המניות הדואליות חוזרות עם עלייה קטנה - 0.1% אחרי שוול סטריט ננעלה אמש בירידות - נעילה שלילית בוול-סטריט; מארוול נפלה ב-7%, פרמאונט זינקה ב-9%. מניית נייס -4.56%  תעלה ב-1.7%, טבע -2.16%  ב-0.7%.. הנה הרשימה של הגדולות (הקליקו לקבל את כל הרשימה): 

החוזים על המדדים העיקריים בוול סטריט סביב האפס. אסיה בירידות בהמשך למגמה בוול סטריט. לכאורה אמורה להיות פתיחה מגומגמת בשוק המקומי, אבל הסנטימנט החיובי כאן חזק. 

• ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
• ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחרי פתיחה חלשה לדצמבר, המומנטום חזר לשוק המקומי כשגם מעבר לים יש שיפור בסנטימנט. זה זמן טוב גם לבדוק מי שלושת המניות שהניבו את התשואה הגבוהה ביותר מתחילת החודש ומה הסיבות לזה:

בראש אנחנו מקבלים חברת ענק שהיא גם דואלית - קמטק קמטק -0.16%  קמטק זינקה ב-11.5% מתחילת החודש ונסחרת בשווי שוק של 17.4 מיליארד שקל היא מתחילה לגשר על הפערים מול הסקטור (נובה ב-46%, וטאואר ב-96% מתחילת השנה) כשמתחילת השנה היא הניבה כ-28% למשקיעים. היא מהנהנות העיקריות של ה״בהלה ל-AI" המערכות בדיקה ומדידה (מטרולוגיה) שהיא מייצרת, משמשות יצרניות שבבים גדולות כמו TSMC, אינטל וסמסונג כדי לוודא את איכות של השבבים, לייעל את תהליכי הייצור ולהגדיל את התפוקה, בעיקר בשלבי הייצור המוקדמים והאמצעיים. קמטק דיווחה על תוצאות שיא לרבעון השלישי שגם עקפו את הציפיות - ההכנסות עמדו על 126 מיליון דולר (צמיחה של 12%), הרווח למניה Non-GAAP עמד על 82 סנט, התחזית לרבעון הרביעי, הכנסות צפויות של 127 מיליון דולר בלבד, אכזבה קצת את המשקיעים, שציפו לקצב גידול מהיר יותר נוכח הביקוש האדיר בתחום השבבים וה-AI. בקופה של קמטק שוכבים כ-800 מיליון דולר ככה שחוץ מהגמישות הפיננסית ייתכן ונשמע על רכישות בקרוב - למרות שנפלה אחרי הדוחות היא הספיקה לתקן ולכבוש את ראש הטבלה - האם זה יימשך?

אחריה נופר אנרגי׳ נופר אנרג'י 0.79%  , זינקה בשיעור דומה החודש כ-11% ומתחילת השנה עלתה 17% כשהיא מתקרבת לשווי שוק של 4 מיליארד שקל. לא מזמן קיבלנו את התוצאות כשנופר דיווחה שההכנסות עלו בשיעור דו-ספרתי בתשעת החודשים הראשונים של השנה, בזכות הרחבת הפעילות הסולארית והאגירה; עם זאת, בשורה התחתונה עדיין נרשם הפסד, עקב עלויות מימון ותפעוליות גבוהות. הסיפור של נופר הולך יד ביד עם התהפוכות של ההנהלה. המייסד ובעל השליטה עופר ינאי הפך באחרונה למנכ"ל הקבוע של החברה אחרי שהניסיון להביא את לנדאו לכסא המנכ"ל נכשל. האיש שהקים את החברה לפני יותר מעשור, הוביל אותה להנפקה והיה המזוהה ביותר עם הצמיחה המהירה שלה, ניסה בשנים האחרונות להתרחק מניהול יומיומי. הוא עבר לתפקיד היו"ר והקדיש יותר מזמנו וקשב לעסקים אחרים, ובראשם קבוצת הפועל תל אביב בכדורסל. נדמה היה שינאי עשה את מה שרבים מבעלי שליטה עושים בשלב מסוים, ממצב את החברה כגוף עם הנהלה מקצועית ומתרחק מקבלת ההחלטות השוטפת.

• אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
• טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

 שלישית אנחנו מקבלים את חברת האשראי עם השליטה החדשה - ישראכרט ישראכרט 4.94%  מתחילת החודש ישראכרט עולה 9.5%, מתחילת השנה היא כבר מזנקת 32%.  חברת האשראי סיכמה את הרבעון השלישי עם עלייה בהכנסות ובהיקפי הפעילות, לצד ירידה ברווח הנקי המדווח בעקבות הוצאות חד-פעמיות שנרשמו עם השלמת העברת השליטה לקבוצת דלק. דלק הציבה בראש החברה הוותיקה את איתמר פורמן שכיהן בעברו כמשנה למנכ"ל בנק הפועלים ומנהל החטיבה העסקית בבנק, בנק שהחזיק בעבר בחברת האשראי עד שאולץ להיפרד ממנה

.

"הפיל בחדר זה יוקר המחייה" אומר רמי שביט, בעל השליטה בחברת המשביר המשביר 365 -1.13%    כשהוא מתייחס למהלך להרחבת הפטור ממע"מ על הזמנות מחו"ל. "טוענים נגדנו, הקמעונאים, שיוקר המחייה הוא בגללנו. אבל יוקר המחייה יושב על ריביות בקניית בית, במזון ,בחיים בכלל  - הבריאות החינוך, הכל. אי אפשר להפיל עלינו את יוקר המחייה" כמו עוד הרבה קמעונאים, גם רמי שביט, בעל השליטה במשביר השתתף השבוע בכנס החירום של איגוד לשכות המסחר, במחאה על המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להעלאת הפטור ממע"מ על הזמנות מחו"ל, מ-75 דולר ל-150 דולר. מהלך שצפוי  להחריף את הפגיעה בעסקים הקמעונאיים, המתמודדים גם כיום עם תחרות עזה מול הזמנות מחו"ל ורכישות בחו"ל.

שביט כבר הצהיר בכנס, כי על רקע הצעדים הצפויים, בכוונתו להוציא חלק מפעילות המשביר לחו"ל, זאת בהמשך למהלכים שהמשביר כבר החל בהם, לביסוס פלטפורמת פעילות בחו"ל. "ההחלטה הזו (להרחבת הפטור) לא הגיונית", הוא אומר, בריאיון לביזפורטל. "זה מנוגד למציאות ומנוגד למה שנאמר לנו – גם על ידי שרי אוצר קודמים וגם על ידי ראש הממשלה בעצמו. לדעתי, יש כאן פשוט מהלך פוליטי, שראש הממשלה עומד מאחוריו, שנועד להסיט את תשומת הלב מהאירועים. כולם מבינים את זה. גם בוועדת הכספים רובם מתנגדים למהלך - רמי שביט: "אני מפרנס כאן מעל 1,500 עובדים והמדינה דוחפת אותנו החוצה"

אנחנו בתקופה שבה המחירים עולים והמשקיעים - המוסדיים והפרטיים מחפשים את המניות "המפגרות" אלו שלא עלו כמו הסקטור, אלו שמפגרות אחרי השוק. אלו שאכזבו קצת בתוצאות אבל יש להם פוטנציאל. כלומר, אחרי שהחזקות והטובות הגיעו לשערים גבוהים, מתסכלים על "השורה השנייה". בסוף זה עניין של תמחור, והמניות הגדולות-כבדות כבר במחירים מלאים. אז אנחנו רואים מגמה של ניירות שפיגרו שפתאום עולים בשבוע ב-20% פלוס, זה יימשך, זה מלמד על המשך זרימה של כספים לשוק, אבל זה מלמד גם שזה מחלחל למניות הבינוניות והקטנות, כי משקיעים מבינים שהתמחור בגדולות מלא. זאת מגמה שמצד אחד אפשר לנצל אותה - לחפש קטנות-בינוניות במחיר טוב, אבל מצד שני זה מסוכן כי אלה מניות שאפשר להיתקע איתם. וכל זה כשיש כנראה הבנה שהשוק כבר יקר והכסף מחפש מקומות אחרים להשקעה. 

