להישרדות הכלכלית ולשמירה על שגרה תפקודית. ועדיין, אימהות עצמאיות רבות מתלוננות כי הגישה למימוש ההטבות הללו עוברת לעיתים בתוך סבך בירוקרטי שנדמה כאילו נועד לרפות את ידיהן. למרות הקשיים, חשוב למצות את כל הזכויות המגיעות על פי חוק.

לנווט בבירוקרטיה - כלים וזכויות

כדי למקסם את התמיכה, הנה כמה מקורות סיוע וזכויות שכדאי להכיר:

המוסד לביטוח לאומי:

קצבאות תמיכה - קצבת הילדים היא זכות אוניברסלית, אך לאימהות מעוטות יכולת יש אפשרות להיעזר גם בתוספת הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה מהמוסד לביטוח הלאומי. הבעיה שהקריטריונים לקבלתו הם שכר נמוך מאוד והיעדר מקורות הכנסה נוספים, שגם בתוספת הקצבה אינם מאפשרים קיום בכבוד.

מענק לימודים שנתי - זוהי נקודת אור חשובה, מדובר במענק שנתי בסך כ-1,176 שקל לילד (נכון לשנת 2025), המיועד לרכישת ציוד בסיסי לשנת הלימודים. המענק משולם אוטומטית לכל הורה עצמאי עבור ילדים בגילים 6 עד 18, ללא מבחן הכנסה נוסף.

זכויות עבודה ומס

אלו הן שתי הזכויות המרכזיות שמספקות אוויר לנשימה לאם היחידנית:

• נקודות זיכוי ממס הכנסה: מס הכנסה מעניק לאם היחידנית נקודות זיכוי כפולות על הילדים, מכיוון שאין בן זוג שמקבל את נקודות הזכאות היחסיות. המשמעות הפרקטית היא הפחתה משמעותית בסכום המס שאת משלמת, מה שמגדיל את ה"נטו" שלך מדי חודש באלפי שקלים בשנה.
• ימי היעדרות בשל מחלת ילד: אימהות יחידניות זכאיות לזקוף על חשבון ימי המחלה שלהן עד 16 ימי היעדרות בשנה עבור מחלת ילד (במקום 8 ימים להורים רגילים). זכות זו היא  קריטית לשמירה על מקום העבודה בהיעדר הורה שני שיכול לחלוק בנטל. 

"סל גמיש" - אימהות שחוזרות לשוק העבודה, מגדילות את היקף המשרה או יוצאות ללימודים יכולות לקבל סיוע במימון מסגרות לילדיהם בשעות ובימים שבהם מסגרות החינוך הפורמלי לא פועלות. מטרת התוכנית היא לעודד השתלבות בשוק העבודה וקידום מקצועי, באמצעות השתתפות במימון שירותי טיפול כגון: צהרונים, שמרטפות, קייטנות ושיעורי עזר לילדים.

סבסוד מעונות יום וצהרונים - משפחות עצמאיות המטופלות בילדים קטנים זכאיות לסבסוד מעונות יום וצהרונים, כחלק מתוכנית רחבה יותר של המדינה לסיוע להורים עובדים או לומדים. הזכאות והיקף הסיוע נקבעים לפי דרגת הכנסה וקריטריונים ייעודיים, וניתנים לחישוב בסימולטור ובקשה מקוונת במשרד העבודה, עם סיוע מוגדל להורים יחידים.

שיכון ודיור:

הנחות והקלות בארנונה - רשויות מקומיות רבות מעניקות להורים עצמאיים הנחה משמעותית בתשלום הארנונה.

סיוע בשכר דירה - משפחות עצמאיות שאין בבעלותן דירה זכאות לסיוע בשכר דירה ולעיתים גם לדיור ציבורי, דרך משרד הבינוי והשיכון. מדובר בזכות חשובה במציאות שוק הדיור הישראלי.

ייצוג משפטי חינם: במקרים מסוימים של סכסוכי משפחה (בעיקר סביב מזונות), ניתן לקבל סיוע משפטי מטעם המדינה.

הכפר הקהילתי: את לא לבד

הכוח נמצא בקהילה. בישראל ובעולם ישנן קבוצות וארגונים ספציפיים בישראל שמהווים רשת ביטחון אמיתית:

"מילי - מרחב ישראלי לאימהות יחידניות": עמותה וקהילה פעילה בפייסבוק המציעה תמיכה ומ

"אמהות יחידניות" / "הבית של אמהות יחידניות מבחירה - קבוצות פייסבוק גדולות ופעילות לשיתוף, התלבטות ועזרה הדדית.

ארגוני ליווי כלכלי - ארגונים כמו "פעמונים" המציעים ליווי כלכלי פרטני ללא עלות.

יציאה מ"מלכודת העוני" עם תוכנית פעולה

ליאת, אם יחידנית לילדה בת 5 מאזור המרכז, מצאה את עצמה נשאבת עמוק לתוך "מלכודת העוני" שתוארה קודם לכן. "כל פעם שהרווחתי קצת יותר, קיצצו לי מיד בקצבאות ובסיוע בשכר דירה", היא מספרת. "הרגשתי שאני עובדת קשה רק כדי לדרוך במקום, בלי יכולת לבנות עתיד כלכלי אמיתי לבת שלי".  נקודת המפנה הגיעה כשהצטרפה לתוכנית ליווי כלכלי של ארגון "פעמונים". בעזרת מלווה מקצועי, ליאת בנתה תקציב משפחתי קפדני, למדה להתנהל נכון מול הבירוקרטיה, ואפילו יצאה לקורס הכשרה מקצועית ממוקד בהנהלת חשבונות.

"הליווי הקהילתי והכלים שקיבלתי לא רק עזרו לי לחסוך מאות שקלים בחודש, אלא נתנו לי את הביטחון לדרוש העלאה בשכר ולהתקדם לתפקיד ניהולי", היא מעידה. "היום אני מרוויחה מספיק כדי לעמוד על הרגליים בלי להיות תלויה רק בקצבאות, ויש לי רשת ביטחון כלכלית ותמיכה שאף פעם לא חלמתי עליהן. זה לא רק כסף, זו תחושת המסוגלות וההבנה שאני לא לבד יותר".