מבחינה ביטחונית, דיווחים מכלי תקשורת עזתיים מדווחים על תקיפות של חיל האוויר במזרח רפיח, התקיפות מתבצעות בהמשך להפרות הסכם הפסקת האש שבוצעו ע״י ארגוני הטרור לאחר גיחה מתת קרקע של מחבלים ותקיפת כוחותינו.

דוראל במומנטום חיובי. אחרי התוצאות החזקות לרבעון השלישי דוראל אנרגיה -2.76%   הודיעה על הגדלת ההחזקה בחברת הבת וזינקה כשהשוק מבין שההנפקה בוול סטריט קרובה מאוד, לפי ההערכות זה עשוי לקרות כבר בחצי שנה הקרובה. אתמול דוראל דיווחה גם על רכישת פאנלים ב-650 מיליון דולר לשני פרויקטי ענק בארה"ב. כפי שכבר ניתחנו וציינו כאן בעבר, מי שמסתמן כאחד הנהנים המרכזיים מההנפקה הזאת הוא זה שנשכר כדי לקדם אותה - יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, שמכהן כדירקטור ב-Doral LLC. כהן קיבל ב-2021 חבילת אופציות לרכישת 37.4 אלף מניות של החברה-הבת במחיר מימוש של 802 דולר למניה, מחיר ששיקף באותו זמן שווי חברה של כמיליארד דולר. בגלל דילול שבוצע עם השנים, האופציות מגלמות כיום כ-1.8% מהחברה במקרה של מימוש אם נניח וההנפקה אכן תתבצע לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר, שווי המניות שכהן יוכל לקבל עומד על סביב 35 מיליון דולר כשהוא יצטרך להוסיף השקעה של 3 מיליון דולר, כלומר רווח אפשרי של כ-32 מיליון דולר. בנוסף נקבע עבורו מענק של 2 מיליון דולר במקרה של הנפקה, כך שהפוטנציאל הכולל עבורו עומד על כ-34 מיליון דולר - הנפקת Doral מתקרבת והאקזיט של יוסי כהן קרוב מתמיד

הסקירה הזאת ממוקדת במה שקורה בשוק המקומי, אבל אפשר לחרוג במקרה הזה, בכל זאת, לא כל יום מניה ישראלית מזנקת מעבר לים בלמעלה מפי 50! מניית SMX משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.

החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים - המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

כתבה של גיא טל על המתכת הצהובה הלוהטת, והאם אתם צריכים - ואם כן, איך בכלל - להיחשף אליה - הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?

עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האתגרים הבאים של ישראל: בשבוע שעבר אישרה הממשלה את תקציב 2026. מאחר וכלל לא ברור אם התקציב יאושר בכנסת בשל הקושי הפוליטי להעביר אותו, נראה שראוי להתייחס לשני רכיבים מרכזיים אשר משפיעים על התקציב שכל ממשלה אשר תהיה תידרש להתייחס אליהם. הרכיב הראשון הוא תקציב הביטחון. בשנה הקרובה יעמדו לרשות משרד הביטחון תקציב של 112 מיליארד שקל שמהווה אמנם קפיצה חדה לעומת השנים שלפני המלחמה, אולם ההערכה היתה שתקציב הביטחון יהיה גבוה בהרבה מזה שאושר. 

לצד זה נוסיף תחזית לא מופרכת, התקציב בפועל יהיה גבוה בהרבה. אלא שהסיפור בהקשר של תקציב הביטחון הוא אינו התקציב לשנה הקרובה, אלא להתחייבות הרב־שנתית בעתיד. עוד לפני אישור התקציב, הצהיר ראש הממשלה שיש צורך לבצע תוספת הדרגתית של כ-350 מיליארד שקל החל מ-2027 לתקציב הביטחון, כלומר תוספת שנתית ממוצעת של כ-30-40 מיליארד שקל מעל בסיס התקציב הנוכחי. המשמעות של תוספת בהיקף של כמה עשרות מיליארדים בשנה לביטחון אינה עוד “שורה בתקציב”, אלא שינוי עומק בהרכב ההוצאה הציבורית. 

בשנים האחרונות ההוצאה הביטחונית כבר קפצה במידה ניכרת על רקע המלחמה, והחוב הממשלתי עלה לסביבת כ־69% תוצר, לאחר שנים שבהן נשמר סביב 60%. המשמעות של התוספת שמוצעת היא הפיכת רמת ההוצאה הביטחונית הגבוהה מ”זמנית בגלל המלחמה” לבסיס קבוע של התקציב. בנוסף וכפי שניתן לראות בטבלה שמצורפת למטה, כמעט בכל שנה מסגרת תקציב הביטחון נפרצת, מה שמעיד על גישה "גמישה" למדי בכל מה שקשור בעמידה ביעדי התקציב - מה המשמעות של השינויים המבניים בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם?

מניות במוקד

קמהדע קמהדע -5.22%   מדווחת על הפסקת ניסוי שלב 3 במוצר ה-AAT באינהלציה אחרי שניתוח ביניים קבע שהטיפול לא צפוי להשיג את יעד היעילות המרכזי, צעד שמוריד מהחברה מנוע צמיחה עתידי שהיה מתומחר אצל חלק מהמשקיעים, ושולח את המניה לירידות. ההנהלה מבהירה שלא מדובר בסוגיית בטיחות ושפעילות ה-AAT בעירוי באמצעות GLASSIA נמשכת כרגיל, כולל השיווק בארה"ב ובקנדה דרך TAKEDA, ובמקביל היא מאשררת את התחזית ל-2025 להכנסות של 178-182 מיליון דולר ו-EBITDA מתואם של 40-44 מיליון דולר. אף על פי שקמהדע מציגה גם צפי לצמיחה דו-ספרתית ב-2026, השוק מתמקד כרגע באובדן האפשרי של מוצר חדשני שהיה אמור להרחיב את הפורטפוליו הקליני.

אלקטרה אלקטרה 4.29%   מודיעה כי זכתה, יחד עם מטרופולין, במכרז להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערכת אגרת הגודש בגוש דן. פרויקט רחב-היקף שמגדיר זיכיון למשך כ-22 שנים וכולל תכנון, הקמה ותפעול של כ-220 שערי אכיפה ב-140 אתרים באיזור המרכז. המערכת נועדה להפחית את עומסי התנועה בכניסות למטרופולין תל אביב באמצעות גביית תשלום על נסיעה בשעות ובאזורים עמוסים, מנגנון שמבוסס על הרעיון הכלכלי של תמחור משאב ציבורי שנמצא בעומס יתר. המדינה רואה באגרת הגודש כלי יעיל ליצירת שינוי התנהגותי מהיר יחסית, בתקופה שבה העומסים בגוש דן הם מהגבוהים במדינות ה-OECD והרחבת תשתיות התחבורה עדיין נמצאת בשלבי ביצוע ארוכים. אלקטרה, שתחזיק בזיכיון המיזם, צפויה להשקיע כ-400 מיליון שקל בהקמה ולקבל מהמדינה תשלומים חודשיים לאורך תקופת הזיכיון, כולל מנגנוני עדכון למדד ולשינויים תפעוליים. מבחינת החברה, מדובר בזכיינות טכנולוגית-תפעולית ארוכת טווח שמייצרת הכנסות יציבות.

מיה דיינמיקס מיה דיינמיקס 4.17%    מדווחת על השקת כלי חדש, ה-YETTI, פלטפורמה ממונעת וחשמלית לנשיאת ציוד בתנאי שטח מאתגרים. הכלי, שמשקלו כ-־60 קילו יכול לשאת מטען של עד 200 קילו, מיועד לפעילות מלווה-מפעיל ומותאם לשטח מורכב כמו מדרונות, חול, סלעים וגם לאיזורים מיוערים. לפי הדיווח לבורסה, כבר אבות-טיפוס נמסרו ללקוחות בארץ ובחו״ל לקראת פיילוטים, כשהייצור הסדרתי צפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים.

סוגת סוגת 6.8%   מקבלת קבלת פנים חמה מהשוק ומזנקת ביום המסחר הראשון כששווי השוק שלה עוקף את 1.3 מיליארד שקל. יצרנית המזון השלימה את הנפקתה בבורסת תל אביב, כשגייסה 360 מיליון שקל לפי שווי חברה של 850 מיליון שקל "לפני הכסף", או 1.2 מיליארד שקל אחריו. סוגת כיוונה לשווי חברה של 900-850 מיליון שקל וגיוס של 200-300 מיליון שקל. הביקושים הגבוהים איפשרו לה לגייס יותר כסף מהתכנון המקורי,  מכפיל רווח מייצג של 23-25, כאשר יש שורה של חברות מזון שנסחרות משמעותית מתחת לתמחור הזה. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 דיווחה סוגת על הכנסות של 716 מיליון שקל, ירידה של 1% בהשוואה לתקופה המקבילה. הרווח הנקי זינק ב-81% ל-24 מיליון שקל, הודות לשיפור בשולי רווח גולמי ותפעולי, כולל הפסקת מכירת מוצרים בעלי רווחיות נמוכה ההנפקה בוצעה לפי מכפיל רווח של 23-25. זה מכפיל רווח גבוה שמבטא את הגאות בשוק ההון ואת היכולת של החברות לקבל תמחור גבוה - למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר

אוריון אוריון 0%     חברה נוספת שהחלה להיסחר היום היא אוריון וגם היא פותחת בזינוק דו-ספרתי. אוריון, קיבלה לידיה שלושה נכסים של ג'י סיטי ג'י סיטי -0.1%   בפולין כחלק מהמהלך לצמצום המינוף, הונפקה כמתוכנן, אבל החלק המשלים של המהלך, חלוקת המניות לבעלי מניות נורסטאר כדיבידנד בעין, עדיין ממתין להכרעה. נורסטאר, דרכה מחזיק חיים כצמן בג'י סיטי ושעתידה לקבל כ-49.7% ממניות אוריון, בוחנת אם חלוקה מלאה של המניות תפגע בעמידה באמות המידה הפיננסיות הנדרשות מול הבנקים ובאג"ח. החלוקה עשויה להתבצע בשלבים או באופן חלקי בלבד, וההחלטה צפויה להתקבל בהמשך. בינתיים אוריון משקפת עניין גבוה מצד השוק.

סולרום סולרום החז 0.79%   המפתחת ציוד אלקטרוני, מכני ואלקטרו-אופטי לתעשייה הביטחונית, מעדכנת כי חברת הבת שלה זכתה במכרז לפיתוח וייצור מערכות חשמל בהיקף מסגרת של 12.1 מיליון שקל מלקוח בטחוני מקומי. בשלב זה התקבלה הזמנה ראשונית של כ-1.4 מיליון שקל לאספקה ברבעון האחרון של 2026, בעוד יתרת המסגרת נותרת כאופציה למימוש בשלוש השנים הקרובות - סולרום תייצר מערכות חשמל עבור לקוח ביטחוני: הסכם של כ-12 מיליון שקל

קבוצת לוזון לוזון קבוצה 1.07%    מעדכנת על כניסתה של מנורה מנורה מב החז 3.85%      כבעלת עניין, במהלך שמוערך בכ-110 מיליון שקל. לפי תנאי העסקה, מנורה תרכוש בשלב הראשון מניות מידי בעל השליטה עמוס לוזון תמורת כ-75 מיליון שקל, ובהמשך תקבל הקצאה פרטית של מניות בהיקף של כ-35 מיליון שקל. העסקה, שנקבעה לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל ומשקפת הנחה של כ-3% על מחיר השוק במועד סיכום התנאים, מציבה את מנורה לצד קבוצת מור כבעלת עניין משמעותית נוספת. כ-35 מיליון שקל יוזרמו ישירות לקבוצה לטובת הרחבת הפעילות, בעוד יתרת הסכום תשולם בעסקת מכר מניות מבעל השליטה. את ההתקשרות ליוותה ווליו בייס חיתום, בניהולם של אמיר נחום ומורן נחשוני.

בז"א בית זיקוק אשדוד -3.46%   אחרי שהנזק מהנפט המזוהם הגיע לממדים של כ-130 מיליון דולר, בעקבות שימוש ממושך בנפט שהכיל כלורידים שלא זוהו בזמן והביא לשחיקה של מתקני הייצור ולהפסדים תפעוליים, בז"א מעדכנת כי סיכמה עם מבטחי ביטוח הרכוש ואובדן התוצאתי על קבלת מקדמה של 15 מיליון דולר, שתינתן על חשבון תשלומים עתידיים אפשריים בגין אירוע הכלורידים. בבז"א מבהירים שהמקדמה אינה סוגרת את ההתחשבנות ואינה ממצה את הזכויות לשיפוי מלא, והיא גם כפופה למספר תנאים שכוללים אפשרות להשבה. בשלב זה, החברה עדיין אינה מסוגלת לאמוד את היקף השיפוי הכולל, והיא ממשיכה לפעול מול המבטחים ומול הספק שממנו הגיע הנפט הפגום, כשאופן הרישום החשבונאי של המקדמה ייקבע לקראת פרסום התוצאות לסוף השנה.

דוראל דוראל אנרגיה  דיווחה אתמול על חתימה של שני הסכמים בהיקף כולל של כ-650 מיליון דולר לרכישת פאנלים פוטו-וולטאיים, מה שמחזק את ההתרחבות של הפעילות בארצות הברית. דוראל רכשה את הפאנלים מספק גלובלי מבוסס (Tier 1) הפאנלים מיועדים להקמת שני פרויקטים גדולים - Sands Vista בוויסקונסין ו-Creek Cold בטקסס - שההספק המשולב שלהם מוערך בכ-2 ג'יגה-ואט DC.  הפרויקט המרכזי, Sands Vista, מתוכנן להגיע להספק של כ-1,450 מגה-ואט DC, והוא נמנה עם המיזמים הגדולים שדוראל מקדמת בארה"ב. הפרויקט השני, Creek Cold שבטקסס, כולל כ-550 מגה-ואט DC לצד מערכת אגירה בהיקף של כ-340 מגה-ואט-שעה. בדוראל מציינים כי שני הפרויקטים נמצאים עדיין בשלבי פיתוח מוקדמים יחסית, ולכן אין ודאות מלאה לגבי לוחות הזמנים, אישורי הרגולציה או גיוס המימון הנדרש. למרות זאת, בחברה מכוונים להתחלת הקמה במהלך 12 החודשים הקרובים, עם צפי לחיבור לרשת בשנת 2028 - דוראל רוכשת פאנלים ב-650 מיליון דולר לשני פרויקטי ענק בארה"ב

פוםוום פוםוום -6.72%   מודיעה כי התקשרה עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית בהסכם ל-5 שנים, שבמסגרתו תספק שירותי תיעוד חווייתי, הפצה ומכירה דיגיטלית בחמישה אתרים בבלגיה, גרמניה והולנד. 3 מהאתרים פועלים כל השנה ו-2 נוספים פועלים ממרץ עד נובמבר, ובהתאם לנתונים הם מארחים יחד כ-2.9 מיליון מבקרים בשנה. ההתקשרות לא דורשת הפעלת כוח אדם מטעם פוםוום ומבוססת על תשתית טכנולוגית וציוד שהחברה תציב, בעוד השותף יפעיל את נקודות המכירה. חלוקת ההכנסות דומה להסכמים אחרים במודל זה, בפומוום מעריכים שסך ההכנסות מההסכם ב-5 השנים ינוע בין כ-23 ל-30 מיליון שקל לפני חלוקה עם השותף, בחישוב מדובר על כ-5.2 מיליון שקל הכנסה שנתית עוד לפני החלוקה עם המפעילים שזה הכנסה זניחה. היקף ההשקעה שתדרש מפוםוום בפרויקטים מוערכת בכ-1.4 מיליון שקל שיופחתו על פני תקופת ההסכם עד סוף 2030.

אתמול הבורסה שברה שיא נוסף, יכול להיות שזה יקרה גם היום. הסנטימנט החיובי בשווקים נמשך. החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים על נטייה חיובית קלה, עם עלייה של כ-0.3% בחוזים על ה-S&P 500, כ-0.3% על הנאסד"ק וכ-0.2% על הדאו ג'ונס. המסחר באסיה מתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. בקוריאה מדד הקוספי עולה בכ-0.8% ובשוק הסיני נרשמות עליות של כ-1.3%, בעוד שהאנג סנג בהונג קונג יורד בכ-1%.

מדד ת"א 35     

דולר שקל רציף